Raavan Berakhot 5b – ראב"ן ברכות ה:‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

וְקוֹבֵר אֶת בָּנָיו, מוֹחֲלִין לוֹ עַל כָּל עֲוֹנוֹתָיו. אֲמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן: בִּשְׁלָמָא תּוֹרָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים, דִּכְתִיב: ״בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכוּפַּר עָוֹן״ (משלי ט״ז:ו׳); ״חֶסֶד״ זוֹ גְּמִילוּת חֲסָדִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״רוֹדֵף צְדָקָה וָחָסֶד יִמְצָא חַיִּים צְדָקָה וְכָבוֹד״ (משלי כ״א:כ״א); ״אֱמֶת״, זוֹ תּוֹרָה, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אֱמֶת קְנֵה וְאַל תִּמְכּוֹר״ (משלי כ״ג:כ״ג); אֵלָּא קוֹבֵר אֶת בָּנָיו, מִנַּיִן? תְּנָא לֵיהּ הַהוּא סָבָא מִשּׁוּם ר׳רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַאי: אָתְיָא עָוֹן עָוֹן: כְּתִיב הָכָא: ״בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכוּפַּר עָוֹן״, וּכְתִיב הָתָם: ״וּמְשַׁלֵּם עֲוֹן אָבוֹת אֶל חֵיק בְּנֵיהֶם״ (ירמיהו ל״ב:י״ח).. א״ראֲמַר רִבִּי יוֹחָנָן: נְגָעִים וּבָנִים אֵינָן יִסּוּרִין שֶׁל אַהֲבָה. וּנְגָעִים לָא? וְהָתַנְיָא: כָּל מִי שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֶחָד מֵאַרְבָּעָה מַרְאוֹת נְגָעִים הַלָּלוּ, אֵינָן אֵלָּא מִזְבַּח כַּפָּרָה. מִזְבַּח כַּפָּרָה הֲווֹ, יִסּוּרִין שֶׁל אַהֲבָה לָא הֲווֹ. ואב״אוְאִי בָעֵית אֵימָא: הָא לַן, וְהָא לְהוּ. וְאִי בָעֵית, אֵימָא: הָא בְּצִנְעָא, הָא בְּפַרְהֶסְיָא. וּבָנִים לָא? הֵיכִי דָּמֵי? אִילֵימָא דַּהֲווֹ לְהוּ וּמֵתוּ, וְהָא א״ראֲמַר רִבִּי יוֹחָנָן: דֵּין גַּרְמָא דַּעֲשִׂירָאָה בִּיר; אֵלָּא הָא דְּלָא הֲווֹ לֵיהּ כְּלָל, וְהָא דַּהֲווֹ לֵיהּ וּמֵתוּ.. רִבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא חֲלַשׁ. עָל לְגַבֵּיהּ ר׳רִבִּי יוֹחָנָן, א״לאֲמַר לֵיהּ: חֲבִיבִין עָלֶיךָ יִסּוּרִין? א״לאֲמַר לֵיהּ: לֹא הֵן וְלֹא שְׂכָרָן. א״לאֲמַר לֵיהּ: הַב לִי יְדָךְ! יְהַב לֵיהּ יְדֵיהּ וְאוֹקְמֵיהּ.. ר׳רִבִּי יוֹחָנָן חֲלַשׁ. עָל לְגַבֵּיהּ ר׳רִבִּי חֲנִינָא, א״לאֲמַר לֵיהּ: חֲבִיבִין עָלֶיךָ יִסּוּרִין? א״לאֲמַר לֵיהּ: לֹא הֵן וְלֹא שְׂכָרָן. א״לאֲמַר לֵיהּ: הַב לִי יְדָךְ! יְהַב לֵיהּ יְדֵיהּ וְאוֹקְמֵיהּ. אַמַּאי? לוֹקֵים ר׳רִבִּי יוֹחָנָן לְנַפְשֵׁיהּ! אָמְרִי: אֵין חָבוּשׁ מַתִּיר עַצְמוֹ מִבֵּית הָאֲסוּרִים. רִבִּי אֶלִיעֶזֶר חֲלַשׁ. עָל לְגַבֵּיהּ רִבִּי יוֹחָנָן, חֲזָא דַּהֲוָה קָא גָּנֵי בְּבַיִת אָפֵל. גַּלְּיֵיהּ לִדְרָעֵיהּ וּנְפַל נְהוֹרָא. חַזְיֵיהּ דַּהֲוָה קָא בָכֵי ר׳רִבִּי אֶלִיעֶזֶר, א״לאֲמַר לֵיהּ: אַמַּאי קָא בָכֵית? אִי מִשּׁוּם תּוֹרָה דְּלָא אַפַּשְׁתְּ, שָׁנִינוּ: אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט, וּבִלְבַד שֶׁיְּכַוֵּין לִבּוֹ לַשָּׁמַיִם; וְאִי מִשּׁוּם מְזוֹנֵי, לֹא כָל אָדָם זוֹכֶה לִשְׁתֵי שֻׁלְחָנוֹת; וְאִי מִשּׁוּם בְּנֵי, דֵּין גַּרְמָא דַּעֲשִׂירָאָה בִּיר. א״לאֲמַר לֵיהּ: לְהַאי שׁוּפְרָא דְּבָלֵי בְעַפְרָא קָא בָכֵינָא. א״לאֲמַר לֵיהּ: עַל דָּא וַדַּאי קָא בָכֵית. וּבְכוֹ תַּרְוַיְיהוּ. אַדְּהָכִי וְהָכִי א״לאֲמַר לֵיהּ: חֲבִיבִין עָלֶיךָ יִסּוּרִין? א״לאֲמַר לֵיהּ: לֹא הֵן וְלֹא שְׂכָרָן. א״לאֲמַר לֵיהּ: הַב לִי יְדָךְ! יְהַב לֵיהּ יְדֵיהּ וְאוֹקְמֵיהּ.. רַב הוּנָא תְּקִיפוּ לֵיהּ אַרְבַּע מְאָה דַּנֵּי דְּחַמְרָא. עָל לְגַבֵּיהּ רַב יְהוּדָה אֲחוּהּ דְּרַב סִלָּא חַסִּידָא וְרַבָּנַן, וְאָמְרִי לַהּ רַב אִדָּא בַּר אַהֲבָה וְרַבָּנַן, וַאֲמַרוּ לֵיהּ: לִעַיֵּין מָר בְּמִילֵּיהּ! אֲמַר לְהוּ: וּמִי חֲשִׁידְנָא בְּעֵינַיְיכוּ? אֲמַרוּ לֵיהּ: מִי חֲשִׁיד קב״הקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְּעָבֵיד דִּינָא בְּלָא דִּינָא? אֲמַר לְהוּ: אִי אִיכָּא מַאן דִּשְׁמִיע עֲלַי מִלְּתָא, לֵימַא! אֲמַרוּ לֵיהּ: הָכִי שְׁמִיעַ לַן, דְּלָא יָהֵיב מָר שְׁבִישָׁא לְאָרִיסֵיהּ. אֲמַר לְהוּ: מִי קָא שָׁבֵיק לִי מִידִי מִינֵּיהּ? הָא קָא גָּנֵיב לֵיהּ כּוּלֵּיהּ! אֲמַרוּ לֵיהּ: הַיְינוּ דְּאָמְרִי אֱינָשֵׁי: בָּתַר גַּנָּבָא גְּנוֹב וְטַעֲמָא טָעֵים. אֲמַר לְהוּ: קַבֵּילְנָא עֲלַי דְּיָהֵיבְנָא לֵיהּ. אִיכָּא דְּאָמְרִי: הֲדַר חַלָּא וַהֲוָה חַמְרָא. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי: אִיַּיקַּר חַלָּא וְאִיזְדַּבַּן בִּדְמֵי דְּחַמְרָא.: תַּנְיָא: אַבָּא בִּנְיָמִין אוֹמֵר: עַל שְׁנֵי דְבָרִים הָיִיתִי מִצְטַעֵר כָּל יָמַי: עַל תְּפִלָּתִי שֶׁתְּהֵא לִפְנֵי מִטָּתִי, ^אוְעַל מִטָּתִי שֶׁתְּהֵא נְתוּנָה בֵּין צָפוֹן לַדָּרוֹם. עַל תְּפִלָּתִי שֶׁתְּהֵא לִפְנֵי מִטָּתִי, מַאי לִפְנֵי מִטָּתִי? אִילֵימָא לִפְנֵי מִטָּתִי מַמָּשׁ, וְהָאֲמַר רַב יְהוּדָה אֲמַר רָב, וְאִיתֵימָא ריב״לרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי: ^במִנַּיִן לַמִּתְפַּלֵּל שֶׁלֹּא יְהֶא דָּבָר חוֹצֵץ בֵּינוֹ לְבֵין הַקִּיר? שֶׁנֶּאֱמַר: ״וַיַּסֵּב חִזְקִיָּהוּ פָּנָיו אֶל הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל״ (ישעיהו ל״ח:ב׳). לָא תֵּימָא לִפְנֵי מִטָּתִי, אֵלָּא אֵימָא ^גסָמוּךְ לְמִטָּתִי. וְעַל מִטָּתִי שֶׁתְּהֵא נְתוּנָה בֵּין צָפוֹן לַדָּרוֹם, דא״רדַּאֲמַר רִבִּי חַמָּא בֵּרִבִּי חֲנִינָא, אֲמַר רִבִּי יִצְחָק: כָּל הַנּוֹתֵן מִטָּתוֹ בֵּין צָפוֹן לַדָּרוֹם, הָוְיָין לֵיהּ בָּנִים זְכָרִים, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וּצְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִטְנָם יִשְׂבְּעוּ בָנִים״ (תהלים י״ז:י״ד). רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: אַף אֵין אִשְׁתּוֹ מַפֶּלֶת נְפָלִים. כְּתִיב הָכָא: ״וּצְפוּנְךָ תְּמַלֵּא בִטְנָם״, וּכְתִיב הָתָם: ״וַיִּמְלְאוּ יָמֶיהָ לָלֶדֶת וְהִנֵּה תוֹמִים בְּבִטְנָהּ״ (בראשית כ״ה:כ״ד).: תַּנְיָא: אַבָּא בִּנְיָמִין אוֹמֵר: ^דשְׁנַיִם שֶׁנִּכְנְסוּ לְהִתְפַּלֵּל, וְקָדַם אֶחָד מֵהֶם לְהִתְפַּלֵּל, וְלֹא הִמְתִּין אֶת חֲבֵרוֹ וְיָצָא, טוֹרְפִין לוֹ תְּפִלָּתוֹ בְּפָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: ״טוֹרֵף נַפְשׁוֹ בְּאַפּוֹ הַלְמַעַנְךָ תֵּעָזַב אָרֶץ״ (איוב י״ח:ד׳). וְלֹא עוֹד, אֵלָּא שֶׁגּוֹרֵם לַשְּׁכִינָה שֶׁתִּסְתַּלֵּק מִיִּשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְיֶעְתַּק צוּר מִמְּקוֹמוֹ״ (איוב י״ח:ד׳), וְאֵין צוּר אֵלָּא הקב״ההַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר: ״צוּר יְלָדְךָ תֶּשִׁי״ (דברים ל״ב:י״ח). וְאִם הִמְתִּין לוֹ מַה שְּׂכָרוֹ?מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות בית הבחירה ז׳:ט׳
טור אורח חיים ג׳:ו׳
טור אורח חיים ר״מ:י״ז
שולחן ערוך אורח חיים ג׳:ו׳
שולחן ערוך אורח חיים ר״מ:י״ז

^ב רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים ה׳:ו׳
סמ״ג מצוות עשה י״ט
טור אורח חיים צ׳:כ״א
שולחן ערוך אורח חיים צ׳:כ״א

^ג רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים ו׳:ד׳
טור אורח חיים פ״ט:ג׳
טור אורח חיים פ״ט:ו׳
שולחן ערוך אורח חיים פ״ט:ג׳
שולחן ערוך אורח חיים פ״ט:ו׳

^ד רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים ט׳:י״א
סמ״ג מצוות עשה י״ט
טור אורח חיים צ׳:ט״ו
שולחן ערוך אורח חיים צ׳:ט״ו

E/ע

הערותNotes

אבא מנימין אומר על דבר זה הייתי מצטער כל ימיי שתהא תפילתי סמוך למיטתי. בעל מלאכה היה והיה מצטער בכל יום להתפלל להשכים^א קודם שיצא למלאכה. ע״א^ב שתהא תפילתי קודמת למיטתי, שאם אקדים מיטתי לתפילתי אני מתיירא שלא תחטפני שינה וארדם ונמצא ישן בלא תפילה.
ואמר אבא מנימין מניין למתפלל שלא יהא דבר חוצץ בינו לבין הקיר שנאמר ויסב חזקיהו פניו אל הקיר.
סימן קכה
אבא מנימין אומר שנים שנכנסו לבית הכנסת להתפלל וקדם אחד מהן והתפלל ולא המתין לחבירו ויצא טורפין לו תפילתו בפניו לפי שהשכינה שורה עם שנים כדכת׳ אז נדברו וגו׳ עד ויקשב י״י וישמע וכי יוצא גורם לשכינה שתסתלק לפיכך טורפין לו תפילתו ואומר לו הלמענך תעזב ארץ ויעתק צור ממקומו ונסתלק ואם המתין לו מה שכרו שגורם לשכינה שתעמוד זוכה לברכות הללו שנאמר לו הקשבת למצותי ויהי כנהר שלומך וגומר^ג.מהדורת הרב דוד דבליצקי, ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות), על פי כתב יד וולפנביטל ועדי נוסח נוספים

הערות

^א להשכים להתפלל.

^ב הוא פי׳ ר״ח. הובא בשמו באו״ז הל׳ ק״ש סי׳ ד.

^ג בגמ׳ אמרינן תניא אבא בנימין אומר שנים שנכנסו להתפלל וקדם אחד מהם להתפלל ולא המתין את חברו ויצא טורפין לו תפלתו בפניו שנאמר טרף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ. ולא עוד אלא שגורם לשכינה שתסתלק מישראל שנאמר ויעתק צור ממקמו ואין צור אלא הקדוש ברוך הוא שנאמר צור ילדך תשי. ופי׳ רש״י טורף נפשו באפו, לך אומר אשר גרמת לך לטרוף את נפשך בפניך ומה היא הנפש זו תפלה כמו שנאמר ואשפוך את נפשי לפני ה׳. הלמענך תעזב ארץ, וכי סבור היית שבשבילך שיצאת תסתלק השכינה ויעזוב את חבירך המתפלל לפניו. עכ״ל. ויש לדקדק בפירושו שמשמע שמפרש שדרשה אחת כאן: אתה גרמת לטרוף תפלתך משום שיצאת ונסתלקה שכינה מחבירך. והכל נדרש מפסוק אחד איוב יח ד: טורף וגו׳ הלמענך וגו׳ ויעתק וגו׳. [ולא הזכיר רש״י ויעתק צור, משום דהוא סיפיה דקרא של הלמענך וסופה של אותה דרשה]. ובגמרא שתי דרשות, טורפין דרשינן מטורף וגו׳ הלמענך, [ולא נאמר למה טורפין], וגורם לסילוק שכינה דרשינן מן ויעתק וגו׳. ועוד יש לדקדק שפירש ׳תסתלק השכינה ויעזוב את חבירך׳ ולא כדדרשינן בגמ׳ ׳שתסתלק מישראל׳. והנה כפירוש רש״י כן פי׳ רבינו אלא שהרחיב מעט. שגם הוא פי׳ דחדא היא: טורפין משום שגרם. ואף הוא פירש שהסילוק הוא מחבירו. ומקור דבריו בפי׳ רבינו חננאל [הובא מכמה מקורות בסוף אוצה״ג ברכות] שפירש כן בפירוש שני.
ונראה שגירסת הני רבוותא כגירסת כל כתה״י של הש״ס [הידועים לנו] וכן היא גירסת הרי״ף: טורפין לו תפלתו בפניו שנאמר טרף נפשו באפו הלמענך תעזב ארץ ויעתק צור ממקמו ואין צור אלא הקדוש ברוך הוא שנאמר צור ילדך תשי. ול״ג ׳ולא עוד שגורם לשכינה שתסתלק מישראל שנאמר׳ ולא שתי דרשות כאן אלא דרשה אחת: טורפין משום שגרם לסילוק שכינה מחבירו. וע״ע ב״דיונים בדברי רבינו״ שבסוף הספר.

E/ע

הערותNotes

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון