גמרא
פירוש
דִּסְמִידָא בָּשָׂר שָׁמֵן דִּצְפִירְתָּא דְּלָא אִפְּתַח יַיִן יָשָׁן עַתִּיק עַתִּיקֵי.
כׇּל מִילֵּי דִּמְעַלֵּי לְהַאי קָשֵׁה לְהַאי וּדְקָשֵׁה לְהַאי מְעַלֵּי לְהַאי בַּר מִזַּנְגְּבִילָא רַטִּיבָא וּפִילְפְּלֵי אֲרִיכְתָּא וּפַת נְקִיָּיה וּבָשָׂר שָׁמֵן וְיַיִן יָשָׁן דִּמְעַלֵּי לְכוּלֵּי גּוּפֵיהּ.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
וסבר ר׳ יהודה תמד לאו בר עשורי הוי והתני׳ המתמד ונתן מים במדה כו׳ – ואע״ג דבפ״ק דחולין תנן התמד עד שלא החמיץ אינו נקח בכסף מעשר ופטור מן המעשר משהחמיץ ניקח וחייב ואותיב עלה הא דהמתמד ואוקמוה דבלא החמיץ (מחלקת) [מחלוקת] אבל בהחמיץ דברי הכל חייב דפירא הוי ומתני׳ דהתם רבנן אפי״ה שפיר דייק הכא דתמד לר׳ יהודה בר עשורי הוא דאם בלא החמיץ מחייב כל שכן בשהחמיץ. וה״ה נמי למאן דאמר התם בשהחמיץ מחלוקת ומתני׳ ר׳ יהודה דמ״מ בשהחמיץ מיהא מודה דחייב וקשיא להא דהכא.
לא קשיא הא בדחמרא הא בדפורצני – פירש״י ז״ל בדחמרא חייב אבל בפורצני פטור. וכן עיקר דההיא דמתמד גבי שמרים מייתו לה בפרק המוכר פירות אבל רש״י ז״ל פי׳ התם בפ״ק דחולין דפלוגתייהו דרי יהודה ורבנן בדפורצני והא דהכא ודאי לא קשיא עליה דאיהו דאמר כלישנא קמא דהכא אלא דההיא דפ׳ המוכר קשיא דמשמע דבשמרים פליגי. והראשון עיקר.
טיפולם של בנות עשירים שמשיירות אותן לבנות עניים – ואע״ג דקתני קולן של סופרים קולן של בנות סופרים קאמר שהן עניים. כמו שאמרו בכותבי ספרים. וא״ת א״כ מה הוסיף ר׳ אליעזר דתנן ר׳ אליעזר אומר אף טיפולי נשים. פי׳ הר״ז ז״ל דהוסיף חמץ נוקשא על ידי תערובות דת״ק אמר טפולין של בנות עשירים שיש בו סלת וכשמשיירות אותו לבנות העניים מוסיפות בו סולת הרבה עד הוא חמץ נוקשה בעין. ר׳ אליעזר הוסיף טיפולי עשירות ממש שיש בהן תערובות נוקשה ואינו מחוור דמנא לי׳ לר׳ אליעזר לחייב תערובות נוקשה תערובות דגן גמור אצטריך קרא תערובת נוקשא מבעיא. אלא יש לפרש דת״ק אמר דוקא מה שמשיירות לבנות עניים דמתוך השיהוי׳ מחמיץ ור׳ אליעזר הוסיף דאפילו טיפולי נשים שלא שהה איכא נמי חמץ נוקשה דסופרים נמי מדבקין בו ניירותיהן הוי יודע שלא אמרו שיהא חייב לבער אלא הדבק או שאר האומנות כשהן בעין אבל לאחר שנעשה מלאכתן שכבר הדביק בו או שתיקן עורותיו כבר נפסל מלאכול לכלב ואינו חייב לבער הלכך הדבק הזה שנותנין בו קמח ומכסים בו הספרים כל שיתיבש לאחר שנדבק מותר לשהותו שכבר נפסל מלאכול לכלב אבל בעודו לח ראוי הוא ואסור לשהותו (ח״י).מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות) הבנויה על תשתית דיקטה (CC BY-NC 4.0)
הערות
הערות
Gemara
Peirush