R. Avraham of Montpellier Yevamot 44b – ר' אברהם מן ההר יבמות מד:‏ – Shas HaMeforash

גמרא

פירוש

שֶׁהַוָּלָד פָּגוּם לַכְּהוּנָּה מַאן הַכֹּל מוֹדִים שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי דאע״גדְּאַף עַל גַּב דְּאָמַר שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי אֵין מַמְזֵר מֵחַיָּיבֵי לָאוִין נְהִי דְּמַמְזֵר לָא הָוֵי פָּגוּם מִיהָא הָוֵי. מק״ומִקַּל וָחוֹמֶר מֵאַלְמָנָה וּמָה אַלְמָנָה לכ״גלְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁאֵין אִיסּוּרָהּ שָׁוֶה בַּכֹּל בְּנָהּ פָּגוּם זוֹ שֶׁאִיסּוּרָהּ שָׁוֶה בַּכֹּל אֵינוֹ דִּין שֶׁבְּנָהּ פָּגוּם. אִיכָּא לְמִיפְרַךְ מָה לְאַלְמָנָה שֶׁכֵּן הִיא עַצְמָהּ מִתְחַלֶּלֶת. וְעוֹד הִיא תּוֹעֵבָה כְּתִיב וְאֵין בָּנֶיהָ תּוֹעֲבִין. וְעוֹד תַּנְיָא הַמַּחֲזִיר גְּרוּשָׁתוֹ וְהַנּוֹשֵׂא חֲלוּצָתוֹ וְהַנּוֹשֵׂא קְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ ר״ערַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר אֵין לוֹ בָּהּ קִדּוּשִׁין וְאֵינָהּ צְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט וְהִיא פְּסוּלָה וּוְלָדָהּ פָּסוּל ^אוְכוֹפִין אוֹתוֹ לְהוֹצִיא וחכ״אוַחֲכָמִים אוֹמְרִים יֵשׁ לוֹ בָּהּ קִדּוּשִׁין וּצְרִיכָה הֵימֶנּוּ גֵּט וְהִיא כְּשֵׁרָה וּוְלָדָהּ כָּשֵׁר. לְמַאן לָאו לִכְהוּנָּה לָא לַקָּהָל אִי הָכִי הִיא כְּשֵׁרָה לְמַאן אִילֵימָא לַקָּהָל פְּשִׁיטָא מִשּׁוּם דְּזַנְּיָא אִפַּסְלָה לַקָּהָל אֶלָּא לָאו לִכְהוּנָּה. וּמִדְּהִיא לִכְהוּנָּה וְלָדָהּ נָמֵי לִכְהוּנָּה מִידֵּי אִירְיָא הָא כִּדְאִיתָא וְהָא כִּדְאִיתָא. הָכִי נָמֵי מִסְתַּבְּרָא דְּקָתָנֵי רֵישָׁא הִיא פְּסוּלָה וּוְלָדָהּ פָּסוּל הִיא פְּסוּלָה לְמַאן אִילֵימָא לַקָּהָל מִשּׁוּם דְּזַנְּיָא אִפַּסְלָה לֵיהּ לַקָּהָל אֶלָּא לָאו לִכְהוּנָּה. וּוְלָדָהּ פָּסוּל לְמַאן אִילֵימָא לִכְהוּנָּה הָא לַקָּהָל כָּשֵׁר הָאָמַר רַבִּי עֲקִיבָא הַוָּלָד מַמְזֵר אֶלָּא פְּשִׁיטָא לַקָּהָל. וּמִדְּרֵישָׁא הָא כִּדְאִיתָא וְהָא כִּדְאִיתָא סֵיפָא נָמֵי הָא כִּדְאִיתָא וְהָא כִּדְאִיתָא. וְהִיא תּוֹעֵבָה נָמֵי הִיא תּוֹעֵבָה וְאֵין צָרָתָהּ תּוֹעֵבָה אֲבָל בָּנֶיהָ תּוֹעֲבִין. אֶלָּא אַלְמָנָה קַשְׁיָא מָה לְאַלְמָנָה שֶׁכֵּן הִיא עַצְמָהּ מִתְחַלֶּלֶת. אֶלָּא אִי אִתְּמַר הָכִי אִתְּמַר אָמַר רַב יוֹסֵף אָמַר ר׳רַבִּי שִׁמְעוֹן בְּרַבִּי הַכֹּל מוֹדִים בְּבָא עַל חַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת שֶׁהַוָּלָד פָּגוּם מַאן הַכֹּל מוֹדִים רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ דאע״גדְּאַף עַל גַּב דְּאָמַר ר׳רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֵין מַמְזֵר מֵחַיָּיבֵי כָרֵיתוֹת נְהִי דְּמַמְזֵר לָא הָוֵי פָּגוּם מִיהָא הָוֵי. מק״ומִקַּל וָחוֹמֶר מֵאַלְמָנָה וּמָה אַלְמָנָה לכ״גלְכֹהֵן גָּדוֹל שֶׁאֵין אִיסּוּרָהּ שָׁוֶה בַּכֹּל בְּנָהּ פָּגוּם זוֹ שֶׁאִיסּוּרָהּ שָׁוֶה בַּכֹּל אֵינוֹ דִּין שֶׁבְּנָהּ פָּגוּם. וכ״תוְכִי תֵּימָא מָה לְאַלְמָנָה שֶׁכֵּן הִיא עַצְמָהּ מִתְחַלֶּלֶת הָכָא נָמֵי כֵּיוָן שֶׁבְּעָלָהּ עֲשָׂאָהּ זוֹנָה. אָמַר רַבָּה בַּר בַּר חָנָה א״ראָמַר רַבִּי יוֹחָנָן הַכֹּל מוֹדִים בְּעֶבֶד וְגוֹי¹ הַבָּא עַל בַּת יִשְׂרָאֵל שֶׁהַוָּלָד מַמְזֵר. מַאן הַכֹּל מוֹדִים שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי דאע״גדְּאַף עַל גַּב דְּאָמַר שִׁמְעוֹן הַתִּימְנִי אֵין מַמְזֵר מֵחַיָּיבֵי לָאוִין ה״מהָנֵי מִילֵּימהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)

הערות

^א רמב״ם הלכות גירושין י״א:י״ב
סמ״ג מצוות לא תעשה פ״ב

¹ כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״ועובד כוכבים״.

פגום. שאם ילדה בת פסולה לכהונה כחללה. דאי ילדה בן לא הוזהרו כשירות להנשא לפסולין¹. בכל. שהרי היתה מותרת לכהן הדיוט. שוה בכל. שהרי גרושה אסורה אפי׳ לכהן הדיוט. מתחללת. בביאה זו, שאם נתארמלה אסורה לכהן הדיוט כחללה, כדאיתא בקידושין², ואם בת כהן היא פסלה מן הכהונה, כדאמרי׳ במכלתין לקמן³. תאמר במחזיר גרושתו שלא נתחללה בביאתו, דאי למפסלה הא פסילה מעיקרא מכי נתגרשה, ואי בתרומת אביה לא פסלה, דלאו זר אצלה מעיקרא הוא, כדאיתא פרק אלמנה⁴. ולדה פסול. ממזר. והיא פסולה דקאמ׳, לכהונה, אבל לקהל שריא, דזונה כשירה לקהל. ולדה כשר. דקאמרי רבנן, לאו לכהונה לקהל. אבל לכהונה הוי פגום. לכהו⁠[נה. לתרו]⁠מה דבי נשא. דהא אפסילו לכהן משום חלוצה וגרושה, וקרובת חלוצתו אפי׳ ל⁠[כהן שר]⁠יא. הא כדאיתא. היא כשירה לכהונה, וולדה כשר לקהל, אבל לכהונה הוי פגום. והיא תועבה. דקא פרכת לעיל, דרוש הכי ואין צרתה תועבה להיאסר ליבם אלא מתיבמת. אלא אלמנה קשיא. נהי דלא איפשר למידק מיהא בריתא ולא מדרשא דהיא [תועבה ואין בניה] תועבין אי בנה פגום או לא, שהרי לכל יש פנים, אבל איהו דקמוכח דפגום הוי מק״ו דאלמנה, ק״ו פריכא הוא, אלא ודאי לא אתמר הכי. מחייבי כריתות. אלא מחייבי מיתת ב״ד. זונה. דזר אצלה מעיקרא הוא. ולענין ולד גרושתו ברירנא בפ״ק דכשר הוא לכהונה, כדכתבינן פ״ק⁵.מהדורת הרב אביגדור אריאלי, ברשותם האדיבה של המהדיר והמו"ל, הרב שמואל וינגרטן והרב אברהם קפלן (כל הזכויות שמורות ואסור לשמור או להדפיס מטקסט זה למעט קטעים בודדים עבור דפי מקורות וכדומה)

הערות

¹ להלן פד, ב.

² עז, א.

³ סח, א.

⁴ להלן סט, א.

⁵ לא זכינו לאורו, ראה סוף פ״א ובהערה שם.

הערות

Gemara

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון