×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא פסחים ל״ד.גמרא
;?!
אָ
בִּשְׁלִיקָתָא וּמְאִיסָתָא הכא נָמֵי בִּשְׁלִיקָתָא וּמְאִיסָתָא וְהֵיכָא אִיתְּמַר דְּרַב אָשֵׁי אַהָא דְּאָמַר רַבִּי אָבִין בַּר רַב אַחָא א״ראָמַר רַבִּי יִצְחָק אַבָּא שָׁאוּל גַּבָּל שֶׁל בֵּית רַבִּי הָיָה וְהָיוּ מְחַמִּין לוֹ חַמִּין בְּחִיטִּין שֶׁל תְּרוּמָה טְמֵאָה לָלוּשׁ בָּהֶן עִיסָּה בְּטׇהֳרָה אַמַּאי נֵיחוּשׁ דִּילְמָא אָתֵי בְּהוּ לִידֵי תַקָּלָה א״ראָמַר רַב אָשֵׁי בִּשְׁלִיקָתָא וּמְאִיסָתָא. אַבָּיֵי בַּר אָבִין וְרַב חֲנַנְיָא בַּר אָבִין תָּנוּ תְּרוּמוֹת בֵּי רַבָּה פְּגַע בְּהוּ רָבָא בַּר מַתְנָה אֲמַר לְהוּ מַאי אָמְרִיתוּ בִּתְרוּמוֹת דְּבֵי מָר אֲמַרוּ לֵיהּ וּמַאי קַשְׁיָא לָךְ אֲמַר לְהוּ תְּנַן אשְׁתִילֵי תְרוּמוֹת שֶׁנִּטְמְאוּ וּשְׁתָלָן טְהוֹרִים מִלְּטַמֵּא וַאֲסוּרִין מִלֶּאֱכוֹל (בִּתְרוּמָה) וְכִי מֵאַחַר דִּטְהוֹרִין מִלְּטַמֵּא אַמַּאי אֲסוּרִין מִלֶּאֱכוֹל. אֲמַרוּ לֵיהּ הָכִי אָמַר רַבָּה מַאי אֲסוּרִין אֲסוּרִין לְזָרִים וּמַאי קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן גִּידּוּלֵי תְרוּמָה תְּרוּמָה תְּנֵינָא בגִּידּוּלֵי תְרוּמָה תְּרוּמָה. וְכִי תֵּימָא גִּידּוּלֵי גִידּוּלִין וּמַאי קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָּלֶה הָא נָמֵי תְּנֵינָא גהַטֶּבֶל גִּידּוּלָיו מוּתָּרִין בְּדָבָר שֶׁזַּרְעוֹ כָּלֶה אֲבָל בְּדָבָר שֶׁאֵין זַרְעוֹ כָּלֶה אפי׳אֲפִילּוּ גִּידּוּלֵי גִידּוּלִין אֲסוּרִין בַּאֲכִילָה אִישְׁתִּיקוּ. א״לאֲמַרוּ לֵיהּ מִידֵּי שְׁמִיעַ לָךְ בְּהָא אֲמַר לְהוּ הָכִי אָמַר רַב שֵׁשֶׁת מַאי אֲסוּרִין דאֲסוּרִין לְכֹהֲנִים הוֹאִיל וְאִיפְּסִילוּ לְהוּ בְּהֶיסַּח הַדַּעַת. הָנִיחָא למ״דלְמַאן דְּאָמַר הֶיסַּח הַדַּעַת פְּסוּל הַגּוּף הָוֵי שַׁפִּיר אֶלָּא למ״דלְמַאן דְּאָמַר הֶיסַּח הַדַּעַת פְּסוּל טוּמְאָה הָוֵי מַאי אִיכָּא לְמֵימַר. דְּאִתְּמַר הֶיסַּח הַדַּעַת רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר הפְּסוּל טוּמְאָה הָוֵי וְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר פְּסוּל הַגּוּף הָוֵי. רַבִּי יוֹחָנָן אָמַר פְּסוּל טוּמְאָה הָוֵי שֶׁאִם יָבֹא אֵלִיָּהוּ וִיטַהֲרֶנָּה שׁוֹמְעִין לוֹ רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אוֹמֵר פְּסוּל הַגּוּף הָוֵי שֶׁאִם יָבֹא אֵלִיָּהוּ וִיטַהֲרֶנָּה אֵין שׁוֹמְעִין לוֹ. אֵיתִיבֵיהּ רַבִּי יוֹחָנָן לרשב״ללְרַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ ר׳רַבִּי יִשְׁמָעֵאל בְּנוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָא אוֹמֵר ולוּל קָטָן הָיָה בֵּין כֶּבֶשׁ לַמִּזְבֵּחַ בְּמַעֲרָבוֹ שֶׁל כֶּבֶשׁ שֶׁשָּׁם הָיוּ זוֹרְקִין פְּסוּלֵי חַטַּאת הָעוֹף וּתְעוּבַּר צוּרָתָן וְיוֹצְאִין לְבֵית הַשְּׂרֵיפָה אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא פְּסוּל טוּמְאָה הָוֵי מִשּׁוּם הָכִי בָּעֵי עִיבּוּר צוּרָה שֶׁמָּא יָבֹא אֵלִיָּהוּ וִיטַהֲרֶנָּה אֶלָּא אִי אָמְרַתְּ פְּסוּל הַגּוּף לְמָה לִי עִיבּוּר צוּרָה וְהָתְנַן זֶה הַכְּלָלמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
מותיב עליה אביי מדליקין בפת ובשמן של תרומה שנטמאת ואי חיישינן דלמא אתי לידי תקלה היכי שרינן ליה ושני׳ פת זורקה לבין העצים שמן נמי רמי ליה בכלי מאוס וכיון דמאיסי לא אתי למיכל מינייהו וכן חיטי שליקתא ומאיסתא שרי לאדלוקי בהו אבל חיטי שפירן וכיוצא בהן דחיישי׳ דלמא אכיל להו ואתי לידי תקלה לא משהינן להו וכן אבא שאול גבל של בית רבי היה מחמם חמין בחיטין שליקתא של תרומה [טמאה] ומאיסתא כדי ללוש עיסה בטהרה. בעי רבה בר מתנה מאביי ורב חנניה בר אבין הא דתנן פ״ט דתרומה שתילי תרומה שנטמאו ושתלן טהרו מלטמא ואסו׳ מלאכול עד [שיגום] את האוכל וכיון שטהרו [מלטמא] אמאי אסורין לאכול א״ל הכי אמר רבה אסורה לזרים כלומר תרומה הן ובקדושתן קיימי אמרו לו מאי קא משמע לן דגידולי תרומה הן תנינא גידולי תרומה תרומה וכ״ת בגידולי גידולין עסקינן ובדבר שאין זרעו כלה הא נמי תנינא דתנן גידולי תרומה תרומה וגידולי גידולין חולין ואוקימנא בדבר שזרעו כלה אבל בדבר שאין זרעו כלה אפילו גידולי גידולין אסורין אשתיקו פי׳ דבר שאין זרעו כלה כגון הלוף והשום והבצלים אמר להו הכי א״ר ששת אסור לכהנים מאי טעמא הואיל ונפסלו בהיסח הדעת כלו׳ כיון שנטמאו הסיח דעתו מהן ונפסלו. ואמרי׳ הניחא למאן דאמר היסח הדעת פסול הגוף הואי כלו׳ הרי הוא כבשר חטאת שאין לו היתר לעולם אלא למאן דאמר היסח הדעת פסול טומאה הואי לא יהא הטפל חמור מן העיקר כיון ששתלן אמרת טהרו מטומאתן ולמה לא יהו מותרין מפסול (טומאה) [היסח הדעת] ונדחו גם דבריו וחזרנו לברר מחלוקת ר׳ יוחנן וריש לקיש דאיתמר היסח הדעת [ריש לקיש אמר פסול הגוף הוי] שאם יבוא אליהו ויטהרנה אין שומעין לו ומותיב עליה ר׳ יוחנן מהא דתניא בסוף תמורה ר׳ ישמעאל בנו של ר׳ יוחנן בן ברוקא אומר לול קטן [היה] בין כבש למזבח למערבו של כבש ששם היו זורקין פסולי חטאת העוף שתעובר צורתן ויצאו לבית השרפה וכיון שנפסל הסיח דעתו ממנו הניחא לדידי דאמינא פסול טומאה הוא משום הכי בעי עיבור צורה אלא לדידך דאמרת פסול הגוף הוא למה לי עיבוד צורה התנן זה הכלל כל שפסולו בגוף ישרף מיד בדם ובבעלים תעובר צורתו כלומר כל זמן שיתכן שיאכל מניחין אותו שמא יבוא אליהו ויתירנו באכילה עד שיסריח וישנה מצורת בשר שאי אפשר להאכל כלל ויצא לשרפה קתני מיהא כל שפסולו בגופו ישרף מיד ושנינ׳ האי תנא סבר אפילו פגול שאינו מרצה לעולם והוא ודאי פסול הגוף טעון עיבור צורה דיליף עון עון מנותר.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144