×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא ביצה ל״א.גמרא
;?!
אָ
מתני׳מַתְנִיתִין: מְבִיאִין עֵצִים מִן הַשָּׂדֶה מִן הַמְכוּנָּס וּמִן הַקַּרְפֵּף אפי׳אֲפִילּוּ מִן הַמְפוּזָּר אֵיזֶהוּ קַרְפֵּף כׇּל שֶׁסָּמוּךְ לְעִיר דִּבְרֵי ר׳רַבִּי יְהוּדָה ר׳רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כׇּל שֶׁנִּכְנָסִין לוֹ בְּפוֹתַחַת וַאֲפִילּוּ בְּתוֹךְ תְּחוּם שַׁבָּת.: גמ׳גְּמָרָא: אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל אאֵין מְבִיאִין עֵצִים אֶלָּא מִן הַמְכוּנָּסִין שֶׁבַּקַּרְפֵּף וְהָא אֲנַן תְּנַן מִן הַקַּרְפֵּף וַאֲפִילּוּ מִן הַמְפוּזָּרִים מַתְנִיתִין יְחִידָאָה הִיא. דְּתַנְיָא א״ראָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר לֹא נֶחְלְקוּ בֵּית שַׁמַּאי וּבֵית הִלֵּל עַל הַמְפוּזָּרִים שֶׁבַּשָּׂדוֹת שֶׁאֵין מְבִיאִין וְעַל הַמְכוּנָּסִין שֶׁבַּקַּרְפֵּף שֶׁמְּבִיאִין עַל מָה נֶחְלְקוּ עַל הַמְפוּזָּרִין שֶׁבַּקַּרְפֵּף וְעַל הַמְכוּנָּסִין שֶׁבַּשָּׂדוֹת שֶׁבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים לֹא יָבִיא וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים יָבִיא. אָמַר רָבָא בעֲלֵי קָנִים וַעֲלֵי גְפָנִים אַף עַל גַּב דִּמְכַנְּפִי לְהוּ וּמוֹתְבִי כֵּיוָן דְּאִי מִדְּלֵי זִיקָא מְבַדַּר לְהוּ כִּמְפוּזָּרִים דָּמוּ וַאֲסוּרִין וְאִי אַתְנַח מָנָא מֵאֶתְמוֹל עֲלַיְיהוּ שַׁפִּיר דָּמֵי.: אֵיזֶהוּ קַרְפֵּף וְכוּ׳.: אִבַּעְיָא לְהוּ הֵיכִי קָאָמַר כׇּל שֶׁסָּמוּךְ לָעִיר וְהוּא דְּאִית לֵיהּ פּוֹתַחַת וַאֲתָא ר׳רַבִּי יוֹסֵי לְמֵימַר כֵּיוָן דְּאִית לֵיהּ פּוֹתַחַת אֲפִילּוּ בְּתוֹךְ תְּחוּם שַׁבָּת נָמֵי. אוֹ דִלְמָא הָכִי קָאָמַר כׇּל שֶׁסָּמוּךְ לָעִיר בֵּין דְּאִית לֵיהּ פּוֹתַחַת בֵּין דְּלֵית לֵיהּ פּוֹתַחַת וַאֲתָא ר׳רַבִּי יוֹסֵי לְמֵימַר אפי׳אֲפִילּוּ בְּתוֹךְ תְּחוּם שַׁבָּת וְדַוְקָא דְּאִית לֵיהּ פּוֹתַחַת אֲבָל לֵית לֵיהּ פּוֹתַחַת אֲפִילּוּ סָמוּךְ לָעִיר נָמֵי לָא. ת״שתָּא שְׁמַע מִדְּקָתָנֵי ר׳רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כׇּל שֶׁנִּכְנָסִין לוֹ בְּפוֹתַחַת וַאֲפִילּוּ בְּתוֹךְ תְּחוּם שַׁבָּת ש״משְׁמַע מִינַּהּ רַבִּי יוֹסֵי תַּרְתֵּי לְקוּלָּא קָאָמַר ש״משְׁמַע מִינַּהּ אָמַר רַב סַלָּא אָמַר רַבִּי יִרְמְיָה גהֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי לְהָקֵל.: מתני׳מַתְנִיתִין: אֵין מְבַקְּעִין עֵצִים לֹא מִן הַקּוֹרוֹת וְלֹא מִן הַקּוֹרָה שֶׁנִּשְׁבְּרָה ביו״טבְּיוֹם טוֹב וְאֵין מְבַקְּעִין לֹא בְּקַרְדּוֹם וְלֹא בִּמְגֵרָה וְלֹא בְּמַגָּל אֶלָּא בְּקוֹפִיץ.: גמ׳גְּמָרָא:מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
מתני׳: ומן הקרפף אפילו מן המפוזר. ואיכא למידק דהא (תניא) [תנן] לקמן (ביצה לג.) וחכמים אומרים מגבב משלפניו ומדליק, אלמא אף בחצר לא התירו אלא מלפניו הא מן המפוזר לא וכל שכן מן הקרפף. ויש לומר דהתם בקסמין קטנים שאין דעתו עליהם כל שמפוזרים אפילו בחצר, אבל הכא בעצים גדולים דדעתו עליהם לפיכך מותר אפילו מן המפוזרים ואפילו מן הקרפף. גמרא: ואי אתנח מנא [מאתמול] עלייהו שפיר דמי. ואפילו בא הרוח ופזרן דאתמול דעתיה עלייהו. גרסת הספרים כך היא איבעיא להו ר׳ יוסי לקולא קאמר או לחומרא קאמר. ורש״י ז״ל גריס אבעיא להו היכי קאמר, ובין לר׳ יוסי ובין לרבי יהודה קא מיבעיא ליה היכי קאמרי, דמאי שנא דקא בעי לר׳ יוסי דאי ר׳ יוסי לקולא מיקל בתרתי בתוך התחום בפותחת ובסמוך לעיר בלא פותחת ואי רבי יהודה [לקולא] מיקל בחדא בסמוך לעיר בלא פותחת. ולא ירדתי לסוף דעתם בתירוץ זה מכמה טעמים, חדא דאפילו לרבי יוסי לא שמענו אפילו אם מיקל בתרתי דדילמא אינו מיקל אלא אפילו כשאינו סמוך לעיר כל שנכנסים לו בפותחת ואפילו בסמוך לעיר נמי אי אפשר (דבעי) [בלא] פותחת דהכל תלוי בדידיה בפותחת, (והרמב״ן) [והרמב״ם] ז״ל כן כתב (פ״ב מהלכות י״ט הי״ד) דדוקא בשיש לו פותחת, אבל רש״י ז״ל גריס שמע מינה ר׳ יוסי תרתי לקולא קאמר אבל בגירסת הספרים אינו, ועוד דאפילו לכשתמצא לומר ר׳ יהודה לקולא ורבי יוסי לחומרא רבי יהודה נמי אית ליה תרתי לקולא סמוך לעיר בין דאית ליה פותחת בין דלית ליה פותחת אבל בתחום שבת דוקא בדאית ליה פותחת. ולי נראה לישב גירסת הספרים, דמשום דקים להו דהלכה כרבי יוסי וכדפסק רבי (שילא) [סלא] משום (ד)⁠הכי קא בעי להו לקולא קאמר או לא. וסמוך לעיר נראה לי תוך שבעים אמה ושירים דהוו כעיר (עירובין נז.). מתני׳: אין מבקעין עצים מן הקורות. [ובגמ׳ מפרש] דאין מבקעים עצים מן הסואר של קורות ובהא אפילו ר״ש מודה דמודה הוא במוקצה מחמת חסרון כיס (שבת קנז.), והא דאוקי להאי מתני׳ בריש מכילתין (ביצה ב:) ובפרק בתרא דשבת (שבת שם) כר׳ יהודה דאית ליה מוקצה ודלא כר״ש, היינו משום דקתני ולא מן הקורה שנשברה ביו״ט דלר׳ שמעון אפילו שנשברה בי״ט מותר. ותמיה לי אמאי דחו לה מדר״ש, אפילו בכי הא מודה ר׳ שמעון דאין אדם מצפה אימתי תשבר קורתו והוי ליה ככוס וקערה (שבת מד.) וכסוכה בריאה שנפלה (ביצה ל:). ויש לומר דהכא בקורה חדשה דעבידא דפקעה וכדאוקימנא בפרק [כירה] (מג.) ההיא דתניא קורה שנשברה סומכין אותה בספסל דאוקימנא בכשורי חדתי דעבידי דפקעי. ואם תאמר אכתי אמאי [דחי לה] מדר״ש לוקמה בקורה ישנה ואפילו לר׳ שמעון יש לומר משום דסתמא קתני ומשמע כל קורה שנשברה ואפילו חדשה. אין מבקעין עצים לא בקרדום ולא במגל. ופירשו בגמרא דהכי קאמר, אין מבקעין מן הקורה שנשברה בי״ט אבל נשברה מערב יו״ט מבקעין וכשמבקעין אין מבקעין בקרדום דבעינן שינוי. וכתב הראב״ד ז״ל (בהשגות פ״ד ה״י) דבקוע עצים מותר על ידי שינוי לכולי עלמא לפי שאי אפשר לבשל ולאפות בלא עצים ולפיכך עשו אותו כדיכת המלח שהתירו אותה על ידי שינוי ע״כ, והוצרך הרב ז״ל לזה מפני שבקוע העצים מכשירים (שא״א) [שאפשר] לעשותן מערב יו״ט הן ואפילו הכי התירו לבקע. (ובתוספתא) [ובתוספות] אמרו שלא התירו לבקע [אלא] מן הקורות גדולות אבל עצים דקים שנוחים להדליק בלא בקוע אסור דמלאכה שאינה צריכה היא ומלאכה גמורה דאורייתא, וכדאמרינן בשלהי כלל גדול (שבת עד:) האי מאן (דסלק) [דסלית] סלתי חייב משום טוחן, וכן נראה גם כן בדברי הרמב״ם ז״ל (שם) שכך כתב: אפשר היה לו לבקע מערב יום טוב ומפני מה לא אסרו הבקוע כלל מפני שאפשר שיפגע בעץ עבה ולא יוכל להבעירו וימנע מלבשל ולפיכך התירו לו לבקע בשינוי ע״כ. ירושלמי (ה״ג): מן הקורה שנשברה מערב יו״ט מותר, בשאין עליה תורת כלי אבל אם יש עליה תורת כלי אפילו נשברה מעי״ט אסור, רב אמר מסיקין בכלים ואין מסיקין בשברי כלים, הדא דתימא בכלים שנשברו בי״ט אבל נשברו מעי״ט מותר, בשאין עליהם תורת כלי אבל יש עליהם תורת כלי אפילו נשברה ביו״ט. לא בקרדום ולא במגל, ירושלמי (שם): אית תנא תני אין מבקעים ואית תנא תני מבקעים, מאן דאמר אין מבקעים במגל קציר ומאן דאמר מבקעים במגל יד. תוספתא (פ״ג ה״י): לא יתן אדם אבן על גבי בקעת בשביל לשברה אבל מכניסה בחור ושוברה.מהדורות על־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144