×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא מועד קטן כ״ה.גמרא
;?!
אָ
גמ׳גְּמָרָא: ואפי׳וַאֲפִילּוּ חָכָם וְהָתַנְיָא אחָכָם שֶׁמֵּת הַכֹּל קְרוֹבָיו. הַכֹּל קְרוֹבָיו סָלְקָא דַּעְתָּךְ אֶלָּא הַכֹּל כִּקְרוֹבָיו בהַכֹּל קוֹרְעִין עָלָיו גוְהַכֹּל חוֹלְצִין עָלָיו דוְהַכֹּל מַבְרִין עָלָיו בָּרְחָבָה לָא צְרִיכָא דְּלָאו חָכָם הוּא. וְאִי אָדָם כָּשֵׁר הוּא החַיּוֹבֵי מִיחַיַּיב לְמִיקְרַע דְּתַנְיָא מִפְּנֵי מָה בָּנָיו וּבְנוֹתָיו שֶׁל אָדָם מֵתִים כְּשֶׁהֵן קְטַנִּים כְּדֵי שֶׁיִּבְכֶּה וְיִתְאַבֵּל עַל אָדָם כָּשֵׁר. יִבְכֶּה וְיִתְאַבֵּל עֶרְבוֹנָא קָא שָׁקֵיל מִינֵּיהּ אֶלָּא מִפְּנֵי שֶׁלֹּא בָּכָה וְהִתְאַבֵּל עַל אָדָם כָּשֵׁר ושֶׁכׇּל הַבּוֹכֶה וּמִתְאַבֵּל עַל אָדָם כָּשֵׁר מוֹחֲלִין לוֹ עַל כׇּל עֲוֹנוֹתָיו בִּשְׁבִיל כָּבוֹד שֶׁעָשָׂה לוֹ דְּלָאו אָדָם כָּשֵׁר הוּא. אִי דְּקָאֵי הָתָם בִּשְׁעַת יְצִיאַת נְשָׁמָה חַיּוֹבֵי מִיחַיַּיב דְּתַנְיָא רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוֹמֵר זהָעוֹמֵד עַל הַמֵּת בִּשְׁעַת יְצִיאַת נְשָׁמָה חַיָּיב לִקְרוֹעַ לְמָה זֶה דּוֹמֶה לְסֵפֶר תּוֹרָה שֶׁנִּשְׂרַף חשֶׁחַיָּיב לִקְרוֹעַ. דְּלָא קָאֵי הָתָם בִּשְׁעַת יְצִיאַת נְשָׁמָה. כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַב סָפְרָא לָא קְרַעוּ רַבָּנַן עֲלֵיהּ אָמְרִי לָא גָּמְרִינַן מִינֵּיהּ אֲמַר לְהוּ אַבָּיֵי מִי תַּנְיָא הָרַב שֶׁמֵּת חָכָם שֶׁמֵּת תַּנְיָא וְעוֹד כֹּל יוֹמָא שְׁמַעְתָּתֵיהּ בְּפוּמִּין בְּבֵי מִדְרְשָׁא. סְבוּר מָה דַּהֲוָה הֲוָה אֲמַר לְהוּ אַבָּיֵי תְּנֵינָא חָכָם כׇּל זְמַן שֶׁעוֹסְקִין בְּהֶסְפֵּד חַיָּיבִין לִקְרוֹעַ סְבוּר לְמִיקְרַע לְאַלְתַּר אָמַר לְהוּ אַבָּיֵי תַּנְיָא טחָכָם כְּבוֹדוֹ בְּהֶסְפֵּידוֹ. כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַב הוּנָא סְבוּר לְאוֹתוֹבֵי סֵפֶר תּוֹרָה אַפּוּרְיֵיהּ אֲמַר לְהוּ רַב חִסְדָּא ימִילְּתָא דִּבְחַיֵּיהּ לָא סְבִירָא לֵיהּ הַשְׁתָּא לֵיקוּם (לֵיהּ) לֶיעְבַּד לֵיהּ דְּאָמַר רַב תַּחְלִיפָא אֲנָא חֲזֵיתֵיהּ לְרַב הוּנָא דְּבָעֵי לְמֵיתַב אפוריי׳אַפּוּרְיֵיהּ וַהֲוָה מַנַּח סֵפֶר תּוֹרָה עֲלֵיהּ וְכַף כַּדָּא אַאַרְעָא וְאוֹתֵיב סֵפֶר תּוֹרָה עִילָּוֵיהּ אַלְמָא קָסָבַר כאָסוּר לֵישֵׁב עַל גַּבֵּי מִטָּה שֶׁסֵּפֶר תּוֹרָה מוּנָּח עָלֶיהָ. לָא הֲוָה נָפֵיק פּוּרְיָא מִבָּבָא סְבוּר לְשַׁלְשׁוֹלֵי דֶּרֶךְ גַּגִּין אֲמַר לְהוּ רַב חִסְדָּא הָא גְּמִירְנָא מִינֵּיהּ לחָכָם כְּבוֹדוֹ דֶּרֶךְ פֶּתַח. סְבוּר לְאַשְׁנוֹיֵי מִפּוּרְיָא לְפוּרְיָא אֲמַר לְהוּ רַב חִסְדָּא הָכִי גְּמִירְנָא מִינֵּיהּ מחָכָם כְּבוֹדוֹ בְּמִטָּה רִאשׁוֹנָה דְּאָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב מִנַּיִן לְחָכָם שֶׁכְּבוֹדוֹ בְּמִטָּה רִאשׁוֹנָה שֶׁנֶּאֱמַר {שמואל ב ו׳:ג׳} וַיַּרְכִּיבוּ אֶת אֲרוֹן הָאֱלֹהִים אֶל עֲגָלָה חֲדָשָׁה פְּרוּס בָּבָא וְאַפְּקוּהּ. פְּתַח עֲלֵיהּ רַבִּי אַבָּא רָאוּי הָיָה רַבֵּינוּ שֶׁתִּשְׁרֶה עָלָיו שְׁכִינָה אֶלָּא שֶׁבָּבֶל גָּרְמָה ליה. מֵתִיב רַב נַחְמָן בַּר חִסְדָּא וְאָמְרִי לַהּ רַב חָנָן בַּר חִסְדָּא {יחזקאל א׳:ג׳} הָיֹה הָיָה דְבַר ה׳ אֶל יְחֶזְקֵאל בֶּן בּוּזִי הַכֹּהֵן בְּאֶרֶץ כַּשְׂדִּים. טְפַח לֵיהּ אֲבוּהּ בְּסַנְדָּלֵיהּ א״לאֲמַר לֵיהּ לָאו אָמֵינָא לָךְ לָא תִּיטְרוֹד עָלְמָא מַאי הָיָה שֶׁהָיָה כְּבָר. כִּי אַסְּקוּהּ לְהָתָם אֲמַרוּ לֵיהּ לר׳לְרַבִּי אַמֵּי ולר׳וּלְרַבִּי אַסִּי רַב הוּנָא אָתֵי אֲמַרוּ כִּי הֲוֵינַן הָתָם לָא הֲוָה לַן לְדַלּוֹיֵי רֵישִׁין מִינֵּיהּ הַשְׁתָּא אָתֵינַן הָכָא אֲתָא בָּתְרִין. אֲמַרוּ (לֵיהּ) אֲרוֹנוֹ בָּא ר׳רַבִּי אַמֵּי ור׳וְרַבִּי אַסִּי נְפוּק ר׳רַבִּי אִילָא ור׳וְרַבִּי חֲנִינָא לָא נְפוּק אִיכָּא דְּאָמְרִי רַבִּי אִילָא נְפַק ר׳רַבִּי חֲנִינָא לָא נְפַק. דִּנְפַק מַאי טַעְמֵיהּ דְּתַנְיָא אָרוֹן הָעוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם עוֹמְדִים עָלָיו בְּשׁוּרָה וְאוֹמְרִים עָלָיו בִּרְכַּת אֲבֵלִים וְתַנְחוּמֵי אֲבֵלִים דְּלָא נְפַק מַאי טַעְמָא דְּתַנְיָא אָרוֹן הָעוֹבֵר מִמָּקוֹם לְמָקוֹם אֵין עוֹמְדִין עָלָיו בְּשׁוּרָה וְאֵין אוֹמְרִים עָלָיו בִּרְכַּת אֲבֵלִים וְתַנְחוּמֵי אֲבֵלִים. קַשְׁיָין אַהֲדָדֵי לָא קַשְׁיָא כָּאן נשֶׁשִּׁלְדּוֹ קַיֶּימֶת כָּאן בְּשֶׁאֵין שִׁלְדּוֹ קַיֶּימֶת וְרַב הוּנָא שִׁלְדּוֹ קַיֶּימֶת הֲוָה דְּלָא נְפַק לָא סַיְּימוּהָ קַמֵּיהּ. אָמְרִי הֵיכָא נַינְּחֵיהּ רַב הוּנָא רִיבֵּץ תּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל ור׳וְרַבִּי חִיָּיא רִיבֵּץ תּוֹרָה בְּיִשְׂרָאֵל הֲוָה. מַאן מְעַיֵּיל לֵיהּ אֲמַר לְהוּ רַב חַגָּא אֲנָא מְעַיֵּילְנָא לֵיהּ דְּאוֹקֵמְתֵּיהּ לְתַלְמוּדַאי כִּי הֲוֵינָא בַּר תַּמְנֵי סְרֵי שְׁנִין וְלָא חֲזֵי לִי קֶרִי וּמְשַׁמַּע ליה קַמֵּיהּ וִידַעִי בְּעוֹבָדֵיהּ דְּיוֹמָא חַד אִתְהֲפִיכָא לֵיהּ רְצוּעָה דִתְפִילִּין וִיתֵיב עֲלַהּ אַרְבְּעִין תַּעֲנִיָּתָא. עַיְּילֵיהּ הֲוָה גָּנֵי יְהוּדָה מִיַּמִּינֵיהּ דַּאֲבוּהּ וְחִזְקִיָּה מִשְּׂמָאלֵיהּ אֲמַר לֵיהּ יְהוּדָה לְחִזְקִיָּה קוּם מִדּוּכְתִּיךְ דְּלָאו אוֹרַח אַרְעָא דְּקָאֵים רַב הוּנָא בַּהֲדֵי דְּקָאֵים קָם בַּהֲדֵיהּ עַמּוּדָא דְנוּרָא חַזְיֵיהּ רַב חַגָּא אִיבְּעִית זַקְפֵיהּ לַאֲרוֹנֵיהּ וּנְפַק אֲתָא וְהַאי דְּלָא אִיעֲנַשׁ ענש מִשּׁוּם דְּזַקְפֵיהּ לַאֲרוֹנֵיהּ דְּרַב הוּנָא. כִּי נָח נַפְשֵׁיהּ דְּרַב חִסְדָּא סְבוּר לְאוֹתוֹבֵי סֵפֶר תּוֹרָה אַפּוּרְיֵיהּ אֲמַר לְהוּ ר׳רַבִּי יִצְחָק מִילְּתָא דִּלְרַבֵּיהּ לָא סְבִירָא לֵיהּ אֲנַן נֵיקוּם נַעֲבֵיד לֵיהּ. סְבוּר דְּלָא לְמִישְׁלַל קִרְעַיְיהוּ אֲמַר לְהוּ ר׳רַבִּי יִצְחָק בַּר אַמֵּי סחָכָם כֵּיוָן שֶׁהֶחְזִירוּ פְּנֵיהֶם מֵאֲחוֹרֵי הַמִּטָּה שׁוֹלְלִין. כִּי נָח נפשי׳נַפְשֵׁיהּ דְּרַבָּה בַּר הוּנָא וְרַב הַמְנוּנָא אסקינהו לְהָתָםמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
אוקימנא למתני׳ באדם שאינו חכם ולא כשר ולא היה עומד שם בשעת יציאת נשמה. אבל בחכם ובכשר חייב לעולם אף על פי שלא היה שם.
דתניא: חכם שמת הכל חייבין עליו כקרוביו.
הכל קורעין הכל חולצין והכל מברין והכל עומדין ברחבה. ואי אדם כשר הוא – אף על פי שאינו חכם חייב. דתניא: מפני מה בניו ובנותיו של אדם מתין כשהן קטנים, מפני שלא בכה והתאבל על אדם כשר, שכל הבוכה ומתאבל על אדם כשר מוחלין לו על כל עוונותיו. ואי עומד על המת בשעת יציאת נשמה חייב. דתניא: ר׳ שמעון בן אלעזר אומר העומד על אדם בשעת יציאת נשמה חייב לקרוע, למה זה דומה לספר תורה שנשרף שחייב לקרוע. כי נח נפשיה דרב ספרא לא קרעו רבנן עליה, אמרו לא גמרינן מיניה. אמר להו אביי: מי תניא הרב שמת חכם שמת תניא, ועוד שמעתתיה בפומן כל יומא בבי מדרשא. סבור מאי דהוה הוה, אמר להו אביי: תניא חכם כבודו בהספידו. כי נח נפשיה דרב הונא סבור לאחותי ספר תורה אפורייה,⁠1 אמר להו2 מילתא דבחייה לא סבירא ליה כו׳. לא הוה נפיק פורייה לבבא, סבור לשלשוליה3 כו׳ – ואסיקנא חכם כבודו להוציאו דרך פתחים ולא דרך גגות. וכבודו במיטה ראשונה – ולא ממיטה למיטה, שנאמר: וירכיבו את ארון האלהים על העגלה4 חדשה. סתרו להו לבבי ואפקוה. פתח עליה ההוא ספדנא ראוי היה רבינו שתשרה עליו שכינה אלא שבבל גרמה לו. והאי דכתיב: היה היה דבר י״י אל יחזקאל בן בוזי הכהן בארץ כשדים על נהר כבר. מאי היה היה5 שכבר הוה. תניא: ארון העובר ממקום למקום עומדין עליו בשורה ואומרין עליו ברכת אבילים ותנחומי אבילים. אוקימנא בששלדו קיימת – אבל אין שלדו קיימת לא.
ירושלמי בתחילת משקין (ירושלמי מו״ק א׳:ה׳): תני ליקוטי עצמות אין אומרים עליהן קינים ונהי ולא ברכת אבלים ולא תנחומי אבילין. ואילו הן ברכת אבילין מה שאומרים בשורה. אבל אומרים עליהן דברי קילוסין.⁠6
אמרי מנחייה גבי ר׳ חייא שריבץ תורה כמותו. אמרי מאן ניעייליה? אמר ר׳ חנא: אנא מעיילנא דאוקימתיה לתלמודא, כד הוינא בר תמני סרי ולא חזי לי קרי ומשמע לי קמיה וידענא עובדיה. יומא חד אתפיכא רצועה דתפילה ויתיב בתעניתא.
עייליה גבי יהודה בריה מימיניה וחזקיה משמאליה, אמר ליה יהודה לחזקיה קום מדוכתיך דלאו אורח ארעא דקאי רב הונא אבראי. בהדיה דקם, קם בהדיה עמודא דנורא חזייא7 רב חגא איבעית זקף לארוניה דרב8 הונא ונפק. והא דלא מיענשי דבי ריש גלותא משום דזקיף ארוניה דרב הונא – כלומר זכותו מגינה עליהם דהוא מדבי ריש גלותא.
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 כן תוקן בדפוס וילנא וכן בכל עדי נוסח של הבבלי. בכ״י וטיקן 126: ״אפו״ עם מרוח גדול לאחריו.
2 כן תוקן בדפוס וילנא וכן בכל עדי נוסח של הבבלי. בכ״י וטיקן 126: ״ליהו״.
3 כן בחלק מכ״י של הבבלי. בכ״י וטיקן 126: ״לשלשוניה״. בדפוס וילנא תיקנו ל: ״לשלשולי״.
4 כן בכ״י וטיקן 126, וכן בכ״י לונדון של הבבלי (בכ״י אחרים מופיע ״על עגלה״ ו״אל העגלה״). בדפוס וילנא תיקנו ל: ״אל עגלה״, וכן בנוסח המקרא שלנו ובדפוס וילנא בבבלי.
5 כן תוקן בדפוס וילנא, וכן בפסוק. בכ״י וטיקן 126: ״הוה הוה״.
6 בכ״י וטיקן 126 יש דיטוגרפיה ונכפל כאן: ״אמרו מנחייה גבמה בבית הכנסת. אילו הן תנחומי אבילין מי שאומרים בשורה. אבל אומרין עליהן דברי קילוסין.⁠״
7 כן כנראה צ״ל. בדפוס וילנא: ״חזייה״. בכ״י וטיקן 126: ״חגייא״.
8 כן תוקן בדפוס וילנא. בכ״י וטיקן 126: ״רב״.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×