גמרא
פירוש
שֶׁמָּא תֵּשֵׁב עֲלֵיהֶן אִשְׁתּוֹ נִדָּה אֲבָל בְּפֵירֵי לָא אָמְרִינַן וְרַבִּי יִצְחָק בְּפֵירֵי נָמֵי אָמַר.
מֵתִיב רַבִּי יִרְמְיָה מִדִּיפְתִּי וּמִי אָמְרִינַן בְּפֵירֵי וְהָתְנַן אאִם אָמַר הִפְרַשְׁתִּי לְתוֹכָהּ רְבִיעִית קֹדֶשׁ נֶאֱמָן וְלָא קָא מטמא לֵיהּ תְּרוּמָה לְקֹדֶשׁ וְאִי אָמְרַתְּ טׇהֳרָתָהּ טוּמְאָה הִיא אֵצֶל הַקֹּדֶשׁ תְּטַמֵּא תְּרוּמָה לְקֹדֶשׁ.
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
ר׳ שמעון אומר דם המת אינו מכשיר. פרש״י ז״לא דם בהמה שמתה מאיליה, ודם חלל שנהרגה. ואיןב הפירוש מחוור מעצמוג, לפי שאין חילוק בבהמה בין דם שחיטה לדם נחירה, דמה לי קטלהד דרך סימנין מה לי קטלה בשוויי גיסטרא. ומפורשת היא במס׳ מכשירין בפ׳ בתראה והכי תנינן לה, אלו מטמאין ומכשירין זובו של זב ומימי רגליו ורביעית דם מן המת ודם הנדה, ר׳ שמעון אומר דם המת אינו מכשיר ואם נפל על הדלעת גוררה והיא טהורה, והדר קתני דם שחיטה בבהמה ובחיה ובעופות, ושמעינן מינה שדם אדם שמת הוא דאמר ר׳ שמעון שאינו מכשיר, ואעפ״כ דייקינן מינה הא דם שחיטה בבהמה מכשיר, דאי לאו הכי לישמעינן דם שחיטה בבהמה וכש״כ דם המת שבאדם כדמקשי ואזיל. וכן הא דתניא דם מגפתו אינו מכשיר, לא בבהמה וחיה ועוף, דהנהו אפי׳ לרבנן נמי דם מגפתן טהור, דתנן התםו יטמא חלב בהמה שלא לרצון שדם מגפתהז טהור. ובשמעתין נמי אמרינן והוה ליה דם מכה דאינו מכשיר. אלא גם זו באדם היא שנויה, וחיצונה היא ששנויה בחדא מן מכילתי דר׳ חייא ובר קפרא ולוי. ולספרים שכתוב בהן מגפתה, באשה נשנית, ולית ליה לר״ש מה לי קטלה כולה מה לי קטלה פלגא. ואע״פ ששנינוח לא אם טמא חלב האשה שלא לרצון שדם מגפתה טמא, ומייתו לה במס׳ שבת פ׳ חביתט, תנאי היא והאי תנא סבר אומרים באדם מה לי קטלה כולה מה לי קטלה פלגא, ור׳ שמעון סבר אין אומרים כן באדם כשם שאין אומרים כן בבהמה לדברי חכמים.מהדורת מכון הרב הרשלר, בעריכת הרב אליהו רפאל הישריק ובאדיבותו (כל הזכויות שמורות), ההדיר: הרב אביגדור אריאלי. המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור.
הערות
א ד״ה דם המת וד״ה דם חלל. ועי׳ רש״י שבת קמד, א ד״ה יטמא ולב אריה. וראה עוד מאירי וחידושי הר״ן.
ב ראה ספר הישר סי׳ תמב ותוד״ה דם שהאריכו לחלוק על פירוש רש״י, ופירשוהו באדם. וכן הובא תוכן הדיבור בחידושי הרשב״א והר״ן, עיי״ש בהרחבה. וראה שטמ״ק שדן בהרחבה בפירושי הראשונים. ראה מקדש דוד סי׳ לז אות ב, בביאור מחלוקת רש״י ותוספות.
ג כי״פ: בעצמו.
ד בכי״ל כאן ולהלן: קטלך.
ה מ״ו.
ו מ״ח.
ז בכי״ל: מגפתו. ובנדפס: מגפתן.
ח מכשירין שם.
ט קמג, ב.
הערות
Gemara
Peirush