גמרא
פירוש
לישני בתראי כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
ו רמב״ם הלכות אישות ג׳:ח׳
רמב״ם הלכות גירושין א׳:י״א
סמ״ג מצוות עשה מ״ח
טור אבן העזר כ״ז:א׳
טור אבן העזר קל״ו:ב׳
שולחן ערוך אבן העזר כ״ז:א׳
שולחן ערוך אבן העזר קל״ו:ב׳
רמב״ם הלכות גירושין א׳:י״א
סמ״ג מצוות עשה מ״ח
טור אבן העזר כ״ז:א׳
טור אבן העזר קל״ו:ב׳
שולחן ערוך אבן העזר כ״ז:א׳
שולחן ערוך אבן העזר קל״ו:ב׳
ופרקינן לעולם דאמ׳ לה הרי את מקודשת לי ולא בא שמואל ללמדך אלא הני לישאני בתראיי כיון דכת׳ כי יקח איש אשה ולא כת׳ יקח את עצמו, שמע מינה כי אם נתן לה ואמר לה כלשון הזה הריני אישך אינה מקודשת. וגבי גירושין דכת׳ ושלחה ולא כת׳ ושלח את עצמו, אם נתן לה גט ואמ׳ לה איני אישך איני ארוסך אין כאן בית מיחוש.
תנו רבנן הרי את אשתי הרי את ארוסתי הרי את קנויה לי הרי את ברשותי הרי את שלי הרי את זקוקה לי מקודשת. איבעיא להו הרי את לקוחתי מהו, ופשטוה מיהא דתניא האומ׳ לקוחתי הרי זו מקודשת שנ׳ כי יקח איש אשה. איבעיא להו האומר חרופתי מהו, ופשטוה האומ׳ חרופתי מקודשת שכן ביהודה קורין לארוסה חרופהא. איבעיא להו האומ׳ לאשה הרי את מיוחדת לי או מיועדת לי או עזרתי או כנגדי או צלעתי או סגורתי או תחתי או עצורתי או תפושתי, ואוקימנה בשהיה מדבר עמה על עיסקי קדושיה, והוא שעסוקין באותו עניין, ואם נתן לה כסף או שוה כסף ושתק ולא אמ׳ לה כלום כיון שהן עסוקין באותו עניין מקודשת דקימא לן כר׳ יוסי דתנן במעשר שני פרק רביעי {מ״ז} היה מדבר עם האשה על עיסקי גיטה וקידושיה ונתן לה גיטה וקידושיה ולא פירש ר׳ יוסי אומ׳ דיו ר׳ יהודה אומ׳ צריך לפרש, אמ׳ רב הונא אמ׳ שמואל הלכה כר׳ יוסי, כי קא מיבעיא לן כגון דיהב לה ואמ׳ לה כי הני לישאני, פיר׳ הרי את מיוחדת וכול׳, מאי הני לישאני לקידושין משמע או למלאכה משמע תיקו. אמ׳ רב יהודה אמ׳ שמואל כל מי שאינו יודע בטיב גטין (וגירושין) {וקידושין} לא יהא לו עסק בהן, כלומר לא יורה בהןב, ואפילו לא שמיעא ליה דאמרינן הילכתא כר׳ יוסי וכל שכן יותר מזה. וכן בגירושין הרי את מגורשת הרי את משולחת הרי את מותרת לכל אדם לא אמ׳ כלום.מהדורת הרב אהרן אייזנבך והרב אברהם ישעיהו שולביץ, בתוך: אהל חייא לזכר הגרח"א צוובנר, בעריכת הרב הלל מן, ירושלים תשס"ו, ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות)
תנו רבנן הרי את אשתי הרי את ארוסתי הרי את קנויה לי הרי את ברשותי הרי את שלי הרי את זקוקה לי מקודשת. איבעיא להו הרי את לקוחתי מהו, ופשטוה מיהא דתניא האומ׳ לקוחתי הרי זו מקודשת שנ׳ כי יקח איש אשה. איבעיא להו האומר חרופתי מהו, ופשטוה האומ׳ חרופתי מקודשת שכן ביהודה קורין לארוסה חרופהא. איבעיא להו האומ׳ לאשה הרי את מיוחדת לי או מיועדת לי או עזרתי או כנגדי או צלעתי או סגורתי או תחתי או עצורתי או תפושתי, ואוקימנה בשהיה מדבר עמה על עיסקי קדושיה, והוא שעסוקין באותו עניין, ואם נתן לה כסף או שוה כסף ושתק ולא אמ׳ לה כלום כיון שהן עסוקין באותו עניין מקודשת דקימא לן כר׳ יוסי דתנן במעשר שני פרק רביעי {מ״ז} היה מדבר עם האשה על עיסקי גיטה וקידושיה ונתן לה גיטה וקידושיה ולא פירש ר׳ יוסי אומ׳ דיו ר׳ יהודה אומ׳ צריך לפרש, אמ׳ רב הונא אמ׳ שמואל הלכה כר׳ יוסי, כי קא מיבעיא לן כגון דיהב לה ואמ׳ לה כי הני לישאני, פיר׳ הרי את מיוחדת וכול׳, מאי הני לישאני לקידושין משמע או למלאכה משמע תיקו. אמ׳ רב יהודה אמ׳ שמואל כל מי שאינו יודע בטיב גטין (וגירושין) {וקידושין} לא יהא לו עסק בהן, כלומר לא יורה בהןב, ואפילו לא שמיעא ליה דאמרינן הילכתא כר׳ יוסי וכל שכן יותר מזה. וכן בגירושין הרי את מגורשת הרי את משולחת הרי את מותרת לכל אדם לא אמ׳ כלום.מהדורת הרב אהרן אייזנבך והרב אברהם ישעיהו שולביץ, בתוך: אהל חייא לזכר הגרח"א צוובנר, בעריכת הרב הלל מן, ירושלים תשס"ו, ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות)
הערות
א ולפנינו בגמ׳ איתא כן: ויהודה הויא רובא דעלמא ה״ק האומר חרופתי מקודשת שנאמר והיא שפחה נחרפת לאיש, ועוד ביהודה קורין לארוסה חרופה, ויהודה ועוד לקרא אלא ה״ק האומר חרופה ביהודה מקודשת שכן ביהודה קורין לארוסה חרופה. ויעוין ברשב״א שהוכיח דמדלא הביא רבינו כל השקלא וטריא בגמ׳, ובפרט ממה שלא כתב דדוקא ביהודה מקודשת בלשון חרופה, שרבינו לא גרס כל שקלא וטריא זו.
ב וכ״פ רש״י בד״ה לא יהא, ובתוס׳ ד״ה לא, הביאו בשם ר׳ עזריאל דפירוש לא יהא לו עסק עמהן היינו לדבר עם הנשים על עסקי גיטן וקידושיהן, שפעמים שתהא מקודשת באמירתם או בנתינתן ולא יבין, ועיי״ש משה״ק על זה. וע״ע בסמ״ג מ״ע מח ובפסקי מהרי״ח שהביאו ב׳ הפירושים
הערות
Gemara
Peirush