×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא יבמות פ״ט:גמרא
;?!
אָ
מַאי שְׁנָא מֵהָא דִּתְנַן אמִן הַנָּקוּב עַל שֶׁאֵין נָקוּב תְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה וְלֹא תֵּאָכֵל עַד שֶׁיּוֹצִיא עָלֶיהָ תְּרוּמָה וּמַעֲשֵׂר מִמָּקוֹם אַחֵר. שָׁאנֵי הָכָא דְּמִדְּאוֹרָיְיתָא תְּרוּמָה מְעַלַּיְיתָא הִיא כִּדְרַבִּי אִלְעַאי דא״רדְּאָמַר רַבִּי אִלְעַאי במִנַּיִן לַתּוֹרֵם מִן הָרָעָה עַל הַיָּפָה שֶׁתְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה דִּכְתִיב {במדבר י״ח:ל״ב} וְלֹא תִשְׂאוּ עָלָיו חֵטְא בַּהֲרִימְכֶם אֶת חֶלְבּוֹ מִמֶּנּוּ. וְאִם אֵין קָדוֹשׁ נְשִׂיאוּת חֵטְא לָמָּה מִיכָּן לַתּוֹרֵם מִן הָרָעָה עַל הַיָּפָה שֶׁתְּרוּמָתוֹ תְּרוּמָה. א״לאֲמַר לֵיהּ רַבָּה לְרַב חִסְדָּא לְדִידָךְ דְּאָמְרַתְּ לֹא עָשָׂה וְלֹא כְּלוּם כׇּל עִיקָּר דאפי׳דַּאֲפִילּוּ הָהוּא גְּרִיוָא הָדַר לְטִיבְלֵיהּ מ״טמַאי טַעְמָא גְּזֵירָה דִּלְמָא פָּשַׁע וְלָא מַפְרֵישׁ מִי אִיכָּא מִידֵּי דְּמִדְּאוֹרָיְיתָא הָוֵי תְּרוּמָה וּמִשּׁוּם דִּלְמָא פָּשַׁע אַפְּקוּהּ רַבָּנַן לְחוּלִּין וְכִי ב״דבֵּית דִּין מַתְנִין לַעֲקוֹר דָּבָר מִן הַתּוֹרָה. א״לאֲמַר לֵיהּ גוְאַתְּ לָא תִּסְבְּרַאּ וְהָתְנַן הַוָּלָד מַמְזֵר מִזֶּה וּמִזֶּה בִּשְׁלָמָא מִשֵּׁנִי מַמְזֵר אֶלָּא מֵרִאשׁוֹן אַמַּאי אִשְׁתּוֹ הִיא וְיִשְׂרָאֵל מְעַלְּיָא הוּא וְקָא שָׁרֵינַן לֵיהּ בְּמַמְזֶרֶת. א״לאֲמַר לֵיהּ הָכִי אָמַר שְׁמוּאֵל דאָסוּר בְּמַמְזֶרֶת וְכֵן כִּי אֲתָא רָבִין א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן אָסוּר בְּמַמְזֶרֶת וְאַמַּאי קָרֵי לֵיהּ מַמְזֵר לְאוֹסְרוֹ בְּבַת יִשְׂרָאֵל. שְׁלַח לֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַבָּה בְּיַד רַב אַחָא בַּר רַב הוּנָא וְאֵין ב״דבֵּית דִּין מַתְנִין לַעֲקוֹר דָּבָר מִן הַתּוֹרָה וְהָתַנְיָא מֵאֵימָתַי אָדָם יוֹרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ קְטַנָּה ב״שבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מִשֶּׁתַּעֲמוֹד בְּקוֹמָתָהּ וב״הוּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים מִשֶּׁתִּכָּנֵס לַחוּפָּה רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר המִשֶּׁתִּבָּעֵל וְיוֹרְשָׁהּ וּמִיטַּמֵּא לָהּ וְאוֹכֶלֶת בְּגִינוֹ תְּרוּמָה. ב״שבֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים מִשֶּׁתַּעֲמוֹד בְּקוֹמָתָהּ אע״גאַף עַל גַּב דְּלֹא נִכְנְסָה לַחוּפָּה אֵימָא מִשֶּׁתַּעֲמוֹד בְּקוֹמָתָהּ וְתִכָּנֵס לַחוּפָּה וְהָכִי קָאָמְרוּ לֵיהּ ב״שבֵּית שַׁמַּאי לב״הלְבֵית הִלֵּל דְּקָאָמְרִיתוּ מִשֶּׁתִּכָּנֵס לַחוּפָּה אִי עָמְדָה בְּקוֹמָתָהּ מַהְנְיָא לַהּ חוּפָּה וְאִי לָא לָא מַהְנְיָא לַהּ חוּפָּה. ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר מִשֶּׁתִּבָּעֵל וְהָאָמַר ר׳רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אֵין מַעֲשֵׂה קְטַנָּה כְּלוּם אֵימָא מִשֶּׁתַּגְדִּיל וְתִבָּעֵל. קָתָנֵי מִיהַת יוֹרְשָׁהּ וְהָא הָכָא דְּמִדְּאוֹרָיְיתָא אֲבוּהָ יָרֵית לַהּ ווּמִדְּרַבָּנַן יָרֵית לַהּ בַּעַל הֶפְקֵר ב״דבֵּית דִּין היה הֶפְקֵר. דְּאָמַר ר׳רַבִּי יִצְחָק זמִנַּיִן שֶׁהֶפְקֵר ב״דבֵּית דִּין היה הֶפְקֵר שנא׳שֶׁנֶּאֱמַר {עזרא י׳:ח׳} כֹּל אֲשֶׁר לֹא יָבֹא לִשְׁלֹשֶׁת הַיָּמִים בַּעֲצַת הַשָּׂרִים וְהַזְּקֵנִים יׇחֳרַם כׇּל רְכוּשׁוֹ וְהוּא יִבָּדֵל מִקְּהַל הַגּוֹלָה. ר׳רַבִּי אֶלְעָזָר אָמַר מֵהָכָא {יהושע י״ט:נ״א} אֵלֶּה הַנְּחָלוֹת אֲשֶׁר נִחֲלוּ אֶלְעָזָר הַכֹּהֵן וִיהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן וְרָאשֵׁי הָאָבוֹת לְמַטּוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכִי מָה עִנְיַן רָאשִׁים אֵצֶל אָבוֹת אֶלָּא לוֹמַר לָךְ מָה אָבוֹת מַנְחִילִין בְּנֵיהֶם כׇּל מַה שֶּׁיִּרְצוּ אַף רָאשִׁים מַנְחִילִין אֶת הָעָם כׇּל מַה שֶּׁיִּרְצוּ. וּמִיטַּמֵּא לָהּ וְהָא הָכָא דְּמִדְּאוֹרָיְיתָא אָבִיהָ מִיטַּמֵּא לָהּ וּמִדְּרַבָּנַן מִיטַּמֵּא לָהּ בַּעַל מִשּׁוּם דְּהָוְיָא לַהּ מֵת מִצְוָה. וּמִי הוי מֵת מִצְוָה וְהָתַנְיָא חאֵי זֶהוּ מֵת מִצְוָה כֹּל שֶׁאֵין לוֹ קוֹבְרִין קוֹרֵא וַאֲחֵרִים עוֹנִין אוֹתוֹ אֵין זֶה מֵת מִצְוָה הָכָא נָמֵי כֵּיוָן דְּלָא יָרְתִי לַהּ קָרְיָא וְלָא עָנוּ לַהּמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
משיני הוי ממזר. דאשת הראשון היא וכל הבנים שנולדו לו קודם שגירשה ראשון ודאי ממזרים. אלא. אם בא עליה ראשון קודם שגירשה שיני אמאי הוו הבנים ממזרים, הלא אשתו גמורה היא. והואיל ואמור רבנן דממזר הוא שרינן ליה בממזרת. דקס״ד דממזר מזה ומזה דתנן במתני׳ דשרו בממזרת קאמ׳. ושני דישראל1 הוא ואסור בממזרת כדין תורה, ומדרבנן הוא ממזר, כלומ׳ שאסור בבת ישראל משום קנסא. ותדע דהא דאמרי׳ דהולד ממזר מראשון מדברי סופרים, דוקא אם בא עליה קודם שגירשה שיני, משום דמתחזיא כאשת איש דאמרי גירש ראשון ונשא שיני כדלעיל, ואתי למימר ממזר מותר בבת ישראל. אבל לאחר שגירשה שיני, אע״ג דאסירא ליה, אי משום דאמרי גירשה ראשון ומחזירה משניסת, אין הולד ממזר, דמחזיר גרושתו [אין בניה תו]⁠עבין. [ואי] משום דהואיל ונשאת בעד אחד הוה ליה כזינתה ברצון ואסירא [משום] סוטה, ודרשי׳ פ״ק2 אחרי אשר הוטמאה לרבות סוטה שנבעלה, חייבי לאוין היא, ואפי׳ לר׳ עקיבא לא הוי ממזר, כדכתבינן בפרקין דלעיל3 דבא על הסוטה לא הוי אפי׳ ממזר מדרבנן לר׳ עקיבא. והא דאמרי׳ דמשיני הוי ממזר מן התורה, דוקא קודם שגירשה ראשון, אבל אחר שגירשה ראשון, אע״ג דאסירה ליה דזינתה ואסורה לבועל, דעד אחד כרצון דמי, אפי׳ הכי אינו ממזר, דבועל הוא בעשה, כדאמרי׳4 נטמאה נטמאה שלשה פעמים אחד לבעל ואחד לבועל ואחד לתרומה. מיהו ודאי לכהונה פסילה, דזונה היא, וק״ו מגרושה, מה גרושה שמותרת בתרומה אסורה לכהן, זו שאסורה בתרומה אינו דין שאסורה לכהן. והאי ק״ו איתיה בפרק אלמנה5 גבי נבעלה לפסול לה. וזה נבאר לקמן6 יותר גבי האחרון אינו ממזר. קטנה. שאינה ברשות האב, כגון שנתגרשה מן הנשואין וחזרה ונשאת, ונשואיה מדרבנן, או שהיא יתומה. יורש. ולא אמרי׳ דלמא עתידה היתה למאן ואשתכח דלאו אשתו היא. בקומתה. אחר שנשאה, כלומ׳ שתהא נראית כגדולה, אעפ״י שהיא קטנה בשנים. אבל אם לא נשאה אינו יורש לעולם אשתו ארוסה אעפ״י שהיא גדולה. לחופה. דהואיל וכנסה יורשה. ומטמא לה. אם הוא כהן, ודברי הכל היא. בגינו. בשבילו אם הוא כהן. על כן באה אלינו7 תרגום8 על כן בגין. אין מעשה קטנה. בפרק ב״ש9. אבוה. יורשי האב. הפקר. פי׳ ר״ש10 ש⁠[א]⁠ני דבר של ממון שיש כח לב״ד להפקיר ממון. וכל מידי דממונא לאו עקירא היא. והעיקר דבממון הואיל ויש כח ביד חכמים להפקירו לית כאן עקירת ירושה כלל, שהחכמים הפקירו ממון אשתו קטנה כשנשאה אם תמות בחייו שיהיה הפקר ממי11 שיחזיק בו, והרי הוא מחזיק בממון, וכאלו אין לבת כלום הוא. ונמצא שאין כאן עקירה שהרי אין לה דבר, כמו שביארנו פרק השולח. ושם כתבנו ג״כ דעת ר״ש. אשר לא יבא. בספר עזרא12 כתו׳. ומטמא. אם הוא כהן. איזהו מת מצוה. שאם מצאו כהן מטמא לו שאין שם מי שיקברנו. קורא. הכהן. כלומ׳ שהוא קרוב מבני אדם שישמעו קולו ויבאו לקברו כשיקרא ויאמר להם שיבואו לקברו אין זה מת מצוה ואינו מטמא לו, אלא יקרא להם ויבואו ויקברוהו. והכא הרי קרובי האב או האב עצמו שם, וודאי יבואו לקברה. כיון דלא ירית לה. האב שהוא יורש מן התורה, והבעל אינו יורש אותה אלא מדרבנן. קרי ולא ענו ליה. כלומ׳ כשהוא קורא להם שילכו לקברה ודאי לא ירצו לילך. ובספרים נמצא קריא ולא ענו לה. והכי פירושא אפי׳ בחייה כשהיא קורא׳ להם ליתן לה צרכיה אינם רוצים לעשות, כל שכן שלא ירצו לקברה. הילכך מטמא לה כהן משום מת מצוה. והוי יודע דלמאן13 דפסיק כמאן דאמ׳ ירושת הבעל דרבנן, שזה הוא הפסק האמיתי כמו שביארנו בכתובות, לא שנא גדולה ולא שנא קטנה אינו מיטמא לה אלא מטעם מת מצוה. והא דדרשי׳14 כי אם לשארו שארו זו אשתו, מדרבנן וקרא אסמכתא בעלמא. דהאי טעמ׳ דהכא שיכא בכל אשה שיהא האב יורשה מדין תורה ובעל ירית לה בתקנתא דרבנן. הילכך אין אדם מתאבל על אשתו אלא מדרבנן, כמו שביארנו בפרק ואלו מגלחין. אבל למאן15 דפסק כמאן דאמ׳ ירושת הבעל מן התורה מיטמא לה מן התורה, דלא הויא מת מצוה, דהואיל והיא נשואה נשואי תורה אין האב ראוי ליורשה, וקרא דשארו לאו אסמכתא הוא, והאי טעמ׳ דהויא כמת מצוה לא שיכא אלא בקטנה שאין נשואיה נשואי תורה, הילכך מתאבל על אשתו גדולה מן התורה.מהדורת הרב אביגדור אריאלי, ברשותם האדיבה של המהדיר והמו"ל, הרב שמואל וינגרטן והרב אברהם קפלן (כל הזכויות שמורות ואסור לשמור או להדפיס מטקסט זה למעט קטעים בודדים עבור דפי מקורות וכדומה)
הערות
1 אולי נשמט: כשר.
2 לעיל יא, ב.
3 פה, ב ד״ה סוטה ודאי.
5 לעיל סח, א.
6 ראה להלן צג, ב ד״ה והא.
7 בראשית מב, כא.
8 יונתן שם.
9 להלן קז, ב.
10 ד״ה הפקר.
11 ר״ל למי.
12 י, ח.
13 רמב״ם הל׳ אישות פי״ב ה״ג, הל׳ נחלות פי״א ה״ח ועוד בכמה מקומות.
14 להלן צ, ב.
15 ראב״ד שם ושם, רשב״א כתובות מט, א, קיב, א ובתשובות ח״ב סי׳ רכא ועוד.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144