Raah Beitzah 30a – רא"ה ביצה ל.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

בַּעֲרֵמַת הַתֶּבֶן אֲבָל לֹא בָּעֵצִים שֶׁבַּמּוּקְצֶה.: גמ׳גְּמָרָא: תָּנָא ^אאִם אִי אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת מוּתָּר. ^באַתְקִין רָבָא בְּמָחוֹזָא דְּדָרוּ בְּדוּחְקָא לִדְרוֹ בְּרִגְלָא דְּדָרוּ בְּרִגְלָא לִדְרוֹ בְּאַגְרָא דְּדָרוּ בְּאַגְרָא לִדְרוֹ בְּאַכְפָּא דְּדָרוּ בְּאַכְפָּא נִפְרוֹס סוּדָרָא עִלָּוֵיהּ וְאִם לָא אֶפְשָׁר שְׁרֵי דְּאָמַר מָר אִם א״אאִי אֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹת מוּתָּר. אֲמַר לֵיהּ רַב חָנָן בַּר רָבָא לְרַב אָשֵׁי אֲמוּר רַבָּנַן כַּמָּה דְּאֶפְשָׁר לְשַׁנּוֹיֵי מְשַׁנֵּינַן בְּיוֹמָא טָבָא וְהָא הָנֵי נְשֵׁי דְּקָא מָלְיָין חַצְבַיְיהוּ מַיָּא בְּיוֹמָא טָבָא וְלָא קָא מְשַׁנְּיָין וְלָא אָמְרִינַן לְהוּ וְלָא מִידֵּי. אֲמַר לֵיהּ מִשּׁוּם דְּלָא אֶפְשָׁר הֵיכָא לֶיעְבַּד דְּמָלְיָא בְּחַצְבָּא רַבָּה תִּמְלֵי בְּחַצְבָּא זוּטָא קָא מַפְּשָׁא בְּהִלּוּכָא. דְּמָלְיָא בְּחַצְבָּא זוּטָא תִּמְלֵי בְּחַצְבָּא רַבָּה קָא מפשי בְּמַשּׂוֹי תְּכַסְּיֵיהּ בְּנִכְתְּמָא זִמְנִין דְּנָפֵיל וְאָתֵי לְאֵתוֹיֵי תִּקְטְרֵיהּ זִמְנִין דְּמִפְּסִיק וְאָתֵי לְמִקְטְרֵיהּ תִּפְרוֹס סוּדָרָא עִלָּוֵיהּ זִמְנִין דְּמִטְּמִישׁ בְּמַיָּא וְאָתֵי לִידֵי סְחִיטָה הִלְכָּךְ לָא אֶפְשָׁר. א״לאֲמַר לֵיהּ רָבָא בַּר רַב חָנִין לְאַבָּיֵי תְּנַן אֵין מְטַפְּחִין וְאֵין מְסַפְּקִין וְאֵין מְרַקְּדִין וְהָאִידָּנָא דְּקָא חָזֵינַן דְּעָבְדָן הָכִי וְלָא אָמְרִינַן לְהוּ וְלָא מִידֵּי. אֲמַר לֵיהּ וּלְטַעְמָךְ הָא דְּאָמַר (רָבָא) ^גלָא לֵיתֵיב אִינִישׁ אַפּוּמָּא דְלִחְיָא דִּלְמָא מִגַּנְדַּר לֵיהּ חֵפֶץ וְאָתֵי לְאֵתוֹיֵי (ד׳אַרְבַּע אַמּוֹת ברה״רבִּרְשׁוּת הָרַבִּים) וְהָא הָנֵי נְשֵׁי דְּשָׁקְלָן חַצְבַיְיהוּ וְאָזְלָן וְיָתְבָן אַפּוּמָּא דִמְבוֹאָה וְלָא אָמְרִינַן לְהוּ וְלָא מִידֵּי. אֶלָּא הַנַּח לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל מוּטָב שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹגְגִין וְאַל יִהְיוּ מְזִידִין הָכָא נָמֵי הַנַּח לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל מוּטָב שֶׁיִּהְיוּ שׁוֹגְגִין וְאַל יִהְיוּ מְזִידִין. וְהָנֵי מִילֵּי בִּדְרַבָּנַן אֲבָל בִּדְאוֹרָיְיתָא לָא ^דוְלָא הִיא לָא שְׁנָא בִּדְאוֹרָיְיתָא וְלָא שְׁנָא בִּדְרַבָּנַן לָא אָמְרִינַן לְהוּ וְלָא מִידֵּי דְּהָא תּוֹסֶפֶת יוֹם הַכִּפּוּרִים דְּאוֹרָיְיתָא הוּא וְאָכְלִי וְשָׁתוּ עַד שֶׁחָשְׁכָה וְלָא אָמְרִינַן לְהוּ וְלָא מִידֵּי.: ^הוּמַתְחִילִין בַּעֲרֵמַת הַתֶּבֶן.: אָמַר רַב כָּהֲנָא זֹאת אוֹמֶרֶת מַתְחִילִין בָּאוֹצָר תְּחִלָּה מַנִּי ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן הִיא דְּלֵית לֵיהּ מוּקְצֶה. אֵימָא סֵיפָא אֲבָל לֹא בָּעֵצִים שֶׁבַּמּוּקְצֶה אֲתָאן לר׳לְרַבִּי יְהוּדָה דְּאִית לֵיהּ מוּקְצֶה הָכָא בְּאַרְזֵי וְאַשּׁוּחֵי עָסְקִינַן דְּמוּקְצֶה מֵחֲמַת חֶסְרוֹן כִּיס וַאֲפִילּוּ רַבִּי שִׁמְעוֹן מוֹדֶה. אִיכָּא דְּמַתְנֵי לַהּ אַסֵּיפָא אֲבָל לֹא בָּעֵצִים שֶׁבַּמּוּקְצֶה אָמַר רַב כָּהֲנָא ^וזֹאת אוֹמֶרֶת אֵין מַתְחִילִין בָּאוֹצָר תְּחִלָּה מַנִּי רַבִּי יְהוּדָה הִיא דְּאִית לֵיהּ מוּקְצֶה אֵימָא רֵישָׁא מַתְחִילִין בַּעֲרֵמַת הַתֶּבֶן אֲתָאן לר״שלְרַבִּי שִׁמְעוֹן דְּלֵית לֵיהּ מוּקְצֶה ^זהָתָם בְּתִבְנָא סַרְיָא. תִּבְנָא סַרְיָא הָא חֲזֵי לְטִינָא ^חדְּאִית בֵּיהּ קוֹצִים.:מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ה׳:א׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ע״ה
טור אורח חיים שכ״ג:ג׳
טור אורח חיים תק״י:י׳
שולחן ערוך אורח חיים שכ״ג:ג׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״י:י׳

^ב רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ה׳:ב׳
טור אורח חיים תק״י:י׳
שולחן ערוך אורח חיים תק״י:י׳

^ג טור אורח חיים שס״ה:ה׳
שולחן ערוך אורח חיים שס״ה:ה׳

^ד רמב״ם הלכות שביתת עשור א׳:ז׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ס״ה
סמ״ג מצוות לא תעשה ע״ה
טור אורח חיים תר״ח:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים תר״ח:ב׳

^ה רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ב׳:י״א
טור אורח חיים תקי״ח:ז׳
שולחן ערוך אורח חיים תקי״ח:ז׳

^ו רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ב׳:י״א
רמב״ם הלכות שבת כ״ו:ט״ו
טור אורח חיים של״ג:א׳
שולחן ערוך אורח חיים של״ג:א׳

^ז רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ב׳:י״א
טור אורח חיים תקי״ח:ז׳
שולחן ערוך אורח חיים תקי״ח:ז׳

^ח רמב״ם הלכות שביתת יום טוב ב׳:י״א
טור אורח חיים תקי״ח:ז׳
שולחן ערוך אורח חיים תקי״ח:ז׳

E/ע

הערותNotes

מתחילין בערימת התבן אבל לא בעצים שבמוקצה – פריש לה בגמרא.⁠¹ אם אי איפשר לשנות מותר. אתקין רבא במחוזא דדארו בדוחקא – פירוש: משאוי קטן הנישא כך, נידרו בדיגלא. דדארו בדיגלא – וגדול ממנו הנושא בדיגלא, נידרו באגידא. דדארו באגדא נידרו באיכפא – פירוש: להקל טורח משום כל כמה דאיפשר להו. דדארו באכפא ניפרוש סודרא עליה – לשנויי. ואי לא איפשר שארי. דאמר מר אם אי איפשר לשנות מותר. אמר ליה רבה בר רב חנן לאביי אמור רבנן כמה דאיפשר לשנויי ביום טוב משנינן והא הני נשי דמידליין מייא ביומא טבא ולא משנינן ולא אמרינן להו ולא מידי. אמר ליה היכי ליעביד דמליא בחצבא {רבה תימלי בחצבא}² זוטא מפשא בהילוכא – ואף על גב דלא קפדינן במתניתין לאפושי הילוכה התם למימרא דעדיפא לן אפושי לן אפושי הילוכה מעובדין דחול, אבל הכא ליכא עובדין דחול כלל בין חצבא רבה לחצבא זוטא דאלו בחול ודאי אורחייהו בהכי ובהכי ולא אתינן למימר אלא לאקולי טירחא בתקנתא דרבא במחוזא ואהא מהדרינן דליכא לתקוני מידי להכי דאלו בחצבא זוטא מפשא בהלוכה ואית ליה טירחא דטפי ניחא ליה חצבא רבה כיון דרגילא בה. ומאן דמלייא בחצבא זוטא תימלי בחצבא רבה מפשאי במשוי – וניחא לה בזוטא דרגילה בה וליכא למימר מכל מקום ליעבדן הכי לשנויי דלגבי עלמא ליכא שינוי דהא עבדי נשי בהכי ובהכי ל״ש. ושינוייא משום חזיתא הוא וכיון דליכא שינוי לגבי עלמא לא איכפת לן ולא מצרכינן שינוי לנפשיה במידי דלמאן דחזי ליה לא הוי שינוי אלא חזו לה. תכסייה בנכתמא זימנין דנפיל ומיתבר ואתי לאיתוייה – זימנין מביא אותם השברים דלא חזו ביום טוב דשברי כלים נולד הוא. תיקטריה במתנא זימנין דמפסיק ואתי למקטריה – קשר של קיימא. תיפרוס סודרא עליה זימנין דמטמיש במיא ואתי לידי סחיטה הילכך לא איפשר – ולעיל דאמרינן ליפרוס סודרא עליה – פירוש: בכהאי גונא דליכא למיחש להכי. אי נמי בפירות. וכבר כתבתי דין זה בשבת בס״ד. אמר ליה רבה בר רב חנן לאביי תנן אין מטפחין ואין מספקין ואין מרקדין והא האידנא דקא חזינן להו דעבדן הכי ולא אמרינן להו ולא מידי. אמר ליה ולטעמיך הא דאמר רבא לא ליתוב איניש אפומא דלחיא זימנין דמנגדר ליה חפץ ואתי לאיתויי ד׳ אמות ברשות הרבים – אשגרת לישן הוא ולמימרא דאפילו בלא עילוי אסיר. והא הני נשי דשקלן חצביהו דיתבן אפומא דמבואה ומינגדר ומתיין להו ולא אמרינן להו ולא מידי – פירוש: לאו דאנן חזינן לאיהי כי עבדן הכא ולא מחינן דהא אכתי לא קים לן דינא דהנח להם לישראל דאוריתא אלא הכי קאמר דודאי משום דיתבי אפומא דמבואה מיתרמי להו הכי ודאי וקים לן בהא ולא מחינן להו דלא ליתבו אפומא דמבואה. אלא הנח להן לישראל מוטב שיהיו שוגגין ואל יהיו מזידין. והני מילי מדרבנן אבל מדאורייתא אמרינן להו. ולא היא לא שנא דאוריתא ולא שנא דרבנן – דהא תוספת עינוי יום הכיפורים דאוריתא להוסיף כל שהו דנפקא לן מדכתיב ועניתם את נפשותיכם בתשעה. והא הני נשי דאכלי ושתי עד חשיכא ולא אמרינן להו ולא מידי – וכי תימא וכיון דעד חשיכה למה לי טעמא דתוספת עינוי יום הכיפורים דאוריתא הא ודאי בלאו הכי נמי לא סגיא בלאו איסורא דאוריתא דהא ספק חשיכה אי איסורא דאוריתא צ״ת הוא. איכא למימר דאלומי אלים לאקשוייה דאפילו בודאי דאוריתא לא שנא לאו לא שנא איסור כרת אלא דלא עבדי אלא עד חשיכה וסוגיין מחלפא מההיא דשבת דהתם אמרינן דליתא אלא בדרבנן וכהא נקטינן. מתחילין בערימת התבן – אמרינן עלה בלישנא בתרא: אבל לא בעצים שבמוקצה. אמר רב כהנא זאת אומרת אין מתחילין באוצר תחילה מני ר׳ יהודה היא דאית ליה מוקצה. אימא רישא מתחילין בערמת התבן אתאן לר׳ שמעון סיפא ר׳ יהודה ורישא ר׳ שמעון כלה ר׳ יהודה היא ורישא בתיבנא סריא – פירוש: דאינה משתמרת ועומדת להסתפק ומתניתין התחלת אתא לאשמועינן דאף על גב דמיחזי כמוקצה שרינן והא קא חזי לטינא דאית בה קוצי.מהדורת על־התורה (בהכנה) המבוססת על כתב יד בהמ"ל 8728 (ברשותה האדיבה של ספריית בית המדרש ללימודי יהדות)

הערות

¹ בכ״י בהמ״ל 8728 מופיעים כאן הביאורים לריש דף ל׳: ״ואין מביאין עצים״, ולריש דף ל״א. ״ומביאין עצים״, ״איזהו קרפף״, ״ר׳ יוסי אומר״, המהווים המשך לדברי המשנה כאן.

² כן בעדי הנוסח של הבבלי. בכ״י בהמ״ל 8728 הושמט ע״י הדומות: ״רבה תימלי בחצבא״.

E/ע

הערותNotes

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון