¹ כ״פ רש״י ד״ה תפלת תענית.

² כ״פ רש״י ד״ה בין גואל.

³ כעי״ז פירש״י ד״ה וכי יחיד.

⁴ כ״פ רש״י ד״ה בשומע תפלה.

⁵ איירי על דברי הרי״ף דף ד׳ א׳ ירושלמי וכו׳ אומרה כלילי שבת וכיומו.

⁶ גם זה על דברי הרי״ף שם כגון שני וחמישי.

⁷ גם זה על דברי הרי״ף שני וחמישי מאי עבדתייהו.

⁸ ג״ז איירי על דברי הרי״ף אלא ב׳ וה׳ של תענית ומעמדות. וכן לקמן ד״ה ערבית וד״ה אלמא איירי על דברי הרי״ף.

⁹ עיין רמב״ם פ״ג מהל׳ תענית ה״י שכתב וז״ל בד״א בא״י וכל הדומה לה אבל מקומות שעונת הגשמים שלהן קודם י״ז במרחשון או אחר זמן זה כשיגיע זמנם ולא ירדו גשמים יחידים מתענים וכו׳. ובכס״מ שם כתב שמקור דבריו מדברי הירושלמי בפירקין (ה״א) וכן נראה מדברי הבבלי (דף י״ד ב׳). אמנם בהשגות הראב״ד שם כתב על ההקדמה איני מודה לו שאע״פ שיש מקומות שמקדימין וזורעין אין להם הפסד באיחור הגשמים עד הזמן הנזכר במשנה. ולכאו׳ מדברי הרי״צ גיאות משמע כדעת הראב״ד שדוקא מאחרין אחר י״ז במרחשון אבל אין מקדימין קודם.

¹⁰ אפשר שכוונתו כדברי הרמב״ם פ״ג מהל׳ תענית ה״י דכל תענית שגוזרין הצבור בחוצה לארץ אוכלים בה בלילה ודיניהם כדין שאר התעניות שאין גוזרין על הצבור תענית כגון צום כפור אלא בא״י בלבד ובגלל המטר ובאותן עשר תעניות שהן שלש אמצעיות ושבע אחרונות.

¹¹ כ״פ רש״י ד״ה מה עצרת.

¹² כמבואר בגמ׳ לקמן דף י״ג א׳.

¹³ כעי״ז פירש״י ד״ה מעיינין.

¹⁴ כגי׳ הריטב״א בגמרא מפלגיה דיומא לפניא ריבעא דיומא קרינן ומפטרינן.

¹⁵ כ״פ רש״י ד״ה ריבעא.

¹⁶ כ״פ רש״י ד״ה בפלגא.

¹⁷ הביאו בספר האשכול ח״ב עמ׳ 4.

¹⁸ בכתה״י סימן מחיקה על תיבה זו.

¹⁹ עיי״ש בספר האשכול.

²⁰ משמע מדברי רבינו שאף בתענית על שאר צרות קורין ויחל ורק בתענית על הגשמים קורין בברכות וקללות. וכן מבואר מדבריו במסכת מגילה (דף ל״א א׳) וז״ל בתעניו׳ ברכות וקללות היינו תעניות שמתענין על הגשמים אבל בשאר תעניות קורין ויחל כדאית׳ במסכ׳ סופרין. אמנם עיין ברמב״ם (פי״ג מהל׳ תפלה הי״ח) שבתעניות שאנו מתענין על מה שאירע לאבותינו קורין ויחל ובתעניות שגוזרין מפני הצרות קורין ברכות וקללות [וכן מבואר ברמב״ם פ״א מהל׳ תעניות הי״ז].

²¹ אמנם עיין בריטב״א שהביא בשם רב פלטוי גאון דמנהגא דידן למיקרי בצפרא בפרשה דשבתא ובמנחה בפרשה דתענית.

²² דף ל״א א׳.

²³ עיין בר״ן למגילה (דף י״א א׳) שכתב בתעניות ברכות וקללות וכו׳ ומיהו אין אנו נוהגין כן אלא קורין ויחל משה. וכ״כ התוס׳ שם (דף ל״א ב׳ ד״ה ראש חדש) וכן אנו נוהגין ע״פ מסכת סופרים שאנו קורין ויחל בתעניות ובמתניתין אמרינן שקורין ברכות וקללות. ומשמע דס״ל דמתני׳ דמגילה איירי בכל תענית אלא שמ״ס חלוק על תנא דמתני׳ ועבדינן כמ״ס. ועיין ברא״ש (מגילה פ״ד ס״י) שכתב דאנן עבדינן כמסכת סופרים ובסוף דבריו כתב ומיהו איכא למימר דמתני׳ נמי איירי בט׳ באב ובשבעה תעניות אחרונות ולא פליגי. וכעי״ז כתב בספר המנהיג (הל׳ תענית אות ט׳).

²⁴ עיין בפירוש רבינו למסכת מגילה שם שכתב וז״ל וי״מ שאין קורין ברכות וקללות אלא בז׳ תעניות אחרונים שמוציאין ס״ת ברחבה של עיר וקורין ברכות וקללות ונתתי גשמיכם (בעיתן) [בעתם] ואם לא תשמעו לי והיו שמיך נחושת אבל בראשונות קורין ויחל וכן או׳ רב סעדי׳ ורב שלום. ועיין בטור סימן תקס״ו שהביא [וכן הביא בלשון ריא״ז (מגילה דף י״א א׳)] בשם רב שר שלום שבכל תעניות ציבור וכל תעניות שגוזרים על הגשמים וכל דבר הצריך להם אומרים ויחל בשחרית ומנחה בין בב׳ ובה׳ בין בשאר ימים עכ״ל והתם לא חילק בין ו׳ ראשונות לז׳ אחרונות. אמנם עיין בב״ח סימן תקע״ה גבי מה שכתב הטור שבו׳ הראשונות קורין ויחל והיינו כדברי רב שר שלום ואף שבסימן תקע״ט כתב הטור גבי תעניות אחרונות שבשחרית קורין ומפטירין בתוכחות מכל מקום בראשונות אינו כן וכו׳ עכ״ל. ומשמע שדעת הטור בדברי רב שר שלום דהא דקורין ויחל איירי רק בו׳ הראשונות ומשא״כ בז׳ אחרונות שקורין ברכות וקללות. [ועיין באור הגר״א סי׳ תקס״ד ס״א ובעמק שאלה שאילתא כו אות ל׳].