גמרא
פירוש
אַמַּתְלָא לִדְבָרֶיהָ נֶאֱמֶנֶת תְּנָא מִינֵּיהּ אַרְבָּעִים זִימְנִין כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
תנו רבנן שנים אומרים וכו׳ עד באומר[ת] ברי לי. פירש״י ז״ל שאין לבי נוקפי ומוחזקני בו שאלו היה קיים היה בא, ואין אשם תלוי בא אלא במי שלבו נוקפו. ואין דבריו מחוורים, והא וודאי לא חשיבא ידיעה לאפוקי נפשא מספיקא דתרי ותרי. והנכון באומ׳ ברי לי שראתה אותו מת. וא״ת אם כן אמאי לא מהימנא, והא קיימא לן (ביבמות קיד, ב) האשה שאמרה מת בעלי נאמנת. ואפשר דהא קשיא לרבינו ז״ל, ואי משום הא לא אריא, דהני מילי היכא דליכא עדים, אבל במקום עדים וודאי אמירה דידה לית בה ממשא, ובהא לא קשיא לן לכתחלה אמאי לא תנשא, דבהא וודאי דינא הוא, דכיון דתרי ותרי נינהו דינא הוא דלא ניעבד מידי אפומייהו, ולכתחלה לא תנשא ואם נשאת לא תצא. ומדקאמרי׳ הבא עליה באשם תלוי קאי, שמעינן מינה דכל תרי ותרי לא אזלינן בתר חזקה, דאי לא א״כ הכא במאי עסקי׳, אי דקיימא בחזקת אשת איש כיון דאתו תרי ותרי הוה ליה לאוקומה אחזקתה דקיימא בחזקת אשת איש, ואשם וודאי מבעי ליה, ואי דקיימא בחזקת פנויה, אפי׳ אשם תלוי ליכא בדמוקמי לה אחזקתה, אלא לאו וודאי כדאמרן. ומיהו תמיהא מילתא דהא התם ביבמות אסיקנא בהדיא דמדינא דאורייתא וודאי אמרי׳ אוקי תרי להדי תרי ואוקי אתתא אחזקה, אלא דמדרבנן בעלמא היכא דהוי לחומרא לא אמרי׳ אוקי אתתא אחזקה, ומשמע נמי דדווקא באשת איש, וכיון דכן הדרא קושיין לדוכתה היכי איכא אשם תלוי, ואיכא למימר דלא דאיק דכיון דלחד לישנא דהתם איכא אשם תלוי, ולאידך לישנא מכלל איסורא דרבנן מיהת לא נפיק, נקט הבא בעליה באשם תלוי, ולא דק ודכוותה בתלמודא.
אמר ר׳ יוחנן שנים וכו׳ עד סיפא עד אומר נתגרשה ועד אומר לא נתגרשה תרווייהו באשת איש קא מסהדי והאי דקאמר נתגרשה הוה ליה חד ואין דבריו של אחד במקום שנים. קשיא לן הא למה לי פשיטא, ובלאו טעמא נמי דחד במקום שנים, אטו עד אחד בגירושין כלום הוא. וי״ל כגון שאינה בחזקת אשת איש אלא על פי אלו, ולהכי איצטריך למימר משום דהוה ליה חד ואין דבריו של אחד במקום שנים.
וקשיא לן השתא נמי היכי מיתוקמא אשת איש אפומא דהנך, דהא כיון דקא מכחשי אהדדי לא סגיא דליכא חד פסול, וכיון דכן הכא ליכא אלא עד אחד כשר דמוקים לה בחזקת אשת איש, והכא מוכח התם בבבא בתרא (לא, ב) בעדות המוכחשת דכל אותה עדות פסולה, תירצו בתוספות דהכא אי דקא מכחשי אהדדי לגמרי הכי נמי, אלא הכא במאי עסקי׳ דלא מכחישי אהדדי לגמרי, אלא שזה אומר נתגרשה בגט קרוב לה וזה אומר בגט קרוב לו, דהא לא חשיבא הכחשה למפסלינהו לסהדי דעבידי אינשי דטעו בהכי, ולשון רחוק הוא. ואי קא מפרשינן לה בדלא מכחשי אהדדי, אלא שזה אומר נתגרשה וזה אומר אינו יודע בגירושין כדפרישנא לעיל (יט, ב) בעד אומר תנאי ועד אומר אינו תנאי, אתיא שפיר, אלא דלא ניחא לן, משום דרישא בעד אומר מת ועד אומר לא מת לא אתיא אלא בהכחשה, ואפשר דרישא תנא ליה אפילו בהכחשה, וסופא תנא ליה בלא הכחשה דווקא, והא א״ש.
ואפשר עוד לפרש דוודאי בהכחשה גמורה איירינן, ומיהו כגון דקא אמרה איהי אשת איש הייתי וגרושה אני, דשויא נפשא חתיכא דאיסורא, וכיון דכן תו לא מהימנא לומר גרושה אני, דהשתא ליכא טעמ׳ דהפה שאסר הוא הפה שהתיר כיון דאיכא עדים כלל, אע״ג דהני עדים לאו כלום הוא כדפרישנ׳, מכל מקום כיון דאיכא עדים כלל ליכא הפה שאסר, דלא ניחא לה למימר פנויה אני במקום עדים, דהא כולהו מודו בהא מיהת דאשת איש הוות, והא אתי׳ כשיטתא דרב פפא דלעיל (יט, ב) דאמ׳ תרווייהו בשטר׳ מעליא מסהדי, והאי דקאמ׳ תנאי הוה ליה חד ואין דבריו של אחד במקום שני׳, ואפשר לפרש דאפילו לרב הונא בריה דרב יהושע, דעד כאן לא אמר רב הונא בריה דרב יהושע אלא לעיל דאיכא למימר למעקר סהדתייהו קא אתי, אבל הכא דכולי עלמ׳ סהדותא אחריתי הוא שהרי אין עוקרין עדותן לומר שלא היתה אשת איש, מה שאין כן באו׳ תנאי שעוקר עדותו דכיון שהיה תנאי בדבר אם לא יתקיים נמצא הדבר בטל למפרע מעיקרו, ואם איתא להאי סברא, א״כ נפקא לן בשנים אומרים כתב ידינו הוא זה ואחד מהם אומר פרוע שאינו נאמן, דהשתא איכא למימ׳ תרווייהו בשטרא מעליא מסהדי, והאי דקאמ׳ פרוע הוה ליה חד ואין דבריו של אחד במקום שנים, דהשתא וודאי פרעון סהדותא אחריתי הוא, וכן עיקר. רבא אמר לעולם תרי ותרי וראה ר׳ יוחנן דבריו וכו׳ כלומר ובשנשאת לאחד מעידיה ובאומרת בריא לי, רב אשי אמר כגון דאמרי עדים כו׳.מהדורת הרב צבי יהושע לייטנר ז"ל המבוססת על כתב יד מוסקבה 489 ועדי נוסח נוספים, ברשותם האדיבה של משפחת המהדיר ולעילוי נשמתו (כל הזכויות שמורות). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל שימוש אחר אסור בלי אישור בכתב מעל־התורה.
וקשיא לן השתא נמי היכי מיתוקמא אשת איש אפומא דהנך, דהא כיון דקא מכחשי אהדדי לא סגיא דליכא חד פסול, וכיון דכן הכא ליכא אלא עד אחד כשר דמוקים לה בחזקת אשת איש, והכא מוכח התם בבבא בתרא (לא, ב) בעדות המוכחשת דכל אותה עדות פסולה, תירצו בתוספות דהכא אי דקא מכחשי אהדדי לגמרי הכי נמי, אלא הכא במאי עסקי׳ דלא מכחישי אהדדי לגמרי, אלא שזה אומר נתגרשה בגט קרוב לה וזה אומר בגט קרוב לו, דהא לא חשיבא הכחשה למפסלינהו לסהדי דעבידי אינשי דטעו בהכי, ולשון רחוק הוא. ואי קא מפרשינן לה בדלא מכחשי אהדדי, אלא שזה אומר נתגרשה וזה אומר אינו יודע בגירושין כדפרישנא לעיל (יט, ב) בעד אומר תנאי ועד אומר אינו תנאי, אתיא שפיר, אלא דלא ניחא לן, משום דרישא בעד אומר מת ועד אומר לא מת לא אתיא אלא בהכחשה, ואפשר דרישא תנא ליה אפילו בהכחשה, וסופא תנא ליה בלא הכחשה דווקא, והא א״ש.
ואפשר עוד לפרש דוודאי בהכחשה גמורה איירינן, ומיהו כגון דקא אמרה איהי אשת איש הייתי וגרושה אני, דשויא נפשא חתיכא דאיסורא, וכיון דכן תו לא מהימנא לומר גרושה אני, דהשתא ליכא טעמ׳ דהפה שאסר הוא הפה שהתיר כיון דאיכא עדים כלל, אע״ג דהני עדים לאו כלום הוא כדפרישנ׳, מכל מקום כיון דאיכא עדים כלל ליכא הפה שאסר, דלא ניחא לה למימר פנויה אני במקום עדים, דהא כולהו מודו בהא מיהת דאשת איש הוות, והא אתי׳ כשיטתא דרב פפא דלעיל (יט, ב) דאמ׳ תרווייהו בשטר׳ מעליא מסהדי, והאי דקאמ׳ תנאי הוה ליה חד ואין דבריו של אחד במקום שני׳, ואפשר לפרש דאפילו לרב הונא בריה דרב יהושע, דעד כאן לא אמר רב הונא בריה דרב יהושע אלא לעיל דאיכא למימר למעקר סהדתייהו קא אתי, אבל הכא דכולי עלמ׳ סהדותא אחריתי הוא שהרי אין עוקרין עדותן לומר שלא היתה אשת איש, מה שאין כן באו׳ תנאי שעוקר עדותו דכיון שהיה תנאי בדבר אם לא יתקיים נמצא הדבר בטל למפרע מעיקרו, ואם איתא להאי סברא, א״כ נפקא לן בשנים אומרים כתב ידינו הוא זה ואחד מהם אומר פרוע שאינו נאמן, דהשתא איכא למימ׳ תרווייהו בשטרא מעליא מסהדי, והאי דקאמ׳ פרוע הוה ליה חד ואין דבריו של אחד במקום שנים, דהשתא וודאי פרעון סהדותא אחריתי הוא, וכן עיקר. רבא אמר לעולם תרי ותרי וראה ר׳ יוחנן דבריו וכו׳ כלומר ובשנשאת לאחד מעידיה ובאומרת בריא לי, רב אשי אמר כגון דאמרי עדים כו׳.מהדורת הרב צבי יהושע לייטנר ז"ל המבוססת על כתב יד מוסקבה 489 ועדי נוסח נוספים, ברשותם האדיבה של משפחת המהדיר ולעילוי נשמתו (כל הזכויות שמורות). המהדורה הדיגיטלית הוכנה על ידי על־התורה ונועדה ללימוד אישי בלבד; כל שימוש אחר אסור בלי אישור בכתב מעל־התורה.
הערות
הערות
Gemara
Peirush