R. Chananel Taanit 14b – ר' חננאל תענית יד:‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

גְּזַר תְּלָת עַשְׂרֵה תַּעֲנִיּוֹת וְלָא אִיעֲנִי סְבַר לְמִיגְזַר טְפֵי אֲמַר לֵיהּ ר׳רַבִּי אַמֵּי הֲרֵי אָמְרוּ אֵין מַטְרִיחִין אֶת הַצִּבּוּר יוֹתֵר מִדַּאי. אָמַר ר׳רַבִּי אַבָּא בְּרֵיהּ דְּרַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא רַבִּי אַמֵּי דַּעֲבַד לְגַרְמֵיהּ הוּא דַּעֲבַד אֶלָּא הָכִי אָמַר ר׳רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא אָמַר ר׳רַבִּי יוֹחָנָן לֹא שָׁנוּ אֶלָּא לִגְשָׁמִים אֲבָל לִשְׁאָר מִינֵי פורעניות מִתְעַנִּין וְהוֹלְכִין עַד שֶׁיֵּעָנוּ מִן הַשָּׁמַיִם תַּנְיָא נָמֵי הָכִי כְּשֶׁאָמְרוּ שָׁלֹשׁ וּכְשֶׁאָמְרוּ שֶׁבַע לֹא אָמְרוּ אֶלָּא לִגְשָׁמִים ^אאֲבָל לִשְׁאָר מִינֵי פורעניות מִתְעַנִּין וְהוֹלְכִין עַד שֶׁיֵּעָנוּ. לֵימָא תֶּיהְוֵי תְּיוּבְתֵּיהּ דר׳דְּרַבִּי אַמֵּי אָמַר לָךְ רַבִּי אַמֵּי תַּנָּאֵי הִיא דְּתַנְיָא אֵין גּוֹזְרִין יוֹתֵר מִשְּׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה תַּעֲנִיּוֹת עַל הַצִּבּוּר לְפִי שֶׁאֵין מַטְרִיחִין אֶת הַצִּבּוּר יוֹתֵר מִדַּאי דִּבְרֵי רַבִּי רשב״גרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר לֹא מִן הַשֵּׁם הוּא זֶה אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁיָּצָא זְמַנָּהּ שֶׁל רְבִיעָה. שְׁלַחוּ לֵיהּ בְּנֵי נִינְוֵה לְרַבִּי כְּגוֹן אֲנַן דַּאֲפִילּוּ בִּתְקוּפַת תַּמּוּז בָּעֵינַן מִיטְרָא הֵיכִי נַעֲבֵיד כִּיחִידִים דָּמֵינַן אוֹ כְּרַבִּים דָּמֵינַן כִּיחִידִים דָּמֵינַן וּבְשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה אוֹ כְּרַבִּים דָּמֵינַן וּבְבִרְכַּת הַשָּׁנִים ^בשְׁלַח לְהוּ כִּיחִידִים דָּמֵיתוּ וּבְשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה. מֵיתִיבִי אָמַר רַבִּי יְהוּדָה ^גאֵימָתַי בִּזְמַן שֶׁהַשָּׁנִים כְּתִיקְנָן וְיִשְׂרָאֵל שְׁרוּיִן עַל אַדְמָתָן אֲבָל בִּזְמַן הַזֶּה הַכֹּל לְפִי הַשָּׁנִים הַכֹּל לְפִי הַמְּקוֹמוֹת הַכֹּל לְפִי הַזְּמַן אֲמַר לֵיהּ מַתְנִיתָא רָמֵית עֲלֵיהּ דְּרַבִּי רַבִּי תַּנָּא הוּא וּפָלֵיג. מַאי הָוֵי עֲלַהּ רַב נַחְמָן אָמַר בְּבִרְכַּת הַשָּׁנִים רַב שֵׁשֶׁת אָמַר בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה וְהִלְכְתָא בְּשׁוֹמֵעַ תְּפִלָּה.: בַּשֵּׁנִי מַטִּין עִם חֲשֵׁיכָה וּבַחֲמִישִׁי כׇּל הַיּוֹם מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת.: אִיבַּעְיָא לְהוּ הֵיכִי קָתָנֵי בב׳בַּשֵּׁנִי מַטִּין עִם חֲשֵׁיכָה ובה׳וּבַחֲמִישִׁי כׇּל הַיּוֹם מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת אוֹ דִילְמָא בַּשֵּׁנִי מַטִּין וּבַחֲמִישִׁי פּוֹתְחִין כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ. תָּא שְׁמַע דְּתַנְיָא ^דבַּשֵּׁנִי מַטִּין עַד הָעֶרֶב וּבַחֲמִישִׁי פּוֹתְחִין כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ מִפְּנֵי כְּבוֹד הַשַּׁבָּת הָיוּ לוֹ שְׁנֵי פְתָחִים פּוֹתֵחַ אֶחָד וְנוֹעֵל אֶחָד הָיָה לוֹ אִצְטְבָא כְּנֶגֶד פִּתְחוֹ פּוֹתֵחַ כְּדַרְכּוֹ וְאֵינוֹ חוֹשֵׁשׁ.: עָבְרוּ אֵלּוּ וְלֹא נַעֲנוּ מְמַעֲטִין בְּמַשָּׂא וּמַתָּן ובבנין וּבִנְטִיעָה.: תָּנָא ^הבְּבִנְיָן בִּנְיָן שֶׁל שִׂמְחָה נְטִיעָה נְטִיעָה שֶׁל שִׂמְחָה אֵי זֶהוּ בִּנְיָן שֶׁל שִׂמְחָה זֶה הַבּוֹנֶה בֵּית חַתְנוּת לִבְנוֹ אִי זוֹ הִיא נְטִיעָה שֶׁל שִׂמְחָה זֶה הַנּוֹטֵעַ אַבְּוָורַנְקֵי שֶׁל מְלָכִים.: וּבִשְׁאֵילַת שָׁלוֹם.: תָּנוּ רַבָּנַן ^וחֲבֵרִים אֵין שְׁאֵילַת שָׁלוֹם בֵּינֵיהֶן עַמֵּי הָאָרֶץ שֶׁשּׁוֹאֲלִין מַחְזִירִין לָהֶם בְּשָׂפָה רָפָה וּבְכוֹבֶד רֹאשׁ וְהֵן מִתְעַטְּפִין וְיוֹשְׁבִין כַּאֲבֵלִים וְכִמְנוּדִּין כִּבְנֵי אָדָם הַנְּזוּפִין לַמָּקוֹם עַד שֶׁיְּרַחֲמוּ עֲלֵיהֶם מִן הַשָּׁמַיִם. אָמַר ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר ^זאֵין אָדָם חָשׁוּב רַשַּׁאי לִיפּוֹל עַל פָּנָיו אֶלָּא אִם כֵּן נַעֲנֶה כִּיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן שֶׁנֶּאֱמַר {יהושע ז׳:י׳} וַיֹּאמֶר ה׳ אֶל יְהוֹשֻׁעַ קום לָךְ לָמָּה זֶּה אַתָּה נוֹפֵל עַל פָּנֶיךָ. וְאָמַר ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר אֵין אָדָם חָשׁוּב רַשַּׁאי לַחֲגוֹר שַׂק אֶלָּא אִם כֵּן נַעֲנֶה כִּיהוֹרָם בֶּן אַחְאָב שֶׁנֶּאֱמַר {מלכים ב ו׳:ל׳} וַיְהִי כִשְׁמוֹעַ הַמֶּלֶךְ אֶת דִּבְרֵי הָאִשָּׁה וַיִּקְרַע אֶת בְּגָדָיו וְהוּא עוֹבֵר עַל הַחוֹמָה וַיַּרְא הָעָם וְהִנֵּה הַשַּׂק עַל בְּשָׂרוֹ וְגוֹ׳. וְאָמַר ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר לֹא הַכֹּל בִּקְרִיעָה וְלֹא הַכֹּל בִּנְפִילָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בִּנְפִילָה יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב בִּקְרִיעָה מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן בִּנְפִילָה דִּכְתִיב {במדבר י״ד:ה׳} וַיִּפֹּל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן עַל פְּנֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ וְכָלֵב בִּקְרִיעָה דִּכְתִיב {במדבר י״ד:ו׳,ל״ח} וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְכָלֵב בֶּן יְפֻנֶּה קָרְעוּ בִּגְדֵיהֶם. מַתְקֵיף לַהּ ר׳רַבִּי זֵירָא וְאִיתֵּימָא ר׳רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָנִי אִי הֲוָה כְּתִיב יְהוֹשֻׁעַ כִּדְקָאָמְרַתְּ הַשְׁתָּא דִּכְתִיב וִיהוֹשֻׁעַ הָא וְהָא עָבֵיד. וְאָמַר ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר לֹא הַכֹּל בְּקִימָה וְלֹא הַכֹּל בְּהִשְׁתַּחֲוָיָה מְלָכִים בְּקִימָה וְשָׂרִים בְּהִשְׁתַּחֲוָיָה מְלָכִים בְּקִימָה דִּכְתִיב {ישעיהו מ״ט:ז׳} כֹּה אָמַר ה׳ גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל קְדוֹשׁוֹמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות תעניות ב׳:ב׳
טור אורח חיים תקע״ו:א׳
שולחן ערוך אורח חיים תקע״ו:א׳

^ב רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים ב׳:י״ז
טור אורח חיים קי״ז:ב׳
שולחן ערוך אורח חיים קי״ז:ב׳

^ג רמב״ם הלכות תעניות ג׳:י׳
טור אורח חיים תקע״ה:ט׳
שולחן ערוך אורח חיים תקע״ה:ט׳

^ד רמב״ם הלכות תעניות ג׳:ז׳
טור אורח חיים תקע״ה:ד׳
שולחן ערוך אורח חיים תקע״ה:ד׳

^ה רמב״ם הלכות תעניות ג׳:ח׳
טור אורח חיים תקע״ה:ז׳
שולחן ערוך אורח חיים תקע״ה:ז׳

^ו רמב״ם הלכות תעניות ג׳:ח׳
טור אורח חיים תקע״ה:ז׳
שולחן ערוך אורח חיים תקע״ה:ז׳

^ז רמב״ם הלכות תפילה וברכת כהנים ה׳:י״ד
טור אורח חיים קל״א:ח׳
שולחן ערוך אורח חיים קל״א:ח׳

הא דאמר ר׳ אמי אין מטריחין על הצבור יותר מדאי. ואמרינן לגרמיה הוא דעביד – כלומר לא היה יכול להתענות ובשביל עצמו אמר אין מטריחין דתניא כשאמרו י״ג תעניות לפי שאין מטריחין על הצבור לא אמרו אלא לגשמים בלבד אבל לשאר מיני פורעניות מתענין והולכין עד שיענו. ומשני ר׳ אמי תנאי היא. דתניא: אין גוזרין על הצבור יותר מי״ג תעניות לפי שאין מטריחין על הצבור יותר מדאי דברי רבי. רבן שמעון בן גמליאל אומר לא מן השם הוא זה אלא מפני שיצא זמנה של רביעה. בני נינוה בעו מר׳ אנן דאפילו בתקופת תמוז בענן מיטרא – אנה נזכיר ותן טל ומטר בברכת השנים או בשומע תפילה, כיחיד ששואל צרכיו בשומע תפילה? אמר להו בשומע תפילה כיחידים. ואותבינן עליה: אמר ר׳ יהודה אימתי שואלין את הגשמים בפרקים הללו בזמן שהשנים כתיקונן וישראל שרוין על אדמתם אבל בזמן הזה הכל לפי השנים הכל לפי המקומות הכל לפי הזמן – קשיא לרבי ודחי רבי תנא הוא וחולק על התנאים. מאי הוי עלה? ואסיקנא רב ששת אמר בשומע תפילה – וקימא לן כוותיה. ותוב לגבי איסורא הילכתא כרב ששת וזו איסורא היא. פיסקא בשני מטין עם חשכה – ומיבעיא לן ופשטנא ממתני׳ דתניא: בשני מטין לעת ערב ובחמישי פותחין כל היום מפני כבוד השבת היו לו שני פתחים פותח אחד ונועל א׳ היתה לו איצטבא כנגד פתחו פותח ונועל כדרכו ואינו חושש. עברו אילו י״ג תעניות ולא נענו ממעטין במשא ובמתן וכול׳. בנין זה ביניין של שמחה – ירושלמי: אמר ר׳ יהושע בן לוי לא שנו אלא בינין של שמחה ממעטין, אבל אם היה גוהה סותרו ובונה. תנו רבנן: חבירים אין שאלת שלום ביניהם, עמי הארץ ששאלו מחזירין להם בשפה רפה ובכובד ראש. והן מתעטפין ויושבין כמנודין וכאבלים כבני נזופין עד שירחמו עליהם מן השמים. אמר ר׳ אלעזר אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו – יחיד בציבור, וכן מפורש בתלמוד ירושלמי (ירושלמי תענית ב׳:ו׳) אלא אם כן נענה כיהושע בן נון, שנאמר ויאמר י״י אל יהושע קום לך למה זה אתה נופל על פניך. וכן אין אדם חשוב רשאי לחגור שק על בשרו אלא אם כן נענה כיהורם שנאמר ויהי כשמוע המלך את דברי האשה ויקרע את בגדיו וירא העם והנה השק על בשרו. ואמר ר׳ אלעזר: משה ואהרן בנפילה, יהושע וכלב בקריעה – ומסקנא יהושע הא והא קא עבד. ועוד אמר מלכים בקימה שרים בהשתחויה. ואני אומר – צדיקים וישרים בשמחה שנאמר אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה. הדרן עלך מאמתי מזכירין.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144

לא להציג שובDon't show again

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון