×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא פסחים נ״א.גמרא
;?!
אָ
אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְהַתִּירָן בִּפְנֵיהֶם אָמַר לוֹ וְלָאו מִי אִיתְּמַר עֲלַהּ אָמַר רַב חִסְדָּא בְּכוּתָאֵי כּוּתָאֵי מַאי טַעְמָא מִשּׁוּם דִּמְסָרְכִי מִילְּתָא הָנָךְ אִינָשֵׁי נָמֵי סָרְכִי מִילְּתָא. אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי חָזֵינַן אִי רוּבָּן אוֹרֶז אָכְלִי לָא נֵיכְלַהּ זָר בְּאַפַּיְיהוּ דִּילְמָא מִשְׁתַּכְחָא תּוֹרַת חַלָּה מִינַּיְיהוּ וְאִי רוּבָּן דָּגָן אָכְלִי נֵיכְלַהּ זָר בְּאַפַּיְיהוּ דִּילְמָא אָתֵי לְאַפְרוֹשֵׁי מִן הַחִיּוּב עַל הַפְּטוּר וּמִן הַפְּטוּר עַל הַחִיּוּב. גּוּפָא דְּבָרִים הַמּוּתָּרִין וַאֲחֵרִים נָהֲגוּ בָּהֶן אִיסּוּר אִי אַתָּה רַשַּׁאי לְהַתִּירָן בִּפְנֵיהֶן אָמַר רַב חִסְדָּא בְּכוּתָאֵי עָסְקִינַן וכ״עוְכוּלֵּי עָלְמָא לָא וְהָתַנְיָא רוֹחֲצִין שְׁנֵי אַחִין כְּאֶחָד וְאֵין רוֹחֲצִין שְׁנֵי אַחִין בְּכָבוּל וּמַעֲשֶׂה בִּיהוּדָה וְהִלֵּל בָּנָיו שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁרָחֲצוּ שְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד בְּכָבוּל וְלָעֲזָה עֲלֵיהֶן כׇּל הַמְּדִינָה אָמְרוּ מִיָּמֵינוּ לֹא רָאִינוּ כָּךְ וְנִשְׁמַט הִלֵּל וְיָצָא לַבַּיִת הַחִיצוֹן וְלֹא רָצָה לוֹמַר לָהֶן מוּתָּרִין אַתֶּם. יוֹצְאִים בְּקוֹרְדָּקֵיסוֹן בַּשַּׁבָּת וְאֵין יוֹצְאִין בְּקוֹרְדָּקֵיסוֹן בַּשַּׁבָּת בְּבֵירֵי וּמַעֲשֶׂה בִּיהוּדָה וְהִלֵּל בָּנָיו שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל שֶׁיָּצְאוּ בְּקוֹרְדָּקֵיסוֹן בַּשַּׁבָּת בְּבֵירֵי וְלָעֲזָה עֲלֵיהֶן הַמְּדִינָה וְאָמְרוּ מִיָּמֵינוּ לֹא רָאִינוּ כָּךְ וּשְׁמָטוּם וּנְתָנוּם לְעַבְדֵיהֶן וְלֹא רָצוּ לוֹמַר לָהֶן מוּתָּרִין אַתֶּם. וְיוֹשְׁבִין עַל סַפְסַלֵּי גּוֹיִם1 בַּשַּׁבָּת וְאֵינָן יוֹשְׁבִין עַל סַפְסַלֵּי גוֹיִם2 בַּשַּׁבָּת בְּעַכּוֹ וּמַעֲשֶׂה בר״שבְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל שֶׁיָּשַׁב עַל סַפְסַלֵּי גוֹיִם3 בַּשַּׁבָּת בְּעַכּוֹ וְלָעֲזָה עָלָיו כׇּל הַמְּדִינָה אָמְרוּ מִיָּמֵינוּ לֹא רָאִינוּ כָּךְ נִשְׁמַט עַל גַּבֵּי קַרְקַע וְלֹא רָצָה לוֹמַר לָהֶן מוּתָּרִין אַתֶּם בְּנֵי מְדִינַת הַיָּם נָמֵי כֵּיוָן דְּלָא שְׁכִיחִי רַבָּנַן גַּבַּיְיהוּ כְּכוּתִים דָּמוּ. בִּשְׁלָמָא סַפְסַלֵּי גוֹיִם4 מִשּׁוּם דְּמִחֲזֵי כְּמִקָּח וּמִמְכָּר בְּקוֹרְדָּקֵיסוֹן נָמֵי דִּילְמָא מִשְׁתַּלְּפִין וְאָתֵי לְאֵיתוֹיִינְהוּ אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים. אֶלָּא רוֹחֲצִין מַאי טַעְמָא לָא כִּדְתַנְיָא עִם הַכֹּל אָדָם רוֹחֵץ אחוּץ מֵאָבִיו וְחָמִיו וּבַעַל אִמּוֹ וּבַעַל אֲחוֹתוֹ ור׳וְרַבִּי יְהוּדָה מַתִּיר בְּאָבִיו מִפְּנֵי כְּבוֹד אָבִיו וְהוּא הַדִּין לְבַעַל אִמּוֹ. וַאֲתוֹ אִינְהוּ וּגְזוּר בִּשְׁנֵי אַחִין מִשּׁוּם בַּעַל אֲחוֹתוֹ תָּנָא בתַּלְמִיד לֹא יִרְחַץ עִם רַבּוֹ וְאִם רַבּוֹ צָרִיךְ לוֹ מוּתָּר. כִּי אֲתָא רַבָּה בַּר בַּר חָנָה אֲכַל דְּאַיִּיתְרָא עוּל לְגַבֵּיהּ רַב עַוִּירָא סָבָא וְרַבָּה בְּרֵיהּ דְּרַב הוּנָא כֵּיוָן דַּחֲזִינְהוּ כַּסְּיֵיהּ מִינַּיְיהוּ אֲתוֹ וַאֲמַרוּ לֵיהּ לְאַבָּיֵי אֲמַר לְהוּ שַׁוִוינְכוּ כְּכוּתָאֵי. וְרַבָּה בַּר בַּר חָנָה לֵית לֵיהּ הָא דִּתְנַן נוֹתְנִין עָלָיו חוּמְרֵי הַמָּקוֹם שֶׁיָּצָא מִשָּׁם וְחוּמְרֵי הַמָּקוֹם שֶׁהָלַךְ לְשָׁם אָמַר אַבָּיֵי הָנֵי מִילֵּי מִבָּבֶל לְבָבֶל וּמֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לא״ילְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אִי נָמֵי מִבָּבֶל לא״ילְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֲבָל מא״ימֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל לָא כֵּיוָן דַּאֲנַן כַּיְיפִינַן לְהוּ עָבְדִינַן כְּוָותַיְיהוּ. רַב אָשֵׁי אָמַר אֲפִילּוּ תֵּימָא מא״ימֵאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל לְבָבֶל גהָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּאֵין דַּעְתּוֹ לַחֲזוֹר וְרַבָּה בַּר בַּר חָנָה דַּעְתּוֹ לַחֲזוֹר הֲוָה א״לאֲמַר לֵיהּ רַבָּה בַּר בַּר חָנָה לִבְנֵיהּ בְּנִי לֹא תֹּאכַל לֹא בְּפָנַי וְלֹא שֶׁלֹּא בְּפָנַי אֲנִי שֶׁרָאִיתִי אֶת ר׳רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁאָכַל כְּדַי הוּא ר׳רַבִּי יוֹחָנָן לִסְמוֹךְ עָלָיו בְּפָנָיו וְשֶׁלֹּא בְּפָנָיו אַתָּה לֹא רָאִיתָ אוֹתוֹ לֹא תֹּאכַל בֵּין בְּפָנַי בֵּין שֶׁלֹּא בְּפָנַי. וּפְלִיגָא דִּידֵיהּ אַדִּידֵיהּ דְּאָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה סָח לִי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן אֶלְעָזָר פַּעַם אַחַת נִכְנַסְתִּי אַחַר ר״שרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן רַבִּי יוֹסֵי בֶּן לָקוֹנְיָא לַגִּינָּהמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״נכרים״.
2 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״נכרים״.
3 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״נכרים״.
4 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״נכרים״.
E/ע
הערותNotes
בני חוזאי נהגו להפריש חלה מן האורז שאינו חייב בחלה ואסקינ׳ אמר רב אשי חזינן אי רובא דבני חוזאי אורז אכלי לא ניכלה זר באנפייהו כי היכי דלא תשתכח תורת חלה מינייהו ואי רובא חיטי ושערי אכלי ניכלה זר להאי חלת האורז באפייהו כדי שיתברר להם שאין בה תורת חלה דחיישינן דלמא אתו לאפרושי חלה מן עיסה של אורז על עיסה של חטין דאתו למימר כיון שכלן חייבין בחלה מין אחד מהן זה פוטר את זה. גופה דברים המותרים ואחרים נהגו בהן איסור אי אתה רשאי להתירן בפניהם אוקמה רב חסדא בכותאי מאי טעמא משום דסרכי אומרין הלא דבר פלוני היינו נוהגין בו איסור והיה מותר כן גם דבר זה מותר הוא ויבואו להתיר האיסור לפיכך כל דבר שנהגו בו איסור אין מתירין אותו להם ולאו כותאי בלבד אלא אפילו מקום שאינן בני תורה וחיישינן כי האי גונא אין מתירין להם כגון כבול שנהגו שלא לרחוץ שני אחים כאחד ונכנסו יהודה והלל בני רבן גמליאל לרחוץ כאחד ולעזה עליהם כל המדינה אמרו לא ראינו כך מימינו ונשמט הלל ויצא לבית החיצון ולא רצה לומר מותרים אתם וכן בבירי נהגו שלא לצאת בשבת בקורדקייסין פי׳ מנעל שאין לו עקב והוא סנדי ויצאו יהודה והלל בקורדקייסין בשבת ולעזה המדינה עליהם כו׳ וכן בעכו נהגו שלא לישב על ספסלי גוים בשבת ונזדמן לרבן שמעון בן גמליאל וישב בשבת בעכו על ספסלי גוים שיש להם בחנויות ולעזה עליו המדינה וכו׳ הנה אלו כלן לא רצו לומר להם מותרין אתם ושני׳ בני מדינות נמי כיון דלא שכיחי רבנן גבייהו אתו למסרך ולהתיר כמו שאמרנו על הכותים. שני אחים מאי טעמא כדתניא עם הכל אדם רוחץ חוץ מאביו וחמיו ובעל אמו והוא הדין לבעל אחותו וגזרו על שני אחים כאחד משום בעל אחותו. תנא תלמיד לא ירחוץ עם רבו ואם רבו צריך לו מותר. ירושלמי ר׳ אלעזר בשם ר׳ אבון כל דבר שאינו יודע שהוא מותר וטעה בו באיסור נשאל ומתירין לו וכל דבר שיודע שמותר ונוהג בו באיסור נשאל ואין מתירין לו. כל הדברים תלוי אותן במנהג נשים דנהגן דלא למעבד עובדא ביומא דירחא מנהגא דלא עבדי באפוקי שבתא עד דתתפני סדרא ובשני ובחמישי עד דתתפני תעניתא מנהגא. כי אתא רבה בר בר חנה בבבל אכל השומן דאייתרא דנהגו בבבל איסור כדגרסינן באלו טרפות [דף נ] דאקשתא של קיבה כולי עלמא לא פליגי דאסור והוא החלב שעליה מלמעלה דאייתרא אויא א״ר אמי מקמצין והכא בבבל נהגו בו איסור שמעיה דר׳ חנינא הוה קאי קמיה [דר׳ חנינא] אמר קמוץ (יהבו ליה) [והב לי] דאיכול חזייה דהוה מחסם א״ל בבלאי את (פום) [תפוס] שדי עול לגבי רבה בר בר חנה רב אויא ורבה בר נתן כדחזנהו כסייה להא דאיתרא דהוה אכיל ליה אמר להו אביי כותאי שוינכו שאין מתירין בפניהם דברים שנהגו בהן איסור ורבה בר בר חנה היכי עביד הכי והתנן נותנין עליו חומרי מקום שהלך לשם והנה בבבל שהוא שם עתה איסור היו נוהגין בה ופריק רב אשי דעתו לחזור הוה ומי שדעתו לחזור אין נותנין עליו חומרי אותו מקום שהלך לשם. אמר ליה רבה בר בר חנה לבריה אני שראיתי את ר׳ יוחנן דאכל דאיתרא כדאי הוא ר׳ יוחנן למסמך עליו בפניו ושלא בפניו אתה לא תאכל לא בפני ולא שלא בפני מכלל שהבא מכח אחר שיראה מי שעשה מעשה אף על פי שהוא עושה כמותו אחרים אין סומכיו עליו בפניו וכל שכן שלא בפניו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144