×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא נדרים ס״ב:גמרא
;?!
אָ
אלִפְתּוֹחַ רִאשׁוֹן וּלְבָרֵךְ רִאשׁוֹן וְלִיטּוֹל מָנָה יָפָה רִאשׁוֹן. אָמַר רָבָא שְׁרֵי לֵיהּ לְצוּרְבָּא מֵרַבָּנַן לְמֵימַר בלָא יָהֵיבְנָא אַכְּרָגָא דִּכְתִיב {עזרא ז׳:כ״ד} מִנְדָּה בְלוֹ וַהֲלָךְ לָא שַׁלִּיט לְמִירְמֵא עֲלֵיהוֹן וא״רוְאָמַר רַבִּי יְהוּדָה מִנְדָּה זוֹ מְנָת הַמֶּלֶךְ בְּלוֹ זוֹ כֶּסֶף גֻּולְגָּלְתָּא וַהֲלָךְ זוֹ אַרְנוֹנָא. וְאָמַר רָבָא גשְׁרֵי לֵיהּ לְצוּרְבָּא מֵרַבָּנַן לְמֵימַר עַבְדָּא דְנוּרָא אֲנָא לָא יָהֵיבְנָא אַכְּרָגָא מ״טמַאי טַעְמָא לְאַבְרוֹחֵי אַרְיָא מִינֵּיהּ קָאָמַר. רַב אָשֵׁי הֲוָה לֵיהּ הָהוּא אִבָּא זַבְּנֵיהּ לְבֵי נוּרָא א״לאֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי הָאִיכָּא {ויקרא י״ט:י״ד} לִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשׁוֹל א״לאֲמַר לֵיהּ דרוֹב עֵצִים לְהַסָּקָה נִיתְּנוּ.: מתני׳מַתְנִיתִין: העַד הַקָּצִיר עַד שֶׁיַּתְחִיל הֶעָם לִקְצוֹר קְצִיר חִטִּין אֲבָל לֹא קְצִיר שְׂעוֹרִין הַכֹּל לְפִי מְקוֹם נִדְרוֹ אִם הָיָה בָּהָר בָּהָר וְאִם הָיָה בַּבִּקְעָה בַּבִּקְעָה. עַד הַגְּשָׁמִים עַד שֶׁיְּהוּ הַגְּשָׁמִים ועֵד שֶׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָּה רשב״גרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר עַד שֶׁיַּגִּיעַ זְמַנָּהּ שֶׁל רְבִיעָה עַד שֶׁיִּפְסְקוּ גְּשָׁמִים זעַד שֶׁיֵּצֵא נִיסָן כּוּלּוֹ דִּבְרֵי ר׳רַבִּי מֵאִיר ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר עַד שֶׁיַּעֲבוֹר הַפֶּסַח.: גמ׳גְּמָרָא: תַּנְיָא חהַנּוֹדֵר עַד הַקַּיִץ בַּגָּלִיל וְיָרַד לָעֲמָקִים אע״פאַף עַל פִּי שֶׁהִגִּיעַ הַקַּיִץ בָּעֲמָקִים אָסוּר עַד שֶׁיַּגִּיעַ הַקַּיִץ בַּגָּלִיל.: עַד הַגְּשָׁמִים עַד שֶׁיְּהוּ גְּשָׁמִים עַד שֶׁתֵּרֵד רְבִיעָה שְׁנִיָּה רשב״גרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר וְכוּ׳.: אָמַר ר׳רַבִּי זֵירָא מַחֲלוֹקֶת דְּאָמַר עַד הַגְּשָׁמִים טאֲבָל אָמַר עַד הַגֶּשֶׁם עַד זְמַן גְּשָׁמִים קָאָמַרמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
לפתוח ראשון – בקריאת התורה שקורא ראשון.
ולברך ראשון – ברכת המזון, שהוא קודם לכל אדם.
וליטול מנה יפה ראשון – אם בא לחלוק דבר עם ישראל, עושה ישראל ממנו שני חלקים שוים, וכהן בורר אי זו מהן שירצה.
והלך זו ארנונא – סעודת המלך כשהולך ממקום למקום. ארנונא בלשון יון, סעודה. לשון אחר, שותפות שיש לו למלך בבהמות, דארנונא לשון שותפות מדכתיב (במדבר כ״א:י״ג) כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמורי. עבדא דנורא אנא – עבד לאיש שהוא כומר לעובדי האש, שעבדיו פטורים מכרגא. ולא הוי כמודה בעבודה זרה, דמוכחא מלתא דלא אמר הכי אלא לאפטורי מכרגא. וכי קאמר צורבא מרבנן, ריבותא קאמר דאפילו צורבא מרבנן שרי ליה למימר הכי.
לשון אחר, הן סבורים לעבודה זרה והוא לבו לשמים כדכתיב (דברים ד׳:כ״ד) ה׳ אלהיך אש אוכלה הוא.
אבא – יער.
זבניה לבי נורא – מכרו לעובדי האש (שמציירין) [שמציתין1] את האור בבית עבודה זרה שלהם.
רוב עצים להסקה נתנו – ואינן כמוכרו לעבוד עבודה זרה, דהא איכא למיתלי בהתרא, וכל היכא דאיכא למיתלי תלינן.
מתני׳ עד הקציר עד שיתחילו העם לקצור קציר חטים – דהא הוא דחשיב להו לאינשי, וקרו ליה קציר סתם.
הכל לפי מקום נדרו – כלומר מסתמא בכל מקום מיקרי קציר קציר חטים, אבל אם במקום נדרו הורגלו לקרות לקציר שעורים קציר סתם, הכל לפי מקום נדרו. וכן נמי אם היה בהר בהר, אף בזה הולכין אחר מקום נדרו, שאם היה בהר הולכין אחר זמן קציר של הר, שאע״פ שאחר כן ירד לבקעה והגיע קציר של בקעה, כיון שעדיין לא הגיע קציר של הר, אסור עד שיגיע קציר של הר, וכדאיתא בגמרא.
עד הגשמים עד שיהו הגשמים עד שתרד רביעה שניה – שלשה זמנים הם של גשמים, וכל זמן קרוי רביעה על שם שהגשמים רובצים על הארץ. וקתני דמתסר עד שתרד רביעה שניה משום דסתמא שניה משמע שאינה מקדמת כל כך כרביעה ראשונה ולא מאוחרת כל כך כשלישית. מיהו לא בעינן עד שתעבור אפילו כי אמר עד שיהו הגשמים משום שאין זמנן קבוע.
עד שיגיע זמנה של רביעה – ואע״פ שלא ירדה עדיין, דסבירא ליה דכיון דאין לירידתה זמן קבוע שהרי לפעמים מאחרת לירד, אמרינן דבזמן ירידתה תלה נדרו ולא בירידתה ממש, כך נראה בעיני.
עד שיצא ניסן כולו – דעד2 ניסן רגילין הגשמים לירד.
גמ׳ מחלוקת דאמר עד הגשמים – כלומר כי פליגי ת״ק ור״ש ב״ג אי בעינן עד שתרד ואי סגי בשהגיע, דוקא דאמר עד הגשמים, אבל אמר עד הגשם אפילו תנא קמא מודה דעד זמן גשמים קאמר, ולא מתסר אלא עד שיגיע זמנה של רביעה שניה.
ומקשו הכא אמאי לא משמע ליה נמי לתנא קמא עד הגשם ירידה ממש כי היכי דמשמע ליה עד הגשמים.
ונראה בעיני דהיינו טעמא, דמדינא עד שיגיע [זמן3] משמע, דכי היכי דאמרינן דכל שאין זמנו קבוע, כלומר שאין להמשכתו זמן קבוע, לא מחית נפשיה לספיקא למתסר ביה ומשום הכי אינו אסור אלא עד שיגיע, הכי נמי כל שאין להתחלתו זמן קבוע שלפעמים מאחר הרבה, כגשמים, לא מחית נפשיה לספיקא ועד שיגיע זמן קאמר.
וראיה לדבר מדאיבעיא לן בירושלמי קבע זמן למשתה בנו ואמר קונם יין עד שיהא משתה בני, אי הוי כמי שזמנו קבוע או מאחר שיכול לדחותו ולעשות לאחר זמן כמי שאין זמנו קבוע. ובודאי דהכי איבעיא לן, מי אמרינן דכיון דקבע לו זמן לא מסיק אדעתיה שידחה אותו הלכך אסר נפשיה עד שיהא ממש וכל שדחה אותו לאחר מיכן אסור עד שיהא, או דילמא דכיון שיודע היה שיכול לדחותו לא אחית נפשיה לספיקא, הילכך אע״ג דאמר עד שיהא עד שיגיע זמן שקבע לו קאמר ולא עד שיהא ממש. ומכאן אתה למד דכל שאין להתחלתו זמן קבוע, עד שיגיע זמנו קאמר. הילכך גשמים שאין לירידתן זמן ידוע, מדינא כי אמר עד הגשם עד שיגיע זמן קאמר, ובהא אפילו רבנן מודו, מיהו בעד הגשמים הוא דפליגי, דכיון דסגי ליה למימר עד הגשם ואמר עד הגשמים, סבירא להו לרבנן דלטפויי קאתי, ור״ש ב״ג סבירא ליה דאפי׳ בכי הא מוקמינן ליה אדיניה, דלא דייקי אינשי בין גשם לגשמים.
וכי תימא אי כשאין להתחלתו זמן קבוע עד שיגיע זמנו קאמר וכדכתיבנא, כי אמר עד הקציר אמאי מיתסר עד שיתחילו העם לקצור, הוה לן למימר עד שיגיע זמן הקציר אע״פ שאין קוצרין עדיין, דהא כי היכי דאין להמשכתו זמן קבוע הכי נמי אין קבע להתחלתו והוה ליה כעד הגשם. לאו קושיא היא דבגשם משום דידעינן זמנה של רביעה וכדתניא בסמוך אזלינן בתריה, אבל קציר לא ידעינן זמניה שהכל הוא לפי הארצות4 שיש מדינות מבכרות ויש מאחרות, הילכך כיון דלא ידעינן זמניה על כרחין אית לן למיזל אחר קציר ממש.
פרקים ה', ח'-ט' – מהדורת הרב ישראל אברהם גרינבוים (בהכנה) על פי כתב יד בהמ"ל 895, ברשותו האדיבה
הערות
1 כן הוא בדפוסים.
2 בתפארת ציון הגיה: ״דכל״ ניסן. (בתוס׳ לפנינו ג״כ ״דעד״ ניסן וכו׳). ובחידושי הגרז״ס כתב: דר״ל עד סוף ניסן.
3 כן נראה דצ״ל לפי הענין (ועי׳ להלן: ״מדינא כי אמר עד הגשם עד שיגיע זמן קאמר״).
4 בזכות יצחק (לר׳ סאסי מעתוק הכהן יהונתן) הקשה ניזיל בתר המקום שנדר וכדלעיל גבי אם היה בהר וכו׳. משום קושיא הנ״ל כתב בתפארת ציון דצ״ל שהכל הוא לפי ״השנים״. אך קשה להגיה כן לפי נוסח הכת״י שיש ״מדינות״ מבכרות. וי״ל דהתם מיירי בקציר ממש ושפיר הולכין לפי ארצו, אבל הכא דמיירי ב׳זמן׳ קציר, קאמר הר״ן דקציר אין לו זמן קבוע בכל הארצות (כיון דאין זמן מסויים שהתבואה מתבשלת), משא״כ גשמים יש להם זמן קבוע בכל הארצות, בין בהר בין בבקעה.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144