גמרא
פירוש
כִּילַּת חֲתָנִים מוּתָּר לִנְטוֹתָהּ וּמוּתָּר לְפוֹרְקָהּ. אָמַר רַב שֵׁשֶׁת בְּרֵיהּ דְּרַב אִידִי אלָא אֲמַרַן אֶלָּא שֶׁאֵין בְּגַגָּהּ טֶפַח אֲבָל יֵשׁ בְּגַגָּהּ טֶפַח אֲסוּרָה וְכִי אֵין בְּגַגָּהּ טֶפַח נָמֵי לָא אֲמַרַן אֶלָּא שֶׁאֵין בְּפָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה סָמוּךְ לְגַגָּהּ טֶפַח אֲבָל יֵשׁ בְּפָחוֹת מִשְּׁלֹשָׁה סָמוּךְ לְגַגָּהּ טֶפַח אָסוּר וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא שֶׁאֵין בְּשִׁיפּוּעָהּ טֶפַח אֲבָל יֵשׁ בְּשִׁיפּוּעָהּ טֶפַח שִׁפּוּעֵי אֹהָלִים כְּאֹהָלִים דָּמוּ וְלָא אֲמַרַן אֶלָּא דְּלָא נָחֵית מִפּוּרְיָא טֶפַח אֲבָל נָחֵית מִפּוּרְיָא טֶפַח אָסוּר.כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
כילת חתנים כדאמרן שאין בגגה טפח ולא בפחות משלשה סמוך לגגה טפח וגם אינה יורדת למטה מן המיטה טפח. צריך עיון שכעין שמועה זו בפרק מי שהוציאהו גוים (משנה עירובין ד׳:ב׳). גמ׳ פעם אחת לא נכנסו ללמן1 עד שחשיכה ונתקשה בעינינו הדבר מכמה פנים וכולם נכוחין למבין. ועוד מפני מה כשנתפרקו אפילו על הארץ למה מניחין אותן ובין לצורך גופן ובין לצורך מקומן שרי. ואנו פירשנו מה שקיבלנו. ולפי שהוא מלאכת שמים הזכרנו דברים ודברי זולתנו שאמרו מוטלות ומושלכות לארץ היו לא כתבנו הפירכא שעל הדברים הללו. וראינו סייוע על הטעם שהזכרנו כי קבלנוהו וסוגיין של דברים הללו בפרק המוציא תפילין שגזרום רבותינו בעניין תוספת אהלים. כלומר טעם אחד הן. ולולי כן הקושיא היה מקשה מהם. סיינא. כובע שמשימין בני אדם בראשיהן יוצא כמין פסל מן הראש כשיעור טפח הין יתר. ואנן ראינוהו פעמים רבות ועושין אותו להאהיל על הפנים שלא יכם השמש. וכשהוא מהודק ביותר ואינו נכפף כבגד חשוב כאהל ואסור. הא דתניא גוד בכוסכיו מותר – פירוש: חֵמת שיש עליה חוטין או משיחות קשורין מצדדיה מותר לנטותה בשבת באותן היתידות המוכנין לה. אמר רב בשני בני אדם מותר אבל באדם אחד אסור. כי צריך לתת חוטי הצד האחד ולפיכך אסור שנמצא נוטה אהל. וזה שאמר אביי בכילה שיש בגגה טפח שאסור לנטותה בשבת אפילו בעשרה בני אדם אי אפשר דלא מימתחא ביה פורתא פשוטה היא. והא דתניא כירה שנשמטה אחת מיריכותיה מותר לטלטלה שתים אסור לטלטלה. כירה זו כלי מתכות היא וכל זמן שתורת כלי עליה מותר לטלטלה לצורך מקומה. לפיכך אם ניטלה אחת מיריכותיה עדיין כלי היא שיכולה לעמוד בשלש אבל אם ניטלו שתים בטלה מתורת כלי שאינה יכולה לעמוד בשתים. רב אמר אפילו אחת אם ניטלה אסור לטלטלה גזירה שמא יתקע והילכתא כרב. אמר רב עתידה תורה שתשתכח מישראל שנאמר והפלא י״י את מכותך וגו׳ ושאר השמועה פשוטה היא. והא דרב אדא בר אהבה דאמר ליה לרבא ליחזייה לתנור כמן דמלי טומאה ותהוי פת ראשונה הנה הוא מפורש בפסחים בסוף פרק ראשון.מהדורת על־התורה (בהכנה), על פי כתב יד וטיקן 128, קטעי הגניזה, וציטוטים בראשונים (כל הזכויות שמורות); הפירוש על פרקים ח׳–י׳ הוא כנראה מרב האיי גאון
הערות
1 כן בכ״י וטיקן 128, וכן בערוך ״למן״, וכן בכ״י קאופמן משנה עירובין ד׳:ב׳, במספר מקומות בקהלת רבה, ובשאילתות מ״ח.
הערות
Gemara
Peirush