×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בבא קמא מ״ח.גמרא
;?!
אָ
מַאי בִּרְשׁוּת וּמַאי שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת אִיכָּא. אָמְרִי בִּרְשׁוּת הָוְיָא לַהּ שֵׁן בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק וְשֵׁן בִּרְשׁוּת הַנִּיזָּק חַיֶּיבֶת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת הָוְיָא לַהּ שֵׁן ברה״רבִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְשֵׁן בִּרְשׁוּת הָרַבִּים פְּטוּרָה. ת״שתָּא שְׁמַע הִכְנִיס שׁוֹרוֹ לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת וּבָא שׁוֹר מִמָּקוֹם אַחֵר וּנְגָחוֹ פָּטוּר וְאִם הִכְנִיס בִּרְשׁוּת חַיָּיב מַאן פָּטוּר וּמַאן חַיָּיב לָאו פָּטוּר בַּעַל חָצֵר וְחַיָּיב בַּעַל חָצֵר. לָא פָּטוּר בַּעַל הַשּׁוֹר וְחַיָּיב בַּעַל הַשּׁוֹר אִי הָכִי מַאי בִּרְשׁוּת וּמַאי שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת אִיכָּא. אָמְרִי הָא מַנִּי ר׳רַבִּי טַרְפוֹן הִיא דְּאָמַר מְשׁוּנֶּה קֶרֶן בַּחֲצַר הַנִּיזָּק נֶזֶק שָׁלֵם מְשַׁלֵּם בִּרְשׁוּת הָוְיָא לַהּ קֶרֶן בַּחֲצַר הַנִּיזָּק וּמְשַׁלֵּם נֶזֶק שָׁלֵם שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת הָוְיָא לַהּ קֶרֶן ברה״רבִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְלָא מְשַׁלְּמָא אֶלָּא חֲצִי נֶזֶק.: הַהִיא אִיתְּתָא דְּעַלַּתה לְמֵיפָא בְּהָהוּא בֵּיתָא אֲתָא בַּרְחָא דְּמָרֵי דְבֵיתָא אַכְלֵהּ לְלֵישָׁא חֲבִיל וּמִית אחַיְּיבַהּ רָבָא לְשַׁלּוֹמֵי דְּמֵי בַרְחָא. לֵימָא פְּלִיגָא אַדְּרַב דְּאָמַר רַב הֲוָיא לַהּ שֶׁלֹּא תֹּאכַל. אָמְרִי הָכִי הַשְׁתָּא הָתָם שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת לָא קַבֵּיל עֲלֵיהּ נְטִירוּתָא הָכָא בִּרְשׁוּת קַבֵּיל עֲלֵיהּ נְטִירוּתָא. וּמַאי שְׁנָא מֵהָאִשָּׁה שֶׁנִּכְנְסָה לִטְחוֹן חִטִּין אֵצֶל בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת וַאֲכָלָתַן בְּהֶמְתּוֹ שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת פָּטוּר וְאִם הוּזְּקָה חַיֶּיבֶת טַעְמָא שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת הָא בִּרְשׁוּת פטור. אָמְרִי לִטְחוֹן חִטִּים כֵּיוָן דְּלָא בָּעֲיָא צְנִיעוּתָא מִידֵּי לָא בָּעֵי מְסַלְּקִי מָרָוָותָא דְּחָצֵר נַפְשַׁיְיהוּ וַעֲלֵיהּ דִּידֵיהּ רָמֵי נְטִירוּתָא אֲבָל לְמֵיפָא בכֵּיוָן דְּבָעֲיָא הִיא צְנִיעוּתָא מָרָוָותָא דְּחָצֵר מְסַלְּקִי נַפְשַׁיְיהוּ הִלְכָּךְ עֲלַהּ דִּידַהּ רַמְיָא נְטִירוּתָא.: הִכְנִיס שׁוֹרוֹ לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת.: אָמַר רָבָא גהִכְנִיס שׁוֹרוֹ לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת וְחָפַר בָּהּ בּוֹרוֹת שִׁיחִין וּמְעָרוֹת בַּעַל הַשּׁוֹר חַיָּיב בְּנִזְקֵי חָצֵר וּבַעַל חָצֵר חַיָּיב בְּנִזְקֵי הַבּוֹר. אַף עַל גַּב דְּאָמַר מָר {שמות כ״א:ל״ג} כִּי יִכְרֶה אִישׁ בּוֹר דוְלֹא שׁוֹר בּוֹר הָכָא הכֵּיוָן דְּאִית לֵיהּ לְהַאיְךְ לְמַלּוֹיֵיהּ וְלָא קָא מַלְּיֵיהּ כְּמַאן דְּכַרְיֵיהּ דָּמֵי. וְאָמַר רָבָא והִכְנִיס שׁוֹרוֹ לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת וְהִזִּיק אֶת בַּעַל הַבַּיִת אוֹ בַּעַל הַבַּיִת הוּזַּק בּוֹ חַיָּיב רָבַץ פָּטוּר. וּמִשּׁוּם דְּרָבַץ פָּטוּר אָמַר רַב פָּפָּא מַאי רָבַץ זשֶׁהִרְבִּיץ גְּלָלִים וְנִטְנְפוּ כֵּלָיו שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת דְּהָוֵיא גְּלָלִים בּוֹר וְלֹא מָצִינוּ בּוֹר שֶׁחִיֵּיב בּוֹ אֶת הַכֵּלִים. הָנִיחָא לִשְׁמוּאֵל דְּאָמַר כׇּל תַּקָּלָה בּוֹר הוּא אֶלָּא לְרַב דְּאָמַר עַד דְּמַפְקַר לֵיהּ מַאי אִיכָּא לְמֵימַר. אָמְרִי סְתָם גְּלָלִים אַפְקוֹרֵי מַפְקַיר לְהוּ. וְאָמַר רָבָא חנִכְנַס לַחֲצַר בַּעַל הַבַּיִת שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת וְהִזִּיק אֶת בַּעַל הַבַּיִת אוֹ בַּעַל הַבַּיִת הוּזַּק בּוֹ חַיָּיב הִזִּיקוֹ בַּעַל הַבַּיִת פָּטוּר. א״ראָמַר רַב פָּפָּא טלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא הֲוָה יָדַע בֵּיהּ אֲבָל הֲוָה יָדַע בֵּיהּ הִזִּיקוֹ בַּעַל הַבַּיִת חַיָּיב מ״טמַאי טַעְמָא מִשּׁוּם דְּאָמַר לֵיהּ ינְהִי דְּאִית לָךְ רְשׁוּתָא לְאַפּוֹקֵי לְאַזּוֹקֵי לֵית לָךְ רְשׁוּתָא. וְאָזְדוּ לְטַעְמַיְיהוּ דְּאָמַר רָבָא וְאִיתֵּימָא רַב פָּפָּאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ד טור חושן משפט ת״י:ה׳
שולחן ערוך חושן משפט ת״י:ה׳
E/ע
הערותNotes
לימא פליגא דרב⁠{א} אדרב דאמר היה לה שלא תאכל, התם שלא ברשות ולא קבילו נטירותא – חד מחבריה. הילכך, כי אכלה והוזקה אמרינן איהי דאזקה אנפשה, אבל הכא, כיון דברשות עילא למיפא – היא קבילא נטירותא דבהמתו דבעל חצר, משום דבעיא צניעותא, ומרותא דבעל חצר מסלקי נפשייהו, ועלה דידה רמיא נטירותא. הכא כיון דאית עליה דהאיך – לאתויי עפר וממלייה, דהא בעל השור שלים ליה לבעל חצר {נזקי}⁠1 החפירה וכמאן דמלייה דמי, ובעל חצר דשבקיה ולא מלייה – הוה ליה {כאלו}⁠2 חפריה איהו וחייב, ודוקא בשהפקירה רשותו. מאי רבץ שהרביץ גללים ונטנפו כליו של בעל הבית – {ואי קשיא לך, מאי איריא משום כלים}⁠3, אפילו אדם נמי, משום דהוה ליה שור בור. ולא היא, שור שחפר בור לא איבעי ליה אסוקי אדעתיה דשורו חפר ליה בור, ושור מדעתיה דנפשיה עבד, אבל הכא לגבי גללים שור אנוס הוא, ואיהו איבעי ליה לאסוקי אדעתיה דמטיל גללים, הילכך, הוה ליה כנפלה גמלו ולא העמידה דחייב. ואי קשיא לך, הכא נמי לימא דעל בעל חצר רמיא מילתא לסלוקי ולנקויי חצרו? לא היא, התם בתר דשלים ליה בעל השור נזקי חצר והפקיר זה את רשותו עד שלא מלאהו, ובאו אחרים והוזקו בו, דאמרינן כיון דשלים ליה האיך נזקי חצרו ואיהו בתר הכי אפקר רשותו חייב, כמאן דכרייה דמי, אבל הכא לא משלם ליה נזקי חצרו, הילכך הוה ליה בורו4. ואי נמי, אית ביה נזק חצר, כל אמת5 דלא שלים ליה נזקי חצר – בורו הוא, ואי מתזק ביה בעל חצר חייב, דעליה דידיה רמיא מילתא למלוייה. וכי אמרינן ולא שור בור – כגון שור שחפר ברשות הרבים שיש לו רשות להלך, אבל חצר חברו שלא ברשות חבירו הוא, ועליה דידיה רמי לסלוקיה דלא ליתזק ביה בעל חצר. ואמר רבא נכנס לחצר בעל הבית שלא ברשות והזיק את בעל הבית או בעל הבית נתקל בו חייב, הזיקו בעל הבית פטור. אמר רב פפא – הא דאמר: הזיקו בעל הבית פטור, לא אמרן אלא דלא הוה ידע ביה, אבל הוה ידע ביה ואזקיה בפשיעה חייב, דא״ל כי אית לך רשותא לאפוקן, לאזוקן לית לך רשותא – ולסגויי עליה נמי לא, דהא מצי למיזל בחצר דלא נדרוס עילויה. ובארבעה דברים נמי חייב, ממתניתא דנכנס לחנותו של נגר והוזקו בו (לעיל לב:). בעל הבית נמי דאמר חייב – דוקא דלא ידע ביה ואתקיל עילויה, אבל ידע ביה פטור, הוא ניהו דאזיק לנפשיה, כדאמרינן לגבי בהמה: היה לה שלא תאכל. אלא דלא דמיא הא ידיעה להאי ידיעה, דאילו לגבי היזק – כי פשע ביה אף על גב דלא חזי ליה חייב, ואילו גבי הוזק בו בעל הבית – כל זמן דלא חזי ליה אף על גב דלא ידע ביה חייב. מדמפרש רב פפא למילתיה דרבא, אלמא כותיה סבירא ליה בכלה מילתא, ולא אמרינן כיון דבן דעת הוא איבעי עיוני ומיזל.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 כן בשיטמ״ק בשם הראב״ד.
2 כן בשיטמ״ק בשם הראב״ד.
3 כן בשיטמ״ק בשם הראב״ד.
4 בשיטמ״ק בשם הראב״ד (במקום ״הילכך... בורו״): ״דהא לית ביה נזק חצר כלל״.
5 בשיטמ״ק בשם הראב״ד: ״אימת״.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144