×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא שבת כ׳.גמרא
;?!
אָ
וּבַגְּבוּלִין – כְּדֵי שֶׁתֶּאֱחוֹז הָאוּר בְּרוּבּוֹ. ר׳רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אבְּפֶחָמִין כׇּל שֶׁהוּא.: גמ׳גְּמָרָא: וְכַמָּה? א״ראָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר רַב: בכְּדֵי שֶׁיִּצּוֹלוּ מבעו״ימִבְּעוֹד יוֹם כְּמַאֲכָל בֶּן דְּרוֹסַאי. אִיתְּמַר נָמֵי, אָמַר רַב אַסִּי א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן: גכׇּל שֶׁהוּא כְּמַאֲכָל בֶּן דְּרוֹסַאי אֵין בּוֹ מִשּׁוּם בִּישּׁוּלֵי גוֹיִם1. תַּנְיָא: ״חֲנַנְיָא אוֹמֵר: כׇּל שֶׁהוּא כְּמַאֲכָל בֶּן דְּרוֹסַאי – מוּתָּר לְהַשְׁהוֹתוֹ ע״געַל גַּבֵּי כִּירָה ואע״פוְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין גְּרוּפָה וּקְטוּמָה.⁠״: ״אֵין נוֹתְנִין אֶת הַפַּת כּוּ׳⁠ ⁠⁠״: – אִיבַּעְיָא לְהוּ: תַּחְתּוֹן הַאיְךְ דְּגַבֵּי תַנּוּר, אוֹ דִילְמָא תַּחְתּוֹן הַאיְךְ דְּגַבֵּי הָאוּר? ת״שתָּא שְׁמַע: ״ר״ארַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר דכְּדֵי שֶׁיִּקְרְמוּ פָּנֶיהָ הַמְדוּבָּקִין בַּתַּנּוּר.⁠״: ה״מְשַׁלְשְׁלִין אֶת הַפֶּסַח״:מ״טמַאי טַעְמָא? מִשּׁוּם דִּבְנֵי חֲבוּרָה זְרִיזִין הֵן. הָא לָאו הָכִי לָא!? וְהָאָמַר מָר: גַּדְיָא בֵּין שְׁרִיק בֵּין לָא שְׁרִיק – שַׁפִּיר דָּמֵי!? הָתָם מִינְּתַח, והָכָא לָא מִינְּתַח.: ז״וּמַאֲחִיזִין אֶת הָאוּר וְכוּ׳⁠ ⁠⁠״: – מְנָהָנֵי מִילֵּי? אָמַר רַב הוּנָא: ״לֹא תְבַעֲרוּ אֵשׁ בְּכֹל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם״ (שמות ל״ה:ג׳) – בְּכׇל מוֹשְׁבוֹתֵיכֶם אִי אַתָּה מַבְעִיר, אֲבָל אַתָּה מַבְעִיר בִּמְדוּרַת בֵּית הַמּוֹקֵד. מַתְקִיף לַהּ רַב חִסְדָּא: אִי הָכִי, אֲפִילּוּ בְּשַׁבָּת נָמֵי? אֶלָּא אָמַר רַב חִסְדָּא, קְרָא כִּי אֲתָא לְמִשְׁרֵי אֵבָרִים וּפְדָרִים הוּא דַּאֲתָא – וְכֹהֲנִים זְרִיזִין הֵן.: ״וּבַגְּבוּלִין כְּדֵי שֶׁתֶּאֱחוֹז כּוּ׳⁠ ⁠⁠״: – מַאי רוּבָּן? אָמַר רַב: רוֹב כׇּל אֶחָד וְאֶחָד. וּשְׁמוּאֵל אָמַר: כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ: ״הָבֵא עֵצִים וְנַנִּיחַ תַּחְתֵּיהֶן״. תָּנֵי2 רַב חִיָּיא לְסַיּוֹעֵיהּ לִשְׁמוּאֵל: ח״כְּדֵי שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת עוֹלָה מֵאֵילֶיהָ וְלֹא שֶׁתְּהֵא שַׁלְהֶבֶת עוֹלָה ע״יעַל יְדֵי דָּבָר אַחֵר.⁠״ עֵץ יְחִידִי? רַב אָמַר: רוֹב עׇבְיוֹ. וְאָמְרִי לַהּ: בְּרוֹב הֶיקֵּפוֹ. אָמַר רַב פָּפָּא: הִלְכָּךְ טבָּעֵינַן רוֹב עׇבְיוֹ וּבָעֵינַן רוֹב הֶיקֵּפוֹ. כְּתַנָּאֵי: ר׳רַבִּי חִיָּיא אָמַר: כְּדֵי שֶׁיִּשָּׁחֵת הָעֵץ מִמְּלֶאכֶת הָאוּמָּן; רַבִּי יְהוּדָה בֶּן בְּתֵירָא אוֹמֵר: כְּדֵי שֶׁתֹּאחַז הָאֵשׁ מִשְּׁנֵי צְדָדִין. ואע״פוְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר, זֵכֶר לַדָּבָר: ״אֵת שְׁנֵי קְצוֹתָיו אָכְלָה הָאֵשׁ וְתוֹכוֹ נָחָר הֲיִצְלַח לִמְלָאכָה״ (יחזקאל ט״ו:ד׳).: ״וְהָאָח לְפָנָיו מְבֹעָרֶת״ (ירמיהו ל״ו:כ״ב) – מַאי אָח? אָמַר רַב: אַחְווֹנָא; וּשְׁמוּאֵל אָמַר: עֵצִים שֶׁנִּדְלְקוּ בְּאַחְווֹנָא. הַהוּא דַּאֲמַר לְהוּ: מַאן בָּעֵי אַחְווֹנָא? אִשְׁתְּכַח עֲרַבְתָּא. א״ראָמַר רַב הוּנָא: קָנִים – אֵין צְרִיכִין רוֹב; אֲגָדָן – צְרִיכִין רוֹב. גַּרְעִינִין – אֵין צְרִיכִין רוֹב; נְתָנָן בְּחוֹתָלוֹת – צְרִיכִין רוֹב. מַתְקִיף לַהּ רַב חִסְדָּא: אַדְּרַבָּה, אִיפְּכָא מִסְתַּבְּרָא, קָנִים – מִבַּדְּרָן, אֲגָדָן – לָא מִבַּדְּרָן. גַּרְעִינִין – מִבַּדְּרָן, נְתָנָן בְּחוֹתָלוֹת – לָא מִבַּדְּרָן. אִיתְּמַר נָמֵי:מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
צליית בשר [בצל]⁠1 וביצה – אסיק׳: כמאכל בן דרוסאי. וכל שהוא כמאכל בן דרוסאי – מותר לשהותו על גבי כירה, אף על פי שאינה גרופה ולא קטומה. תחתון של פת – אוקימ׳: קרומת פנים המדובקין בתנור, וכיון שקרמו פנים – מותר לשהותה. והכין מפרשא בפירק׳ דלקמן בכירה (שבת ל״ז:). משלשלין את הפסח לתנור עם חשיכה – אוקימ׳: משום דבני חבורה זריזין הן, הא שאר בני אדם – לא. ואי גדיא הוא – מינתח הוא, כלומר: אינו שלם, אלא מנותח איברים. כיון2 דקשי ליה זיקא – לא מגלי ליה. הילכך לא אתי לחתויי בגחלים, בין שריק התנור בין לא שריק – שרי.
אברי דברחא: שריק – שרי, לא שריק – רב ירמיה מדפתי אסר, ורב אשי שרי. וקיימא3 לן כוותיה.
בשרא אגומרי – אסיר, אלא אם כן נצלה כל צורכן.
קרא חייא בתנור – רבינא שרי.
ומחיזין את האור במדורת בית המוקד – משום דכהנים זריזין הם. וקרא לאיברים ופדרים הוא דאתא, דכתיב: לא תבערו אש בכל מושבותיכם – בכל משבתיכם אינכם מבערים, אבל אתם מבערין לאיברים ופדרים ובגבולין, כדי שיצת האור ברובורב אמר: רוב כל עץ ועץ. ושמואל אמר כדי שאין צריכין להביא אחרים תחתיהן כדי שידליקום.
והלכתא כשמואל, דתני ר׳ חייא לסיועיה: שתהא שלהבת עולה מאיליה ולא על ידי דבר אחר.
עץ יחידי – אסיק׳: בעינן רוב עוביו ורוב הקיפו, ואת האח לפניו מבוערת.
רב אמר: אחואנה – פי׳: עצי ערבה.⁠4
מהדורת על־התורה (בהכנה), על פי כתב יד וטיקן 128, קטעי הגניזה, וציטוטים בראשונים (כל הזכויות שמורות); הפירוש על פרקים ח׳–י׳ הוא כנראה מרב האיי גאון
הערות
1 כן בספר הנר. בכ״י וטיקן 128 חסר: ״בצל״.
2 בכ״י וטיקן 128 נכפלה מלת: ״כיון״.
3 כן תוקן בדפוס וילנא. בכ״י וטיקן 128: ״לקיימא״.
4 כן תוקן בדפוס וילנא. בכ״י וטיקן 128: ״ערכה״.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×