×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא יבמות מ״ג:גמרא
;?!
אָ
וְלֵית לֵיהּ לְרַבִּי יוֹסֵי לְהַבְחִין. לֵית לֵיהּ וְאִיבָּעֵית אֵימָא לְעוֹלָם אִית לֵיהּ וְאֵימָא רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כׇּל אֲרוּסוֹת גְּרוּשׁוֹת יִנָּשְׂאוּ. אִי הָכִי הַיְינוּ ר׳רַבִּי יְהוּדָה אִיכָּא בֵּינַיְיהוּ נְשׂוּאָה לֵיאָרֵס רַבִּי יְהוּדָה סָבַר נְשׂוּאָה מוּתֶּרֶת לֵיאָרֵס וְרַבִּי יוֹסֵי סָבַר נְשׂוּאָה אֲסוּרָה לֵיאָרֵס. וְסָבַר ר׳רַבִּי יוֹסֵי נְשׂוּאָה אֲסוּרָה לֵיאָרֵס וְהָתַנְיָא רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כׇּל הַנָּשִׁים יִתְאָרְסוּ חוּץ מִן הָאַלְמָנָה מִפְּנֵי הָאִיבּוּל וְכַמָּה אִיבּוּל שֶׁלָּהּ שְׁלֹשִׁים יוֹם וְכוּלָּן לֹא יִנָּשְׂאוּ עַד שֶׁיְּהוּ לָהֶן ג׳שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. הַאי מַאי קוּשְׁיָא אִילֵּימָא דְּקָתָנֵי רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כׇּל הַנָּשִׁים יִתְאָרְסוּ מִי אַלִּימָא ממתני׳מִמַּתְנִיתִין דְּאוֹקֵימְנָא בַּאֲרוּסוֹת גְּרוּשׁוֹת יִנָּשְׂאוּ ה״נהָכָא נָמֵי כׇּל אֲרוּסוֹת גְּרוּשׁוֹת יִנָּשְׂאוּ. אֶלָּא מִסֵּיפָא דְּקָתָנֵי וְכוּלָּן לֹא יִנָּשְׂאוּ עַד שֶׁיְּהוּ לָהֶן ג׳שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים אִינְּסוֹבֵי הוּא דְּלָא הָא אִיתְּרוֹסֵי שַׁפִּיר דָּמֵי. אָמַר רָבָא תָּרֵיץ וְאֵימָא הָכִי ר׳רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר כׇּל אֲרוּסוֹת גְּרוּשׁוֹת יִנָּשְׂאוּ חוּץ מִן הָאַלְמָנָה מִפְּנֵי הָאִיבּוּל וְכַמָּה אִיבּוּל שֶׁלָּהּ שְׁלֹשִׁים יוֹם וּנְשׂוּאוֹת לֹא יִתְאָרְסוּ עַד שֶׁיְּהֵא לָהֶן שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. וְאַלְמָנָה מִן הָאֵירוּסִין מִי אִית לַהּ אִיבּוּל וְהָתָנֵי רַבִּי חִיָּיא בַּר אַמֵּי אִשְׁתּוֹ אֲרוּסָה לֹא אוֹנֵן וְלֹא מִיטַּמֵּא לָהּ וְכֵן הִיא לֹא אוֹנֶנֶת וְלֹא מִיטַּמְּאָה לוֹ מֵתָה אֵינוֹ יוֹרְשָׁהּ מֵת הוּא גּוֹבָה כְּתוּבָּתָהּ. אֶלָּא תַּנָּאֵי הִיא דְּתַנְיָא מֵרֹאשׁ חֹדֶשׁ וְעַד הַתַּעֲנִית הָעָם מְמַעֲטִין מֵעִסְקֵיהֶן מִלִּישָּׂא וּמִלִּיתֵּן מִלִּבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ וּמִלֵּיאָרֵס וּמִלִּישָּׂא שַׁבָּת שֶׁחָל תִּשְׁעָה בְּאָב בְּתוֹכָהּ אָסוּר לְסַפֵּר וּלְכַבֵּס (וְאָסוּר לֵיאָרֵס) וי״אוְיֵשׁ אוֹמְרִים כׇּל הַחֹדֶשׁ אָסוּר. מַתְקֵיף לַהּ רַב אָשֵׁי מִמַּאי דְּלֵיאָרֵס לֵיאָרֵס מַמָּשׁ אדִּלְמָא לְמִיעְבַּד סְעוּדַת אֵירוּסִין הוּא דְּאָסוּר הָא לֵיאָרֵס שַׁפִּיר דָּמֵי. אִי הָכִי מִלִּישָּׂא לִינָּשֵׂא נָמֵי לְמֶיעְבַּד סְעוּדַת נִשּׂוּאִין הוּא דְּאָסוּר הָא לִישָּׂא שַׁפִּיר דָּמֵי הָכִי הַשְׁתָּא בִּשְׁלָמָא נִשּׂוּאִין בְּלֹא סְעוּדָה אִיכָּא שִׂמְחָה אֶלָּא אֵירוּסִין בְּלֹא סְעוּדָה מִי אִיכָּא שִׂמְחָה. אֶלָּא אָמַר רַב אָשֵׁי שָׁאנֵי אֲבֵילוּת חֲדָשָׁה מֵאֲבֵילוּת יְשָׁנָה וְשָׁאנֵי אֲבֵילוּת דְּרַבִּים מֵאֲבֵילוּת דְּיָחִיד.: מתני׳מַתְנִיתִין: באַרְבָּעָה אַחִין נְשׂוּאִין אַרְבַּע נָשִׁים וָמֵתוּ אִם רָצָה הַגָּדוֹל שֶׁבָּהֶם לְיַיבֵּם אֶת כּוּלָּן הָרְשׁוּת בְּיָדוֹ. גמִי שֶׁהָיָה נָשׂוּי לִשְׁתֵּי נָשִׁים וּמֵת בִּיאָתָהּ אוֹ חֲלִיצָתָהּ שֶׁל אַחַת מֵהֶן פּוֹטֶרֶת צָרָתָהּמהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
E/ע
הערותNotes
תנאי היא. דאיכא דסבירא ליה דמשחל ראש חדש אב אסור לארס, ור׳ יוסי לא סבירא ליה כההיא בריתא דלעיל, אלא כי הא. אלא אמ׳ רב אשי1. האי בריתא דהכא לא פליג אההיא דלעיל, דהאי אסור ליארס דקאמ׳ בריתא דהכא לעשות סעודת אירוסין קאמ׳, דהוי שמחה, אבל לארס מותר דלא הוי שמחה. ואפי׳ הכי אסר ר׳ יוסי לארס כל ל׳ יום, דגזר דלמ׳ עביד סעודת אירוסין דהוי שמחה. ואע״ג דלגבי משא ומתן וכיבוס קיל אבילות מט׳ באב, היינו טעמ׳ דאבילות חדשה אע״ג דשרית משא ומתן ודאי ימעט בעסקו, דכאיב ליה ליביה, ואם יכבס יעשה בלא פרסום, שהרי אבילות חדשה היא. והכי אמרי׳ באלו מגלחין2 שחיב למעט בעסקו. אבל אבילות ט׳ באב אבילות ישנה היא ולא כאיב ליה ליביה, ואי שרית ליה משא ומתן לא ימעט בעסקו ויעשה בפרהסיא. היינו טעמ׳ דשרינן משא ומתן תוך ל׳ ואסרינן ליה בשבת שחל ט׳ באב. וטעמ׳ דאסרי׳ אירוסין תוך ל׳, משום דאבילות דיחיד הוא ואיכא למיחש דלמ׳ עביד סעודת אירוסין, דהא שאר בני אינשי לאו אבילי נינהו, אבל ט׳ באב אבילות דרבים, וליכא למיחש דלמא עביד סעודת אירוסין, דהא שאר בני אינשי באבילות קיימי. הדין פירושא דשמעתא בלא ספק. ור״ש פי׳3 ודקשיא לך ק״ו, תשעה באב אבילות ישנה ואבילות דרבים, הילכך קילא. ע״כ. והעיקר מה שפירשנו. וטעמיה דר׳ יוסי דאסר אירוסין כדפרישנא. מיהו מסתברא דלאו הלכתא כותיה, ואירוסין הואיל ולאו שמחה נינהו שרו אפי׳ תוך שבעה, דלא גזרי׳ דלמ׳ אתי למעבד סעודת אירוסין, משום שמא יקדמנו אחר, כדאשכחן בפרק אלו מגלחין4 דמארסין במועד שמא יקדמנו אחר, אעפ״י שאסור לעשות סעודת אירוסין. והיינו דתניא התם5 גבי אבל ת״ר ולנישואין כל שלשים יום, דמשמע דוקא נשואין דאיכא שמחה אע״ג דלא עביד סעודה, כדאסיק רב אשי הא אירוסין דליכא שמחה כי לא עביד סעודה שרי. וכן פסק הר״ם באבל פרק ו׳6.מהדורת הרב אביגדור אריאלי, ברשותם האדיבה של המהדיר והמו"ל, הרב שמואל וינגרטן והרב אברהם קפלן (כל הזכויות שמורות ואסור לשמור או להדפיס מטקסט זה למעט קטעים בודדים עבור דפי מקורות וכדומה)
הערות
1 חסרה תיבה אחת, אולי: קסבר.
3 ד״ה אלא אמר.
5 כג, א.
6 ה״ה.
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144