R. Chananel Bava Metzia 9b – ר' חננאל בבא מציעא ט:‏ – Shas HaMeforash

^אוְאִי רְשׁוּת הָרַבִּים הוּא קָנֵי וְאִי אָדָם חָשׁוּב הוּא קָנֵי וְאִי אִשָּׁה הִיא קָנְיָא וְאִי אִינִישׁ זִילָא הוּא קָנֵי. בָּעֵי ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ מְשׁוֹךְ בְּהֵמָה זוֹ לִקְנוֹת כֵּלִים שֶׁעָלֶיהָ מַהוּ. ^בלִקְנוֹת מִי אֲמַר לֵיהּ קְנֵי אֶלָּא מְשׁוֹךְ בְּהֵמָה זוֹ וּקְנֵי כֵּלִים שֶׁעָלֶיהָ מַהוּ מִי מַהְנְיָא מְשִׁיכָה דִּבְהֵמָה לְאַקְנוֹיֵי כֵּלִים ^גאוֹ לָא. אָמַר רָבָא אִי אֲמַר לֵיהּ קְנֵי בְּהֵמָה וּקְנֵי כֵּלִים מִי קָנֵי כֵּלִים ^דחָצֵר מְהַלֶּכֶת הִיא וְחָצֵר מְהַלֶּכֶת לֹא קָנָה. וְכִי תֵּימָא כְּשֶׁעָמְדָה וְהָא ^הכֹּל שֶׁאִילּוּ מְהַלֵּךְ לֹא קָנָה עוֹמֵד וְיוֹשֵׁב לֹא קָנָה. ^ווְהִלְכְתָא בִּכְפוּתָהּ. אֲמַרוּ לֵיהּ רַב פָּפָּא וְרַב הוּנָא בְּרֵיהּ דְּרַב יְהוֹשֻׁעַ לְרָבָא אֶלָּא מֵעַתָּה הָיָה מְהַלֵּךְ בִּסְפִינָה וְקָפְצוּ דָּגִים וְנָפְלוּ לְתוֹךְ הַסְּפִינָה הָכִי נָמֵי דְּחָצֵר מְהַלֶּכֶת הִיא וְלָא קָנֵי אֲמַר לֵיהּ ^זסְפִינָה מֵינָח נָיְיחָא וּמַיָּא הוּא דְּקָא מַמְטוּ לַהּ. א״לאֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְרַב אָשֵׁי אֶלָּא מֵעַתָּה הָיְתָה מְהַלֶּכֶת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים וְזָרַק לָהּ גֵּט לְתוֹךְ חֵיקָהּ אוֹ לְתוֹךְ קַלְתָּהּ הָכָא נָמֵי דְּלָא מִגָּרְשָׁה א״לאֲמַר לֵיהּ ^חקַלְתָּהּ מֵינָח נָיְיחָא וְאִיהִי דְּקָא מְסַגְּיָא מִתּוּתַהּ.: מתני׳מַתְנִיתִין: ^טהָיָה רוֹכֵב עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה וְרָאָה אֶת הַמְּצִיאָה וְאָמַר לַחֲבֵירוֹ תְּנָהּ לִי נְטָלָהּ וְאָמַר אֲנִי זָכִיתִי בָּהּ זָכָה בָּהּ אִם מִשֶּׁנְּתָנָהּ לוֹ אָמַר אֲנִי זָכִיתִי בָּהּ תְּחִלָּה לֹא אָמַר כְּלוּם.: גמ׳גְּמָרָא: תְּנַן הָתָם מִי שֶׁלִּיקֵּט אֶת הַפֵּאָה וְאָמַר הֲרֵי זוֹ לִפְלוֹנִי עָנִי ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר זָכָה לוֹ וַחֲכָמִים אוֹמְרִים ^ייִתְּנֶנָּה לֶעָנִי הַנִּמְצָא רִאשׁוֹן. אָמַר עוּלָּא אָמַר ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי מַחְלוֹקֶת מֵעָשִׁיר לְעָנִי. דר׳דְּרַבִּי אֱלִיעֶזֶר סָבַר מִגּוֹ דְּאִי בָּעֵי מַפְקַר נִכְסֵיהּ וְהָוֵי עָנִי וַחֲזֵי לֵיהּ הַשְׁתָּא נָמֵי חֲזֵי לֵיהּ וּמִגּוֹ דְּזָכֵי לְנַפְשֵׁיהּ זָכֵי נָמֵי לְחַבְרֵיהּ וְרַבָּנַן סָבְרִי ^כחַד מִגּוֹ אָמְרִינַן תְּרֵי מִגּוֹ לָא אָמְרִינַן. אֲבָל מֵעָנִי לְעָנִי דִּבְרֵי הַכֹּל זָכָה לוֹ דְּמִגּוֹ דְּזָכֵי לְנַפְשֵׁיהּ זָכֵי נָמֵי לְחַבְרֵיהּ. אֲמַר לֵיהּ רַב נַחְמָן לְעוּלָּא וְלֵימָא מָר מֵעָנִי לְעָנִי מַחְלוֹקֶת דְּהָא מְצִיאָה הַכֹּל עֲנִיִּים אֶצְלָהּ וּתְנַן הָיָה רוֹכֵב עַל גַּבֵּי בְּהֵמָה וְרָאָה אֶת הַמְּצִיאָה וְאָמַר לַחֲבֵירוֹ תְּנָהּ לִי נְטָלָהּ וְאָמַר אֲנִי זָכִיתִי בָּהּ זָכָה בָּהּ. אִי אָמְרַתְּ בִּשְׁלָמָא מֵעָנִי לְעָנִי מַחְלוֹקֶתמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות מכירה ב׳:י׳
סמ״ג מצוות עשה פ״ב
טור חושן משפט קצ״ז:ה׳
שולחן ערוך חושן משפט קצ״ז:ה׳

^ב רמב״ם הלכות מכירה ב׳:ח׳
טור חושן משפט קצ״ז:ו׳
שולחן ערוך חושן משפט קצ״ז:ו׳

^ג רמב״ם הלכות מכירה ג׳:י״ג
סמ״ג מצוות עשה פ״ב
טור חושן משפט ר״ב:י״ד
שולחן ערוך חושן משפט ר״ב:י״ד

^ד רמב״ם הלכות מכירה ג׳:י״ג-י״ד
סמ״ג מצוות עשה פ״ב
טור אבן העזר קל״ט:ט״ז
טור חושן משפט ר״ב:י״ג
שולחן ערוך אבן העזר קל״ט:ט״ז
שולחן ערוך חושן משפט ר״ב:י״ג

^ה רמב״ם הלכות מכירה ג׳:י״ג-י״ד
סמ״ג מצוות עשה פ״ב
טור אבן העזר קל״ט:ט״ז
טור חושן משפט ר״ב:י״ג
שולחן ערוך אבן העזר קל״ט:ט״ז
שולחן ערוך חושן משפט ר״ב:י״ג

^ו רמב״ם הלכות מכירה ג׳:י״ג-י״ד
סמ״ג מצוות עשה פ״ב
טור אבן העזר קל״ט:ט״ז
טור חושן משפט ר״ב:י״ג
שולחן ערוך אבן העזר קל״ט:ט״ז
שולחן ערוך חושן משפט ר״ב:י״ג

^ז רמב״ם הלכות זכייה ומתנה א׳:ה׳
סמ״ג מצוות עשה ע״ג
טור חושן משפט רע״ג:ט״ו
שולחן ערוך חושן משפט רע״ג:ט״ו

^ח רמב״ם הלכות גירושין ה׳:ח׳
סמ״ג מצוות עשה נ׳
טור אבן העזר קל״ט:י׳
שולחן ערוך אבן העזר קל״ט:י׳

^ט רמב״ם הלכות גזילה ואבידה י״ז:ב׳
סמ״ג מצוות עשה ע״ד
טור חושן משפט רס״ט:ו׳
שולחן ערוך חושן משפט רס״ט:ו׳

^י רמב״ם הלכות מתנות עניים ב׳:י״ט

^כ רמב״ם הלכות מתנות עניים ב׳:י״ט

וכן אם הוא אדם חשוב שאין דרכו להלך רגלי קנה ברכיבה. וכן האשה. וכן אי גברא זילא הוא קני. בעי ר׳ אלעזר: האומר לחבירו משוך בהמה זו וקנה כלים שעליה, מהו?
אמר רבא: אי אמר ליה קנה בהמה וקנה כלים שעליה, מי קנו כלים במשיכה דבהמה, אמאי – חצר מהלכת היא. ואסקי׳: והילכתא בכפותה. וכן ספינה דקפצי דגים בתוכה קנאם בעל הספינה, דספינה מינח נייחא ומיא הוא דממטו לה. ואסיקו רב אשי ורבינא: באשה מהלכת ברשות הרבים וזרק לה בעלה גיטא בתוך קלתה, נתגרשה. מאי טעמא, קלתה מינח נייחא ואיהי מסגייא תותא, הני כולהי לאו חצר מהלכת נינהי. וכן הלכה.
ירושלמי: אמר רב הונא בשם רבנן: תמן אשה שהיתה רוכבת על גבי בהמה ושנים מנהיגין אותה, היא אומרת: אלו עבדיי והבהמה והמשוי שלי, וזה אמר: זו אשתי וזה עבדי וזו חבילתי – צריכה גט משניהן, והיא משחררת את שניהן, ושניהן משחררין זה את זה. ובבהמה ובמשוי שלשתן שוין. פיסקא: היה רכוב על גבי בהמה וכו׳ – תנן התם בפיאה פ״ד: מי שליקט {את הפאה}¹ ואמר הרי זו לאיש פלוני עני ר׳ אליעזר אומר זכה לו וחכמים אומרין יתננה לעני הנמצא ראשון. ואמר מחלוקת בעשיר לעני וכו׳. ולימא מר מעני לעני מחלוקת, דהא מציאה הכל כעניים הן אצלה. ותנן: ראה את המציאה ואמר לחבירו תנה לי נטלה ואמר אני זכיתי בה זכה בה לעצמו.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

¹ כן הושלם בדפוס וילנא. המלים חסרות בכ״י לונדון 27194.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון