גמרא
פירוש
אֲבָל הוּא עַצְמוֹ פָּטוּר קַרְקַע עוֹלָם הִזִּיקַתּוּ.
כִּי אַמְרִיתַהּ קַמֵּיהּ דִּשְׁמוּאֵל אָמַר לִי מִכְּדֵי אאַבְנוֹ וְסַכִּינוֹ וּמַשָּׂאוֹ מִבּוֹרוֹ לָמַדְנוּ בוְכוּלָּן אֲנִי קוֹרֵא בָּהֶן שׁוֹר וְלֹא אָדָם חֲמוֹר וְלֹא כֵּלִים.
גוְהָנֵי מִילֵּי לְעִנְיַן קְטָלָא דאֲבָל לְעִנְיַן נְזָקִין אָדָם חַיָּיב וְכֵלִים פְּטוּרִין.
וְרַב הָנֵי מִילֵּי הֵיכָא דְּאַפְקְרִינְהוּ אֲבָל הֵיכָא דְּלָא אַפְקְרִינְהוּ מָמוֹנוֹ הוּא.
מֵתִיב רַב אוֹשַׁעְיָא {שמות כ״א:ל״ג} וְנָפַל שָׁמָּה שּׁוֹר אוֹ חֲמוֹר שׁוֹר וְלֹא אָדָם חֲמוֹר וְלֹא כֵּלִים מִכָּאן אָמְרוּ נָפַל לְתוֹכוֹ שׁוֹר וְכֵלָיו וְנִשְׁתַּבְּרוּ חֲמוֹר וְכֵלָיו וְנִתְקָרְעוּ חַיָּיב עַל הַבְּהֵמָה וּפָטוּר עַל הַכֵּלִים הָא לְמָה זֶה דּוֹמֶה לְאַבְנוֹ וְסַכִּינוֹ וּמַשָּׂאוֹ שֶׁהִנִּיחָן כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
אמר ליה שמואל מכדי אבנו סכינו ומשאו שהזיקו מבור למדנו – ואלו כמו אבנו הן בכולן אני קורא בהן ונפל שמה שור שור ולא אדם חמור ולא כלים. והני מילי לעניין קטלא אבל לנזקים אדם חייב נמי וכלים פטורים – דתניא: למה זה דומה וכו׳. ותריצנא מה דומה לזה מניח אבנו וצלוחיתו לרשות הרבים והוזק בהן אחר, חייב בנזקי אדם ופטור בנזקי צלוחית. ומשני רב היכא דאפקרינהו – להני אבנו סכינו ומשאו פטור בנזקי כלים, אבל לא אפקרינהו ממוניה נינהו – וכשורו הן חשובין שחייב בנזקי הכלים. הילכך לרב הני ממוניה נינהו וחייב בכלין. ושמואל כל תקלה ברשות הרבים בור חשיב ליה וחייב בנזקי אדם ופטור בנזקי כלים. ואותבינן עלייהו: ונפל שמה שור או חמור שור ולא אדם חמור ולא כלים. מכאן, נפל לתוכו שור וכליו ונשברו חמור וכליו ונתקרעו, חייב על הבהמה ופטור על הכלים. מה דומה לזה אבנו סכינו ומשאו שהניחן ברשות הרבים והזיקו. לפיכך הטיח צלוחיתו1 באבן חייב. הא מתניתא קשיא לתרויהו. והיא גופה קשיא רישא אסיפא רישא קתני ופטור על הכלים, וסיפא קתני הטיח צלוחיתו חייב. רב מתרץ לטעמיה – חייב על הבהמה ופטור על הכלין, במה דברים אמורים כשהפקירן, אבל לא הפקירן אפילו בכלים חייב דממוניה נינהו. הטיח צלוחיתו באבן חייב בעל האבן. שמואל מתרץ לטעמיה – חייב על הבהמה2 ופטור על הכלין, כבור נינהו לפיכך פטור בכלים. ולר׳ יהודה דמחייב אניזקי כלים בבור, הטיח צלוחיתו באבן חייב בעל האבן. חלוקת ר׳ יהודה ורבנן בסוף פרק שור שנגח את הפרה. אמר ר׳ אלעזר לא שנו כו׳. איכא דאמרי: אמר ר׳ אלעזר לא תימא נתקל באבן הוא אבל ניתקל בקרקע ונישף באבן פטור אלא אפילו נתקל בקרקע3 ונישף באבן חייב כמן4 כר׳ נתן – פי׳ כיון דלדברי הכל אבנו5 כשהפקירו בור הוא, אמר ר׳ אלעזר נתקל שור וכיוצא בו בקרקע ונחבט באבן6 ונשבר חייב בעל האבן, כי הוא בעל הבור ודומה הקרקע הזה לשור שדחף את שור אחר לאבן שהוא בור. ואמרי׳ כמן7 כר׳ נתן – רבנן כי האי גוונא פטרי ליה לבעל הבור, דתניא: שור שדחף את חבירו לבור בעל השור חייב בעל הבור פטור. ר׳ נתן אומר זה משלם מחצה וזה משלם מחצה. ואסיק׳ לר׳ נתן תמן בעיקר פלוגתייהו כל היכא דליכא לאשתלומי מתורא משתלם מריה דבירא8 כוליה הזיקא. הילכך כיון דקאמר ר׳ אלעזר חייב כמן9 כר׳ נתן, כיון דליכא לאישתלומי מן הקרקע משתלם כל הנזק מבעל האבן. וחלוקת ר׳ נתן ורבנן ופירוש טעמן בפ׳ שור שנגח את הפרה באחריתו. וקיימא לן כשמואל דהילכתא כוותיה בדיני וכר׳ אלעזר אליבא דר׳ נתן. פיס׳ ר׳ יהודה אומר במתכוין חייב כו׳. דייקינן מדקתני ר׳ יהודה במתכוין חייב ואוקמ׳ רבה במתכוין להורידה למטה מכתיפו – ונפלה ונשברה. מכלל דתנא קמא דהוא ר׳ מאיר מחייב אפילו אוזנה בידו. ואמאי אנוס הוא ואונס רחמנא פטריה דכתיב ולנערה לא תעשה דבר. וכי תימא – כי סבר ר׳ מאיר דפטר רחמנא לאנוס מקטלא, אבל בנזיקין אפילו אנוס חייב והתניא: נשברה כדו ולא סילקה כו׳.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
1 כן תוקן בדפוס וילנא, וכן בהמשך בכ״י לונדון. בכ״י לונדון כאן: ״צולוחיתו״.
2 כן בדפוס וילנא. בכ״י לונדון נוסף בטעות: ״ופטור על הבהמה״.
3 המלים ״נתקל בקרקע״ הושלמו בגיליון בכ״י לונדון.
4 כן בכ״י לונדון בעקביות. בדפוס וילנא: ״כמאן״.
5 כן בספר הנר בשם ר״ח. בכ״י לונדון נכפלה בטעות מלת: ״אבנו״.
6 כן בספר הנר בשם ר״ח. בכ״י לונדון: ״האבן״.
7 כן בכ״י לונדון בעקביות. בדפוס וילנא, וכן בספר הנר: ״כמאן״.
8 כן בספר הנר בשם ר״ח. בכ״י לונדון: ״דתורא״.
9 כן בכ״י לונדון בעקביות. בדפוס וילנא, וכן בספר הנר: ״כמאן״.
הערות
Gemara
Peirush