×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בבא מציעא ל״א:גמרא
;?!
אָ
אֲבָל הָנֵי תַּרְתֵּי, דְּאִיתָא לְמָרַהּ בַּהֲדַהּ, אֵימָא לָא! צְרִיכָא. {במדבר ל״ה:כ״א} מוֹת יוּמַת הַמַּכֶּה, אֵין לִי אֵלָּא בַּמִּיתָה הַכְּתוּבָה בּוֹ; מִנַּיִן שֶׁאִם אֵי אַתָּה יָכוֹל לַהֲמִיתוֹ בַּמִּיתָה הַכְּתוּבָה בּוֹ, שֶׁאַתָּה רַשַּׁאי לַהֲמִיתוֹ בְּכָל מִיתָה שֶׁאַתָּה יָכוֹל לַהֲמִיתוֹ? ת״לתִּלְמוֹד לוֹמַר, אמוֹת יוּמַת, מ״ממִכָּל מָקוֹם. {דברים י״ג:ט״ז} הַכֵּה תַּכֶּה, אֵין לִי אֵלָּא בַּהַכָּאָה הַכְּתוּבָה בָּהֶן; מִנַּיִן שֶׁאִם אֵי אַתָּה יָכוֹל לַהֲמִיתָן בַּהַכָּאָה הַכְּתוּבָה בָּהֶן, שֶׁאַתָּה רַשַּׁאי לְהַכּוֹתָן בְּכָל הַכָּאָה שֶׁאַתָּה יָכוֹל? ת״לתִּלְמוֹד לוֹמַר, הַכֵּה תַּכֶּה, מ״ממִכָּל מָקוֹם. {דברים כ״ד:י״ג} הָשֵׁב תָּשִׁיב, אֵין לִי אֵלָּא שֶׁמִּשְׁכְּנוֹ בִּרְשׁוּת ב״דבֵּית דִּין; מִשְׁכְּנוֹ שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת ב״דבֵּית דִּין מִנַּיִן? ת״לתִּלְמוֹד לוֹמַר, בהָשֵׁב תָּשִׁיב, מ״ממִכָּל מָקוֹם. {שמות כ״ב:כ״ה} חָבֹל תַּחְבּוֹל, אֵין לִי אֵלָּא שֶׁמִּשְׁכְּנוֹ בִּרְשׁוּת; מִשְׁכְּנוֹ שֶׁלֹּא בִּרְשׁוּת מִנַּיִן? ת״לתִּלְמוֹד לוֹמַר, גחָבֹל תַּחְבּוֹל, מ״ממִכָּל מָקוֹם. וְהָנֵי תְּרֵי קְרָאֵי לָמָּה לִי? חַד לִכְסוּת יוֹם, וְחַד לִכְסוּת לַיְלָה. {דברים ט״ו:ח׳,י״א} פָּתֹחַ תִּפְתַּח, אֵין לִי אֵלָּא לַעֲנִיֵּי עִירָךְ; לַעֲנִיֵּי עִיר אַחֶרֶת מִנַּיִן? ת״לתִּלְמוֹד לוֹמַר, דפָּתֹחַ תִּפְתַּח, מִכָּל מָקוֹם. {דברים ט״ו:י׳} נָתֹן תִּתֵּן, אֵין לִי אֵלָּא מַתָּנָה מְרוּבָּה; מַתָּנָה מוּעֶטֶת מִנַּיִן? הת״לתִּלְמוֹד לוֹמַר, נָתֹן תִּתֵּן, מ״ממִכָּל מָקוֹם. {דברים ט״ו:י״ד} הַעֲנֵק תַּעֲנִיק, אֵין לִי אֵלָּא שֶׁנִּתְבָּרַךְ הַבַּיִת בִּגְלָלוֹ, מַעֲנִיקִים; לֹא נִתְבָּרַךְ הַבַּיִת בִּגְלָלוֹ מִנַּיִן? ות״לתִּלְמוֹד לוֹמַר, הַעֲנֵק תַּעֲנִיק, מ״ממִכָּל מָקוֹם. ולר׳וּלְרִבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה דַּאֲמַר: נִתְבָּרַךְ הַבַּיִת בִּגְלָלוֹ, מַעֲנִיקִין לוֹ, לֹא נִתְבָּרַךְ הַבַּיִת בִּגְלָלוֹ, אֵין מַעֲנִיקִין, תַּעֲנִיק לָמָּה לִי? דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם. {דברים ט״ו:ח׳} הַעֲבֵט תַּעֲבִיטֶנּוּ. אֵין לִי אֵלָּא שֶׁאֵין לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס, אֲמַר רַחֲמָנָא, תֵּן לוֹ דֶּרֶךְ הַלְוָאָה; יֵשׁ לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס מִנַּיִן? ת״לתִּלְמוֹד לוֹמַר, תַּעֲבִיטֶנּוּ, מ״ממִכָּל מָקוֹם. ולר״שוּלְרִבִּי שִׁמְעוֹן דַּאֲמַר: זיֵשׁ לוֹ וְאֵינוֹ רוֹצֶה לְהִתְפַּרְנֵס, אֵין נִזְקָקִין לוֹ, תַּעֲבִיטֶנּוּ לָמָּה לִי? דִּבְּרָה תּוֹרָה כִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם.: הָיָה בָּטֵל מִן הַסֶּלַע לֹא יֹאמַר לוֹ תֵּן לִי סֶלַע אֵלָּא נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ כְּפוֹעֵל (בָּטֵל).: (תְּנַן) [תָּנָא]: נוֹתֵן לוֹ שְׂכָרוֹ כְּפוֹעֵל בָּטֵל. מַאי כְּפוֹעֵל בָּטֵל? אֲמַר אַבַּיֵי: חכְּפוֹעֵל בָּטֵל שֶׁל אוֹתָהּ מְלָאכָה דִּבְטַל מִינַּהּ.: אִם יֵשׁ שָׁם ב״דבֵּית דִּין, מַתְנֶה בִּפְנֵיהֶם.: אִיסוּר וְרַב סָפְרָא עַבִיד עִיסְקָא בַּהֲדֵי הֲדָדֵי. אֲזַל רַב סָפְרָא, פְּלַג לֵיהּ בְּלָא דַּעְתֵּיהּ דְּאִיסוּר בְּאַפֵּי בֵי תְרֵי. אֲתָא לקמי׳לְקַמֵּיהּ דְּרַבָּה בַּר רַב הוּנָא. א״לאֲמַר לֵיהּ: טזִיל אַיְיתֵּי תְּלָתָא דִּפְלַגְתְּ קַמַּיְיהוּ. אִי נַמֵי,מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
וכן דין השב תשיב את העבוט. וכן דין חבל תחבל, בין כסות יום בין כסות לילה. וכן פתח תפתח את ידך וגומר לענייך, ואפילו לעניי עיר אחרת. וכן דין נתן תתן לו, במתנה בין מרובה בין מועטת. וכן דין הענק תעניק לו, ואפילו לא נתברך הבית בגללו. וכן העבט תעביטינו, אפילו יש לו ואינו רוצה להתפרנס. היה בטל מסלע, לא יאמר לו תן לי סלע, אלא נותן לו שכרו כפועל. תנא: כפועל בטל.
ואקשי׳: והא לאו בטל הוא, דהא מתעסק להחזיר האבידה.
ופירקה אביי: כפועל בטל של אותה מלאכה – פי׳: כגון שהיה חייט והניח מלאכתו, והלך להשיב את האבידה ונשתהה בהשבתה כשיעור תפירת בגד ששכרו סלע. לא יאמר לו: כבר בטלתי ממלאכתי שיעור סלע, תנה לי. אלא משערין שכרו כעת שאין לו מה יתפור אלא יושב ובטל, אם יבא אדם ויאמר לו: הנך יושב ובטל, תקח בתפירת בגד חצי סלע או תישאר בטל היום. ובעת שהמלאכה מצויה, כגון קרוב לרגל וכיוצא בו, שכר תפירת הבגד סלע. ומה שמתברר שנוטל בשעה שאין לו תפירה לתפור – הוא שנוטל מבעל האבידה. וכן אם יאמר לו אדם: אתה חייט ואין תפירה מצויה אצלך, תבוא ללבון עמי לבֵינים ותיקח שכירותך כך וכך. וזה מפני שלא התנה בבית דין על שכרו. אבל התנה בבית דין – נוטל לפי תנאו, דתנן: אם יש שם בית דין, מתנה בפני בית דין.
איסור ורב ספרא הוו שותפי בעיסקא. אזל רב ספרא, פלג בלא דעתיה דאיסור קמי תרי, וחייביה רבא לאיתויי תלתא.
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×