×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בבא בתרא י״ט.גמרא
;?!
אָ
לָא מַשְׁכַּחַתְּ לֵיהּ אִי בְּטַרְפָּא הָדַר פָּארֵי.: וְלֹא נִבְרֶכֶת הַכּוֹבְסִין וְכוּ׳.: אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ אלֹא שָׁנוּ אֶלָּא מִן הַמַּחְמְצָן באֲבָל מִן הַנַּדְיָין ד׳אַרְבַּע אַמּוֹת תַּנְיָא נָמֵי הָכִי נִבְרֶכֶת הַכּוֹבְסִין ד׳אַרְבַּע אַמּוֹת וְהָא אֲנַן תְּנַן ג׳שְׁלֹשָׁה טְפָחִים אֶלָּא לָאו ש״משְׁמַע מִינַּהּ כִּדְרַב נַחְמָן. וְאִיכָּא דְּרָמֵי לְהוּ מִירְמֵי תְּנַן נִבְרֶכֶת הַכּוֹבְסִין ג׳שְׁלֹשָׁה טְפָחִים וְהָתַנְיָא אַרְבַּע אַמּוֹת אָמַר רַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ לָא קַשְׁיָא כָּאן מִן הַמַּחְמְצָן כָּאן מִן הַנַּדְיָין רַב חִיָּיא בְּרֵיהּ דְּרַב אַוְיָא מַתְנֵי לַהּ בְּהֶדְיָא אֶלָּא אִם כֵּן הִרְחִיק מִשְּׂפַת מַחְמְצָן וְלַכּוֹתֶל ג׳שְׁלֹשָׁה טְפָחִים.: וְסָד בְּסִיד.: אִיבַּעְיָא לְהוּ וְסָד בְּסִיד תְּנַן אוֹ דִילְמָא אוֹ סָד בְּסִיד תְּנַן. גפְּשִׁיטָא דִּוְסָד בְּסִיד תְּנַן דְּאִי סָלְקָא דַעְתָּךְ דְּאוֹ סָד בְּסִיד תְּנַן אִם כֵּן לִיעָרְבִינְהוּ וְלִיתְנִינְהוּ. דִּילְמָא מִשּׁוּם דְּלָא דָּמֵי הַאי הֶיזֵּיקָא לְהַאי הֶיזֵּיקָא רֵישָׁא הֶיזֵּיקָא דִמְתוּנָא סֵיפָא הֶיזֵּיקָא דְהַבְלָא. ת״שתָּא שְׁמַע רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר סֶלַע הַבָּא בְּיָדַיִם זֶה חוֹפֵר בּוֹרוֹ מִכָּאן וְזֶה חוֹפֵר בּוֹרוֹ מִכָּאן זֶה מַרְחִיק ג׳שְׁלֹשָׁה טְפָחִים וְסָד בְּסִיד וָזֶה מַרְחִיק ג׳שְׁלֹשָׁה טְפָחִים וְסָד בְּסִיד טַעְמָא דְּבָא בְּיָדַיִם הָא לֹא בָּא בְּיָדַיִם לֹא. ה״ההוּא הַדִּין דְּאַף עַל גַּב דְּלֹא בָּא בְּיָדַיִם נָמֵי סָד בְּסִיד וּבָא בְּיָדַיִם אִיצְטְרִיכָא לֵיהּ סד״אסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא כֵּיוָן דְּבָא בְּיָדַיִם לִיבְעֵי רַוְוחָא טְפֵי קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן.: מַרְחִיקִין אֶת הַגֶּפֶת וְאֶת הַזֶּבֶל וְאֶת הַמֶּלַח וְאֶת הַסְּלָעִים וְכוּ׳.: תְּנַן הָתָם דבַּמֶּה טוֹמְנִין וּבַמָּה אֵין טוֹמְנִין. אֵין טוֹמְנִין לֹא בַּגֶּפֶת וְלֹא בַּזֶּבֶל וְלֹא בַּמֶּלַח וְלֹא בַּסִּיד וְלֹא בַּחוֹל בֵּין לַחִין בֵּין יְבֵשִׁין מַאי שְׁנָא הָכָא דְּקָתָנֵי סְלָעִים וְלָא קָתָנֵי חוֹל וּמַאי שְׁנָא הָתָם דְּקָתָנֵי חוֹל וְלָא קָתָנֵי סְלָעִים. אָמַר רַב יוֹסֵף לְפִי שֶׁאֵין דַּרְכָּן שֶׁל בְּנֵי אָדָם לְהַטְמִין בִּסְלָעִים אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וְכִי דַּרְכָּן שֶׁל בְּנֵי אָדָם לְהַטְמִין בְּגִיזֵּי צֶמֶר וּלְשׁוֹנוֹת שֶׁל אַרְגָּמָן דְּתַנְיָא הטוֹמְנִין בְּגִיזֵּי צֶמֶר וּבְצִיפֵּי צֶמֶר וּבִלְשׁוֹנוֹת שֶׁל אַרְגָּמָן וּבְמוֹכִין וְאֵין מְטַלְטְלִין אוֹתָן. אֶלָּא אָמַר אַבָּיֵי {איוב ל״ו:ל״ג} יַגִּיד עָלָיו רֵיעוֹ תְּנָא הָכָא סְלָעִים וה״הוְהוּא הַדִּין לְחוֹל תְּנָא הָתָם חוֹל וְהוּא הַדִּין לִסְלָעִים א״לאֲמַר לֵיהּ רָבָא אִי יַגִּיד עָלָיו רֵיעוֹ לִיתְנִינְהוּ לְכוּלְּהוּ בַּחֲדָא וְלִיתְנֵי חֲדָא מִנַּיְיהוּ בְּאִידַּךְ וה״הוְהוּא הַדִּין לְאִידַּךְ. אֶלָּא אָמַר רָבָא הָתָם הַיְינוּ טַעְמָא דְּלָא קָתָנֵי סְלָעִים מִשּׁוּם דִּמְשַׁתְּכִי לַהּ לִקְדֵרָה הָכָא הַיְינוּ טַעְמָא דְּלָא קָתָנֵי חוֹל מִשּׁוּם דְּמֵחַמִּימֵי חָיֵים וּמִקָּרִירֵי קָרֵיר. וְהָא תָּנֵי רַבִּי אוֹשַׁעְיָא חוֹל הָתָם בִּמְתוּנָא תַּנָּא דִּידַן נָמֵי לִיתְנֵי וְלוֹקְמֵיהּ בִּמְתוּנָא הָא תְּנָא לֵיהּ אַמַּת הַמַּיִם. אַטּוּ מִי לָא קָתָנֵי אַמַּת הַמַּיִם וְקָתָנֵי נִבְרֶכֶת הַכּוֹבְסִין. הָנְהוּ צְרִיכִי דְּאִי תְּנָא אַמַּת הַמַּיִם מִשּׁוּם דִּקְבִיעָא אֲבָל נִבְרֶכֶת הַכּוֹבְסִין דְּלָא קְבִיעָא אֵימָא לָא וְאִי תְּנָא נִבְרֶכֶת הַכּוֹבְסִין מִשּׁוּם דִּקְווּ וְקָיְימִי אֲבָל אַמַּת הַמַּיִם לָא צְרִיכָא.: מַרְחִיקִין אֶת הַזְּרָעִים וְאֶת הַמַּחֲרֵישָׁה וְכוּ׳.: זְרָעִים תִּיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם מַחֲרֵישָׁה בְּמַפּוֹלֶת יָד. מַחֲרֵישָׁה וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם זְרָעִים בְּחוֹרֵשׁ לְאִילָנוֹת וְתִיפּוֹק לֵיהּ מִשּׁוּם מַיָּא תַּנָּא בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל קָאֵי דִּכְתִיב {דברים י״א:י״א} לִמְטַר הַשָּׁמַיִם תִּשְׁתֶּה מָּיִם. לְמֵימְרָא דִּזְרָעִיםמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
הכי גרסי׳ במתני׳ בכולה: וסד בסיד בוא״ו, דאי ס״ד סיפ׳ קתני או סד בסיד ורישא וסד בסיד פשיטא דרישא דוקא דאי לאו הכי ליתני רישא או כדקתני בסיפא ועוד היכי דחינן דילמא משום דלא דמי האי היזיקא להאי הזיקא אי לא ערבינהו ליתנינו כחד לישנא אלא ודאי ש״מ דתרוייהו וסד גרסי׳ ומשום דלא ערבינהו ידעינ׳ דחד מיניהו או בעו למימר ומסתמא סיפא הוא דקתני או שאינו היזק גדול כי ההוא דרישא ומסברא הוא דנפקא לן והכי איתא בנוסחי עתיקי ובתוספתא נמי קתני בכולהו וסד בסיד, אלא שרבינו הגדול כתב בהלכות בסיפא ״או״. משום דמשתכי לה לקדרה – פרש״י ז״ל ששוברין את הקדרה ולא מחוור שבכל מקום אין לשון זה אלא לשון חלודה כמו שכתב הוא עצמו ז״ל ואמרינן בפרק ואלו מציאות דשיתוך טפי ואמרינן נמי בעלמא ששמים משתכין עליהן כנחשת ואקשיתיה לרב ז״ל לפרושי הכי משום גיזי צמר וגיזי צמר שאין דרכן של בני אדם להטמין בהם וקתני.
ולא היה צריך ז״ל לכך דלשון חלודה הוא כמשמעו ומתוך כך המאכל מתקלקל וכיון שהמאכל מתקלקל בתוכו אין אדם טומן בהם ולא דמי לציפי צמר דהתם משום חשיבות׳ הוא או שהם מוקצים למלאכה אחרת אבל האי דמקלקל ליה למאכל לא קתני.
ויש מי שאומר הואיל וכן אין דרכן של בני אדם להטמין בהם כלל והוה ליה מילת׳ דלא שכיחא ולא גזרו בה רבנן ומותר לגמרי.
ובמס׳ שבת ירושלמי [ד,א] גרסי׳ התיב רבי שמאי הרי סלעים מרחיקי׳ אותן מן הכותל מעתה אסור לטמון בהם א״ר יוסי לא שהסלעים מרותחות אלא שהן עושין חלודה והן מלקות ארעיתו של כותל והא תני אין טומנין בסלעים תפתר בסלעים של כסף אית תניי תני אין טומני׳ בסלעים ואית תניי תני טומנין בסלעים אמר ר׳ חסדא מאן דמר טומנין בסלעים בשל זהב ושל נחשת ומאן דמר אין טומנין של כסף.
ומשמע דגמרא דילן לית ליה הך סברא אלא כל הסלעין מרתיחין דאי אית ליה הכי מאי קא קשיא ליה נימא אין הסלעים מרתיחין אלא שהן מלקין ארעיתו של כותל והכ׳ לא שמיע לן בריית׳ דליתני אין טומנין בסלעי׳ ואפשר משום דקים ליה שהסלעים של כסף מרתיחי׳ לפיכך הקשו אמאי לא שנאה במשנה.
וא״ת א״כ מאי קא קשיא ליה ממתני׳ דהכ׳ דהא לאו משום מרתחא הוא אלא שמלקין ארעיתו של כותל אפשר דכיון דקתני ליה גבי היזיק׳ דהבל׳ קים ליה דאי אפשר שלא יהו מן הסלעים שהן מרתיחין ומכאן נמי משמע שהסלעים האמורין כאן לא של אבנים הן אלא של מתכת שהן המעלין חלודה.
מחרישה ותיפוק ליה משום זרעים – בדין הוא דהוה ליה למימר לעכב עליו משעת חרישה אלא דעדיפ׳ מינה אמר ליה דלאו בשופטני עסקינן לחרוש שלא על מנת לזרוע וכן אתה אומר במאי דאקשי׳ ליה ותיפוק לי׳ משום מיא.
למימרא דזרעים לצדדין משתרשי – איכא דקשיא ליה ומי איכ׳ למ״ד דלאו לצדדין משתרשי כלל אם כן בטלת דין ערוג׳ דאמרי׳ התם ערוגה ששה על ששה מביא לתוכה חמש זרעונים וכולה כדאית׳ בדוכתא במס׳ שבת. ולאו קושיא היא דאין הכי נמי דלאו לצדדין משתרשי מיהו מינק ינקי מעפר שבצדדין ואיניקה הוא דהא קפיד רחמנ׳ ואסר דלא לינקו אהדדי ואע״פ שאין השרשין מתערבין.
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×