×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא סנהדרין קי״א.גמרא
;?!
אָ
מַאי אָמֵן א״ראָמַר רַבִּי חֲנִינָא אֵל מֶלֶךְ נֶאֱמָן. {ישעיהו ה׳:י״ד} לָכֵן הִרְחִיבָה שְּׁאוֹל נַפְשָׁהּ וּפָעֲרָה פִיהָ לִבְלִי חוק אָמַר ר״לרֵישׁ לָקִישׁ לְמִי שֶׁמְּשַׁיֵּיר אפי׳אֲפִילּוּ חוֹק אֶחָד א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן לָא נִיחָא לְמָרַיְיהוּ דְּאָמְרַתְּ לְהוּ הָכִי אֶלָּא אפי׳אֲפִילּוּ לֹא לָמַד אֶלָּא חוֹק אֶחָד. (שֶׁנֶּאֱמַר) {זכריה י״ג:ח׳} וְהָיָה בְכׇל הָאָרֶץ נְאֻם ה׳ פִּי שְׁנַיִם בָּהּ יִכָּרְתוּ ויגועו וְהַשְּׁלִישִׁית יִוָּתֶר בָּהּ אָמַר ר״לרֵישׁ לָקִישׁ שְׁלִישִׁי שֶׁל שֵׁם א״לאֲמַר לֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לָא נִיחָא לְמָרַיְיהוּ דְּאָמְרַתְּ לְהוּ הָכִי אֶלָּא אפי׳אֲפִילּוּ שְׁלִישִׁי שֶׁל נֹחַ. {ירמיהו ג׳:י״ד} כִּי אָנֹכִי בָּעַלְתִּי בָכֶם וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶחָד מֵעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה אָמַר ר״לרֵישׁ לָקִישׁ דְּבָרִים כִּכְתָבָן א״לאֲמַר לֵיהּ ר׳רַבִּי יוֹחָנָן לָא נִיחָא לֵיהּ לְמָרַיְיהוּ דְּאָמְרַתְּ לְהוּ הָכִי אֶלָּא אֶחָד מֵעִיר מְזַכֶּה כָּל הָעִיר כּוּלָּהּ וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה מְזַכִּין כָּל הַמִּשְׁפָּחָה כּוּלָּהּ יָתֵיב רַב כָּהֲנָא קַמֵּיהּ דְּרַב וְיָתֵיב וְקָאָמַר דְּבָרִים כִּכְתָבָן א״לאֲמַר לֵיהּ רַב לָא נִיחָא לֵיהּ לְמָרַיְיהוּ דְּאָמְרַתְּ לְהוּ הָכִי אֶלָּא אֶחָד מֵעִיר מְזַכֶּה כָּל הָעִיר וּשְׁנַיִם מִמִּשְׁפָּחָה מְזַכִּין כָּל הַמִּשְׁפָּחָה. חַזְיֵיהּ דַּהֲוָה קָא חָיֵיף רֵישֵׁיהּ וְסָלֵיק וְיָתֵיב קַמֵּיהּ דְּרַב א״לאֲמַר לֵיהּ {איוב כ״ח:י״ג} וְלֹא תִמָּצֵא בְּאֶרֶץ הַחַיִּים א״לאֲמַר לֵיהּ מֵילָט קָא לָיְיטַתְּ לִי א״לאֲמַר לֵיהּ קְרָא קָאָמֵינָא לֹא אתִּמָּצֵא תּוֹרָה בְּמִי שֶׁמְּחַיֶּה עַצְמוֹ עָלֶיהָ. תַּנְיָא רבי סִימַאי אוֹמֵר נֶאֱמַר {שמות ו׳:ז׳} וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם לִי לְעָם וְנֶאֱמַר וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם מַקִּישׁ יְצִיאָתָן מִמִּצְרַיִם לְבִיאָתָן לָאָרֶץ מָה בִּיאָתָן לָאָרֶץ שְׁנַיִם מס׳מִשִּׁשִּׁים רִיבּוֹא אַף יְצִיאָתָן מִמִּצְרַיִם שְׁנַיִם מס׳מִשִּׁשִּׁים רִיבּוֹא אָמַר רָבָא וְכֵן לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {הושע ב׳:י״ז} וְעָנְתָה שָּׁמָּה כִּימֵי נְעוּרֶיהָ וּכְיוֹם עֲלוֹתָהּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. תַּנְיָא אָמַר ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר בְּרַבִּי יוֹסֵי פַּעַם אַחַת נִכְנַסְתִּי לַאֲלֶכְּסַנְדְּרִיָּא שֶׁל מִצְרַיִם מָצָאתִי זָקֵן אֶחָד וְאָמַר לִי בֹּא וְאַרְאֶךָּ מָה עָשׂוּ אֲבוֹתַי לַאֲבוֹתֶיךָ מֵהֶם טִבְּעוּ בַּיָּם מֵהֶם הָרְגוּ בַּחֶרֶב מֵהֶם מָעֲכוּ בְּבִנְיָן וְעַל דָּבָר זֶה נֶעֱנַשׁ מֹשֶׁה רַבֵּינוּ שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {שמות ה׳:כ״ג} וּמֵאָז בָּאתִי אֶל פַּרְעֹה לְדַבֵּר בִּשְׁמֶךָ הֵרַע לָעָם הַזֶּה. אָמַר לוֹ הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חֲבָל עַל דְּאָבְדִין וְלָא מִשְׁתַּכְחִין הֲרֵי כַּמָּה פְּעָמִים נִגְלֵיתִי עַל אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב בְּאֵל שַׁדַּי וְלֹא הִרְהֲרוּ עַל מִדּוֹתַי וְלֹא אָמְרוּ לִי מַה שְּׁמֶךָ אָמַרְתִּי לְאַבְרָהָם {בראשית י״ג:י״ז} קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאׇרְכָּהּ וּלְרׇחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה בִּקֵּשׁ מָקוֹם לִקְבּוֹר אֶת שָׂרָה וְלֹא מָצָא עַד שֶׁקָּנָה בד׳בְּאַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף וְלֹא הִרְהֵר עַל מִדּוֹתַי. אָמַרְתִּי לְיִצְחָק {בראשית כ״ו:ג׳} גּוּר בָּאָרֶץ הַזֹּאת וְאֶהְיֶה עִמְּךָ וַאֲבָרְכֶךָּ בִּקְּשׁוּ עֲבָדָיו מַיִם לִשְׁתּוֹת וְלֹא מָצְאוּ עַד שֶׁעָשׂוּ מְרִיבָה שֶׁנֶּאֱמַר {בראשית כ״ו:כ׳} וַיָּרִיבוּ רוֹעֵי גְרָר עִם רוֹעֵי יִצְחָק לֵאמֹר לָנוּ הַמָּיִם וְלֹא הִרְהֵר אַחַר מִדּוֹתַי. אָמַרְתִּי לְיַעֲקֹב {בראשית כ״ח:י״ג} הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה שׁוֹכֵב עָלֶיהָ לְךָ אֶתְּנֶנָּה בִּיקֵּשׁ מָקוֹם לִנְטוֹעַ אׇהֳלוֹ וְלֹא מָצָא עַד שֶׁקָּנָה בְּמֵאָה קְשִׂיטָה וְלֹא הִרְהֵר אַחַר מִדּוֹתַי וְלֹא אָמְרוּ לִי מַה שְּׁמֶךָ וְאַתָּה אָמְרַתְּ לִי מַה שְּׁמֶךָ בַּתְּחִלָּה וְעַכְשָׁיו אַתָּה אוֹמֵר לִי {שמות ה׳:כ״ג} וְהַצֵּל לֹא הִצַּלְתָּ אֶת עַמֶּךָ {שמות ו׳:א׳} עַתָּה תִרְאֶה (אֵת) אֲשֶׁר אֶעֱשֶׂה לְפַרְעֹה בְּמִלְחֶמֶת פַּרְעֹה אַתָּה רוֹאֶה וְאִי אַתָּה רוֹאֶה בְּמִלְחֶמֶת שְׁלֹשִׁים וְאֶחָד מְלָכִים. {שמות ל״ד:ח׳} וַיְמַהֵר מֹשֶׁה וַיִּקּוֹד אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ מָה רָאָה מֹשֶׁה. ר׳רַבִּי חֲנִינָא בֶּן גַּמְלָא אָמַר אֶרֶךְ אַפַּיִם רָאָה וְרַבָּנַן אָמְרִי אֱמֶת רָאָה.: תַּנְיָא כמ״דכְּמַאן דְּאָמַר אֶרֶךְ אַפַּיִם רָאָה דְּתַנְיָא כְּשֶׁעָלָה מֹשֶׁה לְמָרוֹם מְצָאוֹ להקב״הלְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא שֶׁיּוֹשֵׁב וְכוֹתֵב אֶרֶךְ אַפַּיִם אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אֶרֶךְ אַפַּיִם לַצַּדִּיקִים אָמַר לוֹ אַף לָרְשָׁעִים א״לאֲמַר לֵיהּ רְשָׁעִים יֹאבֵדוּ א״לאֲמַר לֵיהּ הַשְׁתָּא חָזֵית מַאי דְּמִבְּעֵי לָךְ. כְּשֶׁחָטְאוּ יִשְׂרָאֵל אָמַר לוֹ לֹא כָּךְ אָמַרְתָּ לִי אֶרֶךְ אַפַּיִם לַצַּדִּיקִיםמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
ופערה פיה לבלי חק חד משמע למי שמשייר אפילו חק אחד ור׳ יוחנן אמר למי שאינו עושה אפילו חק אחד אבל עשה אפילו חק אחד לא: והיה בכל הארץ נאום ה׳ פי שנים בה יכרתו יגועו [כו׳] אמר ר׳ שמעון בן לקיש שלישית זרעו של שם בן נח והיינו זרעו של ארפכשד שיצא הימנו אברהם ואע״ג דארפכשד חומשא הוי דכתיב בני שם עילם ואשור כו׳ אפ״ה נפיש ליה זרעיה טפי מחד מהנך והו״ל תולתא ועל האי תולתא כתיב (שם) והבאתי את השלישית באש וצרפתים כצרוף את הכסף כו׳ ואשתכח דמימעטי ליה זרעו של ארפכשד טובא וקא מימעטי ישראל משום דישראל נפישי טפי מחד מתלתא בזרעיה. אמר ליה ר׳ יוחנן לא ניחא ליה למריהו דתימא להו הכי לצרפינהו לישראל (כוליה) [כולי האי] אלא שלישית של נח והיינו שם שיצא ממנו אברהם ואשם כתיב והבאתי את השלישית באש וכיון שצרף זרעו של שם ככסף וכזהב (ומצאו) [ויצאו] עילם ואשור ולוד וארם וגם אדום וישמעאל שבאין מזרעו של אברהם לסיגים וישראל לזהב סגור וכסף צרוף מזוקק שבעתים. ויש לפרש דר׳ יוחנן לאו אישראל לחודיהו קא קפיד אלא אאומות העולם קא קפיד נמי והכי מסתבר: ולקחתי אתכם אחד מעיר. יתיב רב כהנא קמיה דרב ויתיב קאמר דברים ככתבן כו׳ חזייה רב לרב כהנא דקא חייף רישיה חופף ראשו ומעדן עצמו אמר ליה לא תמצא התורה במי שמחיה את עצמו עליה אלא במי שמצער עצמו עליה ואינו חושש בתפנוקי עצמו אלא לעסוק בתורה, והיינו דדרשינן התם (ברכות ס״ג:) זאת התורה אדם כי ימות באהל אין התורה מתקיימת אלא במי שממית את עצמו באהל: תניא ר׳ סימאי נאמר ולקחתי אתכם לי לעם ונאמר והבאתי אתכם אל הארץ מקיש יציאתן של מצרים לביאתן לארץ מה ביאתם לארץ לא נכנסו לארץ מששים רבוא שיצאו ממצרים מבן עשרים ועד בן ששים אלא שנים בלבד יהושע וכלב אף יציאתן ממצרים לא יצאו מאותן שהיו במצרים אלא שנים מכל ששים רבוא ואותן שנים עלו לששים רבוא והשאר רשעים היו לפיכך מתו בשלשת ימי אפלה כדי שלא יראו מצרים במפלתן אמר רבא וכן לימות המשיח אין זוכין לינצל אלא שנים מששים רבוא שנאמר וענתה שמה כימי נעוריה וכיום עלותה מארץ מצרים מפשטיה דקרא שמעת לה דכתיב וכיום עלותה מארץ מצרים ואית דדרשי לה מדכתיב וענתה לשון עניות ודלות ומיעוט:
וימהר משה ויקד ארצה וישתחו מה ראה באותן י״ג מדות שמיהר והשתחוה בשמחה רבי חנינא בן גמליאל אמר ארך אפים ראה ראה מדתו של מקום שהוא ארך אפים ושמח ומיהר והשתחוה דרך הודאה ר׳ אמר אמת דכתיב רב חסד ואמת ראה מדתו של קב״ה שהוא אמת ואין דברו חוזר ריקם וידע שסופו לקיים הבטחתו לישראל לפיכך מיהר להשתחוות בשמחה וי״א ראה מדתו של קב״ה שדן את האדם באמת ונתיירא שלא יתחייבו ישראל כלייה כשהוא דן אותם בדין גמור ומיהר והשתחוה לקב״ה להתפלל שלא יהא דן אותם לפי מעשיהם: תניא כמ״ד ארך אפים ראה דתניא כשעלה משה למרום כו׳ מדקא טרח משה לאוקומי מדת ארך אפים לרשעים ש״מ ארך אפים ראה והשתחוה:
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×