×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא פסחים מ״ט.גמרא
;?!
אָ
מתני׳מַתְנִיתִין: אאַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת מְבַעֲרִין אֶת הַכֹּל מִלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת דִּבְרֵי ר״מרַבִּי מֵאִיר וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בִּזְמַנּוֹ ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּר צָדוֹק אוֹמֵר תְּרוּמָה מִלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת וְחוּלִּין בִּזְמַנָּן.: גמ׳גְּמָרָא: תַּנְיָא ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר בַּר צָדוֹק אוֹמֵר פַּעַם אַחַת שָׁבַת אַבָּא בְּיַבְנֶה וְחָל אַרְבָּעָה עָשָׂר לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת וּבָא זוּנִין מְמוּנֶּה שֶׁל ר״גרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְאָמַר הִגִּיעַ עֵת לְבַעֵר אֶת הֶחָמֵץ וְהָלַכְתִּי אַחֵר אַבָּא וּבִיעַרְנוּ אֶת הֶחָמֵץ.: מתני׳מַתְנִיתִין: בהַהוֹלֵךְ לִשְׁחוֹט אֶת פִּסְחוֹ וְלָמוּל אֶת בְּנוֹ וְלֶאֱכוֹל סְעוּדַת אֵירוּסִין בְּבֵית חָמִיו וְנִזְכַּר שֶׁיֵּשׁ לוֹ חָמֵץ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ אִם יָכוֹל לַחֲזוֹר וּלְבַעֵר וְלַחֲזוֹר לְמִצְוָתוֹ יַחְזוֹר וִיבַעֵר וְאִם לָאו מְבַטְּלוֹ בְּלִבּוֹ. לְהַצִּיל מִן הַגּוֹיִם1 וּמִן הַנָּהָר וּמִן הַלִּסְטִים וּמִן הַדְּלֵיקָה וּמִן הַמַּפּוֹלֶת יְבַטֵּל בְּלִבּוֹ וְלִשְׁבּוֹת שְׁבִיתַת הָרְשׁוּת יַחְזוֹר מִיָּד. גוְכֵן מִי שֶׁיָּצָא מִירוּשָׁלַיִם וְנִזְכַּר שֶׁיֵּשׁ בְּיָדוֹ בְּשַׂר קֹדֶשׁ אִם עָבַר צוֹפִים שׂוֹרְפוֹ בִּמְקוֹמוֹ וְאִם לָאו חוֹזֵר וְשׂוֹרְפוֹ לִפְנֵי הַבִּירָה מֵעֲצֵי הַמַּעֲרָכָה. וְעַד כַּמָּה הֵן חוֹזְרִין ר״מרַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר זֶה וְזֶה בִּכְבֵיצָה ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר זֶה וְזֶה בִּכְזַיִת וַחֲכָמִים אוֹמְרִים בְּשַׂר קֹדֶשׁ בִּכְזַיִת וְחָמֵץ (ג)בִּכְבֵיצָה.: גמ׳גְּמָרָא: וּרְמִינְהוּ הַהוֹלֵךְ לֶאֱכוֹל סְעוּדַת אֵירוּסִין בְּבֵית חָמִיו וְלִשְׁבּוֹת שְׁבִיתַת הָרְשׁוּת יַחְזוֹר מִיָּד. א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לָא קַשְׁיָא הָא ר׳רַבִּי יְהוּדָה הָא רַבִּי יוֹסֵי דְּתַנְיָא סְעוּדַת אֵירוּסִין רְשׁוּת דִּבְרֵי ר׳רַבִּי יְהוּדָה רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מִצְוָה. וְהַשְׁתָּא דְּאָמַר רַב חִסְדָּא מַחֲלוֹקֶת בִּסְעוּדָה שְׁנִיָּה אֲבָל בִּסְעוּדָה רִאשׁוֹנָה דִּבְרֵי הַכֹּל מִצְוָה אֲפִילּוּ תֵּימָא הָא וְהָא ר׳רַבִּי יְהוּדָה וְלָא קַשְׁיָא הָא בִּסְעוּדָה רִאשׁוֹנָה הָא בִּסְעוּדָה שְׁנִיָּה. תַּנְיָא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה אֲנִי לֹא שָׁמַעְתִּי אֶלָּא סְעוּדַת אֵירוּסִין אֲבָל לֹא סִבְלוֹנוֹת אָמַר לוֹ ר׳רַבִּי יוֹסֵי אֲנִי שָׁמַעְתִּי סְעוּדַת אֵירוּסִין וְסִבְלוֹנוֹת. תַּנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר דכׇּל סְעוּדָה שֶׁאֵינָהּ שֶׁל מִצְוָה אֵין תַּלְמִיד חָכָם רַשַּׁאי לֵהָנוֹת מִמֶּנָּה. כְּגוֹן מַאי א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כְּגוֹן בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל וּבַת תַּלְמִיד חָכָם לְעַם הָאָרֶץ דא״רדְּאָמַר רַבִּי יוֹחָנָן בַּת כֹּהֵן לְיִשְׂרָאֵל אֵין זִוּוּגָן עוֹלֶה יָפֶה. מַאי הִיא אָמַר רַב חִסְדָּא אוֹ אַלְמָנָה אוֹ גְּרוּשָׁה אוֹ זֶרַע אֵין לָהּ בְּמַתְנִיתָא תָּנָא קוֹבְרָהּ אוֹ קוֹבַרְתּוֹ אוֹ מְבִיאָתוֹ לִידֵי עֲנִיּוּת. אִינִי וְהָא א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הָרוֹצֶה שֶׁיִּתְעַשֵּׁר יִדְבַּק בְּזַרְעוֹ שֶׁל אַהֲרֹן כׇּל שֶׁכֵּן שֶׁתּוֹרָה וּכְהוּנָּה מַעֲשַׁרְתָּן לָא קַשְׁיָא ההָא בת״חבְּתַלְמִיד חָכָם הָא בְּעַם הָאָרֶץ. ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ נְסֵיב כָּהֵנְתָּא חֲלַשׁ אָמַר לָא נִיחָא לֵיהּ לְאַהֲרֹן דְּאֶדְבַּק בְּזַרְעֵיהּ דְּהָוֵי לֵיהּ חַתְנָא כִּי אֲנָא. רַב אִידִי בַּר אָבִין נָסֵיב כָּהֵנְתָּא נְפַקוּ מִינֵּיהּ תְּרֵי בְּנֵי סְמִיכִי רַב שֵׁשֶׁת בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי ור׳וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי אָמַר ר״פרַב פָּפָּא אִי לָא נָסֵיבְנָא כָּהֵנְתָּא לָא אִיעַתַּרִי. אָמַר רַב כָּהֲנָא אִי לָא נָסֵיבְנָא כָּהֵנְתָּא לָא גְּלַאי אֲמַרוּ לֵיהּ וְהָא לִמְקוֹם תּוֹרָה גְּלֵית לָא גְלַאי כִּדְגָלֵי אִינָשֵׁי. אָמַר רַבִּי יִצְחָק כׇּל הַנֶּהֱנֶה מִסְּעוּדַת הָרְשׁוּת לְסוֹף גּוֹלֶה שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {עמוס ו׳:ד׳} וְאוֹכְלִים כָּרִים מִצֹּאן וַעֲגָלִים מִתּוֹךְ מַרְבֵּק וּכְתִיב לָכֵן עַתָּה יִגְלוּ בְּרֹאשׁ גּוֹלִים.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן כׇּל ת״חתַּלְמִיד חָכָם הַמַּרְבֶּה סְעוּדָּתוֹ בְּכׇל מָקוֹם סוֹף מַחֲרִיב אֶת בֵּיתוֹ וּמְאַלְמֵן אֶת אִשְׁתּוֹ וּמְיַיתֵּם אֶת גּוֹזָלָיו וְתַלְמוּדוֹ מִשְׁתַּכֵּחַ מִמֶּנּוּ וּמַחְלוֹקוֹת רַבּוֹת בָּאוֹת עָלָיו וּדְבָרָיו אֵינָם נִשְׁמָעִים וּמְחַלֵּל שֵׁם שָׁמַיִם וְשֵׁם רַבּוֹ וְשֵׁם אָבִיו וְגוֹרֵם שֵׁם רַע לוֹ וּלְבָנָיו וְלִבְנֵי בָנָיו עַד סוֹף כׇּל הַדּוֹרוֹת. מַאי הִיא אָמַר אַבָּיֵי קָרוּ לֵיהּ בַּר מַחֵים תַּנּוּרֵי רָבָא אָמַר בַּר מְרַקֵּיד בֵּי כוּבֵּי רַב פָּפָּא אָמַר בַּר מְלַחֵיךְ פִּינְכֵי רַב שְׁמַעְיָה אָמַר בַּר מַךְ רָבַע.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן לְעוֹלָם יִמְכּוֹר אָדָם כׇּל מַה שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְיִשָּׂא בַּת ת״חתַּלְמִיד חָכָם שֶׁאִם מֵת אוֹ גוֹלֶה מוּבְטָח לוֹ שֶׁבָּנָיו ת״חתַּלְמִידֵי חֲכָמִים וְאַל יִשָּׂא בַּת ע״העַם הָאָרֶץ שֶׁאִם מֵת אוֹ גוֹלֶה בָּנָיו ע״העַמֵּי הָאָרֶץ. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן לְעוֹלָם יִמְכּוֹר אָדָם כׇּל מַה שֶׁיֵּשׁ לוֹ וְיִשָּׂא בַּת ת״חתַּלְמִיד חָכָם וְיַשִּׂיא בִּתּוֹ לת״חלְתַלְמִיד חָכָם מָשָׁל לְעִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַגֶּפֶן דָּבָר נָאֶה וּמִתְקַבֵּל וְלֹא יִשָּׂא בַּת עַם הָאָרֶץ מָשָׁל לְעִנְבֵי הַגֶּפֶן בְּעִנְבֵי הַסְּנֶה דָּבָר כָּעוּרמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
{רי״ף פסחים טו:} {שמעתא דהשיטות בענין ביעור חמץ כאשר י״ד חל להיות בשבת} ועוד, מתני׳, ארבעה עשר שחל להיות בשבת, מבערין את הכל מלפני השבת וכו׳, בין תרומה בין חולין, ואפשר לו לסעוד בשבת מן המצה, ואע״ג דגרסי׳ בירושלמי, האוכל מצה בע״פ כבועל ארוסתו בבית חמיו, ה״מ משש שעות ולמעלה, אבל עד שש מותר, ודיקא נמי דמדמי לה לארוסה. אמר הכותב: על דבר זה חזרתי כאן לכתוב הירושלמי כמות שהוא בגמ׳ שלנו. וכן גורסין שם (ירושלמי פסחים י׳:א׳): א״ר לוי: האוכל מצה וכו׳. תני, רבי יהודה בן בתירא אומר: בין חמץ בין מצה אסור. פירוש, משום דכתיב, לא תשחט על חמץ דם זבחי (שמות ל״ד:כ״ה) - לא תשחט הפסח ועדיין חמץ קיים, ומכשיר היה בן בתירא בפסח ששחטו שחרית לקמן בגמרין (בבלי פסחים ק״ח.). ר׳ סימון בשם ריב״ל: רבי1 לא היה אוכל לא חמץ ולא מצה. לא מצה, מן הדא דר׳ לוי, ולא חמץ, מן הדא דר״י ב״ב. ומקשי: ורבי תלמידיה דר״י ב״ב הוא, ולא תלמידיה דרבי יעקב [בר קורשיפי].⁠2 והדבר ידוע שחלוקין עליו חביריו על ר״י ב״ב, וליכא דחייש ליה אלא תלמידיו, שחוששין לדבריו. ומתרץ: אלא דהוה בכור. פי׳, והבכורות מתענין בערב הפסח, מנהג במסכת סופרים (מסכת סופרים כ״א:ג׳). א״ר יונה, אבא3 הוה בכור והוה אכיל. א״ר תנחומא: לא מן הדא, אלא מן הדא. דרבי אסתניס הוה. כד הוה אכיל ביממא לא הוה אכיל ברמשא. ולמה לא הוה אכיל ביממא, כדי שיכנס למצה4 בתאוה. זו היא גמרא ירושלמית. ואתה למד ממנה שכל היום אסרו לאכול מצה, כדקתני עלה בבן בתירא, בין בחמץ בין במצה אסור, שפירושו אסור כל היום. דכן הוא ודאי, מדלא קאמר בהדיא, משש שעות ולמעלה. לפיכך היה אומר על רבי שהיה מתענה בערב הפסח, שלא היה אוכל מצה מן דרבי לוי. ורבינו הגדול ז״ל רמז לנו כן. לפיכך כתב הירושלמי הזה בכאן, לומר שאם בא לבער הכל בלא שיור לאכול5 הימנו. והטעם לזה, שכיון שביעור חמץ בלילה, נעשית לו מצה כארוסה בבית חמיו.מהדורת הרב אביאל אורנשטיין, ברשותו האדיבה של המהדיר (כל הזכויות שמורות למהדיר). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור.
הערות
1 תיבה זו חסר בדפ״ר
2 גירסתנו: בן קודשיי
3 גירסתנו: אמר רב מנא, רב יונה אבא
4 גירסתנו: לשבת. אך פשוט שהיא משובשת
5 נראה דצ״ל: לא יוכל לאכול
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144