Raavan Nedarim 24a – ראב"ן נדרים כד.‏ – Shas HaMeforash

^אקוֹנָם שֶׁאֵינִי נֶהֱנֶה לְךָ אִם אִי אַתָּה נוֹטֵל לְבִנְךָ כּוֹר שֶׁל חִיטִּין וּשְׁתֵּי חָבִיּוֹת שֶׁל יַיִן הֲרֵי זֶה יָכוֹל לְהַתִּיר אֶת נִדְרוֹ שֶׁלֹּא עַל פִּי חָכָם שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר לוֹ כְּלוּם אָמַרְתָּ אֶלָּא בִּשְׁבִיל כְּבוֹדִי זֶה הוּא כְּבוֹדִי. טַעְמָא דְּאָמַר זֶה הוּא כְּבוֹדִי הָא לָאו הָכִי נֶדֶר הוּא מַנִּי אִי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב נִדְרֵי זֵירוּזִין הָוֵי אֶלָּא שְׁמַע מִינַּהּ פְּלִיגִי רַבָּנַן עֲלֵיהּ. לְעוֹלָם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הִיא וּמוֹדֶה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב בְּהַאי דְּנִדְרָא הָוֵי דְּאָמַר לֵיהּ לָא כַּלְבָּא אֲנָא דְּמִיתְהֲנֵינָא מִינָּךְ וְלָא מִיתְהֲנֵית מִינַּאי. ת״שתָּא שְׁמַע הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ קוּנָּם שֶׁאַתָּה נֶהֱנֵית לִי אִם אִי אַתָּה נוֹתֵן לִבְנִי כּוֹר שֶׁל חִיטִּין וּשְׁתֵּי חָבִיּוֹת שֶׁל יַיִן ר׳רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר עַד שֶׁיִּתֵּן וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים ^באַף זֶה יָכוֹל לְהַתִּיר אֶת נִדְרוֹ שֶׁלֹּא עַל פִּי חָכָם שֶׁיָּכוֹל לוֹמַר הֲרֵינִי כְּאִילּוּ הִתְקַבַּלְתִּי. טַעְמָא דְּאָמַר הֲרֵינִי כְּאִילּוּ הִתְקַבַּלְתִּי הָא לָאו הָכִי נֶדֶר הוּא מַנִּי אִי ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב נִדְרֵי זֵירוּזִין הָוֵי אֶלָּא לָאו רַבָּנַן וּפְלִיגִי. לָא לְעוֹלָם רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב וּמוֹדֶה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּהַאי דְּנִדְרָא הָוֵי מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ לָאו מַלְכָּא אֲנָא דִּמְהַנֵּינָא לָךְ וְאַתְּ לָא מְהַנֵּית לִי. אֲמַר לֵיהּ מָר קַשִּׁישָׁא בְּרֵיהּ דְּרַב חִסְדָּא לְרַב אָשֵׁי ת״שתָּא שְׁמַע ^גנִדְרֵי אוֹנָסִין הִדִּירוֹ חֲבֵירוֹ שֶׁיֹּאכַל אֶצְלוֹ וְחָלָה הוּא אוֹ חָלָה בְּנוֹ אוֹ שֶׁעִכְּבוֹ נָהָר הָא לָאו הָכִי נֶדֶר הוּא מַנִּי אִי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב זֵירוּזִין הָוֵי אֶלָּא לָאו רַבָּנַן וּפְלִיגִי. לְעוֹלָם ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב וּמִי סָבְרַתְּ דְּאַדְּרֵיהּ מְזַמְּנָא לִזְמִינָא לָא ^דדִּזְמִינָא אַדְּרֵיהּ לִמְזַמְּנָא דַּאֲמַר לֵיהּ מְזַמְּנַתְּ לִי לִסְעוֹדְתָּיךְ א״לאֲמַר לֵיהּ אִין נֶדֶר זֶה עָלֶיךָ וְנֶדֶר וְחָלָה הוּא אוֹ שֶׁחָלָה בְּנוֹ אוֹ שֶׁעִכְּבוֹ נָהָר הֲרֵי אֵלּוּ נִדְרֵי אוֹנָסִין. ת״שתָּא שְׁמַע יָתֵר עַל כֵּן אָמַר ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ קוּנָּם שֶׁאֲנִי נֶהֱנֶה לָךְ אִם אִי אַתָּה מִתְאָרֵחַ אֶצְלִי וְתֹאכַל עִמִּי פַּת חַמָּה וְתִשְׁתֶּה עִמִּי כּוֹס חַמִּין וְהַלָּה הִקְפִּיד כְּנֶגְדּוֹ ^האַף אֵלּוּ נִדְרֵי זֵירוּזִין וְלֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים מַאי לֹא הוֹדוּ לוֹ חֲכָמִים לָאומהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות נדרים ח׳:י״ד
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״ב
טור יורה דעה רל״ב:כ׳
שולחן ערוך יורה דעה רל״ב:כ׳

^ב רמב״ם הלכות נדרים ח׳:י״ד
סמ״ג מצוות לא תעשה רמ״ב
טור יורה דעה רל״ב:כ׳
שולחן ערוך יורה דעה רל״ב:כ׳

^ג רמב״ם הלכות נדרים ד׳:א׳
רמב״ם הלכות שבועות ג׳:א׳
טור יורה דעה רל״ב:י״ב
שולחן ערוך יורה דעה רל״ב:י״ב

^ד טור יורה דעה רל״ב:ג׳
שולחן ערוך יורה דעה רל״ב:ג׳

^ה טור יורה דעה רל״ב:ג׳
שולחן ערוך יורה דעה רל״ב:ג׳

אבל האומר לחבירו קונם שאיני^א נהנה לך אם אי אתה בא ונוטל לבנך כור אחד של חיטין ושתי חביות של יין הוי נדר אם לא נטל. מיהו יכול להתיר נדרו בלא חכם, שיכול לומר לו המקבל כלום אמרת לי ליטול אלא מפני כבודי שאתה רוצה לכבדיני בהן וזה כבודי שלא אטלם והותר נדר.
וכן האומר לחבירו קונם שאי אתה נהנה לי אם אי אתה נותן לבני כור חיטין וב׳ חביות של יין, נדר הוא, ומיהו יכול להתיר נדרו בלא חכם אם יאמר חבירו הריני כאילו התקבלתי והותר הנדר.
אבל האומר לחבירו קונם שאיני נהנה לך אם אי אתה מתארח עמי ואוכל עמי ושותה עמי והלה מפקיר^ב כנגדו הרי אלו נדרי זרוזין ואע״פ שלא נתארח מותר.
וכשם שנדרי זירוזין מותרין כך שבוע׳ות זירוזין מותר׳ות^ג.מהדורת הרב דוד דבליצקי, ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), על פי כתב יד וולפנביטל ועדי נוסח נוספים

הערות

^א כך בכת״י. בד״פ שאני.

^ב כך גם בכי״מ של הגמ׳. וכנ׳ טס״ה וצ״ל הקפיד כלפנינו. (דק״ס).

^ג ירושלמי בפירקין ה״ב הובא בר״ן ובתשו׳ הרשב״א ומשם בב״י רס״י רלט.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון