×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא שבת נ״ח.גמרא
;?!
אָ
אֵין בָּהּ מִשּׁוּם עַטְרוֹת כַּלּוֹת. וּשְׁמוּאֵל אָמַר כַּבְלָא דְעַבְדָּא תְּנַן וּמִי אָמַר שְׁמוּאֵל הָכִי וְהָאָמַר שְׁמוּאֵל יוֹצֵא הָעֶבֶד בְּחוֹתָם שֶׁבְּצַוָּארוֹ אֲבָל לֹא בְּחוֹתָם שֶׁבִּכְסוּתוֹ. לָא קַשְׁיָא אהָא דַּעֲבַד לֵיהּ רַבֵּיהּ הָא דַּעֲבַד אִיהוּ לְנַפְשֵׁיהּ. בְּמַאי אוֹקִימְתָּא לְהָא דִּשְׁמוּאֵל דַּעֲבַד לֵיהּ רַבֵּיהּ בְּחוֹתָם שֶׁבִּכְסוּתוֹ אַמַּאי לָא. דִּילְמָא מִיפְּסַק וּמִירְתַת וּמְיקַפֵּל לֵיהּ וּמַחֵית לֵיהּ אַכַּתְפֵּיהּ כִּדְרַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף דא״רדְּאָמַר רַב יִצְחָק בַּר יוֹסֵף א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הַיּוֹצֵא בְּטַלִּית מְקוּפֶּלֶת וּמוּנַּחַת לוֹ עַל כְּתֵפָיו בְּשַׁבָּת חַיָּיב חַטָּאת. וְכִי הָא דא״לדַּאֲמַר לֵיהּ שְׁמוּאֵל לְרַב חִינָּנָא בַּר שֵׁילָא כּוּלְּהוּ רַבָּנַן דְּבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא לָא לִיפְּקוּ בְּסַרְבָּלֵי חֲתִימֵי לְבַר מִינָּךְ דְּלָא קָפְדִי עֲלָיךְ דְּבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא.: גּוּפָא אָמַר שְׁמוּאֵל יוֹצֵא הָעֶבֶד בְּחוֹתָם שֶׁבְּצַוָּארוֹ אֲבָל לֹא בְּחוֹתָם שֶׁבִּכְסוּתוֹ תַּנְיָא נָמֵי הָכִי ביוֹצֵא הָעֶבֶד בְּחוֹתָם שֶׁבְּצַוָּארוֹ אֲבָל לֹא בְּחוֹתָם שֶׁבִּכְסוּתוֹ. וּרְמִינְהוּ לֹא יֵצֵא הָעֶבֶד בְּחוֹתָם שֶׁבְּצַוָּארוֹ וְלֹא בְּחוֹתָם שֶׁבִּכְסוּתוֹ גזֶה וָזֶה אֵין מְקַבְּלִין טוּמְאָה וְלֹא בְּזוֹג שֶׁבְּצַוָּארוֹ אֲבָל יוֹצֵא הוּא בְּזוֹג שֶׁבִּכְסוּתוֹ דזֶה וָזֶה מְקַבְּלִין טוּמְאָה. הוְלֹא תֵּצֵא בְּהֵמָה לֹא בְּחוֹתָם שֶׁבְּצַוָּארָהּ וְלֹא בְּחוֹתָם שֶׁבִּכְסוּתָהּ וְלֹא בְּזוֹג שֶׁבִּכְסוּתָהּ וְלֹא בְּזוֹג שֶׁבְּצַוָּארָהּ זֶה וָזֶה אֵין מְקַבְּלִין טוּמְאָה. לֵימָא הָא דַּעֲבַד לֵיהּ רַבֵּיהּ הָא דַּעֲבַד אִיהוּ לְנַפְשֵׁיהּ. לָא אִידִי וְאִידִי דַּעֲבַד לֵיהּ רַבֵּיהּ וְכָאן ובְּשֶׁל מַתֶּכֶת וְכָאן בְּשֶׁל טִיט וְכִדְרַב נַחְמָן אָמַר רַבָּה בַּר אֲבוּהּ דָּבָר הַמַּקְפִּיד עָלָיו רַבּוֹ אֵין יוֹצְאִין בּוֹ דָּבָר שֶׁאֵין מַקְפִּיד עָלָיו יוֹצְאִין בּוֹ. ה״נהָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא מִדְּקָתָנֵי זֶה וָזֶה אֵין מְקַבְּלִין טוּמְאָה אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא שֶׁל מַתֶּכֶת הָנֵי הוּא דְּלָא מְקַבְּלִי טוּמְאָה הָא כֵּלִים דִּידְהוּ מְקַבְּלִי טוּמְאָה. אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ בְּשֶׁל טִיט תְּנַן הָנֵי הוּא דְּלָא מְקַבְּלִי טוּמְאָה הָא כֵּלִים דִּידְהוּ מְקַבְּלִי טוּמְאָה. וְהָא תַּנְיָא זכְּלֵי אֲבָנִים כְּלֵי גְלָלִים וּכְלֵי אֲדָמָה אֵין מְקַבְּלִין טוּמְאָה לֹא מִדִּבְרֵי תוֹרָה וְלֹא מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים אֶלָּא ש״משְׁמַע מִינַּהּ שֶׁל מַתֶּכֶת ש״משְׁמַע מִינַּהּ.: אָמַר מָר וְלֹא בְּזוֹג שֶׁבְּצַוָּארוֹ אֲבָל יוֹצֵא הוּא בְּזוֹג שֶׁבִּכְסוּתוֹ. זוֹג שֶׁבְּצַוָּארוֹ אַמַּאי לָא דִּילְמָא מִיפְּסִיק ואתא לְאֵיתוֹיֵי זוֹג שֶׁבִּכְסוּתוֹ נָמֵי לִיחוּשׁ דִּילְמָא מִיפְּסִיק וְאָתֵי לְאֵיתוֹיֵי. הָכָא בְמַאי עָסְקִינַן דמיחא בֵּיהּ מִומְחָא וְכִדְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ דְּאָמַר רַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ כׇּל שֶׁהוּא אָרוּג לֹא גָּזְרוּ.: אָמַר מָר לֹא תֵּצֵא בְּהֵמָה לֹא בְּחוֹתָם שֶׁבְּצַוָּארָהּ וְלֹא בְּחוֹתָם שֶׁבִּכְסוּתָהּ וְלֹא בְּזוֹג שֶׁבְּצַוָּארָהּ וְלֹא בְּזוֹג שֶׁבִּכְסוּתָהּ זֶה וָזֶה אֵין מְקַבְּלִין טוּמְאָה. וְזוֹג דִּבְהֵמָה אֵין מְקַבְּלִין טוּמְאָה וּרְמִינְהוּ זוֹג שֶׁל בְּהֵמָה טמאהמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
הא דאמר שמואל: יוצא העבד בשבת בחותם שבצוארו, אבל לא בחותם שבכסותו1, הא והא בחותם דעבד ליה רביה. ובחותם שבכסותו2 אמאי לא נפיק? חיישינן דילמא מיפסיק ומירתת מרביה, ומקפל לכסותיה, ומנח ליה אכתפיה. וכר׳ יוחנן דאמר: היוצא בטלית מקופלת ומונחת לו על כתיפו בשבת חייב חטאת. וכדאמרו ליה לרב חנניה בר שילא: רבנן כולהו לא ליפקו בסרבלא חתימה – פירוש:⁠3 דת המלך היתה באותה העת, כל הקונה סרבלא מייתי לה גבי מוכס ויהיב ליה מיכסיה וחתים עלה במטבע של אינך כדי לידע שניטל מיכסא. וכל טלית שנמצאת בלא חותם אינך בכנפה4, נתפש לובשה כגנב המכס. הילכך מתיירא כל אדם לצאת בטלית שתלוי עליה חותם זה, חיישינן שמא יפסק החותם, ומפני פחדו מן המוכס יסירה מעליה ויקפלה וישאנה על כתיפו כמשא. לפיכך אסורה לכל אדם לצאת בטלת שיש עליה חותם. אבל רב חנינה בר שילא שיש לו נשיאות פנים, ואינו חושש מן המוכס, מותר לו לצאת בטלית שיש בה חותם, שאם יחתך החותם אינו חושש שאינו מתיירא מן המוכס ולא מזולתו. ומפני זה הטעם אסר שמואל לצאת העבד בחותם שעשה לו רבו בכסותו. תניא נמי הכי יוצא העבד בחותם שבצוארו אבל לא בחותם שבכסותו. איני והא תנינן: לא יצא העבד לא בחותם שבצוארו ולא בחותם שבכסותו, וזה וזה אין מקבלין טומאה כו׳. ושנינן: הא והא דעבד ליה רביה. ולא קשיא הא דתני 5[יוצא בחותם שלטיט דאין רבו [מ]⁠קפיד עליו, ואי נפיל לא מיתי ליה בשבת. והא דתאני לא יצא בחותם שלמתכת דקפיד עליה רביה, ואי נפיל איידי דמירתת מרביה מיתי לה בשבת, הילכך לא יצא. הכי נמי מיסתברא מדקאתני זה וזה – כלומר לא חותם שבצואר ולא חותם שבכסות אין מקבלין טמאה. אי אמרת בשלמא שלמתכת הני חותמות הוא דלא מקבלי טומאה, הא שאר כלי מתכות מקבלי טומאה. אלא אי אמרת שלטיט הן הני חותמות, כלים דידהו לא מקבלי טומאה דאינון כלי אדמה, וקיימא לן כלי גללים כלי אבנים כלי אדמה לא מקבלי טומאה. חותמות דידהו מיבעיא? אלא לאו שמע מינה חותמות שלמתכת הן שמע מינה. זוג שבכסותו אמאי שארי ליה רבנן? אוקמנה משום שהוא אריג וכדרב הונא בריה דרב יהושוע דאמר כל שהוא מ⁠[שו]⁠ם אריג לא גזרו ביה רבנן. ירושלמי (ירושלמי שבת ו׳:א׳:ד׳): רב הונא אורי לאיתתיה דריש גלותא מיתן לברה דדהבא על קליפ⁠[יטה. רבי] יוחנן הורי מיתן מרגליתא על פר⁠[גזת]⁠א. רמונאן אהא דתנינן בזוגי בהמה וזה וזה אין מקבלין טומאה [?]⁠6 הא דתנינן זוג שלבהמה טמאה כול׳.מהדורת על־התורה (בהכנה), על פי כתב יד וטיקן 128, קטעי הגניזה, וציטוטים בראשונים (כל הזכויות שמורות); הפירוש על פרקים ח׳–י׳ הוא כנראה מרב האיי גאון
הערות
1 כן להלן בכ״י וטיקן 128 וכן שינו כאן בדפוס וילנא. בכ״י וטיקן 128 כאן: ״שבכסתו״.
2 כן להלן בכ״י וטיקן 128 וכן שינו כאן בדפוס וילנא. בכ״י וטיקן 128 כאן: ״שבכסתו״.
3 כן בערוך ״סרבל״.
4 כן בכ״י וטיקן 128, וכן בקטע מן הגניזה (קמברידג׳ 312.11).
5 מכאן עד תחילת נ״ח: הושמט ע״י הדומות בכ״י וטיקן 128, והושלם מקטעי הגניזה (קמברידג׳ 329.465, פריס אליאנס IIIB 230).
6 יש כאן מלה קצרה בקטע מן הגניזה אך קשה לפענחה.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144