×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא יבמות ע״ה:גמרא
;?!
אָ
וְחַרְזֵיהּ סִילְוָא בְּבֵיצִים וּנְפַק מִינֵּיהּ כְּחוּט דְּמוּגְלָא וְאוֹלֵיד הָא שְׁלַח שְׁמוּאֵל לְקַמֵּיהּ דְּרַב וַאֲמַר לֵיהּ צֵא וְחָזַר עַל בָּנָיו מֵאֵין הֵם. אָמַר רַב יְהוּדָה אָמַר שְׁמוּאֵל אפְּצוּעַ דַּכָּא בִּידֵי שָׁמַיִם כָּשֵׁר אָמַר רָבָא הַיְינוּ דְּקָרֵינַן פְּצוּעַ וְלָא קָרֵינַן הַפָּצוּעַ. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא נֶאֱמַר {דברים כ״ג:ב׳} לֹא יָבֹא פְצוּעַ וְנֶאֱמַר {דברים כ״ג:ג׳} לֹא יָבֹא מַמְזֵר מָה לְהַלָּן בִּידֵי אָדָם אַף כָּאן בִּידֵי אָדָם. אָמַר רָבָא פָּצוּעַ בְּכוּלָּן דַּךְ בְּכוּלָּן כָּרוּת בְּכוּלָּן פָּצוּעַ בְּכוּלָּן בבֵּין שֶׁנִּפְצַע הַגִּיד בֵּין שֶׁנִּפְצְעוּ בֵּיצִים בֵּין שֶׁנִּפְצְעוּ חוּטֵי בֵּיצִים דַּךְ בְּכוּלָּן בֵּין שֶׁנִּידַּךְ הַגִּיד בֵּין שֶׁנִּידַּכּוּ בֵּיצִים בֵּין שֶׁנִּידַּכּוּ חוּטֵי בֵיצִים כְּרוּת [בְּכוּלָּן] בֵּין שֶׁנִּכְרַת הַגִּיד בֵּין שֶׁנִּכְרְתוּ בֵּיצִים בֵּין שֶׁנִּכְרְתוּ חוּטֵי בֵיצִים. אֲמַר לֵיהּ הָהוּא מֵרַבָּנַן לְרָבָא מִמַּאי דְּהַאי פְּצוּעַ דַּכָּא בְּאוֹתוֹ מָקוֹם אֵימָא מֵרֹאשׁוֹ אֲמַר לֵיהּ מִדְּלָא מְנָה בֵּיהּ דּוֹרוֹת ש״משְׁמַע מִינַּהּ בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. וְדִלְמָא הַאי דְּלָא מָנָה בּוֹ דּוֹרוֹת דְּאִיהוּ הוּא דְּאָסוּר בְּרֵיהּ וּבַר בְּרֵיהּ כָּשֵׁר. דּוּמְיָא דִּכְרוּת שׇׁפְכָה מָה כְּרוּת שׇׁפְכָה בְּאוֹתוֹ מָקוֹם אַף הַאי נָמֵי בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. וּכְרוּת שׇׁפְכָה גּוּפֵיהּ מִמַּאי דִּבְאוֹתוֹ מָקוֹם הוּא אֵימָא מִשִּׂפְתֵּיהּ שׇׁפְכָה כְּתִיב בְּמָקוֹם שֶׁשּׁוֹפֵךְ. וְאֵימָא מֵחוֹטְמוֹ מִי כְּתִיב בִּשְׁפוֹךְ כְּרוּת שׇׁפְכָה כְּתִיב מִי שֶׁעַל יְדֵי כְּרִיתָה שׁוֹפֵךְ שֶׁלֹּא עַל יְדֵי כְּרִיתָה אֵינוֹ שׁוֹפֵךְ אֶלָּא מְקַלֵּחַ לְאַפּוֹקֵי הַאי דְּאִידֵּי וְאִידֵּי שׁוֹפֵךְ הוּא. בְּמַתְנִיתָא תָּנָא נֶאֱמַר לֹא יָבֹא פְצוּעַ דַּכָּא וְנֶאֱמַר לֹא יָבֹא מַמְזֵר מָה לְהַלָּן בְּאוֹתוֹ מָקוֹם אַף כָּאן בְּאוֹתוֹ מָקוֹם. נִיקַּב לְמַטָּה מֵעֲטָרָה שֶׁכְּנֶגְדּוֹ לְמַעְלָה מֵעֲטָרָה סָבַר רַבִּי חִיָּיא בַּר אַבָּא לְאַכְשׁוֹרֵי א״לאֲמַר לֵיהּ רַבִּי אַסִּי הָכִי אָמַר ריב״לרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי געֲטָרָה כׇּל שֶׁהִיא מְעַכֶּבֶת.: וְאִם נִשְׁתַּיֵּיר מֵעֲטָרָה כּוּ׳.: יָתֵיב רָבִינָא וְקָמִיבַּעְיָא לֵיהּ מְלֹא הַחוּט שֶׁאָמְרוּ דעַל פְּנֵי כּוּלָּהּ אוֹ עַל פְּנֵי רוּבָּהּ אֲמַר לֵיהּ רָבָא תּוֹסְפָאָה לְרָבִינָא מְלֹא הַחוּט עַל פְּנֵי רוּבָּהּ וּכְלַפֵּי רֵישָׁא. א״ראָמַר רַב הוּנָא הכְּקוּלְמוֹס כְּשֵׁרָה כְּמַרְזֵב פְּסוּלָה הַאי שָׁלֵיט בַּהּ אַוֵּירָא וְהַאי לָא שָׁלֵיט בַּהּ אַוֵּירָא וְרַב חִסְדָּא אָמַר כְּמַרְזֵב כְּשֵׁרָה כְּקוּלְמוֹס פְּסוּלָה הַאי גָּרֵיד וְהַאי לָא גָּרֵיד. אָמַר רָבָא כְּוָותֵיהּ דְּרַב הוּנָא מִסְתַּבְּרָא הַאי לָא שָׁלֵיט בַּהּ אַוֵּירָא וְהַאי שָׁלֵיט בַּהּ אַוֵּירָא אִי מִשּׁוּם גְּרִידוּתָא מִידֵּי דְּהָוֵה אַבַּרְזָא דְחָבִיתָא. אֲמַר לֵיהּ רָבִינָא לְמָרִימָר הָכִי אָמַר מָר זוּטְרָא מִשְּׁמֵיהּ דְּרַב פָּפָּא הִלְכְתָא בֵּין כְּקוּלְמוֹס בֵּין כְּמַרְזֵב כְּשֵׁרָה מִיהוּ מִיבַּעְיָא לֵיהּ לְמַטָּה מֵעֲטָרָה אוֹ לְמַעְלָה פְּשִׁיטָא דִּלְמַעְלָה מֵעֲטָרָה דְּאִי ס״דסָלְקָא דַעְתָּךְ לְמַטָּה מֵעֲטָרָה אֲפִילּוּ נִכְרַת הַגִּיד נָמֵי וְרָבִינָא לְשַׁבּוֹשֵׁי לְמָרִימָר הוּא דְּבָעֵי. הָהוּא עוֹבָדָא דַּהֲוָה בְּמָתָא מַחְסֵיָא שַׁפְּיֵיהּ מָר בַּר רַב אָשֵׁי כְּקוּלְמוֹס וְאַכְשְׁרֵיהּ הָהוּא עוֹבָדָא דַּהֲוָה בְּפוּמְבְּדִיתָא אִיסְתְּתִים גּוּבְתָּא דְּשִׁכְבַת זֶרַע וְאַפֵּיק בִּמְקוֹם קְטַנִּים סְבַר רַב בִּיבִי בַּר אַבָּיֵי לְאַכְשׁוֹרֵי אָמַר רַב פַּפִּי מִשּׁוּם דְּאַתּוּמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
וחרזיה. לשון מחרוזות של דגים1. ניקב קוץ את ביציו. מוגלא. ליחה. ואוליד. בתר הכי. מאין הם. דודאי זינתה אשתו. פצוע דכא. והוא הדין לכרות שפכה בידי שמים. פי׳ ר״ש2 על ידי רעמים וברד או ממעי אמו. ע״כ. והוא הדין על ידי חולי דכשר דבידי שמים הוא. ר״ש3 גריס הפצוע. כלומ׳ אי אסרה תורה בידי שמים הוה כתיב הפצוע, דמשמע מעיקרו, כלומ׳ שנולד כך, ומדלא כתו׳ הכי ש״מ שלא אסרה פצוע מעיקרו. וכשם שלא אסרה פצוע מעיקרו, כך לא אסרה כל פצוע בידי שמים. ובירוש׳4 אמ׳ שמואל אם יבא לפני בעל ביצה אחת מכשירו אני, אמ׳ ר׳ יודן בר חנין ובלבד שלימין. איירי דוקא בידי שמים, כדפרישנא לעיל. וא׳ דג׳5 של ימין, שתי מילות, שנשארה ביצה של צד ימין. וא׳ דג׳ מלה אחת, שהאחרת שלימה, כלומ׳ שלא נפצעה. בידי אדם. שבא על הערוה. ושמעי׳ מיהא דהוא הדין לכרת שפכה בידי שמים כשר. בכולן. בשלשת האיברים והם הגיד והחוטין שבהן תלויין הביצים ובהם מתבשל הזרע, והביצים. ביצים. או אחת מהן, כדאיתא לעיל. בשפוך כרת. משמע שנכרת מה שהיה שופך מתחלה קודם שנכרת. כרת שפכה. משמע שאחר שנכרת הוא שופך. למטה מעטרה. העטרה היא שורה גבוהה המקפת סביבות הגיד והולכת באלכסון, שמלמטה כלפי הקרקע היא קצרה ומלמעלה היא ארוכה. וקבעי אם נקב6 הגיד למטה, כלומ׳ כלפי הקרקע מעטרה ולפנים כלפי הגוף במקום שכנגדו למעלה, כלומ׳ כלפי השמים הוא מעטרה ולחוץ, שאינו גיד אלא בשר בעלמ׳. לאכשוריה. הואיל ומה שכנגד זה מלמעלה הוא בשר. כל שהו. כלומ׳ הואיל והנקב ומקצת העטרה ולפנים כלפי הגוף אעפ״י...⁠7 ואילך כלפי חוץ, מעכב תולדתו ופסול. [למטה מהעטרה. פי׳ ר״ש]⁠8 כלפי קרקע, שכנגדו למעלה, שהולך הנקב באלכסון ו⁠[יוצא כנגדו] למעלה מעטרה כלפי הגוף, כלומ׳ מעטרה ולפנים. [לאכשורי. הואיל] ואין שני ראשי הנקב למעלה מעטרה, דכל למטה מעטרה בשר הוא. כל שהו. כיון שהנקב עובר על פני כל העטרה מתוכה, אפי׳ נקב כל שהו מעכב תולדתו ופסול. ע״כ. ושכנגדו לא קאי שפיר. ועטרה כל שהו נמי לא קאי שפיר, דהוה ליה למימר נקב כל שהו. ונלחץ ר״ש לפרש בנקב מפולש, מפני שלמטה מעטרה הנזכר בכל ההלכה הוא בבשר כלפי חוץ, ולמעלה מעטרה הוא בגיד מעטרה ולפנים כלפי הגוף. ואין זה קושיא, דהאי למטה ולמעלה פירושו כלפי קרקע וכלפי שמים, מה שאין כן בהנך. וודאי אם ניקב והנקב מגיע לשביל של שכבת זרע פסול. ועיקר הפי׳ נקב9 למטה מעטרה, שהנקב הולך באלכסון, ומתחיל מהבשר ובמקום שמגיע לשביל שכבת זרע הוא כנגד למעלה מעטרה שהוא מקום פסול. והואיל והנקב למעלה ממקצת העטרה ולפנים פסול. וזה פי׳ נאה ולא קשיא מידי, דלפירוש׳ קמא קשיא אמאי לא אמ׳ לפנים ולחוץ. וכלפי ראשה. לצד הגוף בעינן שישאר מלא חוט השערה על פני כלה, והוא במקום גבהה. כמרזב. אם נחתך ולא נגע לשביל שכבת זרע, ויש לאותו חתך דפנות משני צדדיו כמין מרזב, קנל בלע׳. פסול. דשליט אוירא באותו חתך תוך הדפנות ומקרר הגיד לתוכו ואין הזרע מתבשל. כקולמוס. באלכסון כחתוך קולמוס. לא שליט ביה אוירא. ואין הגיד מתקרר, ומתבשל בו הזרע. האי גריר. מרזב נמשך שכבת זרע מהגוף בשעת תשמיש, על ידי שלא נחסר מעביו, נוגע בצדי הרחם, ומתחמם ומוציא [כחץ]⁠10. כקולמוס. נחסר עביו. כשר. הואיל ולא נגע בשביל שכבת זרע. מידי דהוה אברזא דחביתא. שקצר ודק מלפניו ואינו נוגע בכתלי הנקב, וכשהוא תוחבו בא עד עביו ונוגע. למטה. האי למטה לאו כלפי קרקע הוא אלא מעטרה ולחוץ, שהכל בשר. והאי למעלה מעטרה ולפנים לצד הגוף. אפי׳ נכרת. כלו כשר. לשבושי למרימר. לידע אם מחודד הוא להשיב על שאילתו. ההוא עובדא. דהוה כמרזב. ושפיה. חתך הצדדין עד שעשאו כקולמוס. ואכשריה. כרב הונא. והלכתא כרב [פפא] ששניהם כשירים, כדפסיק תלמודא. גובתא. הוא שביל שבו יוצא הזרע. ושני שבילין יש שם, אחד שבו יוצא הזרע, ואחד שבו יוצאין מי רגלים, וביניהן מחיצה, כדאיתא בבכורות11 שני נקבים יש באדם באחד מוציא זרע ובאחד מוציא שתן וביניהם כקליפת השום. קטנים. מי רגלים. לאכשוריה. שאין כאן לא פצוע ודכא וכרות.מהדורת הרב אביגדור אריאלי, ברשותם האדיבה של המהדיר והמו"ל, הרב שמואל וינגרטן והרב אברהם קפלן (כל הזכויות שמורות ואסור לשמור או להדפיס מטקסט זה למעט קטעים בודדים עבור דפי מקורות וכדומה)
הערות
1 ב״מ כא, א.
2 ד״ה בידי.
3 ד״ה אי.
4 יבמות פ״ח ה״ב.
5 = ואית דגרסי. ראה תוד״ה שאין.
6 = ניקב.
7 חסר כארבע-חמש תיבות.
8 ד״ה ניקב למטה.
9 = ניקב.
10 אולי יש להשלים: זרע.
11 מד, ב.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144