×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא סוכה כ״ח:גמרא
;?!
אָ
הִשְׁוָה הַכָּתוּב אִשָּׁה לְאִישׁ לְכׇל עוֹנָשִׁין שֶׁבַּתּוֹרָה אָמַר אַבָּיֵי לְעוֹלָם סוּכָּה הִלְכְתָא וְאִיצְטְרִיךְ ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא תֵּשְׁבוּ כְּעֵין תָּדוּרוּ מָה דִּירָה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ אַף סוּכָּה אִישׁ וְאִשְׁתּוֹ קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. רָבָא אָמַר אִיצְטְרִיךְ ס״דסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא יָלֵיף חֲמִשָּׁה עָשָׂר חֲמִשָּׁה עָשָׂר מֵחַג הַמַּצּוֹת מָה לְהַלָּן נָשִׁים חַיָּיבוֹת אַף כָּאן נָשִׁים חַיָּיבוֹת קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. וְהַשְׁתָּא דְּאָמְרַתְּ סוּכָּה הִלְכְתָא קָרָא לְמָה לִי לְרַבּוֹת אֶת הַגֵּרִים סד״אסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא {ויקרא כ״ג:מ״ב} הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל אָמַר רַחֲמָנָא וְלֹא אֶת הַגֵּרִים קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן. יוֹם הַכִּפּוּרִים מִדְּרַב יְהוּדָה אָמַר רַב נָפְקָא לֹא נִצְרְכָא אֶלָּא לְתוֹסֶפֶת עִינּוּי סד״אסָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הוֹאִיל וּמִיעֵט רַחֲמָנָא לְתוֹסֶפֶת עִינּוּי מֵעוֹנֶשׁ וּמֵאַזְהָרָה לֹא נִתְחַיְּיבוּ נָשִׁים כְּלָל קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן.: אָמַר מָר כׇּל לְרַבּוֹת אֶת הַקְּטַנִּים וְהָתְנַן נָשִׁים וַעֲבָדִים וּקְטַנִּים פְּטוּרִין מִן הַסּוּכָּה ל״קלָא קַשְׁיָא אכָּאן בְּקָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְחִינּוּךְ כָּאן בְּקָטָן שֶׁלֹּא הִגִּיעַ לְחִינּוּךְ קָטָן שֶׁהִגִּיעַ לְחִינּוּךְ מִדְּרַבָּנַן הוּא מִדְּרַבָּנַן וּקְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא הוּא.: קָטָן שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְאִמּוֹ כּוּ׳.: הֵיכִי דָּמֵי קָטָן שֶׁאֵינוֹ צָרִיךְ לְאִמּוֹ אָמְרִי דְּבֵי ר׳רַבִּי יַנַּאי כֹּל שֶׁנִּפְנֶה וְאֵין אִמּוֹ מְקַנַּחְתּוֹ רַבִּי (שִׁמְעוֹן) אוֹמֵר כׇּל שֶׁנֵּעוֹר מִשְּׁנָתוֹ וְאֵינוֹ קוֹרֵא אִמָּא [אִמָּא] גְּדוֹלִים נָמֵי קָרוּ אֶלָּא (אֵימָא) כָּל שֶׁנֵּעוֹר וְאֵינוֹ קוֹרֵא אִמָּא אִמָּא.: מַעֲשֶׂה וְיָלְדָה כַּלָּתוֹ כּוּ׳.: מַעֲשֶׂה לִסְתּוֹר חַסּוֹרֵי מחסר׳מְחַסְּרָא וְהָכִי קָתָנֵי וְשַׁמַּאי מַחְמִיר וּמַעֲשֶׂה נָמֵי וְיָלְדָה כַּלָּתוֹ שֶׁל שַׁמַּאי הַזָּקֵן וּפִחֵת אֶת הַמַּעֲזִיבָה וְסִיכֵּךְ עַל הַמִּטָּה בִּשְׁבִיל הַקָּטָן.: מתני׳מַתְנִיתִין: כׇּל שִׁבְעַת הַיָּמִים אָדָם עוֹשֶׂה סוּכָּתוֹ קֶבַע וּבֵיתוֹ עֲרַאי יָרְדוּ גְּשָׁמִים מֵאֵימָתַי מוּתָּר לְפַנּוֹת מִשֶּׁתִּסְרַח הַמִּקְפָּה מָשְׁלוּ מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְעֶבֶד שֶׁבָּא לִמְזוֹג כּוֹס לְרַבּוֹ וְשָׁפַךְ לוֹ קִיתוֹן עַל פָּנָיו.: גמ׳גְּמָרָא: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן בכׇּל שִׁבְעַת הַיָּמִים אָדָם עוֹשֶׂה סוּכָּתוֹ קֶבַע וּבֵיתוֹ עֲרַאי כֵּיצַד הָיוּ לוֹ כֵּלִים נָאִים מַעֲלָן לַסּוּכָּה מַצָּעוֹת נָאוֹת מַעֲלָן לַסּוּכָּה אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה וּמְטַיֵּיל בַּסּוּכָּה מה״ממְנָא הָנֵי מִילֵּי דת״רדְּתָנוּ רַבָּנַן {ויקרא כ״ג:מ״ב} תֵּשְׁבוּ כְּעֵין תָּדוּרוּ מִכָּאן אָמְרוּ כׇּל שִׁבְעַת הַיָּמִים עוֹשֶׂה אָדָם סוּכָּתוֹ קֶבַע וּבֵיתוֹ עֲרַאי כֵּיצַד הָיוּ לוֹ כֵּלִים נָאִים מַעֲלָן לַסּוּכָּה מַצָּעוֹת נָאוֹת מַעֲלָן לַסּוּכָּה אוֹכֵל ושות׳וְשׁוֹתֶה וּמְטַיֵּיל בַּסּוּכָּה וּמְשַׁנֵּן בַּסּוּכָּה. אִינִי וְהָאָמַר רָבָא מִקְרָא וּמִתְנֵא בִּמְטַלַּלְתָּא ותנוי בַּר מִמְּטַלַּלְתָּא ל״קלָא קַשְׁיָא גהָא בְּמִגְרַס הָא בְּעַיּוֹנֵימהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
ומשני אביי: סוכה הילכתא. ואיצטריך, סלקא דעתך אמינא – תשבו כתיב ודרשינן תשבו כעין תדורו מה דירה איש ואשתו אף סוכה איש ואשתו חייבין קא משמע לן אשה פטורה. רבא אמר: סלקא דעתך אמינא נילף ט״ו ט״ו מחג המצות – מה ט״ו דחג המצות נשים חייבות אף ט״ו דחג הסוכות נשים חייבות, קא משמע לן דלא. וקרא דכתיב בסוכה האזרח לרבות הגרים. ומדסוכה הילכתא, יום הכיפורים שהנשים חייבות בעינוי קרא. למה לי בהא קרא, הא אמרן השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה? ושנינן כי אתא קרא לחייובינהו לנשים בתוספת עינוי והוא בין השמשות של יום הכיפורים. סלקא דעתך אמינא הואיל ומיעטה קרא – להאי תוספת מכרת, דכתיב כי כל הנפש אשר לא תעונה וגו׳ על עצמו של יום הכיפורים חייב כרת ולא על תוספת מעינוי, נמי מיעטנהו לנשים, קא משמע לן האזרח לרבות הנשים האזרחיות לעינוי. פיסקא. כל קטן שאינו צריך לאמו חייב בסוכה, ותניא נמי: כל האזרח, כל לרבות הקטנים. והתנן נשים ועבדים וקטנים פטורים – ושנינן הא דתני קטנים פטורין בקטן שצריך לאמו. והא דתני קטנים חייבין בקטן שאינו צריך לאמו. ואסיקנא קטן שאינו [צריך] לאמו – כגון שנפנה ואין אמו מקנחתו, או ניעור ואינו קורא אימא אימא שתי פעמים. ואפילו קטן שהגיע לחינוך מדרבנן הוא דמחייבי ליה. אי הכי כל האזרח למאי אתא? ואמרי׳ לר׳ אליעזר מבעי ליה לגר שנתגייר בחולו של מועד שחייב לעשות סוכה ולישב בה, וכן קטן שהגדיל. ולרבנן מבעי להו כל האזרח מלמד שכל ישראל ראויין לישב בסוכה אחת ומפורשין דברי ר׳ אליעזר ורבנן למעלה כך. מתני׳ כל שבעת הימים עושה אדם סוכתו קבע. יש לו כלים נאים ומצעות נאות מעלן בסוכה, אוכל ושותה בסוכה, ומשנן בסוכה – ואוקימנא למגרס ולעיוני בסברא דצריך קבע בסוכה וכן מקרא ומשנה, אבל תנויי לארהוטי לישנא דגמרא בר ממטללתא ולא חיישינן.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144