×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא חולין קל״ב:גמרא
;?!
אָ
אָמַר רַב אוֹשַׁעְיָא אבְּבָא לִידֵי כֹּהֵן וּמְכָרוֹ לְיִשְׂרָאֵל בְּמוּמוֹ.: הַשּׁוֹחֵט לַכֹּהֵן וְלַגּוֹי1 פָּטוּר מִן הַמַּתָּנוֹת.: וְלִיתְנֵי כֹּהֵן וְגוֹי2 פְּטוּרִין מִן הַמַּתָּנוֹת אָמַר רָבָא זֹאת אוֹמֶרֶת בהַדִּין עִם הַטַּבָּח. דָּרֵשׁ רָבָא {דברים י״ח:ג׳} מֵאֵת הָעָם וְלֹא מֵאֵת הַכֹּהֲנִים כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר {דברים י״ח:ג׳} מֵאֵת זוֹבְחֵי הַזֶּבַח הֱוֵי אוֹמֵר אֲפִילּוּ טַבָּח כֹּהֵן בַּמַּשְׁמָע. אושפיזיכניה דר׳דְּרַבִּי טַבְלָא כֹּהֵן הֲוָה וַהֲוָה דְּחִיק לֵיהּ מִלְּתָא אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַבִּי טַבְלָא אֲמַר לֵיהּ זִיל אִישְׁתַּתַּף בַּהֲדֵי טַבָּחֵי יִשְׂרָאֵל דְּמִגּוֹ דְּמִפַּטְרִי מִמַּתְּנָתָא מִשְׁתַּתְּפִי בַּהֲדָךְ. חַיְּיבֵיהּ רַב נַחְמָן אֲמַר לֵיהּ וְהָא רַבִּי טַבְלָא פַּטְרַן אֲמַר לֵיהּ זִיל אַפֵּיק וְאִי לָא מפקינא לָךְ ר׳רַבִּי טַבְלָא מֵאוּנָּךְ. אֲזַל ר׳רַבִּי טַבְלָא קַמֵּיהּ דְּרַב נַחְמָן א״לאֲמַר לֵיהּ מ״טמַאי טַעְמָא עָבֵיד מָר הָכִי א״לאֲמַר לֵיהּ דְּכִי אֲתָא ר׳רַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא מִדָּרוֹמָא אָמַר ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי זִקְנֵי דָרוֹם אָמְרוּ גכֹּהֵן טַבָּח שְׁתַּיִם וְשָׁלֹשׁ שַׁבָּתוֹת פָּטוּר מִן הַמַּתָּנוֹת מִכָּאן וְאֵילָךְ חַיָּיב בְּמַתָּנוֹת. אֲמַר לֵיהּ וְלַעֲבֵיד לֵיהּ מָר מִיהַת כר׳כְּרַבִּי אַחָא בַּר חֲנִינָא א״לאֲמַר לֵיהּ דהָנֵי מִילֵּי דְּלָא קְבַע מְסַחְתָּא אֲבָל הָכָא הָא קְבַע מְסַחְתָּא. אָמַר רַב חִסְדָּא הַאי כָּהֲנָא דְּלָא מַפְרֵישׁ מַתְּנָתָא לֶיהֱוֵי בְּשַׁמְתָּא דֶּאֱלָהֵי יִשְׂרָאֵל אָמַר רַבָּה בַּר רַב שֵׁילָא הָנֵי טַבָּחֵי דְּהוּצָל קָיְימִי בְּשַׁמְתָּא דְּרַב חִסְדָּא הָא עֶשְׂרִים ותרתין שְׁנִין. לְמַאי הִלְכְתָא אִילֵּימָא דְּתוּ לָא מְשַׁמְּתִינַן לְהוּ וְהָא תַּנְיָא בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים בְּמִצְוַת לֹא תַעֲשֶׂה אֲבָל בְּמִצְוַת עֲשֵׂה כְּגוֹן אוֹמְרִים לוֹ עֲשֵׂה סוּכָּה וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה לוּלָב וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה עֲשֵׂה צִיצִית וְאֵינוֹ עוֹשֶׂה מַכִּין אוֹתוֹ עַד שֶׁתֵּצֵא נַפְשׁוֹ. אֶלָּא דְּקָנְסִינַן לְהוּ בְּלָא אַתְרַיְיתָא כִּי הָא דְּרָבָא קָנֵיס אַטְמָא רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק קָנֵיס גְּלִימָא. וְאָמַר רַב חִסְדָּא הזְרוֹעַ לְאֶחָד וְקֵבָה לְאֶחָד לְחָיַיִם לִשְׁנַיִם אִינִי וְהָא כִּי אֲתָא רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף אָמַר בְּמַעְרְבָא פָּלְגִינַן לְהוּ וגַּרְמָא גַּרְמָא. הָתָם בִּדְתוֹרָא. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָסוּר לֶאֱכוֹל מִבְּהֵמָה שֶׁלֹּא הוּרְמָה מַתְּנוֹתֶיהָ אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן כׇּל הָאוֹכֵל מִבְּהֵמָה שֶׁלֹּא הוּרְמָה מַתְּנוֹתֶיהָ כְּאִילּוּ אוֹכֵל טְבָלִים זוְלֵית הִלְכְתָא כְּוָותֵיהּ. אָמַר רַב חִסְדָּא מַתְּנוֹת כְּהוּנָּה אֵין נֶאֱכָלוֹת אֶלָּא חצָלִי וְאֵין נֶאֱכָלוֹת אֶלָּא בְּחַרְדָּל מַאי טַעְמָא אָמַר קְרָא {במדבר י״ח:ח׳} לְמׇשְׁחָה לִגְדוּלָּה כְּדֶרֶךְ שֶׁהַמְּלָכִים אוֹכְלִים. וְאָמַר רַב חִסְדָּא עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהוּנָּה כׇּל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ בָּקִי בָּהֶן אֵין נוֹתְנִין לוֹ מַתָּנָה וְלָאו מִילְּתָא הִיא דְּתַנְיָא רש״ארַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר כׇּל כֹּהֵן שֶׁאֵינוֹ מוֹדֶה בָּעֲבוֹדָה אֵין לוֹ חֵלֶק בַּכְּהוּנָּה שֶׁנֶּאֱמַר {ויקרא ז׳:ל״ג} הַמַּקְרִיב אֶת דַּם הַשְּׁלָמִים וְאֶת הַחֵלֶב מִבְּנֵי אַהֲרֹן לוֹ תִהְיֶה שׁוֹק הַיָּמִין לְמָנָה. אֵין לִי אֶלָּא זֶה בִּלְבַד מִנַּיִן לְרַבּוֹת חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה עֲבוֹדוֹת כְּגוֹן הַיְּצִיקוֹת וְהַבְּלִילוֹת וְהַפְּתִיתוֹת וְהַמְּלִיחוֹת תְּנוּפוֹת וְהַגָּשׁוֹת [וְהַקְּמִיצוֹת] הַקְטָרוֹת (וְהַמְּצִיּוֹת) [וְהַמְּלִיקוֹת]מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״ולעובד כוכבים״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״ועובד כוכבים״.
E/ע
הערותNotes
אפילו כהן טבח במשמע. פי׳ בשוחט בהמת ישראל קאמרינן דמחייב, אבל כהן טבח בשוחט לעצמו ודאי פטורא. ובשוחט על מנת למכור, כלב שלשה שבתות פטור דכשוחט לעצמו דמיג, מימר אמר אי זבני מינאי מוטב ואי לא תהוי דידי, מכאן ואילך כיון שהוחזקד לטבחות חייב כשוחט בהמת ישראל. ויש מפרשין דיותר משתים ושלש שבתות מפני מראית העין הוא חייבה, אבל מן התורה לעולם הוא פטור הואיל ושלו הוא טובח ושלו הוא מוכר. וכן עיקר.
אינן נאכלין אלא צלי ואינן נאכלות אלא בחרדל. פי׳ו לאו דוקאז, אלא לומר שנאכלות על השבע ובלפתן כדרך שהמלכים אוכלין, אטו מי שאינו אוכל חרדל אינו נוטל מתנות, וכדאמרינן בסמוךח אי לקדירה אדמחתך להו ומלח להו וכו׳, ותנן נמי במוקדשיןט ונאכלין בכל העיר בכל מאכל, ותנן נמי במסכת זבחים בפרק כל התדירי ובכלן הכהנים רשאין לשנות באכילתן לאכלן שלוקין צלויין ומבושלין, ועלה נמי אתמר למשחה לגדולה כדרך שהמלכים אוכלין, אלמא צלי לאו דוקא אלא מטעמים כאשר אהב וזהו דרך מלכים.
מהדורת מכון הרב הרשלר, בעריכת הרב אליהו רפאל הישריק ובאדיבותו (כל הזכויות שמורות), ההדיר: הרב אביגדור אריאלי. המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל הזכויות שמורות, וכל שימוש אחר אסור.
הערות
א רש״י ד״ה כשהוא אומר.
ב מכאן הובאו דברי רבינו בר״ן (מה, ב).
ג כ״כ בעל המאור (שם).
ד כי״ל: שהחזיק.
ה ראה תוד״ה כשהוא אומר שהיא גזרה שלא ירגילו טבחי ישראל לשתף כהנים עמהם ליפטר מן המתנות. וכ״ה בחידושי הרשב״א והר״ן בשמם.
ו כל הדיבור כמעט כלשונו הובא בחידושי הר״ן.
ז כ״כ תוד״ה אין. וכ״כ הרשב״א, והריטב״א בשם רבינו. וכ״כ בספר האשכול (אויערבך) ח״ג סי׳ לט, רבינו בחיי שמות יב, ח.
ח להלן קלג, א.
ט זבחים נה, א.
י צ, ב.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144