R. Chananel Taanit 17a – ר' חננאל תענית יז.‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

אֶלָּא בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּבַיּוֹבְלוֹת וּבִשְׁעַת מִלְחָמָה.: עַל הָרִאשׁוֹנָה הוּא אוֹמֵר מִי שֶׁעָנָה אֶת אַבְרָהָם כּוּ׳.: תָּנָא יֵשׁ מַחְלִיפִין צְעָקָה לְאֵלִיָּהוּ וּתְפִלָּה לִשְׁמוּאֵל בִּשְׁלָמָא גַּבֵּי שְׁמוּאֵל כְּתִיב בֵּיהּ תְּפִלָּה וּכְתִיב בֵּיהּ צְעָקָה. אֶלָּא גַּבֵּי אֵלִיָּהוּ תְּפִלָּה כְּתִיב צְעָקָה לָא כְּתִיב {מלכים א י״ח:ל״ז} עֲנֵנִי ה׳ עֲנֵנִי לְשׁוֹן צְעָקָה הִיא.: עַל הַשִּׁשִּׁית הוּא אוֹמֵר מִי שֶׁעָנָה אֶת יוֹנָה כּוּ׳ עַל הַשְּׁבִיעִית הוּא אוֹמֵר מִי שֶׁעָנָה אֶת דָּוִד כּוּ׳.: מִכְּדֵי יוֹנָה בָּתַר דָּוִד וּשְׁלֹמֹה הֲוָה מַאי טַעְמָא מַקְדֵּים לֵיהּ בְּרֵישָׁא מִשּׁוּם דְּבָעֵי לְמִיחְתַּם מְרַחֵם עַל הָאָרֶץ תָּנָא מִשּׁוּם סוֹמְכוֹס אָמְרוּ בָּרוּךְ מַשְׁפִּיל הָרָמִים.: שָׁלֹשׁ תַּעֲנִיּוֹת הָרִאשׁוֹנוֹת אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מִתְעַנִּין וְלֹא מַשְׁלִימִין כּוּ׳.: תָּנוּ רַבָּנַן ^אמִפְּנֵי מָה אָמְרוּ אַנְשֵׁי מִשְׁמָר מוּתָּרִין לִשְׁתּוֹת יַיִן בַּלֵּילוֹת אֲבָל לֹא בַּיָּמִים שֶׁמָּא תִּכְבַּד הָעֲבוֹדָה עַל אַנְשֵׁי בֵּית אָב וְיָבוֹאוּ וִיסַיְּיעוּ לָהֶם. מִפְּנֵי מָה אָמְרוּ אַנְשֵׁי בֵּית אָב לֹא בַּיּוֹם וְלֹא בַּלַּיְלָה מִפְּנֵי שֶׁהֵן עֲסוּקִין תָּמִיד בָּעֲבוֹדָה. ^במִכָּאן אָמְרוּ כׇּל כֹּהֵן שֶׁמַּכִּיר מִשְׁמַרְתּוֹ וּמִשְׁמֶרֶת בֵּית אָב שֶׁלּוֹ וְיוֹדֵעַ שֶׁבָּתֵּי אֲבוֹתָיו קְבוּעִין שָׁם אָסוּר לִשְׁתּוֹת יַיִן כׇּל אוֹתוֹ הַיּוֹם ^גבְּמַכִּיר מִשְׁמַרְתּוֹ וְאֵין מַכִּיר מִשְׁמֶרֶת בֵּית אָב שֶׁלּוֹ וְיוֹדֵעַ שֶׁבָּתֵּי אֲבוֹתָיו קְבוּעִין שָׁם אָסוּר לִשְׁתּוֹת יַיִן כׇּל אוֹתָהּ שַׁבָּת. אֵינוֹ מַכִּיר מִשְׁמַרְתּוֹ וּמִשְׁמֶרֶת בֵּית אָב שֶׁלּוֹ וְיוֹדֵעַ שֶׁבָּתֵּי אֲבוֹתָיו קְבוּעִין שָׁם אָסוּר לִשְׁתּוֹת יַיִן כׇּל הַשָּׁנָה. רַבִּי אוֹמֵר אוֹמֵר אֲנִי אָסוּר לִשְׁתּוֹת יַיִן לְעוֹלָם ^דאֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁתַּקָּנָתוֹ קַלְקָלָתוֹ אָמַר אַבָּיֵי כְּמַאן שָׁתוּ הָאִידָּנָא כָּהֲנֵי חַמְרָא כְּרַבִּי.: אַנְשֵׁי מִשְׁמָר וְאַנְשֵׁי מַעֲמָד אֲסוּרִים לְסַפֵּר וּלְכַבֵּס וּבַחֲמִישִׁי מוּתָּרִין מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת.: מַאי טַעְמָא אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אָמַר ר׳רַבִּי יוֹחָנָן ^הכְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנְסוּ לְמִשְׁמַרְתָּם כְּשֶׁהֵן מְנוּוָלִין. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן ^ומֶלֶךְ מִסְתַּפֵּר בְּכׇל יוֹם ^זכֹּהֵן גָּדוֹל מֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת ^חכֹּהֵן הֶדְיוֹט אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם מֶלֶךְ מִסְתַּפֵּר בְּכׇל יוֹם מ״טמַאי טַעְמָא אָמַר רַבִּי אַבָּא בַּר זַבְדָּא אָמַר קְרָא {ישעיהו ל״ג:י״ז} מֶלֶךְ בְּיׇפְיוֹ תֶּחֱזֶינָה עֵינֶיךָ כֹּהֵן גָּדוֹל מע״שמֵעֶרֶב שַׁבָּת לְעֶרֶב שַׁבָּת מ״טמַאי טַעְמָא אָמַר רַב שְׁמוּאֵל בַּר יִצְחָק הוֹאִיל וּמִשְׁמָרוֹת מִתְחַדְּשׁוֹת. כֹּהֵן הֶדְיוֹט אַחַת לִשְׁלשִׁים יוֹם מְנָלַן אָתְיָא פֶּרַע פֶּרַע מִנָּזִיר כְּתִיב הָכָא {יחזקאל מ״ד:כ׳} וְרֹאשָׁם לֹא יְגַלֵּחוּ וּפֶרַע לֹא יְשַׁלֵּחוּ וּכְתִיב הָתָם {במדבר ו׳:ה׳} קָדוֹשׁ יִהְיֶה גַּדֵּל פֶּרַע שְׂעַר רֹאשׁוֹ מָה לְהַלָּן שְׁלֹשִׁים אַף כָּאן שְׁלֹשִׁים. וְנָזִיר גּוּפֵיהּ מְנָלַן אָמַר רַב מַתְנָה ^טסְתַם נְזִירוּת שְׁלֹשִׁים יוֹם מְנָלַן אָמַר קְרָא יִהְיֶה בְּגִימַטְרִיָּא תְּלָתִין הָוֵי א״לאֲמַר לֵיהּ רַב פָּפָּא לְאַבָּיֵי וְדִילְמָא ה״קהָכִי קָאָמַר רַחֲמָנָא לָא לִירַבּוֹ כְּלָל אָמַר לֵיהּ אִי הֲוָה כְּתִב לֹא יְשַׁלֵּחוּ פֶּרַע כִּדְקָאָמְרַתְּ הַשְׁתָּא דִּכְתִיב וּפֶרַע לֹא יְשַׁלֵּחוּ פֶּרַע לֶיהֱוֵי שַׁלּוֹחֵי הוּא דְּלָא לִישַׁלְּחוּ. אִי הָכִי אֲפִילּוּ הָאִידָּנָא נָמֵי ^ידֻּומְיָא דִּשְׁתוּיֵי יַיִן מָה שְׁתוּיֵי יַיִן בִּזְמַן בִּיאָה הוּא דְּאָסוּר שֶׁלֹּא בִּזְמַן בִּיאָה שְׁרֵי אַף הָכָא נָמֵי. וְהָתַנְיָא רַבִּי אוֹמֵר אוֹמֵר אֲנִי כֹּהֲנִים אֲסוּרִין לִשְׁתּוֹת יַיִן לְעוֹלָם אֲבָל מָה אֶעֱשֶׂה שֶׁתַּקָּנָתוֹ קַלְקָלָתוֹ וְאָמַר אַבָּיֵי כְּמַאן שָׁתוּ הָאִידָּנָא כָּהֲנֵי חַמְרָאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות ביאת המקדש א׳:ב׳
סמ״ג מצוות עשה קע״ו

^ב רמב״ם הלכות ביאת המקדש א׳:ז׳

^ג רמב״ם הלכות ביאת המקדש א׳:ז׳

^ד רמב״ם הלכות ביאת המקדש א׳:ז׳

^ה רמב״ם הלכות ביאת המקדש א׳:י״ב
רמב״ם הלכות כלי המקדש והעובדים בו ו׳:י״א

^ו רמב״ם הלכות מלכים ומלחמות ב׳:ה׳

^ז רמב״ם הלכות כלי המקדש והעובדים בו ה׳:ו׳

^ח רמב״ם הלכות ביאת המקדש א׳:י״א
סמ״ג מצוות עשה קע״ב

^ט רמב״ם הלכות ביאת המקדש א׳:י״א
רמב״ם הלכות נזירות ג׳:א׳
סמ״ג מצוות עשה ר״ב

^י רמב״ם הלכות ביאת המקדש א׳:י׳

על הראשנה הוא אומר מי שענה את אברהם אבינו בהר המוריה וכול׳ – בשנייה מי שענה את משה ואבותינו על ים סוף כול׳ על השלישית מי שענה את יהושע בגלגל. ברביעית מי שענה את שמואל במצפה. בחמישית מי שענה את אליהו בהר הכרמל כול׳. על הששית מי שענה את יונה במעי הדגה. על השביעית מי שענה לדוד ושלמה בנו בירושלים. תנא יש מחליפין צעקה לאליהו – וחותמין בברכה החמישית ברוך שומע צעקה, ובברכה רביעית שהיא מי שענה את שמואל חותמין ברוך שומע תפילה. ואסיקנא ענני י״י ענני דכתיב ביה באליהו לשון צעקה הוא. ואמאי חתים לדוד ושלמה בנו בסוף? והלא אינהו קדימי ליונה. משום דבעי למיחתם ברוך מרחם על הארץ תנא סומכוס אומר בשביעית הוא אומר ברוך משפיל רמים. מתני׳ שלש תעניות הראשונות אנשי משמר כול׳ – פירוש הכהנים היו חלוקין כ״ד חלקים, משמש שבוע ומתחלף יוצא זה ונכנס אחר. ואותו החלק המשמש שבוע נקרא משמר, וכל המשמר היו חולקין שבע חלקים כל אחד משמש יומו ויצא ונכנס אחר משמש למחר ונקרא חלק שהוא אחד משבעה במשמר בית אב. וכך הוא מפורש בתוספתא (דמכילתין) משמר שיש בו ד׳ בתי אבות או ז׳ בתי אבות או ח׳ או ט׳ משמר שיש בו ד׳ בתי אבות ג׳ מהן מקריבין כל אחד שני ימים והרביעי מקריב יום אחד ומשמר שיש בו ח׳ בתי אבות כול׳. משמר שיש בו ז׳ בתי אבות כל אחד משמר יומו והן כל אחד ואחד. ועל זה הסדר שנו בחיצונה אנשי משמר מותרין לשתות יין בלילות אבל לא בימים, שמא יזדמנו אותו היום זבחים הרבה ותכבד העבודה על אנשי (בתי דין) בית אב ויסייעו אותם. אבל אנשי בית אב אסורין לשתות יין בין ביום ובין בלילה מפני שהן תדירין בעבודה. ויש באלו כ״ד משמרות שהפילו גורלות מי שעלה גורלו ביום ראשון נקבע במשמרתו להיות היא משמש ביום ראשון לעולם, ומי שנקבע ביום שני כמותו כגון שהיה משמרת יהויריב בתחילת ניסן בית אב פלוני באחד בשבת בית אב פלני בשני בשבת וכן כולן. לפיכך אמרו [המכיר] משמרתו באיזה חדש ובאיזה שבוע זמנו, ובית אב שלו באיזה היום מן השבוע זמנו והוא מן הקבועים, לעולם אסור לשתות יין בו ביום מאי טעמא אמרינן שמא יבנה הבית ויהיה שתוי ואינו יכול לשמש בו ביום. ומי שאינו מכיר בית אב שלו אבל מכיר באיזה שבוע זמן משמרתו אסור לשתות יין כל אותו שבוע. ומי שאינו מכיר לא זה ולא זה אבל יודע שבתי אבותיו קבועין בעבודה אסור לשתות יין לעולם דבכל יום חיישינן שמא יומו הוא. ר׳ אומר אומר אני כגון זה אסור לשתות יין לעולם אסור דרבנן וכדאמרין (אצל) [אבל] תקנתו קלקלתו – זה השמועה כולה בסנהדרין בסוף פרק כהן גדול. פיר׳ כיון שנתקלקלה בבית אב שלו הותר, שאפילו אם יבנה הבית אינו משמש עד שישב בית דין של כהונה ויקבעוהו באיזה יום ישמש. לפיכך עכשיו מותר וכן כל כהן שאינו בר עבודה ביום ידוע מותר. ועל זה אמר אביי כמאן שתי האידנא כהני חמרא כרבי – מיכלל דרבנן סברי כשמעתייהו. ואביי דהוא כהן מבני עלי לא הוה שתי חמרא דהא אמר רבא לדביתהו דאביי ידענא ביה בנחמני דלא הוה שתי חמרא. (כתובות סה ע״א) ונהגו הכהנים לשתות יין עכשיו כרבי. הכהנים והלוים אנשי משמר, וישראל אנשי מעמד בשבוע המשמשין בעבודה אסורין לספר ולכבס – כדי שלא יכנסו למשמרתם מנוולין, כיון שיודעין שאסורין (אף) [אז] מקדימים ומתקנים את עצמן. ובחמישי מותרין לכבס ולספר מפני כבוד השבת. תנו רבנן: מלך מסתפר בכל יום. כהן גדול מערב שבת לערב שבת – הואיל ומשמרות מתחדשין בהם. הדיוט אחד לשלשים יום – שנאמר וראשם לא יגלחו. יכול לא יגלחו לעולם אלא יגדלו שערם? ת״ל ופרע לא ישלחו לא יתנו שילוח לשער כלומר לא יאריכו שער להיות משלח לפניהם ולאחריהם, כסום יכסמו את ראשיהם אין להם לגדל אלא כשיעור כסוי הראש והוא שלשים יום. כנזירות דכתיב ביה יהיה יהיה בגימטריא ל׳ וגמר פרע פרע מנזיר.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון