גמרא
פירוש
רֵיאָה שׁוֹאֶבֶת כׇּל מִינֵי מַשְׁקִין, כָּבֵד כּוֹעֵס, מָרָה זוֹרֶקֶת בּוֹ טִפָּה וּמְנִיחָתוֹ, טְחוֹל שׂוֹחֵק, קֻרְקְבָן טוֹחֵן, קֵיבָה יְשֵׁנָה, אַף נֵעוֹר. נֵעוֹר הַיָּשֵׁן יָשֵׁן הַנֵּעוֹר – נִמּוֹק וְהוֹלֵךְ לוֹ. תָּנָא: אִם שְׁנֵיהֶם יְשֵׁנִים אוֹ שְׁנֵיהֶם נֵעוֹרִים – מִיָּד מֵת.
תַּנְיָא רַבִּי יוֹסֵי הַגְּלִילִי אוֹמֵר: צַדִּיקִים יֵצֶר טוֹב שׁוֹפְטָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״וְלִבִּי חָלַל בְּקִרְבִּי״ (תהלים ק״ט:כ״ב). רְשָׁעִים יֵצֶר רַע שׁוֹפְטָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״נְאֻם פֶּשַׁע לָרָשָׁע בְּקֶרֶב לִבִּי אֵין פַּחַד אֱלֹהִים לְנֶגֶד עֵינָיו״ (תהלים ל״ו:ב׳). בֵּינוֹנִים – זֶה וָזֶה שׁוֹפְטָן, שֶׁנֶּאֱמַר: ״יַעֲמוֹד לִימִין אֶבְיוֹן לְהוֹשִׁיעַ מִשּׁוֹפְטֵי נַפְשׁוֹ״ (תהלים ק״ט:ל״א).
אָמַר רָבָא: כְּגוֹן אָנוּ בֵּינוֹנִים. אָמַר לֵיהּ אַבָּיֵי: לָא שָׁבֵיק מָר חַיֵּי לְכׇל בְּרִיָּה?
וְאָמַר רָבָא: לָא אִיבְּרִי עָלְמָא אֶלָּא לְרַשִּׁיעֵי גְּמוּרֵי אוֹ לְצַדִּיקֵי גְּמוּרֵי. אָמַר רָבָא: לִידַּע אִינָשׁ בְּנַפְשֵׁיהּ אִם צַדִּיק גָּמוּר הוּא אִם לָאו. אָמַר רַב: לָא אִיבְּרִי עָלְמָא אֶלָּא לְאַחְאָב בֶּן עָמְרִי כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
ריאה שואבת כל מיני משקין, טחול סחוק, קיבה ישינה, נוער הישן ישן הנוער, קרקבן טוחן, כבד כועס, מרה זורקת בו טפה ומנחתו עמק והלך לו.
תנא ננערו שניהן או ישנו שניהן מיד מת.
תנו רבנן צדיקים יצר טוב שופטן שנ׳ ולבי חלל בקרבי (תהלים ק״ט:כ״ב). רשעים יצר רע שופטן שנ׳ נאום פֹשע לרֹשע בקרב לבו וג׳ (תהלים ל״ו:ב׳). בינוניים זה וזה שופטן שנ׳ כי יעמוד לימין אביון (תהלים ק״ט:ל״א).
אמ׳ רבה כגון אנו בינוניין אנו אמר ליה אביי אי אנן בינוניין אנו לא שבק מר חיי לכל ביריה.
אמר רבה ידע איניש בנפשו אי צדיק אי רשע הוא.
ובכל נפשך אפילו נוטל את נפשך. תנו רב׳ פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שמד על יש׳ שכל העוסק בתורה ידקר בחרב הלך פפוס וכול׳ עד כשהוציאו את ר׳ עקיבא להריגה זמן קרית שמע היה והיה מקבל עליו מלכות שמים אמרו לו תלמידיו רבנו עד כאן אמ׳ להן כל ימי הייתי מצטער אהא דכת׳ בכל נפשך ואפילו נוטל את נפשך ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו לא הספיק לגמור את הדבר עד שיצתה נשמתו באחד יצתה בת קול אשריך ר׳ עקיבא שיצתה נשמתך באחד.
מתני׳. לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח המכון כנגד בית קדש הקדשים אוקמה ר׳ יוחנן מן הצופים ולפנים וברואה ובמקום שאין גדר ובזמן שהשכינה שורה. פיר׳ לא יקל אדם את ראשו לא יהלך בהרמת ראש בקומה זקופה אלא בכפיפת קומה ובהרכנת ראש.
תניא הנפנה בכל מקום לא יפנה מזרח ומערב אלא צפון ודרום ובגליל אפילו צפון ודרום וכול׳.
וקימא לן כרבי עקיבא דאוסר להיפנות מזרח ומערב בכל מקום ואפילו בחוצה לארץ לא דהא רבה הוה מנח ליבני מזרח ומערב כול׳ פיר׳ כדי שישים רגליו על הלביני׳ שהן נתונין מזרח ומערב יבואו פניו ואחוריו צפון ודרום ואמר אנא כר׳ עקיבא סבירא לי דאמר אפילו בחוצה לארץ אסור להיפנות מזרח ומערב.מהדורת אריאלה נובצקי (בהכנה), על פי קטעי הגניזה וציטוטים בראשונים, ברשותה האדיבה (כל הזכויות שמורות)
תנא ננערו שניהן או ישנו שניהן מיד מת.
תנו רבנן צדיקים יצר טוב שופטן שנ׳ ולבי חלל בקרבי (תהלים ק״ט:כ״ב). רשעים יצר רע שופטן שנ׳ נאום פֹשע לרֹשע בקרב לבו וג׳ (תהלים ל״ו:ב׳). בינוניים זה וזה שופטן שנ׳ כי יעמוד לימין אביון (תהלים ק״ט:ל״א).
אמ׳ רבה כגון אנו בינוניין אנו אמר ליה אביי אי אנן בינוניין אנו לא שבק מר חיי לכל ביריה.
אמר רבה ידע איניש בנפשו אי צדיק אי רשע הוא.
ובכל נפשך אפילו נוטל את נפשך. תנו רב׳ פעם אחת גזרה מלכות הרשעה שמד על יש׳ שכל העוסק בתורה ידקר בחרב הלך פפוס וכול׳ עד כשהוציאו את ר׳ עקיבא להריגה זמן קרית שמע היה והיה מקבל עליו מלכות שמים אמרו לו תלמידיו רבנו עד כאן אמ׳ להן כל ימי הייתי מצטער אהא דכת׳ בכל נפשך ואפילו נוטל את נפשך ועכשיו שבא לידי לא אקיימנו לא הספיק לגמור את הדבר עד שיצתה נשמתו באחד יצתה בת קול אשריך ר׳ עקיבא שיצתה נשמתך באחד.
מתני׳. לא יקל אדם את ראשו כנגד שער המזרח המכון כנגד בית קדש הקדשים אוקמה ר׳ יוחנן מן הצופים ולפנים וברואה ובמקום שאין גדר ובזמן שהשכינה שורה. פיר׳ לא יקל אדם את ראשו לא יהלך בהרמת ראש בקומה זקופה אלא בכפיפת קומה ובהרכנת ראש.
תניא הנפנה בכל מקום לא יפנה מזרח ומערב אלא צפון ודרום ובגליל אפילו צפון ודרום וכול׳.
וקימא לן כרבי עקיבא דאוסר להיפנות מזרח ומערב בכל מקום ואפילו בחוצה לארץ לא דהא רבה הוה מנח ליבני מזרח ומערב כול׳ פיר׳ כדי שישים רגליו על הלביני׳ שהן נתונין מזרח ומערב יבואו פניו ואחוריו צפון ודרום ואמר אנא כר׳ עקיבא סבירא לי דאמר אפילו בחוצה לארץ אסור להיפנות מזרח ומערב.מהדורת אריאלה נובצקי (בהכנה), על פי קטעי הגניזה וציטוטים בראשונים, ברשותה האדיבה (כל הזכויות שמורות)
הערות
הערות
Gemara
Peirush