גמרא
פירוש
מִיפָּק לָא נָפְקִי.
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
זה הכלל כל שיש [בו] ביטול מלאכה לעם. שהן1 מאחרין בבית הכנסת2.
כגון תענית ציבור. שרובן מותרין בעשיית מלאכה רק תענית גשמים אמצעיו׳ ואחרונו׳3. ואפי׳ בט׳ באב במקום שנהגו מותר.
רש״י ז״ל ר״ח. אין בו מלאכה כל כך לעם שהרי הנשים אין עושות בהם מלאכה והכי נמי בר״ה4 גבי משיאין משואות משו׳ ביטול מלאכה לנשים שני ימים. ושמעתי ממו׳ הזקן שניתנה להם מצוה זו לפי שלא פירקו נזמיהן דכתי׳5 וי[ת]פרקו (את) כל העם את נ(י)זמי אשר באזניהם ולא הנשים6 וקר׳ מסייעו דכתי׳7 אשר נסתרת׳ שם ביום המעשה ותירג׳ יונתן ביומ׳ דחולא והת׳ בר״ח קאי כדקא׳ לי׳ מחר חודש וקרי לי׳8 יום המעשה אלמ׳ דר״ח לאו יום המעשה הוא9. וחולו של מועד נמי אין כ״כ ביטול מלאכ׳ שאין מותר אלא דבר האבד10.
ובירושל׳11 או׳ דזה שאין הנשים עושות מלאכ׳ מנהג הוא ובמקום שנהגו לעשות אסור.
וכן כתב רב אלפס בתשובותיו12 וז״ל נשים אסורות בעשיית מלאכה במקום שנהגו דמנהגא מילת׳ היא. אין אדם רשאי ליפול על פניו כו׳. ירושלמי13 ר׳ ינאי זעיר׳ בשם אבהתיה כל מי שאינו כשר כיהושע שאם יפול על פניו יאמרו לו מן השמים קום לך אל יפול ולבד יחיד על ציבור.
אא״כ נענה כו׳. אא״כ בטוח במעשיו שנענה בתפילתו14.מהדורת הרב יוסף עמרם ברנשטיין ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות)
כגון תענית ציבור. שרובן מותרין בעשיית מלאכה רק תענית גשמים אמצעיו׳ ואחרונו׳3. ואפי׳ בט׳ באב במקום שנהגו מותר.
רש״י ז״ל ר״ח. אין בו מלאכה כל כך לעם שהרי הנשים אין עושות בהם מלאכה והכי נמי בר״ה4 גבי משיאין משואות משו׳ ביטול מלאכה לנשים שני ימים. ושמעתי ממו׳ הזקן שניתנה להם מצוה זו לפי שלא פירקו נזמיהן דכתי׳5 וי[ת]פרקו (את) כל העם את נ(י)זמי אשר באזניהם ולא הנשים6 וקר׳ מסייעו דכתי׳7 אשר נסתרת׳ שם ביום המעשה ותירג׳ יונתן ביומ׳ דחולא והת׳ בר״ח קאי כדקא׳ לי׳ מחר חודש וקרי לי׳8 יום המעשה אלמ׳ דר״ח לאו יום המעשה הוא9. וחולו של מועד נמי אין כ״כ ביטול מלאכ׳ שאין מותר אלא דבר האבד10.
ובירושל׳11 או׳ דזה שאין הנשים עושות מלאכ׳ מנהג הוא ובמקום שנהגו לעשות אסור.
וכן כתב רב אלפס בתשובותיו12 וז״ל נשים אסורות בעשיית מלאכה במקום שנהגו דמנהגא מילת׳ היא. אין אדם רשאי ליפול על פניו כו׳. ירושלמי13 ר׳ ינאי זעיר׳ בשם אבהתיה כל מי שאינו כשר כיהושע שאם יפול על פניו יאמרו לו מן השמים קום לך אל יפול ולבד יחיד על ציבור.
אא״כ נענה כו׳. אא״כ בטוח במעשיו שנענה בתפילתו14.מהדורת הרב יוסף עמרם ברנשטיין ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות)
הערות
1 בפירש״י במה שהן מאחרין בביהכנ״ס.
2 כ״פ רש״י ד״ה זה הכלל.
3 כ״פ ד״ה כגון תע״צ.
4 דף כג,א.
5 שמות לב,ג.
6 כ״ה במדרש תנחומא כי תשא סימן יט. וכן הביא הטור (או״ח סימן תיז) בשם פרקי דר״א (פמ״ה) [ועיין ב״י שם]. וכ״כ התוס׳ בסוגיין (ד״ה ושאין בהן).
7 שמואל א,כ, יט.
8 בפירש״י וקרי ליה לערב ר״ח יום המעשה.
9 ועיין טורי אבן שכתב דבזמן שביהמ״ק קיים ר״ח אסור בעשיית מלאכה אף לזכרים מדינא משום הקרבת המוספים עיי״ש מה שהאריך בזה.
10 כ״פ רש״י ד״ה ראשי חדשים.
11 ירושלמי תענית א׳:ו׳ והביאו הטור שם.
12 ל״מ בתשובותיו. אמנם עיין בהלכותיו (פסחים דף יז,א) [והביאו הב״י או״ח סימן תיז] שכתב וז״ל כל הדברים תלו אותן במנהג נשיא דנהגן דלא למעבד עובדא בריש ירחא מנהג.
13 ירושלמי תענית ב׳:ו׳ והביאוהו התוס׳ ד״ה אין אדם חשוב שדוקא היכא שמתפלל על הציבור אבל בינו לבין עצמו שפיר דמי. ועיין בהשגות הראב״ד (פ״ה מהל׳ תפלה הי״ד) שכתב ובלבד יחיד על הציבור ואית דגרסי ובלבד יחיד בציבור עכ״ל. ועיין בר״ן (דף יג,א ד״ה אין אדם) שכתב כשמרבה בתחנונים על עסקי ציבור ובציבור דהויא ליה כיסופא.
14 כ״פ רש״י ד״ה אא״כ נענה. וברמב״ם (פ״ה מהל׳ תפלה הי״ד) כתב אא״כ יודע בעצמו שהוא צדיק כיהושע.
הערות
Gemara
Peirush