Raavan Shevuot 31a – ראב"ן שבועות לא.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

קוֹלָר תָּלוּי בְּצַוַּאר עֵדִים תַּלְמוּד לוֹמַר מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחַק. (סִימָן תלת״א תלמי״ד ותל״ת בעל״י חו״ב סמרטו״ט שומ״ע ומטעי״ם). ^אמנין לְתַלְמִיד שֶׁיּוֹשֵׁב לִפְנֵי רַבּוֹ וְרוֹאֶה זְכוּת לֶעָנִי וְחוֹב לֶעָשִׁיר מִנַּיִן שֶׁלֹּא יִשְׁתּוֹק תַּלְמוּד לוֹמַר {שמות כ״ג:ז׳} מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק. ^במִנַּיִן לְתַלְמִיד שֶׁרוֹאֶה אֶת רַבּוֹ שֶׁטּוֹעֶה בַּדִּין שֶׁלֹּא יֹאמַר אַמְתִּין לוֹ עַד שֶׁיִּגְמְרֶנּוּ וְאֶסְתְּרֶנּוּ וְאֶבְנֶנּוּ מִשֶּׁלִּי כְּדֵי שֶׁיִּקָּרֵא הַדִּין עַל שְׁמִי ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק. ^גמִנַּיִן לְתַלְמִיד שֶׁאָמַר לוֹ רַבּוֹ יוֹדֵעַ אַתָּה בִּי שֶׁאִם נוֹתְנִין לִי מֵאָה מָנֶה אֵינִי מְבַדֶּה מָנֶה יֵשׁ לִי אֵצֶל פְּלוֹנִי וְאֵין לִי עָלָיו אֶלָּא עֵד אֶחָד מִנַּיִן שֶׁלֹּא יִצְטָרֵף עִמּוֹ תַּלְמוּד לוֹמַר מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק. הַאי מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק נָפְקָא הָא וַדַּאי שַׁקּוֹרֵי קָא מְשַׁקֵּר וְרַחֲמָנָא אָמַר {שמות כ׳:י״ב} לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר אֶלָּא ^דכְּגוֹן דַּאֲמַר לֵיהּ וַדַּאי חַד סָהֲדָא אִית לִי וְתָא אַתָּה קוּם הָתָם וְלָא תֵּימָא וְלָא מִידֵּי דְּהָא לָא מַפְּקַתְּ מִפּוּמָּךְ שִׁקְרָא אפי׳אֲפִילּוּ הָכִי אָסוּר מִשּׁוּם שֶׁנֶּאֱמַר מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק. ^המִנַּיִן לַנּוֹשֶׁה בַּחֲבֵירוֹ מָנֶה שֶׁלֹּא יֹאמַר אֶטְעָנֶנּוּ בְּמָאתַיִם כְּדֵי שֶׁיּוֹדֶה לִי בְּמָנֶה וְיִתְחַיֵּיב לִי שְׁבוּעָה וַאֲגַלְגֵּל עָלָיו שְׁבוּעָה מִמָּקוֹם אַחֵר תַּלְמוּד לוֹמַר מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק. ^ומִנַּיִן לַנּוֹשֶׁה בַּחֲבֵירוֹ מָנֶה וּטְעָנוֹ מָאתַיִם שֶׁלֹּא יֹאמַר אֶכְפְּרֶנּוּ בב״דבְּבֵית דִּין וְאוֹדֶה לוֹ חוּץ לְבֵית דִּין כְּדֵי שֶׁלֹּא אֶתְחַיֵּיב לוֹ שְׁבוּעָה וְלֹא יְגַלְגֵּל עָלַי שְׁבוּעָה מִמָּקוֹם אַחֵר תַּלְמוּד לוֹמַר מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק. ^זמִנַּיִן לִשְׁלֹשָׁה שֶׁנּוֹשִׁין מָנֶה בְּאֶחָד שֶׁלֹּא יְהֵא אֶחָד בַּעַל דִּין וּשְׁנַיִם עֵדִים כְּדֵי שֶׁיּוֹצִיאוּ מָנֶה וְיַחְלוֹקוּ ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק. ^חמִנַּיִן לִשְׁנַיִם שֶׁבָּאוּ לַדִּין אֶחָד לָבוּשׁ סְמַרְטוּטִין וְאֶחָד לָבוּשׁ אִיצְטְלִית בַּת מֵאָה מָנֶה שֶׁאוֹמְרִין לוֹ לְבוֹשׁ כְּמוֹתוֹ אוֹ הַלְבִּישֵׁהוּ כְּמוֹתְךָ ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק כִּי הֲווֹ אָתוּ לְקַמֵּיהּ דְּרָבָא בַּר רַב הוּנָא אֲמַר לְהוּ שְׁלוּפוּ פּוּזְמוּקַיְיכוּ וְחוּתוּ לְדִינָא. ^טמִנַּיִן לְדַיָּין שֶׁלֹּא יִשְׁמַע דִּבְרֵי בַּעַל דִּין (חֲבֵירוֹ) קוֹדֶם שֶׁיָּבֹא בַּעַל דִּין חֲבֵירוֹ ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק. ^ימִנַּיִן לְבַעַל דִּין שֶׁלֹּא יַטְעִים דְּבָרָיו לַדַּיָּין קוֹדֶם שֶׁיָּבֹא בַּעַל דִּין חֲבֵירוֹ ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר מִדְּבַר שֶׁקֶר תִּרְחָק רַב כָּהֲנָא מַתְנֵי {שמות כ׳:ו׳} מִלֹּא תִשָּׂא לֹא תַשִּׂיא. {יחזקאל י״ח:י״ח} וַאֲשֶׁר לֹא טוֹב עָשָׂה בְּתוֹךְ עַמָּיו רַב אָמַר ^כזֶה הַבָּא בְּהַרְשָׁאָה וּשְׁמוּאֵל אָמַר זֶה הַלּוֹקֵחַ שָׂדֶה שֶׁיֵּשׁ עָלֶיהָ עֲסִיקִין.: אֵינָהּ נוֹהֶגֶת אֶלָּא בִּרְאוּיִן לְהָעִיד כּוּ׳.: לְאַפּוֹקֵי מַאי אָמַר רַב פָּפָּא לְאַפּוֹקֵי מֶלֶךְ וְרַב אַחָא בַּר יַעֲקֹב אָמַר ^ללְאַפּוֹקֵי מְשַׂחֵק בְּקוּבְיָא. מ״דמַאן דְּאָמַר מְשַׂחֵק בְּקוּבְיָא ^מכׇּל שֶׁכֵּן מֶלֶךְ ומ״דוּמַאן דְּאָמַר מֶלֶךְ אֲבָל מְשַׂחֵק בְּקוּבְיָא מִדְּאוֹרָיְיתָא מִחְזָא חֲזֵי וְרַבָּנַן הוּא דְּפַסְלוּהוּ.: בִּפְנֵי בֵּית דִּין וְשֶׁלֹּא בִּפְנֵי ב״דבֵּית דִּין כּוּ׳.: בְּמַאי קָמִיפַּלְגִי. אַמְרוּהָ רַבָּנַן קַמֵּיהּ דְּרַב פָּפָּא בְּדוּן מִינַּהּ וּמִינַּהּ בְּדוּן מִינַּהּ וְאוֹקֵי בְאַתְרַהּ קָא מִיפַּלְגִי. ר׳רַבִּי מֵאִיר סָבַר דּוּן מִינַּהּ וּמִינַּהּ מִפִּקָּדוֹן מָה פִּקָּדוֹן מוּשְׁבָּע מִפִּי עַצְמוֹ חַיָּיב אַף עֵדוּת מוּשְׁבָּע מִפִּי עַצְמוֹ חַיָּיב וּמִינַּהּ מָה פִּקָּדוֹן בֵּין בְּבֵית דִּין וּבֵין שֶׁלֹּא בְּבֵית דִּין אַף עֵדוּת בֵּין בְּבֵית דִּין וּבֵין שֶׁלֹּא בְּבֵית דִּין. וְרַבָּנַן סָבְרִי דּוּן מִינַּהּ וְאוֹקֵי בְּאַתְרַהּ מָה פִּקָּדוֹן מוּשְׁבָּע מִפִּי עַצְמוֹ חַיָּיב אַף עֵדוּת מוּשְׁבָּע מִפִּי עַצְמוֹ חַיָּיב וְאוֹקֵי בְּאַתְרַהּ מָה מוּשְׁבָּע מִפִּי אֲחֵרִים בְּבֵית דִּין אִין שֶׁלֹּא בְּבֵית דִּין לָא אַף מוּשְׁבָּע מִפִּי עַצְמוֹ בְּבֵית דִּין אִין שֶׁלֹּא בְּבֵית דִּין לָאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כ״ב:ב׳
סמ״ג מצוות עשה ק״ז
טור חושן משפט ט׳:ז׳
שולחן ערוך חושן משפט ט׳:ז׳

^ב רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כ״ב:ג׳
טור חושן משפט ט׳:ח׳
שולחן ערוך חושן משפט ט׳:ח׳

^ג רמב״ם הלכות עדות י״ז:ה׳-ו׳
סמ״ג מצוות לא תעשה כ״ח
טור חושן משפט כ״ח:א׳
שולחן ערוך חושן משפט כ״ח:א׳

^ד רמב״ם הלכות עדות י״ז:ה׳-ו׳
סמ״ג מצוות לא תעשה כ״ח
טור חושן משפט כ״ח:א׳
שולחן ערוך חושן משפט כ״ח:א׳

^ה רמב״ם הלכות טוען ונטען ט״ז:ט׳-י׳
סמ״ג מצוות עשה ק״ז

^ו רמב״ם הלכות טוען ונטען ט״ז:ט׳-י׳
סמ״ג מצוות עשה ק״ז

^ז רמב״ם הלכות טוען ונטען ט״ז:ט׳-י׳
סמ״ג מצוות עשה ק״ז

^ח רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כ״א:ב׳
סמ״ג מצוות עשה ק״ז
טור חושן משפט י״ז:א׳
שולחן ערוך חושן משפט י״ז:א׳

^ט רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כ״א:ז׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ר״ח
טור חושן משפט י״ז:ה׳
שולחן ערוך חושן משפט י״ז:ה׳

^י רמב״ם הלכות סנהדרין והעונשין המסורין להם כ״א:ז׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ר״ח
טור חושן משפט י״ז:ה׳
שולחן ערוך חושן משפט י״ז:ה׳

^כ רמב״ם הלכות שלוחין ושותפין ג׳:ה׳
טור חושן משפט קכ״ג:ט״ו
שולחן ערוך חושן משפט קכ״ג:ט״ו

^ל רמב״ם הלכות שבועות י׳:א׳
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״א

^מ רמב״ם הלכות שבועות י׳:א׳
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״א

מתני׳ ואינה נוהגת אלא בראויין להעיד. ואמרינן לאפוקי מאי רב פפא אמר לאפוקי מלך ורב אחא אמר לאפוקי משחק בקוביא. ומסקנא מאן דאמר מלך אבל משחק בקוביא מדאורייתא מיחזא חזי ורבנן הוא דפסלין. ויש מקשין, מדקאמר משחק בקוביא מדאורייתא מיחזא חזי, מכלל דמלך לא חזי מדאורייתא, והאמרינן בסנהדרין בפרק כהן גדול (יט ע״א) מלכי ישראל מאי טעמא אלא^א משום מעשה דינאי אין, אבל מדאורייתא לא. ונראה לי דלא קשיא, דהתם אדינא קאי, כדאמ׳ לא שנו אלא מלכי ישראל אבל מלכי בית דוד דן ודנין אותו דכת׳ בית דוד דינו לבקר משפט וכו׳ עד ומלכי ישראל מאי טעמא משום מעשה דינאי. אבל בעדות לא אזלי לא מלכי ישראל ולא מלכי בית דוד קמי בית דין להעיד. דאפילו אם רוצין למחול על כבודן ולילך ולהעיד אין כבודן מחול ולא מקבלינן סהדותייהו. שנאמר שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך שלא תזלזל בו. הילכך מדאורייתא לא חזי לאסהודי. ורב פפא דאמר לאפוקי מלך, מתני׳ הכי משמע ליה, ואינה נוהגת אלא בראויין להעיד מן התורה, וכבר תנא בכשרין ולא בפסולין, וראויין להעיד מן התורה לאפוקי מלך שאינו ראוי לבוא להעיד משום שום תשים. ורב אחא סבר בראויין להעיד מדרבנן, דהיינו משחק בקוביא דאינו ראוי מדרבנן לפי שאינו עוסק בישובו של עולם. והיינו דקאמר מ״ד משחק בקוביא כל שכן מלך דלא חזי מדאורייתא משום שום תשים והוי בכלל [ב]⁠כשירין ולא בפסולין^ב. ובהא שמעתא נמי אמרינן האי צורבא מרבנן דידע ליה סהדותא לחבריה לא אזיל קמי דיינא דזוטרא מיניה וכל שכן מלך.⁠¹ מניין לתלמיד שיושב לפני רבו ורואה זכות לעני וחובה לעשיר מניין שלא ישתוק ת״ל מדבר שקר תרחק. מניין לתלמיד שרואה את רבו שטועה בדין שלא יאמר אמתין לו עד שיגמרנו ואסתירנו ואבנינו משלי כדי שיקרא על שמי ת״ל מדבר שקר תרחק. מניין לתלמיד שאומר לו רבו יודע אתה בי שאם נותנין לי מאה מנה איני מבדה מנה יש לי אצל פלוני ואין לי עליו אלא עד אחד מניין שלא יצטרף עמו ת״ל מדבר שקר תרחק. ואפילו אמר ליה חד סהדא אית לי ותא את וקום התם ולא תימא מידי דהא לא מפקת שיקרא מפומך אלא שיפחיד בעל דיני ויודה, אפילו הכי אסור משום מדבר שקר תרחק. מניין לנושה בחבירו מנה שלא יאמר אטענינו מאתים כדי שיודה לי במנה ויתחייב לי שבועה ואגלגל עליו שבועה ממקום אחר ת״ל מדבר שקר תרחק. מניין לנושה בחבירו מנה וטענו מאתים שלא יאמר אכפרינ׳ בבית דין ואודה לו חוץ לבית דין כדי שלא אתחייב לו שבועה ויגלגל עלי שבועה ממקום אחר ת״ל מדבר שקר תרחק. מניין לשלשה שנושין מנה באחד שלא יהא אחד בעל דין ושנים עדים כדי שיוציאו ממנו ויחלוקו ת״ל מדבר שקר תרחק. מניין לשנים שבאו לדין אחד לבוש סמרטוטין ואחד לבוש איצטלא דמילתא של מאה מנה שאומרין לו לבוש כמותו או הלבישהו כמותך, כדי שלא ינטה לב בית דין^ג אחרי העשיר, ת״ל מדבר שקר תרחק. והאידנא לא נהיגי הכי, ונראה לי דוקא איצטלית של מאה מנה אבל האידנא דלא נהיגי בכך^ד מלבושין לא חיישינן להטייה. ואשר לא טוב עשה בתוך עמו, זה הבא בהרשאה, שעובר ומתעבר על ריב לא לו ומקניט את חבירו ומשביעו, ושמואל אמר זה הלוקח שדה שיש עליה עסיקין, והוא קשה מן הראש׳ון ולא יוציאו ממנו, הרי שלא עשה טובה לעס⁠[י]⁠קין^ה.מהדורת הרב דוד דבליצקי, ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), על פי כתב יד וולפנביטל ועדי נוסח נוספים

הערות

^א לא משום מעשה דינאי משום מעשה דינאי אין וכו׳. כצ״ל.

^ב נראה שרבינו מפרש שרב פפא ורב אחא ב״י לא פליגי אלא בפירוש לשון המשנה, אבל להלכה גם ר״פ מודה דמשחק בקוביא נתמעט. ובהא פליגי: ר״פ מפרש ראויין להעיד, ׳ראויין׳ היינו מדאורייתא ואין הלשון הזה יכול למעט משחקי בקוביא שהם ׳ראויין׳ אלא שרבנן פסלו אותם [׳מחזא חזי ורבנן הוא דפסלוהו׳]. אבל באמת הם נתמעטו ממה שאמרה המשנה בכשרין ולא בפסולין. רב אחא מפרש איפכא, ׳ראויין׳ ממעט גם שאינם ראויין מדרבנן, מלך הוא שהתמעט מבכשרין ולא בפסולין. ואולי פירש כן משום דקשיא ליה קושית הרשב״א, היכי מחייב ר״פ משחק בקוביא, הלא אפילו יגיד לא יתחייב הלה ממון, והלא לא חייבתו תורה אלא במפסיד לתובע ממון בכפירתו.

^ג בד״פ לב״ד. בכת״י לבי די׳.

^ד כנראה בהך. או בהני. והו״ד רבינו בש״ך רס״י יז.

^ה בד״פ לעסקיו. וטס״ה.

¹ בכ״י של ראב״ן מופיע כאן ביאור לסוגיית ״תנו רבנן מניין לדיין״ בשבועות ל׳:. דבריו אלו הובאו לעיל/להלן על סדר הש״ס.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון