×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא יבמות נ״ד.גמרא
;?!
אָ
איָשֵׁן לֹא קָנָה בִּיבִמְתּוֹ אֶלָּא בְּנִתְקָע וְהָא אָמַר רַבָּה בנָפַל מִן הַגָּג וְנִתְקַע חַיָּיב בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים גוּבִיבִמְתּוֹ לֹא קָנָה. אֶלָּא כְּגוֹן שֶׁנִּתְכַּוֵּון לְאִשְׁתּוֹ וּתְקָפַתּוּ יְבִמְתּוֹ וּבָא עָלֶיהָ שְׁנֵיהֶם אֲנוּסִים דְּבֵי רַבִּי חִיָּיא הֵיכִי דָּמֵי כְּגוֹן שֶׁנִּתְכַּוֵּון לְאִשְׁתּוֹ וּתְקָפוּהוּ גּוֹיִם1 וְדִבְּקוּם זֶה בָּזֶה וּבָא עָלֶיהָ. מְנָא הָנֵי מִילֵּי דְּתָנוּ רַבָּנַן {דברים כ״ה:ה׳} יְבָמָה יָבֹא עָלֶיהָ מִצְוָה דָּבָר אַחֵר יְבָמָה יָבֹא עָלֶיהָ בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּאוֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן. וְהָא אַפֵּיקְתֵּיהּ לְמִצְוָה לְמִצְוָה {דברים כ״ה:ז׳} מִוְּאִם לֹא יַחְפּוֹץ הָאִישׁ נָפְקָא הָא חָפֵץ יִבֵּם וְכִי אֲתָא קְרָא בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּאוֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן. תַּנְיָא אִידַּךְ יְבָמָה יָבֹא עָלֶיהָ כְּדַרְכָּהּ וּלְקָחָהּ שֶׁלֹּא כְּדַרְכָּהּ וְיִבֵּם דבִּיאָה גּוֹמֶרֶת בָּהּ הוְאֵין כֶּסֶף וּשְׁטָר גּוֹמְרִין בָּהּ וְיִבְּמָהּ בְּעַל כׇּרְחָהּ ד״אדָּבָר אַחֵר יְבָמָה יָבֹא עָלֶיהָ בֵּין בְּשׁוֹגֵג כּוּ׳. וְהָא אפיקתי׳אַפֵּיקְתֵּיהּ לִכְדַרְכָּהּ הָהוּא {דברים כ״ה:ז׳} מִלְּהָקִים לְאָחִיו שֵׁם נָפְקָא בְּמָקוֹם שֶׁמֵּקִים שֵׁם וְכִי אֲתָא קְרָא בֵּין בְּשׁוֹגֵג בֵּין בְּמֵזִיד בֵּין בְּאוֹנֶס בֵּין בְּרָצוֹן. גּוּפָא אָמַר רַב יְהוּדָה יָשֵׁן לֹא קָנָה בִּיבִמְתּוֹ דְּאָמַר קְרָא יְבָמָה יָבֹא עָלֶיהָ עַד דִּמְכַוֵּין לַהּ לְשֵׁם בִּיאָה וְהָתַנְיָא בֵּין עֵר [בֵּין יָשֵׁן אֵימָא בֵּין עֵרָה בֵּין יְשֵׁנָה. וְהָתַנְיָא בֵּין עֵר] הוּא בֵּין יָשֵׁן הוּא ובֵּין עֵרָה הִיא בֵּין יְשֵׁנָה הִיא הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן בְּמִתְנַמְנֵם ה״דהֵיכִי דָּמֵי מִתְנַמְנֵם אָמַר רַב אָשֵׁי נִים וְלָא נִים תִּיר וְלָא תִּיר כְּגוֹן דְּקָרוּ לֵיהּ וְעָנֵי וְלָא יָדַע לְאַהְדּוֹרֵי סְבָרָא וְכִי מַדְכְּרוּ לֵיהּ מִדְּכַר. גּוּפָא אָמַר רַבָּה נָפַל מִן הַגָּג וְנִתְקַע חַיָּיב בְּאַרְבָּעָה דְּבָרִים וּבִיבִמְתּוֹ לֹא קָנָה בְּנֵזֶק בְּצַעַר בְּשֶׁבֶת בְּרִפּוּי אֲבָל בּוֹשֶׁת לָא מִיחַיַּיב דְּאָמַר מָר זאֵין חַיָּיב עַל הַבּוֹשֶׁת עַד שֶׁיִּתְכַּוֵּון. אָמַר רָבָא חנִתְכַּוֵּון לְהָטִיחַ בַּכּוֹתֶל וְהֵטִיחַ בִּיבִמְתּוֹ לֹא קָנָה לְהָטִיחַ בִּבְהֵמָה וְהֵטִיחַ בִּיבָמָה קָנָה דְּהָא קָמְכַוֵּין לְשֵׁם בִּיאָה בְּעוֹלָם.: אֶחָד הַמְעָרֶה.: אָמַר עוּלָּא מִנַּיִן לְהַעֲרָאָה מִן הַתּוֹרָה שֶׁנֶּאֱמַר {ויקרא כ׳:י״ח} וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה דָּוָה וְגִלָּה אֶת עֶרְוָתָהּ אֶת מְקוֹרָהּ הֶעֱרָה מִכָּאן לְהַעֲרָאָה מִן הַתּוֹרָה. אַשְׁכְּחַן נִדָּה שְׁאָר עֲרָיוֹת מִנַּיִן וכ״תוְכִי תֵּימָא נֵילַף מִנִּדָּה טמָה לְנִדָּה שֶׁכֵּן מְטַמְּאָה אֶת בּוֹעֲלָהּ. אֶלָּא אָתְיָא מֵאֵשֶׁת אָח דִּכְתִיב {ויקרא כ׳:כ״א} וְאִישׁ אֲשֶׁר יִקַּח אֶת אֵשֶׁת אָחִיו נִדָּה הִיא וְכִי אֵשֶׁת אָחִיו [לְעוֹלָם] נִדָּה הִיא אֶלָּא כְּנִדָּה מָה נִדָּה בְּהַעֲרָאָה אַף אֵשֶׁת אָח בְּהַעֲרָאָה. מָה לְאֵשֶׁת אָח שֶׁכֵּן בְּיָדוֹ לְרַבּוֹת דְּאִי בָּעֵי מְקַדֵּשׁ וְאָזֵיל כִּי אַלְפָּא. אֶלָּא אָתְיָא מֵאֲחוֹת אָב וַאֲחוֹת אֵם דִּכְתִיב {ויקרא כ׳:י״ט} וְעֶרְוַת אֲחוֹת אִמְּךָ וַאֲחוֹת אָבִיךָ לֹא תְגַלֵּה כִּי אֶת שְׁאֵרוֹ הֶעֱרָה אִיכָּא לְמִיפְרַךְ מָה לַאֲחוֹת אָב וַאֲחוֹת אֵם שֶׁכֵּן אִיסּוּר הַבָּא מֵאֵלָיו. מֵחֲדָא לָא אָתְיָא תֵּיתֵי [חֲדָא] מִתַּרְתֵּי מֵהֵי תֵּיתֵי תֵּיתֵי מֵאֵשֶׁת אָח וַאֲחוֹת אָב וַאֲחוֹת אֵם מָה לְהָנָךְ שֶׁכֵּן אֲסוּרִין מִשּׁוּם שְׁאָר. אֶלָּא תֵּיתֵי מִנִּדָּה וַאֲחוֹת אָב וַאֲחוֹת אֵם מָה לְהָנָךְ שֶׁכֵּן אִיסּוּר הַבָּא מֵאֵלָיו אֶלָּא תֵּיתֵי מִנִּדָּה וְאֵשֶׁת אָח דְּמַאי פָּרְכַתְּ. מַתְקֵיף לַהּ רַב אַחָא בְּרֵיהּ דְּרַב אִיקָא מָה לְנִדָּה וְאֵשֶׁת אָח שֶׁכֵּן אֵין לָהֶם הֶיתֵּר בְּחַיֵּי אוֹסְרָן תֹּאמַר בְּאֵשֶׁת אִישׁ שֶׁכֵּן יֵשׁ לָהּ הֶיתֵּר בְּחַיֵּי אוֹסְרָהּ. אֲמַר לֵיהּ רַב אַחָא מִדִּפְתִּי לְרָבִינָא אַטּוּ נִדָּה וְאֵשֶׁת אָח בְּחַיֵּי אוֹסְרָן הוּא דְּאֵין לָהֶם הֶיתֵּר אֲבָל לְאַחַר מִכָּאן יֵשׁ לָהֶם הֶיתֵּר נִדָּהמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עובדי כוכבים״.
E/ע
הערותNotes
לא קנה. דלאו בר דעת הוא ואין קנינו קנין. בנתקע. שנתקשה לאשתו ונפל מן הגג ונתקע ביבמתו. מן הגג. ברוח מצויה כדמפרש בדוכתיה. בארבעה. כדין חובל. אבל בשת לא כדלקמן. לא קנה. דלא אכוין לביאה. נתכון. שנתקשה לה ואנסתו יבמתו עד שבא עליה. כתב רבינו מאיר שמעי׳ מיהא דאין אונס בערוה לפטור הבועל, שאין קושי אלא לדעת. בד״א שאנסוהו גוים עד שנתקשה ובא עליה, אבל אם נתקשה לאשתו ותקפוהו גוים ודבקוהו בערוה, הרי זה אונס ופטור. ובעל המאור כתב בפרק בן סורר1 דהא דרבא לא מתאמרה אלא בשתקפוהו גוים בכח והדביקוהו בערוה, אבל אם אמרו בעול הערוה או תהרג, אין לך אונס גדול מזה, ומיהא לא איירי רבא. ואע״ג דקיימ׳ לן בהא דיהרג ואל יעבור, מיהו אם עבר פטור דאנוס הוא. ולהאי סברא קשיא למה לי לאוקומה בשנתכון לאשתו, לוקמה בכי האי גונא שאמרו לו גוים או תבעול יבמתך או תהרג. והר״ם ז״ל כתב בקדושה פרק א׳2 אבל הבועל אין לו אונס שאין קושי אלא לדעת. ומשמע ממה שכתב דהא דרבא לא שנא הכי ולא שנא הכי מתאמרה. וקבעי תלמודא היכי אשכחן אונס בביאה והאמ׳ רבא שאין לפטור הבועל ערוה משום אונס, דהואיל ובועל והבעילה אינה אלא בקושי האבר, וקושי האבר אינו מחמת האבר אלא מדעת הבועל שיעיר כחותיו להקשותו, לא שיך הכא אונס כלל, שאין לך אדם שיוכל לאנסו על זה. ואפי׳ נתקשה לאשתו אפי׳ דבקום גוים זה בזה, כשיבעול ויעמיד האבר בקשי ודאי מדעתו עושה. הילכך היכי משכחת בביאה דיבמתו דשיך ביה אונס, דהואיל ונתקשה לה אעפ״י...⁠3 מדעתו הוא. ומשני דהאי אונס דמתני׳ הוא כגון שנתקשה לאשתו [ובאו] גוים תקפוהו לבא על יבמתו. ואע״ג דמשום האי אונס לא מיפטר בועל הערוה, מכל מקום הואיל ומצאוהו שנתקשה ואנסוהו לבא על יבמתו, אנוס הוא לבא עליה, אע״ג דלא מפטר משום האי אונס אם בעל הערוה. ומסתברא דהיכא דנתקשה לאשתו ובאו גוים ודבקוהו בערוה והערו אותו בה בעל כרחו ולא רצה לבעול אלא שהמית האבר, אעפ״י שהערה בקושי האבר, הואיל ולא יכול להמיתו עד שהערוהו בה בעל כרחו, ודאי אנוס הוא ופטור. ודברי הר״ם ז״ל אינם אלא בבועל כמו שכתב. והעיקר מה שכתב. למצוה. כלומ׳ מצוה בביאה יותר מבחליצה. דמכון לה. לשום ביאה בעולם. בין ערה בין ישנה. שלא הקפידה תורה בידיעתה. להטיח בכותל. לאו לשום ביאה מתכון. בועלה. להיות טמא כמותה טומאת שבעה. לרבות. כמה נשים על אחיו באסור אשת אח, שאם ירצה יקדש אלף נשים. ותפשוט מינה כל הנשים הנאסרות עליו משום אשות. אבל אמו ואחותו ובתו וכיוצא בהן שאין בידו לרבות מנא לן.מהדורת הרב אביגדור אריאלי, ברשותם האדיבה של המהדיר והמו"ל, הרב שמואל וינגרטן והרב אברהם קפלן (כל הזכויות שמורות ואסור לשמור או להדפיס מטקסט זה למעט קטעים בודדים עבור דפי מקורות וכדומה)
הערות
1 סנהדרין פ״ח יח, א בדפי הרי״ף.
2 הל׳ איסו״ב ה״ט.
3 נראה להשלים לפי שרידי האותיות: אעפ״י שנאנס, לקשות מדעתו הוא.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144