גמרא
פירוש
כְּנֶגְדּוֹ נָמֵי לָא בָּעֵי.
מַתְקֵיף לַהּ רָבָא וַהֲרֵי ״עוֹלוֹתֵיכֶם סְפוּ״ (ירמיהו ז׳:כ״א) דְּלָא הָוְיִין עֶשְׂרִין וְחַד וְקָרֵינַן אשָׁאנֵי הָתָם דִּסְלֵיק עִנְיָינָא.
וְהֵיכָא דְּלָא סָלֵיק עִנְיָינָא לָא וְהָאָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר אַבָּא זִמְנִין סַגִּיאִין הֲוָה קָאֵימְנָא קַמֵּיהּ כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
אבל במקום שיש תורגמן פוסק – מפני טורח צבור. מתניתין אין פורסין על שמע – יש מפרשים אין מברכין. תרגום והוא יברך הזבח והוא יפרוס על דבחא אלמא פורס מברך הוא. ע״א לשון פרוסה והיינו כשאדם בא לבית הכנסת לאחר שקראו צבור את שמע ועומד אחד ואומר קדיש וברכו וברכה ראשונה שלפני ק״ש מפני הקדושה. אין פורסין בפחות מי׳ כתב רבינו יעקב שאם יש כאן ששה שלא שמעו קדיש וברכו אעפ״י שהשאר שמעו יכולין הן לפרוס על שמע והביא ראיה מהא דאמרינן במסכת סופרים אין אומרים קדיש וברכו בפחות מעשרה. רבותינו שבמערב אומרים אותו בשבעה ונותנין טעם לדבריהם בפרוע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו י״י כמנין התיבות וי״א אפילו ששה שברכו ששי הוא פירוש אם יש ששה שלא שמעו והשאר שמעו אבל בשם רש״י פירשו תלמידיו שאפילו בשביל א׳ פורסין על שמע ואפילו קרא את שמע יכול לחזור ולפרוס על השמע בעמדו לפני התיבה ועוד כתיב במסכת סופרים ובמקום שיש ט׳ או עשרה ששמעו בין ברכו בין קדיש ולאחר תפלה עמד א׳ בפני אלו ואמר קדיש וברכו וענו אלו אחריו יצא ידי חובתו. אין עוברין לפני התיבה – ש״צ. ואין נושאים כפיהם – כהנים. ואין קורים בתורה – בצבור. בספר הישר בעי אמאי צריך למתני אין פורסין ואין עוברים [לפני התיבה] (בתור׳) ואמאי צריך אין מפטירין כיון דאמר אין קורין. וי״ל דאיצטריך למיגרס הכי משום הא דגרסינן בירושלמי התחילו בי׳ והלכו להם מקצתם וגמר את שמע אפילו הכי לא יעבור לפני התיב׳ לומר שמנה עשרה דמילת׳ אחריתי היא. וכן אין קורין ואין מפטירין. ואין עושין מעמד ומושב – למת. והקרקעות של הקדש – הבא לפדותן צריך שם עשרה ואחד מהם כהן ובגמ׳ מפרש טעמא. ואדם כיוצא בהן – באומר דמי עלי דעשרה פעמים כהן כתיב בפרשת ערכין ור״ל כהן ולא ישראל ואין מיעוט אחר מיעוט אלא לרבות הילכך בט׳ ישראל וא׳ כהן סגיא. כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה. ושמעתי בשם הראב״ד כי קדושה של יוצר אור לא צריכה עשרה משום דאופנים הוא דקאמרי לה ואינו אלא ספור דברים. אבל שאר קדושות צריכות עשרה. ואין אבלים מן המנין – שהרי הוא אומר ברכה למנחמים בפני עצמן ולאבלים בפני עצמן. מתניתין יותר מפסוק א׳ – שלא יטעה התורגמן.מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות) הבנויה על תשתית דיקטה (CC BY-NC 4.0)
הערות
הערות
Gemara
Peirush