גמרא
פירוש
עֵדִים זוֹמְמִין דְּמָמוֹנָא הוּא לִיתְנֵי סָבַר לַהּ כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
דברי ר׳ עקיבה דאמר בעדין זוממין אין משלמין על פי עצמן – מפורש בתחלת פ׳ כיצד העדים נעשין זוממין: תנו רבנן: ד׳ דברים נאמרו בעדים זוממין אין נעשין בני גרושה ובני חלוצה, ואין גולין לערי המקלט, ואין משלמין כופר, ואין נמכרין בעבד עברי. משום ר׳ עקיבה אמרו אף אין משלמין על פי עצמן.
פי׳ תבריה ר׳ עקיבה לגזיזיה – שיבר כלי זיינו שלוחם בהן כלומר חזר בו דתניא: ר׳ עקיבה אומר יכול ישלם מן העלייה כו׳ – זה בפ׳ המניח את הכד.
פי׳ מסור – המוסר את חבירו לגוים ונענש או מסר ממון חבירו לגוים אם יש עדים חייב לשלם. ודין מן הטוען טענת מסור ואין לו ראייה אני עתיד לפרשו במקומו בפ׳ הכונס צאן לדיר.
אשכחן הני אבות נזיקין כו׳ בהדי מסור ומפגל ואית בהו ממונא וקנסא והזק בידים והזיקא דאתי ממילא. ואית בהו ממונא דאתי לידיה בהיתרה וממונא דאתי לידיה באיסורא. ואית בהו נמי היזק ניכר והזק שאינו נכר. ואית בהו דיבור שיש בו מעשה – המוציא שם רע. ודיבור שאין בו מעשה ורחמנא שוייה מעשה – עדים זוממין. ודיבור שאין בו מעשה – מסור. והני אבות ותולדותיהן כיוצא בהן בר מתולדה דרגל בחצי נזק צרורות דהילכתא גמירי לה, ואמאי קרי ליה תולדה דרגל? לשלם מן העלייה. וכולן מועדין הן מתחילתן בר מן הקרן. ושן ורגל ברשות הרבים פטורים דאורחייהו הוא. אמר ר׳ אבהו כולן כאבות הן לשלם ממיטב. מאי טעמא? אמר אביי אתייא תחת נתינה ישלם כסף – פי׳ מצאנו בפירוש בשן ורגל דכתיב ובער בשדה אחר מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם, וגמרינן מינה דכל מקום דכתיב תשלומין הוא ממיטב. בשור כתיב שלם ישלם שור תחת השור, בבור כתיב בעל הבור ישלם, במבעה כתי׳ מכה בהמה ישלמנה, בהבער כתיב שלם ישלם המבעיר, בשומרים כתיב ישלם שנים לרעהו, ובשומר שכר כתיב ישלם לבעליו, ובשואל כתיב שלם ישלם, שכיר1 – או כשומר חנם או כשומר שכר. גנב – חיים שנים ישלם, תשלומי ד׳ וה׳ – כתיב חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה. בגזלן כתיב ושלם אותו בראשו. ולמד עוד מי שאינו כתוב בו לשון תשלומין בתחת תחת, כתיב בנזקי שור שלם ישלם שור תחת השור, מה תשלומי שור כתיב ביה תחת והוא ממיטב אף כל היכא דכתיב תחת ממיטב הוא. וילפי מיניה הניזקין דכתיב עין תחת עין והעדים זוממין בכלל. צער – חבורה תחת חבורה, ויליף מינה האונס שנ׳ ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף ולו2 תהיה לאשה תחת אשר ענה.3 ותוב ילפי אחריני מן האונס, מה אונס דכתיב ביה נתינה וכסף ומשלם ממיטב, אף כל היכא דכתיב נתינה או כסף ישלם ממיטב. ויליף מינה המפתה דכתיב כסף ישקל ומוציא שם רע דכתיב וענשו אותו מאה כסף. ריפוי ושבת כתיב בהו נתינה שנאמר רק שבתו יתן ורפא ירפא. המטמא והמדמע והמנסך יין4 לע״ז. והמסור והמפגל כיון דקיימא לן הזק שאינו נכר שמיה הזק ושייכי כולהו בכלל נזק.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
אשכחן הני אבות נזיקין כו׳ בהדי מסור ומפגל ואית בהו ממונא וקנסא והזק בידים והזיקא דאתי ממילא. ואית בהו ממונא דאתי לידיה בהיתרה וממונא דאתי לידיה באיסורא. ואית בהו נמי היזק ניכר והזק שאינו נכר. ואית בהו דיבור שיש בו מעשה – המוציא שם רע. ודיבור שאין בו מעשה ורחמנא שוייה מעשה – עדים זוממין. ודיבור שאין בו מעשה – מסור. והני אבות ותולדותיהן כיוצא בהן בר מתולדה דרגל בחצי נזק צרורות דהילכתא גמירי לה, ואמאי קרי ליה תולדה דרגל? לשלם מן העלייה. וכולן מועדין הן מתחילתן בר מן הקרן. ושן ורגל ברשות הרבים פטורים דאורחייהו הוא. אמר ר׳ אבהו כולן כאבות הן לשלם ממיטב. מאי טעמא? אמר אביי אתייא תחת נתינה ישלם כסף – פי׳ מצאנו בפירוש בשן ורגל דכתיב ובער בשדה אחר מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם, וגמרינן מינה דכל מקום דכתיב תשלומין הוא ממיטב. בשור כתיב שלם ישלם שור תחת השור, בבור כתיב בעל הבור ישלם, במבעה כתי׳ מכה בהמה ישלמנה, בהבער כתיב שלם ישלם המבעיר, בשומרים כתיב ישלם שנים לרעהו, ובשומר שכר כתיב ישלם לבעליו, ובשואל כתיב שלם ישלם, שכיר1 – או כשומר חנם או כשומר שכר. גנב – חיים שנים ישלם, תשלומי ד׳ וה׳ – כתיב חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע צאן תחת השה. בגזלן כתיב ושלם אותו בראשו. ולמד עוד מי שאינו כתוב בו לשון תשלומין בתחת תחת, כתיב בנזקי שור שלם ישלם שור תחת השור, מה תשלומי שור כתיב ביה תחת והוא ממיטב אף כל היכא דכתיב תחת ממיטב הוא. וילפי מיניה הניזקין דכתיב עין תחת עין והעדים זוממין בכלל. צער – חבורה תחת חבורה, ויליף מינה האונס שנ׳ ונתן האיש השוכב עמה לאבי הנערה חמשים כסף ולו2 תהיה לאשה תחת אשר ענה.3 ותוב ילפי אחריני מן האונס, מה אונס דכתיב ביה נתינה וכסף ומשלם ממיטב, אף כל היכא דכתיב נתינה או כסף ישלם ממיטב. ויליף מינה המפתה דכתיב כסף ישקל ומוציא שם רע דכתיב וענשו אותו מאה כסף. ריפוי ושבת כתיב בהו נתינה שנאמר רק שבתו יתן ורפא ירפא. המטמא והמדמע והמנסך יין4 לע״ז. והמסור והמפגל כיון דקיימא לן הזק שאינו נכר שמיה הזק ושייכי כולהו בכלל נזק.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 כן בכ״י לונדון, והשוו ללשון הכתוב בשמות כ״ב:י״ד ולמכילתא דרשב״י שמות כ״ב:כ״ט-ל׳. בדפוס וילנא שינו ל״שוכר״.
2 כן בפסוק. בכ״י לונדון: ״ולו״.
3 כן בפסוק. בכ״י לונדון: ״ענתה״ (והשוו דברים כ״א:י״ד).
4 כן צ״ל. בכ״י לונדון: ״מים״.
הערות
Gemara
Peirush