R. Moshe Chalava Pesachim 34a – מהר"ם חלאווה פסחים לד.‏ – Shas HaMeforash

בִּשְׁלִיקָתָא וּמְאִיסָתָא הכא נָמֵי בִּשְׁלִיקָתָא וּמְאִיסָתָא וְהֵיכָא אִיתְּמַר דְּרַב אָשֵׁי אַהָא דְּאָמַר רַבִּי אָבִין בַּר רַב אַחָא א״ראָמַר רַבִּי יִצְחָק אַבָּא שָׁאוּל גַּבָּל שֶׁל בֵּית רַבִּי הָיָה וְהָיוּ מְחַמִּין לוֹ חַמִּין בְּחִיטִּין שֶׁל תְּרוּמָה טְמֵאָה לָלוּשׁ בָּהֶן עִיסָּה בְּטׇהֳרָה אַמַּאי נֵיחוּשׁ דִּילְמָא אָתֵי בְּהוּ לִידֵי תַקָּלָה א״ראָמַר רַב אָשֵׁי בִּשְׁלִיקָתָא וּמְאִיסָתָא. אַבָּיֵי בַּר אָבִין וְרַב חֲנַנְיָא בַּר אָבִין תָּנוּ תְּרוּמוֹת בֵּי רַבָּה פְּגַע בְּהוּ רָבָא בַּר מַתְנָה אֲמַר לְהוּ מַאי אָמְרִיתוּ בִּתְרוּמוֹת דְּבֵי מָר אֲמַרוּ לֵיהּ וּמַאי קַשְׁיָא לָךְ אֲמַר לְהוּ תְּנַן ^אשְׁתִילֵי תְרוּמוֹת שֶׁנִּטְמְאוּ וּשְׁתָלָן טְהוֹרִים מִלְּטַמֵּא וַאֲסוּרִין מִלֶּאֱכוֹל (בִּתְרוּמָה) וְכִי מֵאַחַר דִּטְהוֹרִין מִלְּטַמֵּא אַמַּאי אֲסוּרִין מִלֶּאֱכוֹל. אֲמַרוּ לֵיהּ הָכִי אָמַר רַבָּה מַאי אֲסוּרִין אֲסוּרִין לְזָרִים וּמַאי קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן גִּידּוּלֵי תְרוּמָה תְּרוּמָה תְּנֵינָא ^בגִּידּוּלֵי תְרוּמָה תְּרוּמָה. וְכִי תֵּימָא גִּידּוּלֵי גִידּוּלִין וּמַאי קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָּלֶה הָא נָמֵי תְּנֵינָא ^גהַטֶּבֶל גִּידּוּלָיו מוּתָּרִין בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָּלֶה אֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָּלֶה אפי׳אֲפִילּוּ גִּידּוּלֵי גִידּוּלִין אֲסוּרִין בַּאֲכִילָה אִישְׁתִּיקוּ. א״לאֲמַרוּ לֵיהּ מִידֵּי שְׁמִיעַ לָךְ בְּהָא אֲמַר לְהוּ הָכִי אָמַר רַב שֵׁשֶׁת מַאי אֲסוּרִין ^דאֲסוּרִין לְכֹהֲנִים הוֹאִיל וְאִיפְּסִילוּ לְהוּ בְּהֶיסַּח הַדַּעַת. הָנִיחָא למ״דלְמַאן דְּאָמַר הֶיסַּח הַדַּעַת פְּסוּל הַגּוּף הָוֵי שַׁפִּיר אֶלָּא למ״דלְמַאן דְּאָמַר הֶיסַּח הַדַּעַת פְּסוּל טוּמְאָה הָוֵי מַאי אִיכָּא לְמֵימַר. דְּאִתְּמַר הֶיסַּח הַדַּעַת רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר ^הפְּסוּל טוּמְאָה הָוֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר פְּסוּל הַגּוּף הָוֵי. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר פְּסוּל טוּמְאָה הָוֵי שֶׁאִם יָבֹא אֵלִיָּהוּ וִיטַהֲרֶנָּה שׁוֹמְעִין לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר פְּסוּל הַגּוּף הָוֵי שֶׁאִם יָבֹא אֵלִיָּהוּ וִיטַהֲרֶנָּה אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לרשב״ללְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא אוֹמֵר ^ולוּל קָטָן הָיָה בֵּין כֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ בְּמַעֲרָבוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ שֶׁשָּׁם הָיוּ זוֹרְקִין פְּסוּלֵי חַטַּאת הָעוֹף וּתְעוּבַּר צוּרָתָן וְיוֹצְאִין לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא פְּסוּל טוּמְאָה הָוֵי מִשּׁוּם הָכִי בָּעֵי עִיבּוּר צוּרָה שֶׁמָּא יָבֹא אֵלִיָּהוּ וִיטַהֲרֶנָּה אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ פְּסוּל הַגּוּף לְמָה לִי עִיבּוּר צוּרָה וְהָתְנַן זֶה הַכְּלָלמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות תרומות י״א:כ״ג

^ב רמב״ם הלכות תרומות י״א:כ״א

^ג רמב״ם הלכות מעשר ו׳:ו׳

^ד רמב״ם הלכות תרומות י״א:כ״ג

^ה רמב״ם הלכות פסולי המוקדשין י״ט:ד׳

^ו רמב״ם הלכות בית הבחירה ב׳:י״ד

הטבל גדוליו מותרין בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה אפילו גידולי גידולין אסורין פי׳ שאין זרעו כלה בצלין שנוטען והן עצמן קימות ושזרעו כלה חטה והכי איתא במסכת תרומות, ופי׳ גדולי גדולין כגון בצל ששתלו ונתוסף מה שנתוסף נקראין גדולין עצמן. חזר ושתל הבצל הראשון במקום אחר והוסיף אלו הן גדולי גדולין. והכי משמע בירושלמי במסכת תרומות דגרסי׳ התם עד היכן אסורין גידולי גידולין עד שלש גרנות אסורין גורן הרביעי מותר:
הא ניחא למאן דאמר היסח הדעת פסול הגוף הוי שפיר דאע״ג דידעינן ודאי דלא ירדה להן טומאה כגון הכא דזריעתן מטהרתן אפי״ה אסורין לכהני׳ משום היסח הדעת דכתיב את משמר׳ תרומתי שלא יסיח דעתו ממנו אלא למאן דאמר פסול טומא׳ הוי כיון שהסיח דעתו ממנה חיישינן שמא נטמאת ואם יבא אליהו ויאמר דאין לה טומאה מותרת והכא ודאי כיון דזרעה טהורה ואמאי אסורה לכהנים. אבל כי אמרינן דאין מטמאין לאחרים לא קשיא דכיון דספק טומאה היא אינן מטמאין:מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות) הבנויה על תשתית דיקטה (CC BY-NC 4.0)

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון