^א וכן כתב הריטב״א דעבד מקרי אינו עושה מעשה עמך. ולגירסתם גם הא דאמרינן דחייב על הכאתן קאי בין אכותי ובין אעבד. ובבית יוסף סי׳ תכ כתב: ומשמע לי שהיה גורס (הרמב״ם) ולוקה על ידיהם, וכן נראה מדברי הרב המגיד פרק ה מהל׳ חובל ומזיק הל׳ ג וכו׳.

^ב בתוספות רבנו פרץ גרס ׳חוץ מגר תושב׳ ופירש דגם לפי המסקנא קאי על שניהם על ישראל שהרג גר תושב ועל גר תושב שהרג ישראל שאינם גולים, ובכל זאת אינו כגוי ולכן גר תושב שהרג גר תושב גולה על ידו, וכן כתב הריטב״א בשם הרמ״ה. אבל לדעת הרמב״ם ישראל שהרג גר תושב גולה, וכן כתב ריטב״א בדעת רש״י שרב כהנא פירש את המשנה ׳חוץ מגר תושב׳ בגר תושב שהרג ישראל אבל ישראל שהרג גר תושב גולה על ידו (ורק לפי ההוה אמינא גם ישראל אינו גולה על ידו) וכן הוא במאירי. ולדעת הראב״ד ישראל שהרג גר תושב אינו גולה, וכתב במאירי שגרס ׳חוץ מעל ידי גר תושב׳ (כגירסה שבמשניות ותוספתא) וקאי על ישראל שהרג גר תושב שאינו גולה וכפירוש ר״ח, ועל זה הקשו בגמרא אלמא גר תושב גוי הוא וגם גר תושב שהרג ישראל אינו גולה, ודחה רב כהנא כאן בגר תושב שהרג ישראל, כלומר רק לגבי גר תושב שהרג ישראל יש ללמוד מהמשנה שאינו גולה, אבל גר תושב שהרג גר תושב גולה. ולפירוש זה הלשון ׳כאן׳ הוא דחוק שאינו מפרש את המשנה בגר תושב שהרג ישראל. וכבר כתב הריטב״א שהלשון ׳כאן׳ משמעו כרש״י.

^ג לעיל ז,ב גרס רבא וצ״ע.

^ד ׳שאינו׳ נכפל בטעות בכת״י.