גמרא
פירוש
תָּנָא אמַה שֶּׁאֵין כֵּן בַּתּוֹרָה תָּנוּ רַבָּנַן בבַּתּוֹרָה אֶחָד קוֹרֵא וְאֶחָד מְתַרְגֵּם וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהֵא אֶחָד קוֹרֵא וּשְׁנַיִם מְתַרְגְּמִין גוּבַנָּבִיא אֶחָד קוֹרֵא וּשְׁנַיִם מְתַרְגְּמִין וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יְהוּ שְׁנַיִם קוֹרִין וּשְׁנַיִם מְתַרְגְּמִין דוּבַהַלֵּל הוּבַמְּגִילָּה אֲפִילּוּ עֲשָׂרָה קוֹרִין וַעֲשָׂרָה מְתַרְגְּמִין.
מַאי טַעְמָא כֵּיוָן דַּחֲבִיבָה יָהֲבִי דַּעְתַּיְיהוּ וְשָׁמְעִי.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
ובלבד שלא יהא אחד קורא וב׳ מתרגמי׳. שהתרגו׳ אינו אלא להשמיע לעמי הארץ ולנשים שיבינו כי התרגום הוא היה הלעז בבלי ובתרגו׳ של תורה צריכין ש[י]היו הכל מבינין כדי שידעו ויבינו המצוות אבל בשל נביאים לא קפדינ׳ כולי׳ האי ולהכי אפי׳ ב׳ מתרגמי׳1.
תוס׳ ובמגילה אפי׳ י׳ קורין וי׳ מתרגמין גרסינ׳ שיש תרגו׳ בכתובי׳ ומצוי הוא2 ושמא בימי התנאים גילו אותו3 כדאשכחנ׳4 בתרגום של תורה שאונקלוס הגר פי׳ מפי ר׳ אליעזר ור׳ יהושע קיבל שהיה אחרי יונתן בן עוזיאל ולפי שלא הקפידה בת קול אלא על תרגו׳ של דניאל שיש בו קץ של משיח ולכן גילו תרגו׳ של כתובי׳ לבד משל דניאל שאין לנו5.
שבירך לפניה מנ״ח. או׳ ר״ת6 דבין ביום בין בלילה מברך שהחינו מדלא קאמר ביום מנ״ח ובלילה מ״נ7 משמ׳ שהכל שוה ואדרב׳ עיקר הקריאה ביום שהרי הכפרים מקדימין ליום הכניס׳ וסתמ׳ ביום היו הולכין וכן כת׳ ריב״ג ור״ח. ור״מ8 פי׳ דביום אין צריך לברך שהחיינו. וידבר. ה׳ אל משה לאמר.
עולה מן המנין. אעפ״י שאין אתה (ל)למד9 ממנו כלום10. בראשית נמי מאמר הוא. שמישתעי בבריאת שמים וארץ שאף הם במאמר נבראו11. הקופות. דתנן שלש קופות של שלש סאין שבהן תורמין הלישכה. פי׳ נותנין משקלי הלישכה לתוכן לקנות מהן קרבני ציבור לכל שנה12. אל מול פני המנורה. למול פני הנר שבגוף המנורה שהוא אמצעי היה מצדד פני ששה הנרות שמששת הקנים13. וראשון נמי מן השלשה שקדם וקרא ד׳ פסוקי׳ מן הי׳ פסוקי׳ משובח הוא וכן שיני וכן שלישי אם לא קרא הראשון וקרא השיני או לא קרא הראשון ולא השיני ד׳ פסוקין וקרא השלישי ד׳ הרי זה משובח ואם יש להם ריוח בפרש׳ וקרא כל אחד ד׳ פסוקי׳ כולם משובחין14.
ובפר׳15 האזינו קורין וכו׳. בפ׳ י״ט של ר״ה16 הביאו17 הרב.
ח׳ פסוקי׳18. מן וימת משה עד לעיני.
א׳ יחיד קורא אותן. ואין מפסיקין בהם19 והכי איתא בירו׳20. הנכנסין. שמא יכנס אחד לבי׳ הכנסת אחר שבירך ראשון ואם לא ישמע האחרים מברכין יאמר אין ברכה לפניה בתורה21.
ומשו׳ היוצאין. שמא יצא אדם קודם שחתם באחרונ׳ תשלום הפרש׳ ולא ישמע החותם שברך לאחריה ויאמר אין ברכ׳ לאחריה22 בתורה ואי לאו משו׳ גזירה הפותח מברך לפניה והחותם לאחריה בלבד. ואין מוסיפין. משו׳ ביטול מלאכ׳ דגם בחול המועד דבר האבד מותר23.מהדורת הרב יוסף עמרם ברנשטיין ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות)
תוס׳ ובמגילה אפי׳ י׳ קורין וי׳ מתרגמין גרסינ׳ שיש תרגו׳ בכתובי׳ ומצוי הוא2 ושמא בימי התנאים גילו אותו3 כדאשכחנ׳4 בתרגום של תורה שאונקלוס הגר פי׳ מפי ר׳ אליעזר ור׳ יהושע קיבל שהיה אחרי יונתן בן עוזיאל ולפי שלא הקפידה בת קול אלא על תרגו׳ של דניאל שיש בו קץ של משיח ולכן גילו תרגו׳ של כתובי׳ לבד משל דניאל שאין לנו5.
שבירך לפניה מנ״ח. או׳ ר״ת6 דבין ביום בין בלילה מברך שהחינו מדלא קאמר ביום מנ״ח ובלילה מ״נ7 משמ׳ שהכל שוה ואדרב׳ עיקר הקריאה ביום שהרי הכפרים מקדימין ליום הכניס׳ וסתמ׳ ביום היו הולכין וכן כת׳ ריב״ג ור״ח. ור״מ8 פי׳ דביום אין צריך לברך שהחיינו. וידבר. ה׳ אל משה לאמר.
עולה מן המנין. אעפ״י שאין אתה (ל)למד9 ממנו כלום10. בראשית נמי מאמר הוא. שמישתעי בבריאת שמים וארץ שאף הם במאמר נבראו11. הקופות. דתנן שלש קופות של שלש סאין שבהן תורמין הלישכה. פי׳ נותנין משקלי הלישכה לתוכן לקנות מהן קרבני ציבור לכל שנה12. אל מול פני המנורה. למול פני הנר שבגוף המנורה שהוא אמצעי היה מצדד פני ששה הנרות שמששת הקנים13. וראשון נמי מן השלשה שקדם וקרא ד׳ פסוקי׳ מן הי׳ פסוקי׳ משובח הוא וכן שיני וכן שלישי אם לא קרא הראשון וקרא השיני או לא קרא הראשון ולא השיני ד׳ פסוקין וקרא השלישי ד׳ הרי זה משובח ואם יש להם ריוח בפרש׳ וקרא כל אחד ד׳ פסוקי׳ כולם משובחין14.
ובפר׳15 האזינו קורין וכו׳. בפ׳ י״ט של ר״ה16 הביאו17 הרב.
ח׳ פסוקי׳18. מן וימת משה עד לעיני.
א׳ יחיד קורא אותן. ואין מפסיקין בהם19 והכי איתא בירו׳20. הנכנסין. שמא יכנס אחד לבי׳ הכנסת אחר שבירך ראשון ואם לא ישמע האחרים מברכין יאמר אין ברכה לפניה בתורה21.
ומשו׳ היוצאין. שמא יצא אדם קודם שחתם באחרונ׳ תשלום הפרש׳ ולא ישמע החותם שברך לאחריה ויאמר אין ברכ׳ לאחריה22 בתורה ואי לאו משו׳ גזירה הפותח מברך לפניה והחותם לאחריה בלבד. ואין מוסיפין. משו׳ ביטול מלאכ׳ דגם בחול המועד דבר האבד מותר23.מהדורת הרב יוסף עמרם ברנשטיין ברשותו האדיבה (כל הזכויות שמורות)
הערות
1 כ״פ רש״י ד״ה ובנביא.
2 בפרש״י ועשרה מתרגמין לא גרסינן שאין תרגום בכתובים. ובתוס׳ (ד״ה ובמגילה) כתבו על דברי רש״י שבחנם מחקו שודאי יש תרגום אבל לא עשאו יהונתן אלא מימי התנאים נעשה. וכ״כ הר״ן (דף יב,א ד״ה ובמגילה). וכ״כ הרשב״א ומסיים ובהדיא תניא בתוספתא קראה בין עומד בין יושב בין מוטה העמיד לה מתורגמן יצא ותניא ובמגילה אחד קורא ואחד מתרגם אחד קורא ושנים מתרגמין שנים קורין ואחד מתרגם שנים קורין ושנים מתרגמין ע״כ ויש לך לשבש בכל הספרים כולי האי עכ״ל.
3 עיין תוס׳ שבת דף קטו,א ד״ה ובידו שכתבו דמשמע מדברי הגמ׳ התם שבימי התנאים כבר נעשה תרגום כתובים ודלא כאומרים דתרגום של כתובים רב יוסף עשאו עיי״ש.
4 לעיל דף ג,א.
5 וכעי״ז כתב הריטב״א בסוגיין. ועיין רשב״א וריטב״א לעיל דף ג,א.
6 עיין לעיל דף ד,א תוס׳ ד״ה חייב בשם ר״י. ועיין רא״ש (פ״א ס״ו) ומרדכי (סי׳ תשפא) וטור (סימן תרצ״ב) שהביאו כן בשם ר״ת.
7 משמע דלהו״א מברך בלילה רק מ״נ ורק ביום מברך שהחיינו אמנם מדעת הרמב״ם שהביא רבינו לקמן מבואר שרק בלילה מברך וביום אינו מברך אחר שברך בלילה. וכן כתב הרא״ש בשם ר״ת וז״ל ולא קאמר בלילה מברך מנ״ח וביום מ״נ.
8 פ״א מהל׳ מגילה ה״ג.
9 בפירש״י אע״פ שאין ללמוד ממנו כלום.
10 כ״פ רש״י ד״ה וידבר.
11 כ״פ רש״י ומסיים דכתיב בדבר ה׳ שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם.
12 כ״פ רש״י ד״ה תורמין.
13 כ״פ רש״י ד״ה אל מול.
14 כ״פ רש״י ד״ה ראשון.
15 קטע זה הוא מלשון הרי״ף (דף יב,א) וז״ל ובפרשת האזינו קורין בסימן הזי״ו ל״ך.
16 דף לא,א.
17 אולי צ״ל והביאו הרב.
18 קטע זה הוא מלשון הרי״ף שמונה פסוקים שבתורה יחיד קורא אותם בביהכנ״ס.
19 כ״פ רש״י ב״ב דף טו,א ד״ה אין מפסיקין. ועיין בסוגיין תוד״ה תנא משא״כ שהביא פי׳ רבינו משולם יחיד קורא אותן שלא יקרא שליח ציבור עמו עי״ש בתוס׳ ועיין במאירי בסוגיין. וברמב״ם (פי״ג מהל׳ תפלה ה״ו) כתב פסוקים שבסוף התורה מותר לקרות אותם בבית הכנסת בפחות מעשרה אע״פ שהכל תורה היא ומשה מפי הגבורה אמרם הואיל ומשמען שהם אחר מיתת משה הרי נשתנו ולפיכך מותר ליחיד לקרות אותן. ועיין בהשגות הראב״ד מש״כ בזה.
20 דברי רבינו צ״ב מה חידש הירושלמי שאינו בגמ׳ לפנינו והיכן הירושלמי.
21 כ״פ רש״י ד״ה משום הנכנסין.
22 כ״פ רש״י ד״ה משום היוצאין.
23 כ״פ רש״י (דף כא,א) ד״ה אין מוסיפין.
הערות
Gemara
Peirush