R. Avraham of Montpellier Yevamot 55a – ר' אברהם מן ההר יבמות נה.‏ – Shas HaMeforash

אַלְמָא ^אאֲחוֹת אִשְׁתּוֹ בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם אֲסוּרוֹת מְנָלַן יָלֵיף מֵאֲחוֹתוֹ מָה אֲחוֹתוֹ בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם אַף כָּאן בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם. וְלֵילַף מִדּוֹדָתוֹ מָה דּוֹדָתוֹ מִן הָאָב וְלֹא מִן הָאֵם אַף כָּאן מִן הָאָב וְלֹא מִן הָאֵם מִסְתַּבְּרָא מֵאֲחוֹתוֹ הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף שֶׁכֵּן קְרוֹבֵי עַצְמוֹ מִקְּרוֹבֵי עַצְמוֹ. אַדְּרַבָּה מִדּוֹדָתוֹ הֲוָה לֵיהּ לְמֵילַף שֶׁכֵּן דָּבָר עַל יְדֵי קִדּוּשִׁין מְדַבֵּר שֶׁעַל יְדֵי קִדּוּשִׁין אֶלָּא מֵאֵשֶׁת אָח יָלְפִינַן דְּשֶׁכֵּן דָּבָר עַל יְדֵי קִדּוּשִׁין וּקְרוֹבֵי עַצְמוֹ. וְאֵשֶׁת אָח גּוּפַהּ מנ״למְנָא לַן דְּתַנְיָא {ויקרא י״ח:ט״ז} עֶרְוַת אֵשֶׁת אָחִיךָ לֹא תְגַלֵּה ^בבֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם. אַתָּה אוֹמֵר בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם אוֹ אֵינוֹ אֶלָּא מִן הָאָב וְלֹא מִן הָאֵם וְדִין הוּא חַיָּיב כָּאן וְחַיָּיב בַּאֲחוֹתוֹ מָה אֲחוֹתוֹ בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם אַף כָּאן בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם. אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ חַיָּיב כָּאן וְחַיָּיב בְּדוֹדָתוֹ מָה דּוֹדָתוֹ מִן הָאָב וְלֹא מִן הָאֵם אַף כָּאן מִן הָאָב וְלֹא מִן הָאֵם. נִרְאֶה לְמִי דּוֹמֶה דָּנִין קְרוֹבֵי עַצְמוֹ מִקְּרוֹבֵי עַצְמוֹ וְאַל תּוֹכִיחַ דּוֹדָתוֹ שֶׁקְּרוֹבֵי הָאָב אוֹ כְּלָךְ לְדֶרֶךְ זוֹ דָּנִין דָּבָר שֶׁעַל יְדֵי קִדּוּשִׁין מִדָּבָר שֶׁעַל יְדֵי קִדּוּשִׁין וְאַל תּוֹכִיחַ אֲחוֹתוֹ שֶׁאִיסּוּר הַבָּא מֵאֵלָיו. ת״לתַּלְמוּד לוֹמַר עֶרְוַת אָחִיךָ הִיא בֵּין מִן הָאָב בֵּין מִן הָאֵם. וְאֵימָא אִידֵּי וְאִידֵּי בְּאֵשֶׁת אָח מִן הָאָב חֲדָא דְּיֵשׁ לָהּ בָּנִים בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ וַחֲדָא דְּאֵין לָהּ בָּנִים בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ אֵין לָהּ בָּנִים בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ מִדְּרַב הוּנָא נָפְקָא. וְאֵימָא אִידֵּי וְאִידֵּי בְּאֵשֶׁת אָח מִן הָאָב חֲדָא דְּיֵשׁ לָהּ בָּנִים בְּחַיֵּי בַּעְלָהּ וַחֲדָא דְּיֵשׁ לָהּ בָּנִים לְאַחַר מִיתַת בַּעְלָהּ. יֵשׁ לָהּ בָּנִים לְאַחַר מִיתַת בַּעְלָהּ לָא צְרִיכָא קְרָא מִדְּאָמַר רַחֲמָנָא שֶׁאֵין לָהּ בָּנִים מוּתֶּרֶת הָא יֵשׁ לָהּ בָּנִים אֲסוּרָה. וְדִלְמָא אֵין לָהּ בָּנִים אֲסוּרָה לְעָלְמָא וְשַׁרְיָא לְיָבָם יֵשׁ לָהּ בָּנִים שַׁרְיָא לְעָלְמָא וְשַׁרְיָא לְיָבָם אִי נָמֵי אֵין לָהּ בָּנִים מִצְוָה יֵשׁ לָהּ בָּנִים רְשׁוּת. אִי נָמֵי אֵין לָהּ בָּנִים אֵין יֵשׁ לָהּ בָּנִים לָא וְלָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה עֲשֵׂה. כְּתַב קְרָא אַחֲרִינָא {ויקרא כ׳:כ״א} עֶרְוַת אָחִיו גִּלָּה. וְאֵימָא אֵשֶׁת אָח מִן הָאֵם כְּאֵשֶׁת אָח מִן הָאָב מָה אֵשֶׁת אָח מִן הָאָב לְאַחַר מִיתַת בַּעְלָהּ שַׁרְיָא אַף אֵשֶׁת אָח מִן הָאֵם לְאַחַר מִיתַת בַּעְלָהּ שַׁרְיָא אָמַר קְרָא הִיא ^גבַּהֲוָיָיתָהּ תְּהֵא. אֲחוֹתוֹ דִּכְתַב בָּהּ כָּרֵת לְמָה לִי. לְכִדְרַבִּי יוֹחָנָן דְּאָמַר ר׳רַבִּי יוֹחָנָן שֶׁאִם עֲשָׂאָן כּוּלָּם בְּהֶעְלֵם אַחַת חַיָּיב עַל כׇּל אַחַת וְאַחַת. וּלְרַבִּי יִצְחָק דְּאָמַר כׇּל חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת בַּכְּלָל הָיוּ וְלָמָּה יָצְתָה כָּרֵת בַּאֲחוֹתוֹ לְדוּנוֹ בְּכָרֵת וְלֹא בְּמַלְקוֹת לְחַלֵּק מְנָלַן. נָפְקָא לֵיהּ {ויקרא י״ח:י״ט} מִוְּאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טוּמְאָתָהּ לְחַיֵּיב עַל כׇּל אִשָּׁה וְאִשָּׁה. דּוֹדָתוֹ דִּכְתַב בַּהּ רַחֲמָנָא עֲרִירִים יִהְיוּ ל״ללְמָה לִי לְכִדְרַבָּה דְּרַבָּה רָמֵי כְּתִיב {ויקרא כ׳:כ״א} עֲרִירִים יִהְיוּ וּכְתִיב {ויקרא כ׳:כ׳} עֲרִירִים יָמוּתוּ הָא כֵּיצַד יֵשׁ לוֹ בָּנִים קוֹבְרָן אֵין לוֹ בָּנִים הוֹלֵךְ עֲרִירִי. וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב עֲרִירִים יִהְיוּ וְאִיצְטְרִיךְ לְמִכְתַּב עֲרִירִים יָמוּתוּ דְּאִי כְּתַב רַחֲמָנָא עֲרִירִים יִהְיוּ ה״אהֲוָה אָמֵינָא עַד חִטְאֵיהּ אֲבָל מֵחִטְאֵיהּ וְאֵילָךְ לָא כְּתַב רַחֲמָנָא עֲרִירִים יָמוּתוּ וְאִי כְּתַב רַחֲמָנָא עֲרִירִים יָמוּתוּ ה״אהֲוָה אָמֵינָא מֵחִטְאֵיהּ וְאֵילָךְ אֲבָל מֵעִיקָּרָא לָא צְרִיכָא.: ^דהַעֲרָאָה דְּחַיָּיבֵי לָאוִין מְנָלַן. מִדְּגַלִּי רַחֲמָנָא {ויקרא י״ט:כ׳} שִׁכְבַת זֶרַע גַּבֵּי שִׁפְחָה חֲרוּפָה מִכְּלָל דְּחַיָּיבֵי לָאוִין בְּהַעֲרָאָה. אַדְּרַבָּה מִדְּגַלִּי רַחֲמָנָא הַעֲרָאָה בְּחַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת מִכְּלָל דְּחַיָּיבֵי לָאוִין בִּגְמַר בִּיאָה אָמַר רַב אָשֵׁי אִם כֵּן לִשְׁתּוֹק קְרָא מִשִּׁפְחָה חֲרוּפָה. הַעֲרָאָה ^הדְּחַיָּיבֵי לָאוִין דִּכְהוּנָּה מְנָלַן אָתְיָא {ויקרא כ׳:י״ד} קִיחָה {ויקרא כ״א:ז׳} קִיחָה. ^ודְּחַיָּיבֵי עֲשֵׂה מְנָלַןמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות איסורי ביאה ב׳:ט׳
סמ״ג מצוות לא תעשה ק״ח
טור אבן העזר ט״ו:כ״ו
שולחן ערוך אבן העזר ט״ו:כ״ו

^ב טור אבן העזר ט״ו:כ״ב
שולחן ערוך אבן העזר ט״ו:כ״ב

^ג רמב״ם הלכות יבום וחליצה א׳:א׳
טור אבן העזר קנ״ז:א׳
שולחן ערוך אבן העזר קנ״ז:א׳

^ד רמב״ם הלכות איסורי ביאה א׳:י׳

^ה רמב״ם הלכות איסורי ביאה א׳:י׳

^ו רמב״ם הלכות איסורי ביאה א׳:י׳

שריא. ואע״ג דאתיא אחוה אחוה מבני יעקב, איכא למימר אחין מן האב מצוה אחין מן האם רשות. על כל אחת. הואיל וכתו׳ בה כרת בפני עצמה הוא הדין לכל העריות, דהוי דבר שהיה בכלל ויצא מן הכלל ללמד, ולא ללמד על עצמו יצא אלא ללמד על הכלל כולו יצא. שפחה חרופה. חייבי לאוין היא דכתו׳¹ לא תהיה קדשה, וגלי בה רחמנא דלא מייתי אשם עד שיגמור ביאתו, דכתו׳ בה שכבת זרע, מכלל דמלקות דחייבי לאוין דלאו אשם כגון ממזרת ונתינה ושפחה שאינה חרופה בהעראה מחיב, דאם כן לישתוק קרא בשפחה חרופה ואנא אמינא דהיא ושאר חייבי לאוין בגמר ביאה. [אלא] ודאי מדגלי רחמנא בה גמר ביאה ודאי שאר חייבי לאוין בהעראה. שפחה חרופה היא שפחה כנענית המאורסת לעבד עברי שמותר בה. דכהונה. דמשפחה לא גמרי׳ דמחיבי בהעראה אלא לאו השוה בכל. קיחה. גבי חייבי כריתות כתו׳² כי יקח איש אחותו, ובאסורי כהונה כתו׳³ לא יקחו. חייבי עשה. מצרי שיני ואדומי שיני. מנא לן. דאסירא העראה דידהו בישראלית. וקאי בעשה דכתו׳⁴ דור שלישי יבא להם, הא דור שיני לא יבא, ולאו הבא מכלל עשה עשה.מהדורת הרב אביגדור אריאלי, ברשותם האדיבה של המהדיר והמו"ל, הרב שמואל וינגרטן והרב אברהם קפלן (כל הזכויות שמורות ואסור לשמור או להדפיס מטקסט זה למעט קטעים בודדים עבור דפי מקורות וכדומה)

הערות

¹ דברים כג, יח.

² ויקרא כ, יז.

³ שם כא, ז.

⁴ דברים כג, ט.

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון