פירוש רבב – כגון קירא והילקוסתא הנודע בבבל אל חלכך ונפטא וזפת וכיוצא בהם.
תלמיד חכמים שנמצא רבב על בגדו – חשוב ממשניאי התורה, שאין בני אדם דביקין בו שלא יתלכלך מלבושם ממנו.
רבד – מלשון מרבדים רבדתי ערסי. פירוש: דם יבש. כדגרסי׳ בנדה פרק תינוקת (נדה ס״ז.) ריבדא דכוסילתא. אמר רמי בר אבא: האי ריבדא דכוסילתא עד ג׳ יומין לא חייץ מיכן ואילך חייץ.
כל תלמיד שנמצא דם על בגדו מכוער הוא שמא יראה ככתם. וזה הדבר אם הוא בטלת שמתכסה בה העליונה, הרי זה מכוער. אבל אם הוא שמציע תחתיו אומ׳1 דם מאכולת הוא, איפשר דלא הוה ליה טלת אחרת וגנא בה. כדתניא התם (בבלי נדה נ״ח:): הרגה מאכולת תולה, לא הרגה אינה תולה דברי רבן שמעון בן גמליאל. וחכמים אומרים: בין הרגה בין לא הרגה תולה. אמר רבן שמעון בן גמליאל: לדבריי אין סוף,2 לדבריהם אין סוף. לדבריי אין קץ – שאין אשה טהורה לבעלה, שאין מיטה אלא שיש עליה כמה טיפי דמים. לדבריהם אין סוף כו׳.
תנן התם במקווות פרק ט׳ (משנה מקוואות ט׳:ה׳): אלו חוצצין בכלים: הזפת והמור כו׳ עד על המרדעת חוצץ כו׳. רבב זהו ממיני זפת.
הא דתניא בסיפא דהא מתניתין: ר׳ יוסי אומר: של בנאין מצד אחד חוצץ כו׳.
פי׳ ר׳ יוחנן: בנאין אילותלמידי חכמים שעוסקין בביניינו של עולם, וקפדי על רבב שעל בגדיהם לכבסו ולהוציאו, שלא יהו מן המשניאין. לפיכך אפילו בצד אחד נראה חוצץ, ולא עלתה לו טבילה3 אבל בגדי הבורים אם עבר מצד לצד חוצץ, ואם לאו אינו חוצץ. וכן הלכה.
ואמר ר׳ יוחנן: איזהו תלמיד חכמים? כל שמחזירין לו אבידה בטביעות עין, זה המקפיד4על חלוקו להופכו. וכן אמרו איזהותלמיד חכמים שממנין אותו פרנס על הציבור? זה ששואלין אותו דבר הלכה בכל מקום ואומרה.
ואיזהוא שבני עירו מצווין לעשות מלאכתו? מי שמניח חפציוומתעסק בחפצי שמים.
ריש לקיש אמר: בנאין אילואוליירין הבאין ממדינת הים.
ואקשינן: למימר דכלי אוליירין חיורי נינהו שהזפת מצד אחד נודע בהן? והאמר ר׳ ינאי לבניה: אל תקברוני בלבנים ולא בשחורים5אלא באוליירין, אלמא סומקי נינהו.
ושנינן: המלבושין לבנים הן כגון מני כסותא. והגלימא כגון מאני דמתעטפי בהן סומקי הוו.
ר׳ ישמעאל6 סבר: חלבין שניתותרו ביום הכיפוריםקריבין בשבת, אבל שניתותרו מן השבת אין קריבין ביום הכיפורים.
ור׳ עקיבא סבר: לא של שבת קריבין ביום הכיפורים, ולא של יום הכיפורים בשבת. וגרסינן ביומא בפרק {ד׳}7(יומא מ״ו.): אמר ר׳ אלעזר משום בר קפרא: אומר היה ר׳ מאיר איברי עולת חול שניתותרו עושה להן מערכה וסודרן אפילו בשבת. ואמרינן: למאי איצטריך אפילו בשבת? הא תנינא והיום חמש. אמר ר׳ אחא בר יעקב: אצטריך אמינא הני מילי היכא דחל יום הכיפורים למיהוי אחר השבת, דחלבי שבת קריבין ביום הכיפורים. אבל באמצע שבת אימי לא, קא משמע לן. אמר רבא: מאן דלא חש8 לקמחיה בכל יום תנו השתא הוא בפלוגתא דרבי ישמעאל ור׳ עקיבא כו׳.מהדורת על־התורה (בהכנה), על פי כתב יד וטיקן 128, קטעי הגניזה, וציטוטים בראשונים (כל הזכויות שמורות); הפירוש על פרקים ח׳–י׳ הוא כנראה מרב האיי גאון