×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא שבת ק״ט.גמרא
;?!
אָ
אלַגִּיגִית תִּקָּצֵץ יָד מְסַמָּא יָד מַחְרֶשֶׁת יָד מַעֲלָה פּוֹלִיפּוּס תַּנְיָא רַבִּי נָתָן אוֹמֵר בַּת חוֹרִין הִיא זוֹ וּמַקְפֶּדֶת בעַד שֶׁיִּרְחוֹץ יָדָיו ג׳שָׁלֹשׁ פְּעָמִים א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן פּוּךְ מַעֲבִיר בַּת מֶלֶךְ וּפוֹסֵק אֶת הַדִּמְעָה וּמַרְבֶּה שֵׂיעָר בָּעַפְעַפַּיִם תַּנְיָא נָמֵי הָכִי רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר פּוּךְ מַעֲבִיר בַּת מֶלֶךְ וּפוֹסֵק אֶת הַדִּמְעָה וּמַרְבֶּה שֵׂיעָר בָּעַפְעַפַּיִם. וְאָמַר מָר עוּקְבָא אָמַר שְׁמוּאֵל געָלִין אֵין בָּהֶם מִשּׁוּם רְפוּאָה אָמַר רַב יוֹסֵף כּוּסְבַּרְתָּא אֵין בָּהּ מִשּׁוּם רְפוּאָה אָמַר רַב שֵׁשֶׁת כְּשׁוּת אֵין בָּהֶן מִשּׁוּם רְפוּאָה אָמַר רַב יוֹסֵף כּוּסְבַּרְתָּא אֲפִילּוּ לְדִידִי קשה לִי אָמַר רַב שֵׁשֶׁת גַּרְגִּירָא אֲפִילּוּ לְדִידִי מְעַלֵּי וְאָמַר מָר עוּקְבָא אָמַר שְׁמוּאֵל כׇּל מִינֵי כְּשׁוּת שְׁרוּ לְבַר מִטָּרוֹזָא. אָמַר רַב חִסְדָּא שריקא טַוְיָא שְׁרֵי פִּיעְפּוּעֵי בֵיעֵי אָסוּר דְּבֵיתְהוּ דִּזְעֵירִי עֲבַדָא לֵיהּ לְחִיָּיא בַּר אָשֵׁי וְלָא אֲכַל אֲמַרָה לֵיהּ לְרַבָּךְ עֲבַדִי לֵיהּ וַאֲכַל וְאַתְּ לָא אָכְלַתְּ זְעֵירִי לְטַעְמֵיהּ דְּאָמַר זְעֵירִי נוֹתֵן אָדָם יַיִן צָלוּל וּמַיִם צְלוּלִין לְתוֹךְ הַמְשַׁמֶּרֶת בְּשַׁבָּת וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ אַלְמָא כֵּיוָן דְּמִשְׁתְּתֵי הָכִי לָאו מִידֵּי קָעָבֵיד הָכָא נָמֵי כֵּיוָן דְּמִיתְּכִיל הָכִי לָאו מִידֵּי קָעָבֵיד. וְאָמַר מָר עוּקְבָא דמִי שֶׁנִּגְּפָה יָדוֹ אוֹ רַגְלוֹ צוֹמְתָהּ בְּיַיִן וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ אִיבַּעְיָא לְהוּ חַלָּא מַאי אָמַר רַב הִלֵּל לְרַב אָשֵׁי כִּי הֲוֵינָא בֵּי רַב כָּהֲנָא אָמְרִי החַלָּא לָא אָמַר רָבָא וְהָנֵי בְּנֵי מָחוֹזָא וכֵּיוָן דִּמְפַנְּקִי אֲפִילּוּ חַמְרָא נָמֵי מַסֵּי לְהוּ. רָבִינָא אִיקְּלַע לְבֵי רַב אָשֵׁי חַזְיֵיהּ דִּדְרִיכָא לֵיהּ חֲמָרָא אַגַּבָּא דְכַרְעֵיהּ וְיָתֵיב קָא צָמֵית לֵיהּ בְּחַלָּא אֲמַר לֵיהּ לָא סָבַר לַהּ מָר לְהָא דְּאָמַר רַב הִילֵּל חַלָּא לָא א״לאֲמַר לֵיהּ גַּב הַיָּד וְגַב הָרֶגֶל שָׁאנֵי. אִיכָּא דְאָמְרִי חַזְיֵיהּ דְּקָא צָמֵית לֵיהּ בְּחַמְרָא אֲמַר לֵיהּ לָא סָבַר לַהּ מָר לְהָא דְּאָמַר רָבָא הָנֵי בְּנֵי מָחוֹזָא כֵּיוָן דִּמְפַנְּקִי אפי׳אֲפִילּוּ חַמְרָא נָמֵי מַסֵּי לְהוּ וּמָר נָמֵי הָא מְפַנַּק אֲמַר לֵיהּ גַּב הַיָּד וְגַב הָרֶגֶל שָׁאנֵי דְּאָמַר רַב אַדָּא בַּר מַתְנָה אָמַר רַב זגַּב הַיָּד וְגַב הָרֶגֶל הֲרֵי הֵן כְּמַכָּה שֶׁל חָלָל וּמְחַלְּלִין עֲלֵיהֶן אֶת הַשַּׁבָּת. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן חרוֹחֲצִים בְּמֵי גְרָר בְּמֵי חַמָּתָן בְּמֵי עַסְיָא וּבְמֵי טְבֶרְיָא אֲבָל לֹא בַּיָּם הַגָּדוֹל וְלֹא בְּמֵי מִשְׁרָה וְלֹא בְּיַמָּהּ שֶׁל סְדוֹם. וּרְמִינְהוּ רוֹחֲצִים בְּמֵי טְבֶרְיָא וּבַיָּם הַגָּדוֹל אֲבָל לֹא בְּמֵי מִשְׁרָה וְלֹא בְּיַמָּהּ שֶׁל סְדוֹם קַשְׁיָא יָם הַגָּדוֹל אַיָּם הַגָּדוֹל. א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לָא קַשְׁיָא הָא ר״מרַבִּי מֵאִיר הָא ר׳רַבִּי יְהוּדָה דִּתְנַן כָּל הַיַּמִּים כְּמִקְוֶה שֶׁנֶּאֱמַר {בראשית א׳:י׳} וּלְמִקְוֵה הַמַּיִם קָרָא יַמִּים דִּבְרֵי ר״מרַבִּי מֵאִיר ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר יָם הַגָּדוֹל כְּמִקְוֶה וְלֹא נֶאֱמַר יַמִּים אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מִינֵי יַמִּים הַרְבֵּה. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר טכׇּל הַיַּמִּים מְטַהֲרִין בְּזוֹחֲלִין וּפְסוּלִים לְזָבִים וְלִמְצוֹרָעִים וּלְקַדֵּשׁ בָּהֶן מֵי חַטָּאת מַתְקֵיף לַהּ רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָקמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
עלין אין בהן משום רפואה – פר״חא ז״ל אם נתן עלין של ירק וכיוצא בהן בעין לצנן מותר, והטעם שנראה כמיקר. ויותר הוא נכון מדברי רש״י ז״ל שפי׳ לאכילה, דמאי קמ״ל מתני׳ היאב כל האוכלין אדם אוכל. ועוד, דמשמע מדאמר רב ששת גרגירא אפי׳ לדידי מעלי ליה שאסור לאכלו בשבת, ואמאי והתנן כל האוכלין אדם אוכל לרפואה.⁠ג ואל יעלה על הדעת לומר שהגרגיר אינו ראוי לאכילה ואינו בכלל האוכלין, דהא אמרי׳ במס׳ סוכהד הפיגם והגרגיר פטורין מן המעשר לפי שאין משתמרין, ואם אינו אוכל תיפוק ליה משום אוכל. ושרקא טוויא – פרש״י ז״ל גדי צלי שמחפין אותו בבצים ומותר ובלבד שלא יהא רותח כדי לבשל, ומשום תקון אוכלין נגעו בה. ואינו נכון לפי שאין זה תיקון שיאסר, ופשיטא דמותר והאיך ר״ח בר אבאה אוסר. ועוד שאין הדמיון דיין צלול ומים צלולין לתוך המשמרת דומה יפה. ועוד דדבר הלמד מעניינו הוא שדרך הרפואה הוא. ולפיכך נראה כפר״ח ז״לו שהוא מי אבטיחין שמסננין אותן במשמרת לנקותן, ועבדינן לי׳ לשלשולי וכיון דמתאכיל האבטיח עם בני מעיו בלא סנון מותר, ולשון שרקא טוויא נראה שהוא הענין הידוע שעושין בדלעת היונית הטפולה בבצק ונצלת באור. ופעפועי ביעי – שם עשב הוא כדאמרי׳ בעירובין מערבין בפעפועים בפרק בכל מערבין.⁠ז ובמשניותח הפעפועין ופי׳ בירושל׳ בסוף מס׳ פיאהט הקולי. ורש״י ז״ל כ׳ שם במס׳ עירובין שהם ירקות ששמן יוטל״ש בלע״ז. מדקתני לים הגדול בהדי מי משרה וימה של סדום והנהו אוקימנא בדאישתהי – ש״מ דים הגדול נמי מותר בדלא אשתהי פי׳ ברעים שבו,⁠י וביפים שבו מותר לשהות, ומאן דפליג בהו לא דק. ומי טבריא לעולם מותר,⁠כ וכי קתני הך ברייתא אבל נשתהי אסור אמי משרה וימה של סדום.מהדורת מכון הרב הרשלר, בעריכת הרב משה הרשלר ובאדיבות משפחתו (כל הזכויות שמורות), ההדיר: הרב משה הרשלר. המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור.
הערות
א הר״ח בסוגיין.
ב לקמן ע״ב.
ג עי׳ תוס׳.
ד לט, ב.
ה לפנינו: ר׳ חייא בר אשי, ועי׳ רשב״א.
ו בסוגיין ובתוס׳.
ח ל״י כוונתו.
ט פ״ח סה״ד.
י כ״מ מסתימת לשון הרי״ף וכן נראה מלשון הר״ח (קט, ב ד״ו) ועי׳ מיוחס לר״ן. וכ״ד הרשב״א דברעים אסור בים הגדול אפילו בלא אישתהי מדלא הזכיר בהו שיהוי כלל, מיהו ברמב״ם פכ״א מהל׳ שבת מבואר כרבנו וכן הסכימו במאירי הר״ן ועי׳ שו״ע שכח מד.
כ דהא אוקימנא לעיל ברייתא דים הגדול בדאישתהי ואפ״ה קתני התם דרוחצין בחמי טבריה.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144