גמרא
פירוש
רַב אָשֵׁי אָמַר כׇּל מִן הַצַּד דֶּרֶךְ עֲקַלָּתוֹן הִיא קְרוֹבָה לָזֶה וּרְחוֹקָה לָזֶה. וְלֵימָא לְהוּ שִׁקְלוּ דִּידְכוּ וְהַבוּ לִי דִּידִי הָא מַנִּי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר הִיא דְּתַנְיָא כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ולימא להו שקולו דידכו והבו לי דידי – כלומר אי הכי אמאי מה שנתן נתן. הא מני רבי יהודה היא דאמר רבים שיבררו להם דרך לעצמן מה שביררו ביררו – וכ״ש במתניתין שנתן להם מעצמו ושלו לא הגיעו כבר פירשו בגמרא שאין חליפיו חליפין ובעינן לרבי אלעזר רבים גזלני נינהו פירוש טעמא דרבי אליעזר מיבעיא ליה ולאו אמתני׳ קאי.
וטעמא מאי, פי׳ למ״ד אין הלכה כרבי אליעזר דכיון שאין הלכה כמותו לא מוקמינן מתני׳ בהכי ואע״ג דבמתניתין נתן להם מדעתו טעמא מאי כלומר אמאי לא אמרינן להו הבו לי דידי ושקולו דידכו ופריק משום דרב יהודה דכיון דהחזיקו בו כדי׳ שהוא עצמו נתן להם אע״פ שבתורת חליפין נתן להם אסור לקלקלו שהרי ברשות נתתי. ורבי אליעזר רבים במאי קנו לה. למ״ד אפילו בשלא אבדה להם דרך באותה שדה קאמר רבי אליעזר מה שביררו ביררו במאי קנו לה ומפרקינן בהלוכה. זהו פירוש הסוגיא שפי׳ ה״ר שמואל ז״ל.
ואינו נכון, דמעיקרא כי קס״ד דרבי אלעזר בשאבדה להם דרך קאמר הוה ניחא לן טעמא דמתניתין דכשאבדה להן דרך דמי ולא עוד אלא שהלכה כדברי רבי אליעזר למאן דמוקי לה לרבי אליעזר בשלא אבדה להן דרך ואין הלכה כמותו אמאי קשיא לן מתניתין.
אלא הכי פירושא: הא מני רבי יהודה דאמר מה שביררו ביררו אע״פ שהיא גזלה בידם ואקשינן ותיהוי נמי מתני׳ רבי יהודה משום רבי אלעזר וכי לרבי אליעזר גזלני נינהו וברייתא גופה קשיא ומפרקינן כי א״ר אלעזר כשאבדה להן דרך באותה שדה שאם ביררו דרך לעצמן מה שביררו ביררו ואומרין לו הבא ראיה שאין זו הדרך שלנו וטול ואע״פ שביחיד עליו הראיה יפה כח רבים ואקשינן אי הכי למה אמרו אין הלכה כרבי אלעזר והרי דבר ברור אמר ומפ׳ מאן דמתני הא לא מתני הא דלמאן דאמר אין הלכה כרבי אליעזר אע״ג דגזלני נינהו אין מוציאין מידם ואין טעם בדבר לפיכך פסקו שאין הלכה כמותו והדרינן דקושיין קמייתא ואמרינן טעמא דמתניתין מאי היא לדברי הכל דאי דרבי אליעזר כשאבדה להן דרך במתניתין לא אבדה להן דרך א״נ אין הלכה לא מיתוקמא מתניתין בהכי ומפרקי׳ טעמא דמתניתין משום דרבי יהודה וכו׳ שלא שאל וברשות ירדו ומשנתנו דברי הכל וכיוצא בסוגיא זו תמצא בפ׳ הניזקין ורבי יצחק לית ליה המוצא אבדה לא ישבע הוא דאמר כר׳ אליעזר בן יעקב ורבי אליעזר בן יעקב לית ליה המוצא אבדה פטור ואמר רבה וכו׳ וקם ליה רבי יצחק דלא כרבי אליעזר לפי הפי׳ הנכון שכבר כתבנו שם.
ורבינו תם ז״ל היה מפ׳ דמתניתין בשאבדה להם דרך בשדהו וביררו להם אחרת ונטלה ונתן להם מן הצד מה שנתן נתן ואותו דרך שלו שביררו לעצמן לא הגיע ואקשינן אמאי לא הגיעו כל כמינהו שביררו לעצמו כיון שהוא נותן להם דרך ומפרקינן גזרה שמא יתן להם דרך עקלתון בידוע יותר מן הראשון ואקשינן ולימא להו שקולו מה שביררתם והבו לי מה שנתתי לכם ומפרקינן כיון שנתן נתן כרבי אליעזר ואקשינן והיאך אפשר כן וכי גזלני נינהו ומפרקינן אלא שנויה דשנינן לאו שנויה היא דלר׳ אליעזר בשאבדה להן דרך קאמר שיש להן כח לברור כדאמרינן לעיל ואכתי מה שנתן אמאי נתן וקאמרינן אלמא אמר רבה בר רב הונא אין הלכה כרבי אליעזר ואי בשאבדה להם דרך הלכה רווחת היא שאם ביררו ביררו ומפרקינן מאן דמתני הא לא מתני הא אלא אף בשלא אבדה להן דרך קאמר ומתניתין אתיא כותיה ובעינן וטעמא מאי למאן דמתני בשאבדה אמאי מה שנתן נתן משום דרב יהודה וכו׳ וזה החזיק בו אבל אותו דרך שביררו לעצמן שלא מדעת בעל הבית לאו מצר שהחזיקו בו רבים מיקרי אלא משום דרבים יפה כחן לברור דרך לעצמן ובעי׳ ואותו דרך שביררו להן לרבי אליעזר במה קנאוהו, כפר״ת ז״ל. מודים חכמים לר׳ אליעזר בשביל של כרמים הואיל ונעשה להלוך – פי׳ שלא נעשה אלא להלוך נקנה בהלוך דרך הנאתו ואע״ג דלא עביד מעשה בגוף הקרקע כדאמרינן בפ׳ חזקת המציע מצעות בנכסי הגר קונה אבל שבילי השדות כיון דרויחי וחזו למשטח בהו פיס ולכמה מילי לא מיקני בהלוך.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
וטעמא מאי, פי׳ למ״ד אין הלכה כרבי אליעזר דכיון שאין הלכה כמותו לא מוקמינן מתני׳ בהכי ואע״ג דבמתניתין נתן להם מדעתו טעמא מאי כלומר אמאי לא אמרינן להו הבו לי דידי ושקולו דידכו ופריק משום דרב יהודה דכיון דהחזיקו בו כדי׳ שהוא עצמו נתן להם אע״פ שבתורת חליפין נתן להם אסור לקלקלו שהרי ברשות נתתי. ורבי אליעזר רבים במאי קנו לה. למ״ד אפילו בשלא אבדה להם דרך באותה שדה קאמר רבי אליעזר מה שביררו ביררו במאי קנו לה ומפרקינן בהלוכה. זהו פירוש הסוגיא שפי׳ ה״ר שמואל ז״ל.
ואינו נכון, דמעיקרא כי קס״ד דרבי אלעזר בשאבדה להם דרך קאמר הוה ניחא לן טעמא דמתניתין דכשאבדה להן דרך דמי ולא עוד אלא שהלכה כדברי רבי אליעזר למאן דמוקי לה לרבי אליעזר בשלא אבדה להן דרך ואין הלכה כמותו אמאי קשיא לן מתניתין.
אלא הכי פירושא: הא מני רבי יהודה דאמר מה שביררו ביררו אע״פ שהיא גזלה בידם ואקשינן ותיהוי נמי מתני׳ רבי יהודה משום רבי אלעזר וכי לרבי אליעזר גזלני נינהו וברייתא גופה קשיא ומפרקינן כי א״ר אלעזר כשאבדה להן דרך באותה שדה שאם ביררו דרך לעצמן מה שביררו ביררו ואומרין לו הבא ראיה שאין זו הדרך שלנו וטול ואע״פ שביחיד עליו הראיה יפה כח רבים ואקשינן אי הכי למה אמרו אין הלכה כרבי אלעזר והרי דבר ברור אמר ומפ׳ מאן דמתני הא לא מתני הא דלמאן דאמר אין הלכה כרבי אליעזר אע״ג דגזלני נינהו אין מוציאין מידם ואין טעם בדבר לפיכך פסקו שאין הלכה כמותו והדרינן דקושיין קמייתא ואמרינן טעמא דמתניתין מאי היא לדברי הכל דאי דרבי אליעזר כשאבדה להן דרך במתניתין לא אבדה להן דרך א״נ אין הלכה לא מיתוקמא מתניתין בהכי ומפרקי׳ טעמא דמתניתין משום דרבי יהודה וכו׳ שלא שאל וברשות ירדו ומשנתנו דברי הכל וכיוצא בסוגיא זו תמצא בפ׳ הניזקין ורבי יצחק לית ליה המוצא אבדה לא ישבע הוא דאמר כר׳ אליעזר בן יעקב ורבי אליעזר בן יעקב לית ליה המוצא אבדה פטור ואמר רבה וכו׳ וקם ליה רבי יצחק דלא כרבי אליעזר לפי הפי׳ הנכון שכבר כתבנו שם.
ורבינו תם ז״ל היה מפ׳ דמתניתין בשאבדה להם דרך בשדהו וביררו להם אחרת ונטלה ונתן להם מן הצד מה שנתן נתן ואותו דרך שלו שביררו לעצמן לא הגיע ואקשינן אמאי לא הגיעו כל כמינהו שביררו לעצמו כיון שהוא נותן להם דרך ומפרקינן גזרה שמא יתן להם דרך עקלתון בידוע יותר מן הראשון ואקשינן ולימא להו שקולו מה שביררתם והבו לי מה שנתתי לכם ומפרקינן כיון שנתן נתן כרבי אליעזר ואקשינן והיאך אפשר כן וכי גזלני נינהו ומפרקינן אלא שנויה דשנינן לאו שנויה היא דלר׳ אליעזר בשאבדה להן דרך קאמר שיש להן כח לברור כדאמרינן לעיל ואכתי מה שנתן אמאי נתן וקאמרינן אלמא אמר רבה בר רב הונא אין הלכה כרבי אליעזר ואי בשאבדה להם דרך הלכה רווחת היא שאם ביררו ביררו ומפרקינן מאן דמתני הא לא מתני הא אלא אף בשלא אבדה להן דרך קאמר ומתניתין אתיא כותיה ובעינן וטעמא מאי למאן דמתני בשאבדה אמאי מה שנתן נתן משום דרב יהודה וכו׳ וזה החזיק בו אבל אותו דרך שביררו לעצמן שלא מדעת בעל הבית לאו מצר שהחזיקו בו רבים מיקרי אלא משום דרבים יפה כחן לברור דרך לעצמן ובעי׳ ואותו דרך שביררו להן לרבי אליעזר במה קנאוהו, כפר״ת ז״ל. מודים חכמים לר׳ אליעזר בשביל של כרמים הואיל ונעשה להלוך – פי׳ שלא נעשה אלא להלוך נקנה בהלוך דרך הנאתו ואע״ג דלא עביד מעשה בגוף הקרקע כדאמרינן בפ׳ חזקת המציע מצעות בנכסי הגר קונה אבל שבילי השדות כיון דרויחי וחזו למשטח בהו פיס ולכמה מילי לא מיקני בהלוך.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
הערות
Gemara
Peirush