Raavan Ketubot 21a – ראב"ן כתובות כא.‏ – Shas HaMeforash

עַל כְּתַב יָדָן הֵם מְעִידִים לְדִבְרֵי חֲכָמִים ^אעַל מָנֶה שֶׁבַּשְּׁטָר הֵם מְעִידִים. פְּשִׁיטָא מַהוּ דְּתֵימָא לְרַבִּי סַפּוֹקֵי מְסַפְּקָא לֵיהּ אִי עַל כְּתַב יָדָם הֵם מְעִידִים אוֹ עַל מָנֶה שֶׁבַּשְּׁטָר הֵם מְעִידִים. וְנָפְקָא מִינַּהּ ^בהֵיכָא דְּמִית חַד מִינַּיְיהוּ לִבְעֵי שְׁנַיִם מִן הַשּׁוּק לְהָעִיד עָלָיו. דְּאִם כֵּן קָנָפֵיק נְכֵי רִיבְעָא דְמָמוֹנָא אַפּוּמָּא דְּחַד סָהֲדָא. וְהָכָא לְחוּמְרָא וְהָכָא לְחוּמְרָא. קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן דְּרַבִּי מִיפְשָׁט פְּשִׁיטָא לֵיהּ בֵּין לְקוּלָּא בֵּין לְחוּמְרָא דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב ^גשְׁנַיִם הַחֲתוּמִין עַל הַשְּׁטָר וּמֵת אֶחָד מֵהֶן צְרִיכִין שְׁנַיִם מִן הַשּׁוּק לְהָעִיד עָלָיו בְּזוֹ רַבִּי לְקוּלָּא וְרַבָּנַן לְחוּמְרָא. וְאִי לֵיכָּא תְּרֵי אֶלָּא חַד מַאי אָמַר אַבָּיֵי ^דלִכְתּוֹב חֲתִימַת יְדֵיהּ אַחַסְפָּא וְשָׁדֵי לֵיהּ בְּבֵי דִינָא וּמַחְזְקִי לֵיהּ בֵּי דִינָא (וְחָזוּ לֵיהּ) וְלָא צָרִיךְ אִיהוּ לְאַסְהוֹדֵי אַחֲתִימַת יְדֵיהּ וְאָזֵיל אִיהוּ וְהַאי וּמַסְהֲדִי אַאִידַּךְ. וְדַוְקָא אַחַסְפָּא אֲבָל ^האַמְּגִלְּתָא לָא דִּלְמָא מַשְׁכַּח לַהּ אִינִישׁ דְּלָא מְעַלֵּי וְכָתֵב עִילָּוֵיהּ מַאי דְּבָעֵי וּתְנַן ^והוֹצִיא עָלָיו כְּתַב יָדוֹ שֶׁהוּא חַיָּיב לוֹ גּוֹבֶה מִנְּכָסִים בְּנֵי חוֹרִין. א״ראָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל הֲלָכָה כְּדִבְרֵי חֲכָמִים פְּשִׁיטָא יָחִיד וְרַבִּים הֲלָכָה כְּרַבִּים מַהוּ דְּתֵימָא הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵחֲבֵירוֹ וַאֲפִילּוּ מֵחֲבֵירָיו קָא מַשְׁמַע לַן.: סִימָן נָח נָד חַד.: אֲמַר לֵיהּ רַב חִנָּנָא בַּר חִיָּיא לְרַב יְהוּדָה וְאָמְרִי לַהּ רַב הוּנָא בַּר יְהוּדָה לְרַב יְהוּדָה וְאָמְרִי לַהּ רַב חִיָּיא בַּר יְהוּדָה לְרַב יְהוּדָה וּמִי אָמַר שְׁמוּאֵל הָכִי. וְהָא הָהוּא שְׁטָרָא דנפיק מִבֵּי דִינָא דְּמָר שְׁמוּאֵל וַהֲוָה כְּתִיב בֵּיהּ מִדַּאֲתָא רַב עָנָן בַּר חִיָּיא וְאַסְהֵיד אַחֲתִימוּת יְדֵיהּ וְאַדְּחַד דְּעִמֵּיהּ וּמַנּוּ רַב חָנָן בַּר רַבָּה וּמִדַּאֲתָא רַב חָנָן בַּר רַבָּה וְאַסְהֵיד אַחֲתִימוּת יְדֵיהּ וְאַדְּחַד דְּעִמֵּיהּ וּמַנּוּ רַב עָנָן בַּר חִיָּיא אַשַּׁרְנוֹהִי וְקַיֵּמְנוֹהִי כְּדַחֲזֵי. א״לאֲמַר לֵיהּ הָהוּא שְׁטָרָא דְיַתְמֵי הֲוָה וְחַשׁ שְׁמוּאֵל לב״דלְבֵית דִּין טוֹעִין וּסְבַר שְׁמוּאֵל דִּלְמָא אִיכָּא דִּסְבִירָא לֵיהּ הֲלָכָה כְּרַבִּי מֵחֲבֵירוֹ וְלֹא מֵחֲבֵירָיו וּבְהָא אֲפִילּוּ מֵחֲבֵירָיו סְבַר אֶעֱבֵיד רַוְוחָא כִּי הֵיכִי דְּלָא מַפְסְדִי יַתְמֵי. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל עֵד וְדַיָּין מִצְטָרְפִין. אָמַר רָמֵי בַּר חָמָא כַּמָּה מְעַלְּיָא הָא שְׁמַעְתָּא אָמַר רָבָא מַאי מְעַלְּיוּתָא מַאי דְּקָא מַסְהֵיד סָהֲדָא לָא קָא מַסְהֵיד דַּיָּינָא וּמַאי דְּקָא מַסְהֵיד דַּיָּינָא לָא קָא מַסְהֵיד סָהֲדָא. אֶלָּא כִּי אֲתָא רָמֵי בַּר יְחֶזְקֵאל אָמַר ^זלָא תְּצִיתִינְהוּ לְהָנֵי כְּלָלֵי דְּכָיֵיל יְהוּדָה אֲחִי מִשְּׁמֵיהּ דִּשְׁמוּאֵלמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות עדות ז׳:ג׳
סמ״ג מצוות עשה ק״ט
טור חושן משפט כ״ח:י׳-י״א
שולחן ערוך חושן משפט כ״ח:י׳-י״א

^ב רמב״ם הלכות עדות ז׳:ג׳
סמ״ג מצוות עשה ק״ט
טור חושן משפט כ״ח:י׳-י״א
שולחן ערוך חושן משפט כ״ח:י׳-י״א

^ג רמב״ם הלכות עדות ז׳:ה׳
טור חושן משפט כ״ח:י״ג
שולחן ערוך חושן משפט כ״ח:י״ג

^ד רמב״ם הלכות עדות ז׳:ה׳
טור חושן משפט כ״ח:י״ג
שולחן ערוך חושן משפט כ״ח:י״ג

^ה טור חושן משפט ס״ט:ב׳
שולחן ערוך חושן משפט ס״ט:ב׳

^ו רמב״ם הלכות מלוה ולווה י״א:ג׳
רמב״ם הלכות מלוה ולווה כ״ז:ב׳
סמ״ג מצוות עשה צ״ד
טור חושן משפט ל״ט:א׳
טור חושן משפט ס״ט:א׳
שולחן ערוך חושן משפט ל״ט:א׳
שולחן ערוך חושן משפט ס״ט:א׳

^ז רמב״ם הלכות עדות ד׳:ו׳
סמ״ג מצוות עשה ק״ט
טור חושן משפט ל׳:י״ב
טור חושן משפט מ״ו:י״ד
שולחן ערוך חושן משפט ל׳:י״ב
שולחן ערוך חושן משפט מ״ו:י״ד

E/ע

הערותNotes

שנים החתומים בשטר ובאו לקיימו, זה מעיד על חתימתו וזה על חתימתו דעל מנה^א הן מעידין. כלומר על מה שכת׳ בשטר הן מעידין ואיכא שני עדים על מה שכת׳ בשטר. ואם מת אחד מן החתומין צריך שנים מן השוק להעיד על חתימתו, ואי ליכא אלא אחד מן השוק שמכיר ^בהחתומין וזה שחתום בשטר נמי מכירן, יחתום אחספא ויתן לבית דין ויקיימו (חתימתן) [חתימתו] מזו (אחתימה) [החתימה] דאחספא ואחר כך יצטרף עם אותו מן השוק להעיד על חתימת חבירו, שאם היה הוא מעיד על חתימתו ועל חתימת חבירו הוו נפקי תלתא רבעי דממונא אפומיה. עד שמעיד אני הייתי חתום על שטרו של פלוני, ודיין מעיד שהיה חתום על קיימו, אין מצטרפין דמאי דקא מסהיד האי לא קא מסהיד האי ונחלקה עדותן. אבל דיין שמעיד אני וחביריי חייבנו לפלוני במנה ועד מעיד אני שמעתי שחייבוהו בית דין מנה, נראה לי דמצטרפין דתרויהו מנה קא מחייבי ליה^ג.מהדורת הרב דוד דבליצקי, ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), על פי כתב יד וולפנביטל ועדי נוסח נוספים

הערות

^א נראה של״ג מנה שבשטר.

^ב נדצ״ל החתימה וזה שחתום בשטר נמי מכירו. [בכת״י ׳החתומ׳ ׳מכיר׳⁠ ⁠׳].

^ג עי׳ מש״כ ע״ז בשמרו משפט שעל ספר חוקות הדיינים עמ׳ תיח.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון