×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בבא בתרא קכ״ז:גמרא
;?!
אָ
זֶה לָזֶה. מָה נַפְשָׁךְ אִי כְּרַבָּנַן סְבִירָא לֵיהּ לִישְׁלַח לְהוּ כְּרַבָּנַן אִי כְּרַבִּי יְהוּדָה סְבִירָא לֵיהּ לִישְׁלַח לְהוּ כְּרַבִּי יְהוּדָה. מְסַפְּקָא לֵיהּ אִי כְּרַבִּי יְהוּדָה אִי כְּרַבָּנַן. מַאי הִיא דְּתַנְיָא {דברים כ״א:י״ז} יַכִּיר יַכִּירֶנּוּ לַאֲחֵרִים. מִכָּאן א״ראָמַר רַבִּי יְהוּדָה אנֶאֱמָן אָדָם לוֹמַר זֶה בְּנִי בְּכוֹר וּכְשֵׁם שֶׁנֶּאֱמָן אָדָם לוֹמַר זֶה בְּנִי בְּכוֹר בכָּךְ נֶאֱמָן אָדָם לוֹמַר זֶה בֶּן גְּרוּשָׁה וְזֶה בֶּן חֲלוּצָה וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵינוֹ נֶאֱמָן. א״לאֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק לְרָבָא בִּשְׁלָמָא לְרַבִּי יְהוּדָה הַיְינוּ דִּכְתִיב יַכִּיר אֶלָּא לְרַבָּנַן יַכִּיר לְמָה לִי. בִּצְרִיךְ הֶיכֵּרָא. לְמַאי הִלְכְתָא לְמִיתְּבָא לוֹ פִּי שְׁנַיִם לֹא יְהֵא אֶלָּא אַחֵר אִילּוּ בָּעֵי לְמִיתְּבָא לֵיהּ בְּמַתָּנָה מִי לָא יָהֵיב לֵיהּ. לָא צְרִיכָא בִּנְכָסִים שֶׁנָּפְלוּ לוֹ לְאַחַר מִכָּאן. ולר״מוּלְרַבִּי מֵאִיר דְּאָמַר אָדָם מַקְנֶה דָּבָר שֶׁלֹּא בָּא לָעוֹלָם יַכִּיר לְמָה לִי. בִּנְכָסִים שֶׁנָּפְלוּ לוֹ כְּשֶׁהוּא גּוֹסֵס.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן גהָיוּ מוּחְזָקִין בּוֹ שֶׁהוּא בְּכוֹר וְאָמַר אָבִיו עַל אַחֵר שֶׁהוּא בְּכוֹר נֶאֱמָן הָיוּ מוּחְזָקִין בּוֹ שֶׁאֵינוֹ בְּכוֹר וְאָמַר אָבִיו בְּכוֹר הוּא אֵינוֹ נֶאֱמָן. רֵישָׁא רַבִּי יְהוּדָה וְסֵיפָא רַבָּנַן. א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן דאָמַר בְּנִי הוּא וְחָזַר וְאָמַר עַבְדִּי הוּא אֵינוֹ נֶאֱמָן עַבְדִּי הוּא וְחָזַר וְאָמַר בְּנִי הוּא נֶאֱמָן דִּמְשַׁמֵּשׁ לִי כְּעַבְדָּא קָאָמַר. וְחִילּוּפֵיהּ אַבֵּית הַמֶּכֶס ההָיָה עוֹבֵר עַל בֵּית הַמֶּכֶס וְאָמַר בְּנִי הוּא וְחָזַר וְאָמַר עַבְדִּי הוּא נֶאֱמָן אָמַר עַבְדִּי הוּא וְחָזַר וְאָמַר בְּנִי הוּא אֵינוֹ נֶאֱמָן. מֵיתִיבִי הָיָה מְשַׁמְּשׁוֹ כְּבֵן וּבָא וְאָמַר בְּנִי הוּא וְחָזַר וְאָמַר עַבְדִּי הוּא אֵינוֹ נֶאֱמָן הָיָה מְשַׁמְּשׁוֹ כְּעֶבֶד וּבָא וְאָמַר עַבְדִּי הוּא וְחָזַר וְאָמַר בְּנִי הוּא אֵינוֹ נֶאֱמָן. אר״נאָמַר רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק והָתָם דְּקָארוּ לֵיהּ עַבְדָּא מְצַר מְאָה מַאי מְצַר מְאָה מְצַר עַבְדָּא ק׳מְאָה זוּזֵי. שְׁלַח לֵיהּ ר׳רַבִּי אַבָּא לְרַב יוֹסֵף בַּר חָמָא הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ עַבְדִּי גָּנַבְתָּ וְהוּא אוֹמֵר לֹא גָּנַבְתִּי מָה טִיבוֹ אֶצְלְךָ אַתָּה מְכַרְתּוֹ לִימהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
למאי הלכתא למיתן ליה פי שנים לא יהו אלא אחר. כלומר, לרבנן דאמרי דיכיר לא אתא אלא בצריך היכירא, לישתוק קרא מיניה ואנא ידענא. דבשלמא לרבי יהודה איצטריך קרא, דאי לאו קרא לא הוה נאמן במגו דאי בעי למיהב ליה מתנה, דמגו במקום חזקה כי האי וכל שכן במקום עדים שזה נולד קודם לו לא אמרינן, אלא לצריך היכירא פשיטא. ואם תאמר איצטריך דאי אחר הוא ונתן בלשון ירושה לא אמר ולא כלום, כדאיתא במתניתין, והשתא דבריו קיימין. אנן הכי קאמרינן, למאי איצטריך לאשמועינן קרא דמהימן לומר שהוא בכור לתת לו פי שנים, לישתוק קרא מיניה ואנא ידענא, דאי בעי לשקורי ולמיהב ליה למה ליה לשקורי, ליתן ליה בלשון מתנה. לא צריכא בנכסים שנפלו לו כשהוא גוסס. כלומר, שאינו יכול לדבר, ואי נמי שיכול לדבר אלא שנטרפה דעתו ואינו מדבר כהוגן. והראב״ד ז״ל פירש, שאינו יכול להרכין אפילו בראשו ולבדקו שלשה פעמים הא יכול נותן בבדיקה, כמו שאמרו בפרק מי שאחזו (גיטין ע״א.) כשם שבודקין אותו לגיטין כך בודקין אותו למשאות למתנות ולירושות, ואוקימנא למתנות דידיה לירושות לירושת בן הבכור, הא לאו הכין אין מתנתו מתנה, דאפילו לרבי מאיר לא עדיפא מתנתו בהן עד שלא באו לעולם משעה שבאו לעולם, ואי בשעה שבאו לעולם לא היה יכול ליתנם היאך תתקיים בהם המתנה עד שלא באו לעולם. והא דלא אוקמה בנכסים שנפלו לו לאחר מיתה, דבהנהו אפילו בכור ידוע אינו נוטל בהם, דראוי הוא ואין הבכור נוטל בראוי כמוחזק.
ומהא שמעינן דלרבי מאיר המוכר פירות דקל לחבירו ולא באו לעולם עד שמת או עד שנטרפה דעתו לא קנה. ומסתברא דהוא הדין למזכה למי שלא בא לעולם, וכל שכן, דהא איכא מאן דאמר דאפילו לרבי מאיר דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם לדבר שלא בא לעולם (ו)⁠לא אמר, וכיון שכן למאן דאמר שכשם שמקנה דבר שלא בא לעולם כך מקנה לדבר שלא בא לעולם, מכל מקום דינו שנשוה לדידיה (ל)⁠דין דבר שלא בא לעולם כדין דבר שלא בא לעולם, והילכך אם הקנה לנולדים לא קנו אלא אם כן נולדו בחיי הנותן ועד שלא יהא גוסס. ואם כן הא דתנן בפרק מי שמת (בבא בתרא קמ:) אם ילדה אשתו זכר יטול מנה ואם נקבה מאתים ילדה זכר נוטל מנה נקבה נוטל מאתים, ואתינן לאוקומה כרבי מאיר דאמר אדם מקנה דבר שלא בא לעולם וכן לדבר שלא בא לעולם, אם כן ההיא כשילדה קודם שימות האב, דאילו לאחר מיתה לא (לא) עדיפי קודם שנולדו משנולדו, וכשנולדו אי אפשר לו ליתן להם שכבר מת, אלא דוקא כשנולדו עד שלא מת. כנ״ל.
היה משמשו כעבד ואמר (וחזר) עבדי וחזר ואמר בני אינו נאמן. ואוקימנא בדקרו ליה עבדא מצר מאה. קשיא לי, אפילו הכי אמאי לא מהימן, דלא יהא אלא אחר אילו בעי למיהב ליה מתנה מי לא מצי יהיב, וכדאקשינן לעיל ומי נימא דהכא נמי דוקא לא איצטריכא אלא לנכסים שנפלו לאחר מכאן לרבנן, או שנפלו לו בשעה שהוא גוסס לרבי מאיר, והא לא משמע הכין, דאם איתא הוה להו לפרושי. ונראה לי, משום דאין אדם מוציא דבריו לבטלה, וכל שאומר בני הרי הוא כאומר יירש כבן, וכל שאומר בכור הוא הרי הוא כאומר יטול פי שנים, וכן כל שאומר עבדי כאלו אומר לא יירש עם בני, ואינו בכור כאומר לא יטול פי שנים, והילכך אי אמר תחלה בני הרי הודה והחזיקו כבנו, וכיון שכן כשחזר ואמר בשעת מיתתו עבדי הרי הוא כאומר על מי שהוא בנו לא יירש, ולא אמר כלום, דאי אפשר לו להעביר ממנו נחלתו בלשון לא יירש, וכן כשהחזיק אחד מבניו כבכורו וחזר ואמר אינו בכור, הרי הוא כאלו אמר על מי שהוא בכור ודאי לא יטול פי שנים, ואפילו לא היו מוחזקין בו שהוא בכור לא היה נאמן לומר על אחר שהוא בכור אפילו לרבי יהודה אלא משום דכתיב יכיר שהתורה נתנה בידו ההבחנה, וכן באומר ממזר, ודוקא למי שלא הוחזק על ידי הודאתו, אבל לאחר הודאתו שוב אינו נאמן שלא נתנה לו התורה הבחנה אחרי הבחנה, והילכך כשאמר עבדי והחזיקו בעבד גמור דקרו ליה עבדא מצר מאה וחזר ואמר בני הרי זה כאומר על אחר יירש, שאין בדבריו כלום. כנ״ל.מהדורות על־התורה המבוססות על מהדורות הרב מנחם מנדל גרליץ, הוצאת מכון אורייתא (כל הזכויות שמורות)
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144