R. Chananel Pesachim 41a – ר' חננאל פסחים מא.‏ – Shas HaMeforash

אַחֲרוֹסֶת קָאָמַר מָר אוֹ אַחַרְדָּל קָאָמַר מָר א״לאֲמַר לֵיהּ לְמַאי נָפְקָא מִינַּהּ. לִדְרַב כָּהֲנָא דְּאָמַר רַב כָּהֲנָא מַחֲלוֹקֶת לְתוֹךְ הַחַרְדָּל אֲבָל לְתוֹךְ הַחֲרוֹסֶת דִּבְרֵי הַכֹּל יִשָּׂרֵף מִיָּד. א״לאֲמַר לֵיהּ לָא שְׁמִיעַ לִי כְּלוֹמַר לָא סְבִירָא לִי. א״ראָמַר רַב אָשֵׁי כְּוָותֵיהּ דְּרַב כָּהֲנָא מִסְתַּבְּרָא מִדְּאָמַר שְׁמוּאֵל אֵין הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי מַאי לָאו צַמּוֹתֵי הוּא דְּלָא צָמֵית הָא חַמּוֹעֵי מְחַמְּעָא. לָא דִּילְמָא לָא מִצְמָת צָמֵית וְלָא חמוע מְחַמַּע.: אֵין מְבַשְּׁלִין וְכוּ׳.: ת״רתָּנוּ רַבָּנַן {שמות י״ב:ט׳} בְּמַיִם אֵין לִי אֶלָּא בְּמַיִם שְׁאָר מַשְׁקִין מִנַּיִין. אָמַרְתָּ קַל וָחוֹמֶר וּמָה מַיִם שֶׁאֵין מְפִיגִין טַעְמָן אֲסוּרִין שְׁאָר מַשְׁקִין שֶׁמְּפִיגִין טַעְמָן לֹא כ״שכׇּל שֶׁכֵּן. רַבִּי אוֹמֵר בְּמַיִם אֵין לִי אֶלָּא מַיִם שְׁאָר מַשְׁקִין מִנַּיִין ^את״לתַּלְמוּד לוֹמַר {שמות י״ב:ט׳} וּבָשֵׁל מְבוּשָּׁל מ״ממִכׇּל מָקוֹם. מַאי בֵּינַיְיהוּ אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ צְלִי קֵדָר. וְרַבָּנַן הַאי בָּשֵׁל מְבוּשָּׁל מַאי עָבְדִי לְהוּ מִבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא ^בבִּשְּׁלוֹ ואח״כוְאַחַר כָּךְ צְלָאוֹ אוֹ שֶׁצְּלָאוֹ ואח״כוְאַחַר כָּךְ בִּשְּׁלוֹ חַיָּיב. בִּשְׁלָמָא בִּשְּׁלוֹ ואח״כוְאַחַר כָּךְ צְלָאוֹ חַיָּיב דְּהָא בַּשְּׁלֵיהּ אֶלָּא צְלָאוֹ ואח״כוְאַחַר כָּךְ בִּשְּׁלוֹ הָא צְלִי אֵשׁ הוּא אַמַּאי. אָמַר רַב כָּהֲנָא הָא מַנִּי רַבִּי יוֹסֵי הִיא דְּתַנְיָא יוֹצְאִין בְּרָקִיק הַשָּׁרוּי וּבִמְבוּשָּׁל שֶׁלֹּא נִימּוֹחַ דִּבְרֵי ר״מרַבִּי מֵאִיר רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר ^גיוֹצְאִין בְּרָקִיק הַשָּׁרוּי אֲבָל לֹא בִּמְבוּשָּׁל אע״פאַף עַל פִּי שֶׁלֹּא נִימּוֹחַ. עוּלָּא אָמַר אֲפִילּוּ תֵּימָא ר״מרַבִּי מֵאִיר שָׁאנֵי הָכָא דְּאָמַר קְרָא וּבָשֵׁל מְבוּשָּׁל מ״ממִכׇּל מָקוֹם. ת״רתָּנוּ רַבָּנַן ^דיָכוֹל צְלָאוֹ כׇּל צוֹרְכּוֹ יְהֵא חַיָּיב ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר {שמות י״ב:ט׳} אַל תֹּאכְלוּ¹ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבוּשָּׁל בַּמָּיִם נָא וּבָשֵׁל מְבוּשָּׁל אָמַרְתִּי לְךָ וְלֹא שֶׁצְּלָאוֹ כׇּל צוֹרְכּוֹ. הֵיכִי דָּמֵי אָמַר רַב אָשֵׁי ^הדְּשַׁוְּיֵא חֲרוֹכָא. תָּנוּ רַבָּנַן ^ויָכוֹל אָכַל כְּזַיִת חַי יְהֵא חַיָּיב תַּלְמוּד לוֹמַר אַל תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא וּבָשֵׁל מְבוּשָּׁל נָא וּבָשֵׁל אָמַרְתִּי לְךָ וְלֹא חַי. יָכוֹל יְהֵא מוּתָּר תַּלְמוּד לוֹמַר {שמות י״ב:ט׳} כִּי אִם צְלִי אֵשׁ הֵיכִי דָּמֵי נָא אָמַר רַב כִּדְאָמְרִי פָּרְסָאֵי אֲבַרְנִים. אָמַר רַב חִסְדָּא ^זהַמְבַשֵּׁל בְּחַמֵּי טְבֶרְיָא בְּשַׁבָּת פָּטוּר פֶּסַח שֶׁבִּשְּׁלוֹ בְּחַמֵּי טְבֶרְיָא חַיָּיב. מַאי שְׁנָא בְּשַׁבָּת דְּלָא דְּתוֹלְדוֹת אֵשׁ בָּעֵינַן וְלֵיכָּא פֶּסַח נָמֵי לָאו תּוֹלְדוֹת אֵשׁ הוּא. אָמַר רָבָא ^חמַאי חַיָּיב דְּקָתָנֵי דְּקָא עָבַר מִשּׁוּם צָלִי אֵשׁ. רַב חִיָּיא בְּרֵיהּ דְּרַב נָתָן מַתְנֵי לַהּ לְהָא דְּרַב חִסְדָּא בְּהֶדְיָא א״ראָמַר רַב חִסְדָּא הַמְבַשֵּׁל בְּחַמֵּי טְבֶרְיָא בְּשַׁבָּת פָּטוּר וּפֶסַח שֶׁבִּשְּׁלוֹ בְּחַמֵּי טְבֶרְיָא חַיָּיב שֶׁעָבַר מִשּׁוּם צְלִי אֵשׁ. אָמַר רָבָא אֲכָלוֹ נָאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות קרבן פסח ח׳:ז׳-ח׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ש״נ

^ב רמב״ם הלכות קרבן פסח ח׳:ז׳-ח׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ש״נ

^ג רמב״ם הלכות חמץ ומצה ו׳:ו׳
טור אורח חיים תס״א:ד׳
שולחן ערוך אורח חיים תס״א:ד׳

^ד רמב״ם הלכות קרבן פסח ח׳:ו׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ש״נ

^ה רמב״ם הלכות קרבן פסח ח׳:ו׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ש״נ

^ו רמב״ם הלכות קרבן פסח ח׳:ו׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ש״נ

^ז רמב״ם הלכות שבת ט׳:ג׳

^ח רמב״ם הלכות קרבן פסח ח׳:י׳

¹ כן בכ״י ובפסוק. בדפוס וילנא: ״תאכל״.

אין מבשלין הפסח במשקין ולא במי פירות אבל סכין אותו ומטבילין אותו בהם.
תנו רבנן ובשל מבושל במים אין לי אלא במים שאר משקים מנין אמרת קל וחומר ומה מים שאין מפיגין טעם הבשר אסור שאר משקין שמפיגין טעמו של בשר אינו דין שאסור. ר׳ אומר במים אין לי אלא במים שאר משקין כמים מי פירות מנין ת״ל ובשל מבושל במים מכל מקום לר׳ דמפיק ליה מלשון בשול אפילו צלי קדר כיון שהוא עשוי כמין בשול אסור הוא ותנא קמא דממעט מכח הפגת הטעם צלי קדר מותר שאינו מפיג טעמו ותנא קמא דמייתי ליה לשאר משקין בקל וחומר ובשל מבושל מאי עביד ליה מבעי ליה דאפילו אם בשלו אחר שצלאו או צלאו אחר שבשלו חייב וכר׳ יוסי דתאני יוצא ברקיק השרוי אבל לא במבושל ואף על פי שלא נימוח הרי לר׳ יוסי אף על פי כי רקיק זה אפוי הוא כיון שבשלו יצא מתורת אפוי והרי הוא כמבושל כך זה הבשר אף על פי שצלאו כיון שבשלו יצא מתורת צלי והרי הוא כמבושל. צלאו כל צרכו כגון דשויא חרוכא פטור כי אינו חייב אלא על נא ועל מבושל פי׳ נא אברנים כגון שנצלה מעט אבל בשר חי לגמרי דלא עבר באש כלל אינו חייב. אמר רב חסדא המבשל בשבת בחמי טבריה פטור דלאו תולדות אור הן פסח שבשלו בחמי טבריא פטור אמר רבא ועובר משום דבעינן צלי אש וליכא.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון