×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא יבמות פ״ח.גמרא
;?!
אָ
מ״טמַאי טַעְמָא קָא מְחַיְּיבִי רַבָּנַן אִילֵּימָא מִשּׁוּם דִּמְהֵימַן וְהָא תְּרֵי בְּעָלְמָא דאע״גדְּאַף עַל גַּב דְּקָא מַכְחִישׁ לְהוּ אִינְהוּ מְהֵימְנִי וְקָא פָּטְרִי רַבָּנַן אֶלָּא לָאו מִשּׁוּם דְּאִישְׁתִּיק וּשְׁתִיקָה כְּהוֹדָאָה דָמְיָא. אֶלָּא סְבָרָא הִיא מִידֵּי דְּהָוֵה אַחֲתִיכָה סָפֵק שֶׁל חֵלֶב סָפֵק שֶׁל שׁוּמָּן וַאֲתָא עֵד אֶחָד וְאָמַר בָּרִי לִי דְּשׁוּמָּן הוּא אדִּמְהֵימַן. מִי דָּמֵי הָתָם לָא אִיתַּחְזַק אִיסּוּרָא הָכָא אִיתַּחְזַק אִיסּוּרָא דְּאֵשֶׁת אִישׁ בוְאֵין דָּבָר שֶׁבְּעֶרְוָה פָּחוֹת מִשְּׁנַיִם. הָא לָא דָּמְיָא אֶלָּא לַחֲתִיכָה דְּוַדַּאי חֵלֶב וַאֲתָא עֵד אֶחָד וְאָמַר בָּרִי לִי דְּשׁוּמָּן הֲוָה דְּלָא מְהֵימַן מִי דָּמֵי הָתָם אפי׳אֲפִילּוּ אָתוּ בֵּי מְאָה לָא מְהֵימְנִי הָכָא כֵּיוָן דְּכִי אָתוּ בֵּי תְרֵי מְהֵימְנִי חַד נָמֵי לְהֵימְנֵיהּ גמִידֵּי דְּהָוֵה אַטֶּבֶל הֶקְדֵּשׁ וְקוֹנָמוֹת. הַאי טֶבֶל הֵיכִי דָמֵי דאִי דִּידֵיהּ מִשּׁוּם דִּבְיָדוֹ לְתַקְּנוֹ אֶלָּא דְּאַחֵר מַאי קָסָבַר. אִי קָא סָבַר תּוֹרֵם מִשֶּׁלּוֹ עַל שֶׁל חֲבֵרוֹ אֵינוֹ צָרִיךְ דַּעַת בְּעָלִים מִשּׁוּם דִּבְיָדוֹ לְתַקְּנוֹ וְאִי קָסָבַר צָרִיךְ דַּעַת בְּעָלִים וְאָמַר אֲנָא יָדַעְנָא בֵּיהּ דִּמְתַקַּן הִיא גּוּפַהּ מְנָלַן. הֶקְדֵּשׁ נָמֵי אִי קְדוּשַּׁת דָּמִים מִשּׁוּם דִּבְיָדוֹ לִפְדּוֹתוֹ אִי קְדוּשַּׁת הַגּוּף אִי דִּידֵיהּ מִשּׁוּם דִּבְיָדוֹ לְאִיתְּשׁוֹלֵי עֲלֵיהּ אֶלָּא דְּאַחֵר וְאָמַר יָדַעְנָא בֵּיהּ דְּאִיתְּשִׁיל מָרֵיהּ עֲלֵיהּ הִיא גּוּפַהּ מְנָלַן. קוּנָּמוֹת נָמֵי אִי קָסָבַר יֵשׁ מְעִילָה בְּקוּנָּמוֹת וּקְדוּשַּׁת דָּמִים נָחֲתָא לְהוּ מִשּׁוּם דִּבְיָדוֹ לִפְדּוֹתוֹ וְאִי קָסָבַר אֵין מְעִילָה בְּקוּנָּמוֹת וְאִיסּוּר בְּעָלְמָא הוּא דְּרָכֵיב לְהוּ אַכַּתְפֵּיהּ אִי דִּידֵיהּ מִשּׁוּם דִּבְיָדוֹ לְאִיתְּשׁוֹלֵי עֲלֵיהּ. אֶלָּא דְּאַחֵר וְאָמַר אֲנָא יָדַעְנָא דְּאִיתְּשִׁיל מָרֵיהּ עֲלֵיהּ הִיא גּוּפַהּ מְנָלַן. אָמַר ר׳רַבִּי זֵירָא מִתּוֹךְ חוֹמֶר שֶׁהֶחְמַרְתָּ עָלֶיהָ בְּסוֹפָהּ הֵקַלְתָּ עָלֶיהָ בַּתְּחִלָּה לָא לַיחְמַיר וְלָא לַיקֵּיל. המִשּׁוּם עִיגּוּנָא אַקִּילוּ בַּהּ רַבָּנַן.: תֵּצֵא מִזֶּה וּמִזֶּה וְכוּ׳.: אָמַר רַב לֹא שָׁנוּ אֶלָּא שֶׁנִּיסֵּת בְּעֵד אֶחָד אֲבָל נִיסֵּת עַל פִּי שְׁנֵי עֵדִים לֹא תֵּצֵא מַחֲכוּ עֲלֵיהּ בְּמַעְרְבָא אֲתָא גַּבְרָא וְקָאֵי וְאַתְּ אָמְרַתְּ לֹא תֵּצֵא לָא צְרִיכָא דְּלָא יָדְעִינַן לֵיהּ. אִי דְּלָא יָדְעִינַן לֵיהּ בְּעֵד אֶחָד אַמַּאי תֵּצֵא לָא צְרִיכָא דַּאֲתוֹ בֵּי תְרֵי וְאָמְרִי אֲנַן הֲוֵינַן בַּהֲדֵיהּ מִכִּי נְפַק וְעַד הַשְׁתָּא וְאַתּוּן הוּא דְּלָא יָדְעִיתוּ לֵיהּ דִּכְתִיב {בראשית מ״ב:ח׳} וַיַּכֵּר יוֹסֵף אֶת אֶחָיו וְהֵם לֹא הִכִּירוּהוּ וְאָמַר רַב חִסְדָּא מְלַמֵּד שֶׁיָּצָא בְּלֹא חֲתִימַת זָקָן וּבָא בַּחֲתִימַת זָקָן. סוֹף סוֹף תְּרֵי וּתְרֵי נִינְהוּמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
דמהימן. דהא ודאי פשיטא לן, דאי לא מהימן אין לך אוכל משל חבירו ואין אדם סומך על בני ביתו. לא אתחזק אסורא. בהאי חתיכה. הא לא דמיא. קושיא היא. [אטבל והקדש וקונמות. דאע״ג דאתחזק] אסורא סמכינן עליה. לתקנו. והואיל ובידו לתקנו סמכינן [עליה דפקע]⁠1 אסורא, דאמרי׳ תקנו. מנא לן. דהואיל ואתחזק אסורא ואין בידו לתקנו [והוא] אמ׳ שהוא מתוקן שיהא נאמן. לפדותו. ילך אל הגזבר ויפדנו. קדושת הגוף. קדשי מזבח. לאתשולי. נשאל לחכם, וחכם עוקר דבורו מכל וכל, ושב הדבר חולין כבתחלה. הילכך נאמן דמה לו לשקר הלא יכול לעשותו היתר על ידי מעשה שילך אצל חכם או שלשה הדיוטות וישאל על הקדשו. קונמות. שאמ׳ קונם דבר זה עלי. יש מעילה. דבני פדיה נינהו, וכקדשי בדק הבית נינהו דבפדיה פקע אסורן. אין מעילה. דקונם לשון נדר הוא ולא פקע אסורו. אמר ר׳ זירא. כלומ׳ לעולם עד אחד כי נאמן דוקא היכא דלא אתחזק אסורא או היכא דאתחזק אסורא כשהדבר בידו לתקנו. אבל אי אתחזק אסורא ואין בידו לתקנו, ואמ׳ ידענא ביה דמתוקן, לא מהימן. ונדה דמהמנא ובעלה סומך במנינה והואיל וראתה אתחזק אסורא ואין בידה לתקן עצמה, גזירת הכתו׳ הוא, כדדרשי׳2 וספרה לה מלמד שהיא סופרת לעצמה. והכא גבי אשת איש דאתחזק אסורא ואין בידו לתקן, לאו מדינא מהימן, אלא תקנתא דרבנן היא כדמפרש. בסופה. אם בא בעלה, דתנן תצא וכל הדרכים האלו בה. בתחלתה. להתירה לינשא בעד אחד, דודאי היא דייקא ומנסבה דחיישא לקלקולה. לא לחמיר. כלומ׳ לא נביא אותה לזאת החומרא, דהיינו שלא נעשה לה זאת הקולה להתירה לינשא בעד אחד, לאיזה צורך עשו זה חכמים. ומשני דמשום עגונא עשו כך, שלא תשב עגונה. ואית דגרסי3 אלא משום עגונה, כלומ׳ זה שהקלו לה חכמים ש⁠[התירוה] בעד אחד הוא כדי שלא תשב עגונה, שהתירו לה שתנשא ומותרת, והכל אחד. גרסי׳ בתורת כהנים4 בפרשת או הודע אליו חטאתו, דקאמ׳ ר׳ מאיר שאם [העיד]⁠והו שנים מביא קרבן, אמר ר׳ יהודה וכו׳ קרבן...⁠5 שהרי אם ירצה להתירו...⁠6 ומפרש טעמיה דר׳ יהודה בכריתות פרק אמרו לו7 דאדם נאמן על עצמו יותר ממאה איש, כלומ׳ על טובה נאמן [על עצמו] יותר מכל בני אדם, שאם הוא אומר איני ראוי לטובה זו, מי יוכל להביאה לו על כרחו, וכפרה טובה היא לו. ונפקא מינה מהאי טעמ׳ דאי אמרו לו שנים נטמאת טומאה חדשה, כלומ׳ עכשיו, והוא אומ׳ לא נטמאתי, לרבנן דטעמייהו משום מגו, הכא ליכא מגו ומייתי קרבן, ולר׳ יהודה לא מייתי קרבן. אבל בטומאה ישנה איכא מיגו, דמתרץ לדבוריה דמצי אמ׳ לא עמדתי בטומאתי אלא טבלתי, והוי נאמן אי אמ׳ הכי, הכי איתא התם. יאמר. כלומ׳ מצי אמ׳ הכי, הילכך מהימן משום מגו, דר׳ שמעון דבריתא הוא חכמים דמתני׳. אמ׳ ר׳ מאיר. ר׳ מאיר לא פטר ליה משום מגו דמזיד היתי, דלא משוי איניש נפשיה רשיעא, כדאיתא בכריתות בהדיא. ומילתא באפי נפשה אתא לאשמועינן דאפי׳ אי אמ׳ בהדיא מזיד היתי אם אמרו בתחלה נאמן. אבל [אם] היה דן עמהם ומכחישן ואומ׳ לא נטמאתי, אעפ״י שאחר כן אמ׳ מזיד היתי, אינו נאמן, דודאי שקורי משקר. נזיר אתה. ולא תטמא. תנאי. העוקר הנזירות, כגון שאמ׳ בדעתי היה שמותר אני לשתות יין מפני שאיני יכול לחיות בלא יין, או להיטמא למתים מפני שאני קובר מתים, הרי זה נדרי שגגות, ואינו צריך שאלה. שומעין לו. ופטור, [ואין] מלקין אותו אם עבר, וכל שכן שאינו מביא קרבן נזיר. וטעמ׳ דנאמן מפרשי׳ לקמן בפרק מצות חליצה8. מיגען. שטען תחלה לא נדרתי בנזיר. ובהא מילתא ליכא [פלוג]⁠תא, ואפי׳ רבנן מודו. ושמעי׳ מיהא דמאן דאתרו ביה תרי לא תעשה כך, והרי נשבעת עליו, אם אמ׳ תחלה כך וכך היה [בל]⁠בי והשבועה אינה כלום מהימן, ואם השיבן תחלה לא נשבעתי אעפ״י שבסוף אמ׳ כך וכך היה בלבי, לא מהימן, [ומלקין] אותו. וכן כתב הר״ם ב⁠[שבו]⁠עות פרק ב׳9. אמר10 ריש לקיש. התם הוא משום דלא משוי נפשיה רשיעא, אבל מודי ר׳ מאיר לחכמים שאם אמרו לו שנים בעלת ש⁠[פחה ח]⁠רופה, והוא אומ׳ לא בעלתי [דמהימן ב]⁠מגו דאי בעי אמ׳ לא גמרתי ביאתי. ואמר רב ששת מודה ר׳ מאיר לחכמים [בנזיר טמא שאמ]⁠רו לו שנים נטמאת והוא [אומר לא נטמ]⁠אתי שפטור, דאי בעי אמר נשאלתי על נזירותי11. לא תצא. קס״ד משיני. גברא אתא. דהא תנן ואחר כך בא בעלה, ודאי אשת ראשון היא ובזנות היא עם השיני. דלא ידעינן. שאין אנו מכירין אם הוא הבעל הראשון אם לאו. בעד אחד. כשניסת לשיני על פי עד אחד שהעיד שמת הראשון אמאי תצא, הרי לא הוכחש. לא ידעיתו ליה. ונותנין טעם לדבריהם אמאי אין מכירין אותו. הילכך כי נשאת על פי עד אחד תצא דתרי לגבי חד נינהו. אבל נשאת על פי שני עדים לא תצא, דהוו תרי לגבי תרי, ואוקי אתתא בההיא דוכתא דקיימא.מהדורת הרב אביגדור אריאלי, ברשותם האדיבה של המהדיר והמו"ל, הרב שמואל וינגרטן והרב אברהם קפלן (כל הזכויות שמורות ואסור לשמור או להדפיס מטקסט זה למעט קטעים בודדים עבור דפי מקורות וכדומה)
הערות
1 אולי יש להשלים: דליכא אסורא.
3 כ״ה ברשב״א ובמאירי, ראה דק״ס הע׳ 22.
4 ויקרא דבורא דחובה פרק ז ה״ג-ה. ורבינו הולך ומפרש דברי התו״כ והגמ׳ בכריתות שם.
5 חסרה תיבה אחת [וצ״ע שייכות המלה קרבן כאן].
6 חסרה תיבה אחת.
7 יב, א.
8 לא זכינו לאורו.
9 הי״ב.
10 מכאן מפרש רבינו המשך הגמ׳ בכריתות יב, ב.
11 ע״כ פירוש התו״כ והגמ׳ דכריתות.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144