×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא ערובין מ״א.גמרא
;?!
אָ
וְכֵן עֶרֶב תִּשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת אוֹכֵל וְשׁוֹתֶה כׇּל צָרְכּוֹ וּמַעֲלֶה עַל שׁוּלְחָנוֹ אֲפִילּוּ כִּסְעוּדַת שְׁלֹמֹה בִּשְׁעָתוֹ חָל לִהְיוֹת תִּשְׁעָה בְּאָב בְּעֶרֶב שַׁבָּת מְבִיאִין לוֹ כְּבֵיצָה וְאוֹכֵל כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכָּנֵס לַשַּׁבָּת כְּשֶׁהוּא מְעוּנֶּה. תַּנְיָא אָמַר רַבִּי יְהוּדָה פַּעַם אַחַת הָיִינוּ יוֹשְׁבִין לִפְנֵי ר״ערַבִּי עֲקִיבָא וְתִשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בע״שבְּעֶרֶב שַׁבָּת הָיָה וְהֵבִיאוּ לוֹ בֵּיצָה מְגוּלְגֶּלֶת וּגְמָעָהּ בְּלֹא מֶלַח וְלֹא שֶׁהָיָה תָּאֵב לָהּ אֶלָּא לְהַרְאוֹת לַתַּלְמִידִים הֲלָכָה. וְרַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מִתְעַנֶּה וּמַשְׁלִים אָמַר לָהֶן ר׳רַבִּי יוֹסֵי אִי אַתֶּם מוֹדִים לִי בט׳בְּתִשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת שֶׁמַּפְסִיק מִבְּעוֹד יוֹם אָמְרוּ לוֹ אֲבָל אָמַר לָהֶם מַה לִּי לִיכָּנֵס בָּהּ כְּשֶׁהוּא מְעוּנֶּה מַה לִּי לָצֵאת מִמֶּנָּה כְּשֶׁהוּא מְעוּנֶּה. אָמְרוּ לוֹ אִם אָמַרְתָּ לָצֵאת מִמֶּנָּה שֶׁהֲרֵי אָכַל וְשָׁתָה כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ תֹּאמַר לִיכָּנֵס בָּהּ כְּשֶׁהוּא מְעוּנֶּה שֶׁלֹּא אָכַל וְשָׁתָה כׇּל הַיּוֹם כּוּלּוֹ. וְאָמַר עוּלָּא הֲלָכָה כְּרַבִּי יוֹסֵי וּמִי עָבְדִינַן כְּרַבִּי יוֹסֵי וּרְמִינְהִי אאֵין גּוֹזְרִין תַּעֲנִית עַל הַצִּיבּוּר בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים בַּחֲנוּכָּה וּבְפוּרִים וְאִם הִתְחִילוּ אֵין מַפְסִיקִין דִּבְרֵי ר״גרַבָּן גַּמְלִיאֵל אָמַר ר״מרַבִּי מֵאִיר אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל אֵין מַפְסִיקִין מוֹדֶה הָיָה שֶׁאֵין מַשְׁלִימִין וְכֵן בט׳בְּתִשְׁעָה בְּאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בע״שבְּעֶרֶב שַׁבָּת. וְתַנְיָא לְאַחַר פְּטִירָתוֹ שֶׁל (רשב״ג) נִכְנַס ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ לְהָפֵר אֶת דְּבָרָיו עָמַד רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי עַל רַגְלָיו וְאָמַר חָזֵי אֲנָא דְּבָתַר רֵישָׁא גּוּפָא אָזֵיל כׇּל יָמָיו שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל קָבַעְנוּ הֲלָכָה כְּמוֹתוֹ עַכְשָׁיו אַתָּה מְבַקֵּשׁ לְבַטֵּל דְּבָרָיו יְהוֹשֻׁעַ אֵין שׁוֹמְעִין לְךָ שֶׁכְּבָר נִקְבְּעָה הֲלָכָה כר״גכְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְלֹא הָיָה אָדָם שֶׁעִרְעֵר בַּדָּבָר כְּלוּם. בְּדוֹרוֹ שֶׁל רַבָּן גַּמְלִיאֵל עֲבוּד כר״גכְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל בבְּדוֹרוֹ שֶׁל רַבִּי יוֹסֵי עֲבוּד כְּרַבִּי יוֹסֵי. וּבְדוֹרוֹ שֶׁל ר״גרַבָּן גַּמְלִיאֵל עֲבוּד כר״גכְּרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְהָתַנְיָא א״ראָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר (בֶּן) צָדוֹק אֲנִי (הָיִיתִי) מִבְּנֵי סְנָאָב בֶּן בִּנְיָמִין פַּעַם אַחַת חָל תִּשְׁעָה בְּאָב לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת וּדְחִינוּהוּ לְאַחַר הַשַּׁבָּת וְהִתְעַנִּינוּ בּוֹ וְלֹא הִשְׁלַמְנוּהוּ מִפְּנֵי שיו״טשֶׁיּוֹם טוֹב שֶׁלָּנוּ הָיָה טַעְמָא דיו״טדְּיוֹם טוֹב הָא עֶרֶב יו״טיוֹם טוֹב מַשְׁלִימִין. אָמַר רָבִינָא שָׁאנֵי יו״טיוֹם טוֹב שֶׁל דִּבְרֵיהֶם מִתּוֹךְ שֶׁמִּתְעַנִּין בּוֹ שָׁעוֹת מַשְׁלִימִין בּוֹ עַרְבִיּוֹת שַׁבָּת הוֹאִיל וְאֵין מִתְעַנִּין בָּהּ שָׁעוֹת אֵין מַשְׁלִימִין בָּהּ עַרְבִיּוֹת. אָמַר רַב יוֹסֵף לָא שְׁמִיעַ לִי הָא שְׁמַעְתָּא אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי אַתְּ אֲמַרְתְּ נִיהֲלַן וְאַהָא אֲמַרְתְּ נִיהֲלַן אֵין גּוֹזְרִין תַּעֲנִית עַל הַצִּבּוּר בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וְכוּ׳ וְאָמְרִינַן עֲלַהּ אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר רַב זוֹ דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר שֶׁאָמַר מִשּׁוּם רַבָּן גַּמְלִיאֵל אֲבָל חֲכָמִים אוֹמְרִים מִתְעַנֶּה וּמַשְׁלִים. מַאי לָאו אַכּוּלְּהוּ לָא אַחֲנוּכָּה וּפוּרִים. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָאמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
אמר רבא איבעיא לן בני בי רב דיתבי בתעניתא במעלי שבתא ובמעלי יומא טבא מהו למיתב כולי יומא בתעניתא ושקלי וטרו בה טובא והא דתניא ט׳ באב שחל להיות בערב שבת והביאו לפני ר׳ עקיבא ביצה מגולגלת בלא מלח וגמאה וכ׳ קבלה בידינו כי ר׳ עקיבא באותה שעה מסוכן היה והביאו לפני ר׳ עקיבא הרופאים לגמוע ביצה מגולגלת בלא מלח באחרית היום ור׳ יהודה לא דקדק לפי׳ סמך על מה שראה ולא ידע העיקר מפני מה עשה כך. ופסח דההיא שתא יום ה׳ היה. ותמוז דההיא שתא מילויי מיליוה. לפיכך חל ט׳ באב להיות בערב שבת וחיסרו אב. ובאותה השנה בא ראש השנה להיות בשבת וכבר פירשנוהו ביאור זה יפה במסכת תענית והא דאמרי׳ בדורו של רבן גמליאל עבוד כרבן גמליאל ואקשינן והתנן א״ר אלעזר ב״ר צדוק אני הייתי מבני סנאב בן בנימין כו׳ ואסיק׳ טעמא דיום טוב שלנו ומפני כך לא השלמנו הא ערב יום טוב מתענה ומשלים בט׳ באב שחל להיות בערב שבת. (ור׳ מאיר היא) [זו דברי ר׳ מאיר] דאמר הכי אבל חכמים אומרים דרבן גמליאל אומר מתענה ומשלים וקיימא לן כר׳ יוסי וכדדרש מר זוטרא משמיה דרב הונא הלכה מתענה ומשלים. פי׳ דליוה לרטיבא (ופסא ליבחכתיה) [רפסא ליה בדוכתא]. כיון שראה שמרימין עץ לח שאינו ראוי לשרפה. אמר שמא יש לו תחתיו דבר טמון או שמא להכות בו אדם מתכוון לכך שואל מה עסקך וכן כיון שראה ומדקדק. ירושלמי מודים חכמים לר׳ יהודה בשני ימים טובים של ראש השנה שהן מתקנת נביאים הראשונים מי גרם לי להיות שומר שני ימים טובים בסוריא על שם שלא שמרתי יום אחד בארץ ישראל. סבורה אני שמקבלת שכר על השנים ואיני מקבלת שכר אלא על אחד. וה״ה לב׳ חלות בסוריא ר׳ יוחנן קרי עלייהו וגם אני נתתי להם חקים לא טובים.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144