גמרא
פירוש
נִתְיָאֵשׁ הֵימֶנָּה וְלֹא גְּדָרָהּ כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
א רמב״ם הלכות שכנים ג׳:ו׳
סמ״ג מצוות עשה פ״ב
טור חושן משפט קנ״ט:ב׳
טור חושן משפט ק״ס:א׳
שולחן ערוך חושן משפט קנ״ט:ב׳
שולחן ערוך חושן משפט ק״ס:א׳
סמ״ג מצוות עשה פ״ב
טור חושן משפט קנ״ט:ב׳
טור חושן משפט ק״ס:א׳
שולחן ערוך חושן משפט קנ״ט:ב׳
שולחן ערוך חושן משפט ק״ס:א׳
וטעמא דרצו כופין אותם שלא יוכל עוד לחזור בו, וכגון שקנו מידם, שכל א׳ הקנה לחברו בממונו שיעור חצי המחיצה, כי זה אינו קנין דברים.1 הא לא רצו לבנות מחיצה - לא היו כופין, אלא בחלוקה בלבד, הואיל ויש בה דין חלוקה, ובראשי פספסין להכירא בעלמא. אי נמי במחיצה עשרה לנתפס עליו כגנב. אבל כותל ד׳ אמות לא, מאי טעמא, הזיק ראיה לאו שמיה הזיק. אי תנא בונין אותו הוה אמינא אפי׳ פספס בעלמא, פי׳ האי פספס דהכא בגבוה עשרה קאמר, [ד]הא2 בעינן מחיצה עשרה שיהיה נתפס עליו3 כגנב כדאיתא לקמן בהאי פירקא,4 אלא דלגבי כותל ד׳ אמות - למחיצה עשרה פספס קרי ליה, וכל דבר שאינו5 נגמר קורא אותו פספס,6 והוא לשון חתיכה. קמל״ן כותל, דמשמ׳ כותל השלם, שאם לא נגמר פספס שמו. ואי קשיא לך,7 היכי תיסק אדעתין דבונין אותו במספס8 קאמר, והא קתני סופא מקום שנהגו לבנות גזית גויל וכו׳.9 ואיכא למימר, הני מילי בעובי הכותל, שלא יעשו מחיצה עראי, אבל להגביה ד׳ אמות - לא, קמל״ן כותל שלם.10 אי נמי, שמא תטעה לומר משנתנו מילתא אחריתי קאמר, ומקום שנהגו לבנות גויל גזית בונין, קמ״ל אפי׳ בסתם כותל ד׳ אמות הם בונין, דהא מתני׳ דרצייה חד לחבריה קא מיירי, מדצריך למימר בונין הכותל באמצע,11 ואי למחיצה עשרה - כיון דיש בה דין חלוקה למה ליה לרצויי, נכפייה בדינא, אלא על כרחך בכותל גבוה ד׳ אמות הוא, דארציי וקביל עליה, וכיון דכותל הוי - כשאר כותלי העיר קא עביד ליה.12 ואעפ״י שלא היזכירו בשעת קנין שם כותל אלא שם מחיצה, והיזק ראיה נמי לא שמיה הזיק - (לפיכך)13 אפי״ה כופין זה את זה לכותל ד׳ אמות מן הטעם שפירשתי, ובעובי גויל וגזית על פי המנהג של שאר הכותלים, ואעפ״י שאין שם מנהג ידוע כלל14 בחלוקת השותפין.15 וראיתי16 מי שהקשה17 על מה שאמרו בתחילה18 טעמא דרצו הא לא רצו לא,19 אלמא הזיק ראיה לא שמיה הזיק, דילמא לעולם הזיק ראיה שמיה הזיק, וכגון שעמדו ג׳ שנים שלא חלקו, ולא ערער א׳ מהם על ההיזיק, שכבר החזיקו זה על זה בהזיק ראיה, כדאמרי׳ לענין חלון ושאר נזיקין. ולאו מלתא היא, שלא נקראת חזקה אלא בזמן שהא׳ מזיק והאחר20 ניזק, וא׳ נהנה וא׳ חסר, אבל ב׳ שעמדו בשותפות, זה נהנה וזה נהנה, זה ניזק וזה ניזק - אין כאן חזקה, שיכולים לומר בעבור שאתה סובל את נזקי - אני סובל את נזקך.21 ומה אילו ב׳ אחים שירשו בית א׳22 מאביהם ועמדו ג׳ שנים שלא חילקו - לא יחלוקו לעולם אלא אם ירצו שניהם, שמא יאמר הא׳ כבר החזקתי להשתמש בכל הבית, ומעתה אף לענין החלוקה עצמה לא יוכלו לכוף זה את זה אעפ״י שיש בה דין חלוקה, אלא ודאי לאו מילתא [היא כלל].23 הא דאקשינן מגנה דהזיק ראיה שמיה הזיק, משום דלקמן24 מפרשי לה: וכן בגנה סתם [כמקום]25 שנהגו לגדור דמי.מהדורת נתנאל שפירא (עורך), 'שרידים מפירוש הראב"ד על מסכת בבא בתרא', נטועים יג (תשס"ה), עמ' 61–119, באדיבות הוצאת תבונות של המכללה האקדמית הרצוג. על הכנת המהדורה עמלו גם: צבי אונגר, אבי אסולין, שגיא אקשטיין, הלל אשכולי, אליעזר באומגרטן, דרור בונדי, יצחק בן דוד, אורי בריליאנט, יהודה גרנות, הרב יובל ואדעי, זיו זליגר, הרב יואל פרידמן, אביחי צור, איתי קצב. על הפירוש, ראו: ד"ר עוזי פוקס, 'מבוא לשרידים מפירוש הראב"ד על מסכת בבא בתרא', נטועים יג (תשס"ה), עמ' 53–60.
הערות
1 דברי רבנו מבוארים יותר בנימוקי יוסף (ג ע״א בדפי הרי״ף, ד״ה ומשני): ״וכתב הראב״ד ז״ל, דאם קנו מידם להתחייב כל אחד לחבירו בדמי מחצית הכותל - מהני נמי היאך קנין, ולא הוי קנין דברים אלא בשקנו מידו לעשות כותל, דבהך גוונא לא נתחייב חד מינייהו לחבריה מידי, וקנין דברים בעלמא הוא״. ועיין בתוספות ג ע״א, ד״ה כי רצו, וברא״ש על אתר, שמשמע מהם שבעינן שישעבדו נכסיהם לבניין הכותל, אך ברמב״ן משמע שלא בעינן. ועיין טור חו״מ, סי׳ קנז אות כ, בשם הרמ״ה והרא״ש, ובבית יוסף שם.
2 תוקן על פי השיטה מקובצת.
3 מילה זו נוספה בכתב היד מעל השורה.
4 דף ו ע״ב.
5 לאחר מילה זו מופיעה בכתב היד מילה מחוקה.
6 רבנו גורס ״פספס״, וכן במקורות נוספים (ראה דקדוקי סופרים על אתר, וכן בפירוש רגמ״ה, עמ׳ ב, ועיין שם בהערה 19). אבל להלן (הערה 11) הגרסה היא: ״מספס״ (כגרסת רש״י, תוספות, הרשב״א ועוד), וכן הוא בשיטה מקובצת כאן.
7 וכן הקשו התוספות, סוף ד״ה הוה אמינא, וכן רבנו יונה והרשב״א.
8 עיין לעיל הערה 9.
9 בשיטה מקובצת: ״לבנות גויל גזית וכו׳ ״, וכלפנינו במשנה.
10 כותל ״שלם״, לאפוקי פספס שהוא חלק שאינו נגמר, וכדלעיל.
11 לכאורה היה צריך לדייק זאת מ״שרצו לעשות מחיצה״ המתייחס ל״גודא״ (לכל הפחות בשלב זה של הסוגיה, ועיין רש״י ותוספות ד״ה הוה אמינא).
12 וכן כתב הרמב״ן, אך הרא״ש (פרק א, סימן א) כתב שבונים כותל כשאר כותלי חצרות (ועיין הגהת הב״ח על הרא״ש, אות א, שציין למחלוקת זו).
13 המילה נמחקה בכתב היד.
14 מילה זו נוספה בין השורות.
15 אך אם יש בעיר מנהג ידוע לשותפין, ״כופין זה את זה לבנות כמנהגם הידוע, ואפילו נהגו לבנות גויל רחב ארבע אמות״ (הרמב״ן שם).
16 קטע זה (״וראיתי... ושאר נזיקין״) ליתא בשיטה מקובצת, והקושיה מובאת שם בלשונו של הר״י מגאש.
17 הרמב״ן, הרשב״א, הר״ן והנמוק״י הביאו קושיה זו בשם הרי״ף בתשובה, ועיין שם ובמאירי שהביאו תירוצים אחרים.
18 מילה זו איננה ברורה בכתב היד.
19 לפנינו בגמרא: ״הא לא רצו - אין מחייבים אותו״.
20 ייתכן שיש לקרוא ״והאחד״ וכן הוא בשיטה מקובצת.
21 וכן הביאו הרשב״א והר״ן בשם רבנו, וכן דעת הרא״ש (סימן ב) בתירוצו הראשון. ועיין במאירי שהביא את תירוצו של רבנו בסגנון אחר, ועיין שם בהערות המהדיר (עמ׳ 9, הערות ב-ד).
22 ״א׳ ״ נוספה בכתב היד מעל השורה.
23 שתי המילים מטושטשות בכתב היד והן הושלמו על פי השיטה מקובצת.
24 דף ד ע״א.
25 מילה זו מטושטשת בכתב היד והיא הושלמה על פי לשון הגמרא.
הערות
Gemara
Peirush